אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
התחלתם רק אתמול!
זה לא קורה כ"כ מהר, תני לזה שבוע לפחות
אני מקווה שאצליח לגייס את הסבלנות...לגואצל האחרים זכור לי שכבר היינו על המסלול ביום השני
תודה, הכנסת אותי לפרופורציה
משתמע , שאפילו בלי לרצות את מפעילה לחץ וזה לא עוזר לעניין . מקווה שאני לא פוגעת.
יש לך אפשרות להשאיר אותה שבוע בבית?
אני זוכרת ששמתי אותה מול המחשב עם רצף שירים , ולא עבד . אבל אח"כ ישבתי וסיפרתי לה סיפור וזה היה נחמד מאד . ככה כל פעם בבוקר , או אחרי ארוחת צהרים . יצא -יצא . לא יצא -לא נורא . זה נשמע שהיא פשוט לחוצה.
לא הבטחתי ולא נתתי שום הפתעה . הישיבה על הסיר הפכה להיות מה שבשבילי הישיבה בשרותים , שעת הרגעות כזו עם ספר נחמד -שדרך אגב לא קשור לשרותים (אליעזר והגזר , כספיון וכאלו) אני אוהבת לקרא עיתון בשרותים והילדה שלי אוהבת לשמוע סיפור בשרותים . עכשיו כשהיא כמעט בת 5 -לרוב אני מסרבת בנימוס.....
אמנם אני גומלת בגילאים צעירים יותר אך מדובר אצלי בחודשים..
צריך המון סבלנות ולהחליט שאין סיכוי שאת מחזירה ולא משנה כמה זמן זה ייקח.. זה משחרר מהעול של הלבטים והקונפליקטים לגבי זה..
ילדה בת שלוש צריכה שתשחררי לחץ.. בסוף הערב מכונה מייבש ונגמר..
להכין ערכות להחלפה כולל מכנסיים, תחתונים, מגבונים, נייר סופג ושקית בסלון כדי שלא תצטרכי לטרוח בכל פעם מחדש..
וממש לא יושבים שעות.. זה עלול (בלשון המעטה) ליצור אנטי או הימנעות או פחדים מבחינה פסיכולוגית וטחורים מבחינה פיזיולוגית (שמעתי על מקרים)..
הולכים על קטע טוב, חיזוקים והפתעות על כל ישיבה וכשכבר יושבת בקלות על כל הצלחה (עדשים זה רץ טוב).
בנוסף, זה שהקודמים נגמלו בקלות, לא אומר שהיא חייבת גם.. תמיד יש אחד שעושה בי"ס ומלמד אותנו שעור בסבלנות וקבלה ללא תנאים.. ואל תשכחי שנוסף תינוק למשפחה.. זה בטח לא עוזר למצב.. אז יש מצב שהיא עושה בכוונה ואם כך הלחץ שלך מתגמל מאוד וצפי המשך של ההתנהגות הנל..
ללכת בטוב, כמה זמן שייקח ייקח, בזמן פספוס לא לשאול אותה "למה" או "חבל" ולהתכוונן על כך שהקטנים/גדולים רוצה להיות בשירותים ולא על הרצפה וכדומה..
בהצלחה!!!
אפשר ב20 שקלים לקנות 5 תחתונים עם ציורים יפים...אז תקני כאלו 4- ככה שיהיו לך 20 זוגות תחתונים . ככה שלא יכאב לך הלב . זה לא תופס המון מקום במכונה , ואח"כ תמיד אפשר להעביר לילדה אחרת.
וזה לא היה קל ועדיין אחרי חודשים לא קל
למה?
רק סיבה אחת- כי אנחנו לא סובלים לנקות אחריהם.
בוא נגיד ככה - אם היתה לך מנקה בבית שמחליפה לה ומנקה אחריה ומכבסת את הבגדים ותולה
האם היה לך קשה ככה?
ודאי שלא.
ברגע שתפנימי שתהליך גמילה כולל המוןןןןןןן פיספוסים
את תהי רגועה ומוכנה לגמול את הבת שלך.
תחשבי שבסוף זה יקרה והיא תיגמל
אל תתייאשי
תוציאי שטיחים תרחיקי אותה ממיטות או סלון מרופד
תהי איתה במקומות שלא נורא אם תפספס
ואל תתרגשי מהפיספוסים
כל פיספוס פשוט תתנהגי בטכניות - תחליפי לה וזהו.
אל תתאכזבי למרות שזה קשה
אבל אני פשוט מורידה טיטול, שמה תחתונים ומראה איפה הסיר
ומשתדלת לא לעשות מזה עניין לא לצד לחץ מצידי ולא מצד התלהבות והפתעות
כל ילד ומה שמתאים לו.
סבלנות
כמובן שבלילה היו מעירים אותה וכו..יש ילדים שהתהליך הריגשי הרבה יותר ארוך אצלם מאחרים
יתכן זהיא רגישה יותר
בכל אופן, לא מבין למה את משאירה אותה בבית ?
אם היא אכן מוכנה לגמילה, תני לה ללכת עם חיתול, וכל פעם שהיא רוצה שתוריד או תבקש ותעשה בסיר או שירותים.
כך זה יכול להימשך כמה זמן שצריך.
מנסיון של רבים, אם דוחקים היגמלות שלא הבשילה עדיין זה יכול לגרום לנזק ארוך - כלומר הפעם הבאה שתנסי לגמול אותה יכול לקחת הרבה יותר זמן ממה שהיה לוקח אם לא הייתם עוברים את החוויה של נסיון גמילה טרם זמנה.
בהצלחה
המון סבלנות, כל אדם עם הנפש שלו
כל ילד בקצב שמתאים לו, בלי קשר למה שהיה עם אחיו ואחיותיו.
הלחץ שלך סביב זה נראה לי לא מועיל.
לגואני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אמא_מאושרת
הבן שלי היה "מוכן" לגמילה (מוריד טיטול, מבקש לשירותים וכו) אבל ברגע האמת לא עשה באסלה. הבנתי שהוא פשוט מפחד. שמתי סיר בסלון (קראוון, אז הבית ממילא לא גדול) וכשהוא רצה הוא ישב. הוא נורא התלהב. לא היה אכפת לי שיפספס- שופכת מים וסבון- וגורפת החוצה.
וגם ספרים- ילדים מנסים לפעמים לחקות את הילד בספר- "טולי כבר בלי טיטולי", "הסיר של נפתלי" (המקביל לבנות) וכאלה. כמה חודשים לפני הגמילה הלכתי לסופר וקניתי כמה ספרים (גם על גמילה ממוצץ)...
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.