אני מיואשת מהגמילה, הצילו!לגו

אני מנסה לגמול את בת השלוש ועוד רגע מתייאשת  

זה כבר היום השני שהשארתי אותה בבית בשביל זה ועדיין היא רק מפספסת, עוד לא הצלחנו אפילו פעם אחת בשירותים. 

 

הבוקר ישבתי איתה כמעט שעתיים על האסלה ואז התייאשתי חצי שעה אח"כ עשתה קטנים פעמיים בהפרש של כרבע שעה אחד מהשני.

 

זה סבב שני של גמילה, ניסיתי בקיץ אבל זה היה גדול עליי, הייתי בסוף הריון שהיה גם ככה בסיכון ושניה לפני מעבר דירה. החלטתי שאנסה למרות כל המניעות גם מבחינתי וגם מבחינת הילדה ואפשרויות הנסיגה, ואם יזרום סבבה ואם לא אפסיק, ולא הלך, לא ממש נלחצתי וגם לא שידרתי לחץ ופשוט החיתול חזר והיא הייתה לגמרי סבבה עם זה.

 

כבר הרבה זמן נראה לי שהיא מוכנה, אומרת שעשתה מראה התעניינות בשירותים. דחיתי וחיתי בגלל המזג אויר והתזמון מבחינתי והשבוע התאים לי להשאיר אותה איתי ויאללה שיצליח לנו

 

אז היא בבית מאתמול ובינתיים כיבסתי הרבה פיספוסים ועוד לא הורדנו את המים עם הצלחה ועוד לא קיבלה הפתעה.

 

יש לכם עצות בשבילי? אני לא רוצה להתייאש, היא כבר גדולה ומוכנה, לא מוכנה לעשות את הפיפי הראשון בשירותים.

 

אגב, יש לי ניסיון עם גמולים, גמלתי כבר כמה ילדודים שלי, אבל בגיל צעיר יותר ועם יותר הצלחה (לפחות לפי הזיכרון שלי שיכול להיות שהוא סלקטיבי צוחק)

 

תודה

סבלנותסדר נשים

התחלתם רק אתמול!

זה לא קורה כ"כ מהר, תני לזה שבוע לפחות

אני מקווה שאצליח לגייס את הסבלנות...לגו

אצל האחרים זכור לי שכבר היינו על המסלול ביום השני

 

תודה, הכנסת אותי לפרופורציה

אצלנו זה לקח שבוע והיא נגמלה .זקנת השבט

משתמע , שאפילו בלי לרצות את מפעילה לחץ וזה לא עוזר לעניין . מקווה שאני לא פוגעת.

יש לך אפשרות להשאיר אותה שבוע בבית?

אני זוכרת ששמתי אותה מול המחשב עם רצף שירים , ולא עבד . אבל אח"כ ישבתי וסיפרתי לה סיפור וזה היה נחמד מאד . ככה כל פעם בבוקר , או אחרי ארוחת צהרים . יצא -יצא . לא יצא -לא נורא . זה נשמע שהיא פשוט לחוצה.

 

לא הבטחתי ולא נתתי שום הפתעה . הישיבה על הסיר הפכה להיות מה שבשבילי הישיבה בשרותים , שעת הרגעות כזו עם ספר נחמד -שדרך אגב לא קשור לשרותים (אליעזר והגזר , כספיון וכאלו) אני אוהבת לקרא עיתון בשרותים והילדה שלי אוהבת לשמוע סיפור בשרותים . עכשיו כשהיא כמעט בת 5 -לרוב אני מסרבת בנימוס.....

שבוע? אצלי מדובר בחודשים..יעל רחובות

אמנם אני גומלת בגילאים צעירים יותר אך מדובר אצלי בחודשים..

צריך המון סבלנות ולהחליט שאין סיכוי שאת מחזירה ולא משנה כמה זמן זה ייקח.. זה משחרר מהעול של הלבטים והקונפליקטים לגבי זה..

ילדה בת שלוש צריכה שתשחררי לחץ.. בסוף הערב מכונה מייבש ונגמר..

