זה אני?
היא אומרת שכן
והיא אומרת שלא
שימו לב אל הנשמה
לשם שבו ואחלמה
לשם שבו ואחלמה
מיבמול פהדיאז סול סיבמול לה
ישנם דרכים
מתפצלים.
אנשים, אנשים, לאן אתם הולכים?! האם אתם לא רואים שאנחנו סתם מתים??
זוהי שאלה מעולה, ואני לא יודעת לענות עליה. (משפט איחוי, למעוניינים)
נכון שכולנו בוכים? אז למה כל כך מתביישים בזה?
דווקא היה צריך להתבייש בזה שאני לא בוכה, שאני לא מצליחה לבכות, לפחות לפי ההגיון. הסטיגמות בעולם הזה לא נתפסות.
(כלומר, הן לא נתפסות בכוונה שהן לא מובנות. הן בהחלט נתפסות ונתקעות בחברה)
לכתוב עמודים על גבי עמודים על גבי פסקאות,.,.,.,.,.,.
יש גזה דבר להיות מורכב מדי? אם יש, אני כזאת.
למה חייב להיות בסתר
אני עצמי. לא מסתירה. או שכן מסתירה..
