בס"ד
גם אני ממליץ על הספרים של הרב ארוש:
בגן האמונה ושעריו בתודה. 10 דקות בכל יום. דף ועוד דף. בסוף זה מתחבר לאוצר עצום.
בשביל להתגבר על הקושי הזה צריך להתפלל. להתפלל לפני ה' ששיתן לך עין טובה על הזולת, שיתן לך שמחה שלמה במה שיש לך ואמונה שלמה שזה הטוב לך ביותר. (את דרך התפילה תלמדי בספרים שכתבתי לפני)
וחוץ מתפילה על הבעיה עצמה אוסיף תפילה מדרך פעולה נוספת:
אם את מקנאה בשלום הבית של חברה לדוגמא אז תתפללי עליה שיהיה לה עוד יותר שלום בית ועוד יותר ברכה והצלחה בגידול ילדיה ושכל הברכה הזאת תהיה לטובתה ולא תזיק לה.(כי לפעמים ריבוי שפע עלול להזיק)
כנ"ל לגבי עין צרה וכו'.
משהו שאנחנו צריכים לשים לב אליו:
זה שיש לחברה המון שפע וברכה זה לא בא על חשבוני... כי ה' יתברך בלתי סופי...
אלא מה שיש לי זה כי ככה ה' רוצה וזה הטוב ביותר עבורי.
מה לדעתך יותר יקר בשמיים?
אדם שלמד דף גמרא בקלות ללא שום קושי וצער
או
אדם שלמד בקושי רב וממש מסר נפש ללמוד את הדף?
אז אפילו שמי שקל לו מסיים מסכת כל חודש עדיין הדף של אותו אחד שקשה לו יקר מאוד מאוד.
אז
אם ה' שלח לך הרבה קשיים (וגם ממש לא בטוח שלחברותיך יותר טוב - את לא באמת יודעת מה קורה בפנים ואיזה קשיים גם להן יש זה רק נראה שטוב להן כל כך כל כך) אז זאת אומרת שממך הוא רוצה שתעבדי אותו דווקא מתוך הקשיים וזאת שליחותך המיוחדת בעולם אפילו ש"ההספק" שלך נמוך יותר.כמובן שאת צריכה לעשות השתדלות ולא לוותר ולא להרים ידיים אבל בסופו של יום שעשית מה שה' רצה למה שתהיה עצובה חלילה?
מוסיף מספר דברים מתשובה אחרת שקשורים לנושא:
ליקוטי מוהר"ן - חלק א' -תורה ל"ד - ד'
"
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
דָּבָר יָקָר
שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ
כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא
שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ'
וּבְחִינָה הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ
הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ
וַחֲבֵרוֹ צָרִיך לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזּאת מִמֶּנּוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין [תרגום: וקרא זה אל זה] .
כִּי קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה
נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּך
לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִילִּין
הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבַתִּים שֶׁל עוֹר וְלא שֶׁל כֶּסֶף
כִּי כֵן רְצוֹנוֹ
נִמְצָא שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה
וְעַכְשָׁו שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין כִּבְיָכוֹל, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ
וְזֶה בְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" כַּנַּ"ל
"
"אומר רבי נחמן
שלכל אחד יש נקודה מיוחדת משלו
ולכן לאבד אותה ולהיות כמו כולם זהו
דבר כה נורא שכן הוא מחסר מהעולם
דבר שרק הוא יכול ללמד."
"האדם צריך ללמוד את כל התורה כולה, אך בתורה לכל אדם יש אות המיוחדת לו. האדם מחובר לכל התורה, אך גם יש לו חלק מיוחד בה. יש לו גוון משלו." וזאת סיבה רעיונית למה ספר תורה בעל אות אחת חסרה פסול.
"
רבי נחמן גילה שהמילה ברסלב לא קשורה דווקא לעיר שממנה הגיע (למעשה נולד במז׳יבוז׳ ונפטר באומן) אלא למילים ״לב בשר״ מצד אחד ו ״לב בוסר״ מצד שני. זאת אומרת שהוא רצה לתת לחסידים קודם כל לב בשר. לב שרגיש לקבל רישומים של קדושה ואמונה וגם לב בוסר – לב הבוסר בחלקו של חברו, זאת אומרת שהוא רוצה את החלק שלו, את עבודת השם שלו, את מה שהוא צריך לעשות בעולם ולא משיג את גבול רעהו ומנסה להיות כמו השני, הוא בוסר בו, כמו פרי בוסר שהאדם נרתע מלאכול. שני הדברים האלה מתחברים – ככל שאני יותר מחובר לנקודה הטובה שלי, לנקודה הייחודית שלי בבריאה, לכשרונות שהשם יתברך מעביר דרכי, כך אני יכול לתת יותר מקום וכבוד למקום שלך, להעריך אותך. אני לא ״מתחרה״ אלא שנינו משרתים את הקדושה, את גילוי כבוד השם בעולם.
"
אם את בעלת נקודה ייחודית שלאף אחד ואחת אין אותה ואף אחד ואחת לא יכול "לתת אותה בעולם" ולכן ה' שלח אותך לכאן אז זאת אומרת שרק את נותנת אותה ומצליחה לתת אותה בעולם - ואם ה' שלח אותך לעולם וקל וחומר כשאת דתיה אז כנראה שאת זוכה (להצליח)להשלים את חסרון העולם בייחודיות שלך.ואת עושה נחת רוח עצומה ליוצרך!מה שאף אחד ואחת לא יכולים לעשות כפי הייחודיות שלך.
בדומה לתזמורת שבה יש את העונג משמיעת החליל מה שאין התופים יכולים לתת וכן לשמיעת התופים יש עונג מה שאין החליל יכול לתת.
אני משער שאת כבר מכירה את נושא ההתבודדות עם ה'.
לכי למקום שעושה לך טוב על הלב.
שיש לך בו יישוב הדעת.
שבו האמונה באהבת ה' אלייך באה ללב.
שבו האמונה שה' באמת טוב ועושה הכל לטובה ולכן אוהב אותי באה גם כן.
איזה נוף מיוחד אולי בשעה שכבר אין הרבה אנשים.
אולי מקום מיוחד שמקיים את הדברים.
כמובן מקום ללא סכנה.
ושם להתעורר מתוך הסתכלות על כל מהלך חייך ועד היום לבקשת רחמים מסיבת החיים ובעל הרחמים.
ואז תתפלי לה' שיעזור לך להשיג את ההשתדלות הן בתפילה/התבודדות והן בלימוד תורה כמו הספר בגן האמונה.
וההשקעה גם אם היא מועטה יחסית - במשך זמן תהיה עצומה לאין שיעור נתפס.
תפילה... ולימוד שייחיה את התפילה.
ככה התבודדות קבועה כל יום(כמובן שגם אפשר בבית אבל ממליץ לעיתים גם במקום מחוץ לבית כמו שהסברתי)
תשפכי את לבך לפני ה'. לרחמיו אין סוף ואין גבול. הוא תמיד אוהב אותך ושומע אותך ורוצה שתתפללי אליו ותבקשי בריאות ויישועה ורחמים ושלא תקנאי בבריות ובעצם ככה תתקרבי אליו.
אולי תמצאי התנדבות שאת יכולה לעשות . נגיד להתנדב לשמח ילדים חולים בבי"ח. התנדבות מאוד יכולה לעזור לאדם להרגיש ולהבין שממש יש לו כ"כ הרבה טוב והוא פשוט לא שם מספיק לב לכך ולכן התנדבות יכולה מאוד לשמח ולתת כוחות.
בהצלחה
)