להכין ערכות להחלפה כולל מכנסיים, תחתונים, מגבונים, נייר סופג ושקית בסלון כדי שלא תצטרכי לטרוח בכל פעם מחדש..

וממש לא יושבים שעות.. זה עלול (בלשון המעטה) ליצור אנטי או הימנעות או פחדים מבחינה פסיכולוגית וטחורים מבחינה פיזיולוגית (שמעתי על מקרים)..

הולכים על קטע טוב, חיזוקים והפתעות על כל ישיבה וכשכבר יושבת בקלות על כל הצלחה (עדשים זה רץ טוב).

בנוסף, זה שהקודמים נגמלו בקלות, לא אומר שהיא חייבת גם.. תמיד יש אחד שעושה בי"ס ומלמד אותנו שעור בסבלנות וקבלה ללא תנאים.. ואל תשכחי שנוסף תינוק למשפחה.. זה בטח לא עוזר למצב.. אז יש מצב שהיא עושה בכוונה ואם כך הלחץ שלך מתגמל מאוד וצפי המשך של ההתנהגות הנל..

ללכת בטוב, כמה זמן שייקח ייקח, בזמן פספוס לא לשאול אותה "למה" או "חבל" ולהתכוונן על כך שהקטנים/גדולים רוצה להיות בשירותים ולא על הרצפה וכדומה..

בהצלחה!!!

נכון , שכחתי , להכין המון תחתוניםזקנת השבט

אפשר ב20 שקלים לקנות 5 תחתונים עם ציורים יפים...אז תקני כאלו 4- ככה שיהיו לך 20 זוגות תחתונים . ככה שלא יכאב לך הלב . זה לא תופס המון מקום במכונה , ואח"כ תמיד אפשר להעביר לילדה אחרת. 

גם לי יש בת בגמילהשלושים פלוס

וזה לא היה קל ועדיין אחרי חודשים לא קל

למה?

רק סיבה אחת- כי אנחנו לא סובלים לנקות אחריהם.

בוא נגיד ככה - אם היתה לך מנקה בבית שמחליפה לה ומנקה אחריה ומכבסת את הבגדים ותולה

האם היה לך קשה ככה?

ודאי שלא.

 

ברגע שתפנימי שתהליך גמילה כולל המוןןןןןןן פיספוסים

את תהי רגועה ומוכנה לגמול את הבת שלך.

 

תחשבי שבסוף זה יקרה והיא תיגמל

אל תתייאשי

תוציאי שטיחים תרחיקי אותה ממיטות או סלון מרופד

תהי איתה במקומות שלא נורא אם תפספס

ואל תתרגשי מהפיספוסים

כל פיספוס פשוט תתנהגי בטכניות - תחליפי לה וזהו.

אל תתאכזבי למרות שזה קשה

 

 

מה לגבי סיר..א..א..
יותר זמין להם. ככה גמלתי את כל ילדי
אני חושבת שכמה שבועות זה זמן סביר להיגמלl666

אבל אני פשוט מורידה טיטול, שמה תחתונים ומראה איפה הסיר

ומשתדלת לא לעשות מזה עניין לא לצד לחץ מצידי ולא מצד התלהבות והפתעות

לגדולה שלי לקח חודשיים, לבן שלי יומייםאביוס

כל ילד ומה שמתאים לו.

סבלנות

תנסי לשים על הסיר/אסלה מיד כשמתעוררתמדי פעם פה


אולי סיר ילך יותר טוב?מולדת


ההתחלות קשות… .גאולת ישראל
היו לי שני ילדים שהיה לי מאד מאד קשה לגמול אותם ( את רק בהתחלה לא להלחץ… .) שברור לי כעת שזה היה קשה בגלל שהיתה להם בעיה תחושתית… לא מחייב רק הערה למי שמתקשה נורא לגמול… (הכוונה חודשים, כמעט יותר משנה… )
בהצלחה!! !
אצלנו עוזר ברז פתוחאמא_מאושרת
כשהמים זורמים גם העניינים אצלו משתחררים.
תנסי..
גיסתי עשתה מעשה לפני הגמילהזוהרת בטורקיז
ואמרה לאחיינית שלי(בת 2) שכל פעם שיש לה גדולים או קטנים(היא הייתה עם טיטול!) שתגיד לה.היא הייתה באה ואומרת לה:"אמא קטנים"! גיסתי הייתה לוחקת אותה לשירותים מורידה לה את הטיטול והייתה עושה בשמרותים.שזה צעד חכם קודם להרגיל את הילד לזה שהוא יבין מתי יש לו גודחים וקטנים(מבחינל הרגשה מתי הוא עוזה) אחרי שבוע היא הורידה לה את החיתול ועוד פעם אותו סיפור רק שהפעם אין חיתול.לאחיינית שלי ברח רק 4 פעמים והגמילה הייתה מהירה. כמובן שבלילה היו מעירים אותה וכו..
לכל ילד הזמן שלואלי6

יש ילדים שהתהליך הריגשי הרבה יותר ארוך אצלם מאחרים

יתכן זהיא רגישה יותר

בכל אופן, לא מבין למה את משאירה אותה בבית ?

אם היא אכן מוכנה לגמילה, תני לה ללכת עם חיתול, וכל פעם שהיא רוצה שתוריד או תבקש ותעשה בסיר או שירותים.

כך זה יכול להימשך כמה זמן שצריך.

מנסיון של רבים, אם דוחקים היגמלות שלא הבשילה עדיין זה יכול לגרום לנזק ארוך - כלומר הפעם הבאה שתנסי לגמול אותה יכול לקחת הרבה יותר זמן ממה שהיה לוקח אם לא הייתם עוברים את החוויה של נסיון גמילה טרם זמנה.

בהצלחה

המון סבלנות, כל אדם עם הנפש שלו

 

 

הייתי מחכה שזה יבוא ממנה+mp8

כל ילד בקצב שמתאים לו, בלי קשר למה שהיה עם אחיו ואחיותיו.

הלחץ שלך סביב זה נראה לי לא מועיל.

חוזרת קצת לעדכן לגו

תודה לכם על התגובות והיחס.

 

אז כנראה שפשוט שכחתי מה זה.. סנילית משהו צוללן

 

היא קלטה את העניין ביום רביעי כשעתה פעם אחת בסיר ואז המשיכה לפספס אבל לפחות מאותו רגע כבר היה למה לשאוף כולל ההפתעה ליקוק

 

בחמישי התחילה עם פיספוס קטן ואז באה לעדכן אותי, יושבת בסיר ועושה עוד קצת, מודיעה שזהו, שופכים, נוטלים ידיים, אשר יצר, הפתעה ו-2 דקות אח"כ כל השאר שהיא לא שיחררה. עשתה את זה בחמישי ושישי

 

בשבת כבר הצליחה לשחרר הכל בסיר אחרי הפיספוס הקטן.

 

בקיצור ב"ה אנחנו על דרך המלך  

 

 

איזה כיףאמא_מאושרת
בקרוב אצלנו
בהצלחה בהמשך!+mp8
לא קראתי הכל-ויקי7אחרונה

הבן שלי היה "מוכן" לגמילה (מוריד טיטול, מבקש לשירותים וכו) אבל ברגע האמת לא עשה באסלה. הבנתי שהוא פשוט מפחד. שמתי סיר בסלון (קראוון, אז הבית ממילא לא גדול) וכשהוא רצה הוא ישב. הוא נורא התלהב. לא היה אכפת לי שיפספס- שופכת מים וסבון- וגורפת החוצה. 
וגם ספרים- ילדים מנסים לפעמים לחקות את הילד בספר- "טולי כבר בלי טיטולי", "הסיר של נפתלי" (המקביל לבנות) וכאלה. כמה חודשים לפני הגמילה הלכתי  לסופר וקניתי כמה ספרים (גם על גמילה ממוצץ)...

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך