( בעקבות דיון עם חברה..)
נכון אני בת של מלך ואני צריכה ללכת מכובד?
אז זה אומר שאסור לי ללכת עם פשמינה, חצאית לא הכי מתאימה לחולצה וכו'... ( לא ללכת מוזנח, כן לדאוג לבגדים שלך אבל ללבוש בגדים שרב האנשים חושבים שזה לא מתאים ולא יפה..)
המורה שלי ממש הולכת עם בגדים מאוד מכובדים וזה... כאילו ממש צנוע וגם ממש יפה! אבל...
כתבתי ברור?! מקווה שתבינו..
תודה רבה לכל העונים!!
*ידעתם שפווול מבוגרים מסתכלים בפורום פה?*
זה חתימה הדבר הזה??
וזה גם לא קשור
כי בדרך כלל אומרים
"וכל כבוד בת מלך פנימה -צניעות"(או משו כזה )
זה נראלי השאלה...
דעתי- זה קצת סותר את עצמו משהו שמתלבש מאוד מכובד =מושך צומי (בקטע טוב כן..)
וכל העניין של צניעות זה לא למשוך צומי. לא רק בלבוש אלה אדם שהוא עניו הוא פחות בולט בחברה
עכשיו אני מדבר לא קשור ללבוש -מוצנע =עניו (אצלי לפחות מוזמנים לחלוק)אדם שמצניע את עצמו ולא מבליט את קישוריו -עניו
בבבא מציעה בפרק אלו מציאות אומרים שם משהו על ענווה :
שאם באים ושואלים אותו נגיד הסבר של משנה אז הוא יכול להסביר וזה לא נחשב גאווה אבל שלא יגיד להם גם- אני יודע את ההסבר של כל הפרק
לפעמים הצנע נראת כמו הביישן אני אכתוב על עוד ...
ב.יש איסור ללבוש בגד אדום משום משיכת העניים (אני שניה יביא מקור)
עריכה:
שאלה:
שלום לכבוד הרב!
בעבודה שהציעו לי בתור קופאית צריך ללבוש בגד אדום. רציתי לשאול, האם מותר לאישה ללבוש חולצה בצבע אדום רק בעבודה?
תודה רבה,
תשובה:
צבע אדום הוא רק דוגמא לצבע זוהר המושך תשומת לב מיוחדת ללובשת אותו, לכן רק אדום כמו רמזור אסור. אך אדום שקט כגון בורדו לא אסור.
בדרך כלל זה הצבע הנדרש במוסדות ומפעלים מסוימים כגון בבתי חולים ע"מ שיזהו את התפקיד ולא כל כך את האדם המסוים - בגד כזה מותר-הרב הגאון יעקב אריאל שליט"א
הרב הגאון זלמן מלמד שליט"א(אחד משלכם
)
שאלה:
האם יש בעיה ללכת עם חולצה בצבע אדום?
תשובה:
צריך ללכת בבגדים צנועים. בגדים שהצבע אינו גורם שמושך את העין באופן שמגרה את הרואה. יש שהזכירו לדוגמה את הצבע האדום החזק שהוא מושך את העין אך הגדרים משתנים והצבעים משתנים. העיקר ללבוש בגדים צנועים יש בגדים בצבעים אחרים שאינם צנועים, ויש אולי בגדים בצבע אדום שהם צנועים
אני יוסיף בהמשך לילט
יוצא לי מילים הגיוניות וקשורות..
וישלי מין תחושה כזאת שאני מכירה אותך.
ומה אני אגיד לך, זה כן מושך המון מבטים וכאלה. בעיקר בחברות שאין את זה כמעט בכלל.
מכוון שהיא שאלה שֱאלה ודעתי לא כלולה בתשובה ולא רצי סתם לפתוח עוד תגובה...
עיאית"י
ממש אהבתי... תורת ארץ ישראל ברמה גבוהה וטובה ביותר.
יישר כח!!
חילך לאורייתא!! 
את בת של מלך, את מייצגת משהו לעולם.
ואת לא יכולה לזלזל בעצמך!
זה כמו שלת"ח אסור ללכת עם בגד שיש עליו כתם.
כי זה לא מכובד!
כמובן שמכובד לא יסתור את הצנוע- זה גם לא אמור לסתור את הצנוע.
אבל נראלי לא ממש הבנתם מה התכוונתי..
התכוונתי לשאול אם זה שאני בת מלך וכו'.. זה אומר שאני צריכה ללכת עם בגדים מכבדים ומכובדים? עדיף שאני לא אלך עם בגדים צנועים אבל שרב האנשים חושבים שזה בגדים מכערים?
ומותר לי להזניח את עצמי?
השאלה מופנת לגברים ונשים כאחד..
הלכות צניעות. אשה צריכה להשקיע בלבוש , אבל בבית לפני שבעלה מגיע.
יש הרבה שמתקשטות בחוץ, ובבית פחות, וזה לא נכון.
אישה לא אמורה להתלבש מכוער.
אין בעיה שהיא תתלבש יפה, רק שלא יהיה מושך ושלא יעבור על ההלכה.
מוזנח זה נראה לי קצת חילול ה'.
גם להתלבש יפה אין בעיה, ואולי דוקא הפוך,
אבל רק שלא יעבור על ההלכה, ולא יהיה מושך.
אפילו שאני בן וכו'-נ"ל שבת שהולכת עם בגדים צנועים זה פחות מושך מבטים, אבל זה מכבד אותה- את מה שהיא צריכה לשמור לבעלה (לפחות בעיני בייניש"ים).....אשריכן!!!!!!!!!!!!!
עצמה ובשביל שיהיה לה נעים עם עצמה וכן צנוע,
אבל לא בשביל אף אחד אחר!!
ואין בזה בעיה.
היא מדברת על דברים ששונים.. שמושכים תשומת לב.
אם מותר לה ללבוש בגדים שנראים גרוזים מכל כיוון..
עד כמה שהבנתי
בס"ד
ממליץ לך לעבור על כל הלכות צניעות בפניני הלכה: ככה מקווה שתביני יותר למה הכוונה.
ומוסיף הדגשה מאחת מההלכות: ושוב חשוב שתעברי על כל ההלכות וככה תביני מה הכוונה...
"
מהתלמוד (כתובות עב, א) משמע, שהמקור לכיסוי הראש לאשה נשואה הוא מן התורה, שנאמר לגבי אשה סוטה שחטאה ונתייחדה עם גבר זר, שבשעה שהיא באה להקריב את קרבנה, כחלק מהעונש שהתורה הטילה עליה, הכהן פורע את שיער ראשה כדי שתתבייש, שנאמר (במדבר ה, יח): "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה", מכאן שעל פי התורה שיערה של אשה נשואה צריך להיות אסוף תמיד (מאירי, רשב"ץ וריא"ז, וע' יחו"ד ה, סב). ואמרו חכמים שמן התורה מספיק שהשיער יהיה אסוף ברשת או בכיס קטן, אבל חכמים הוסיפו וקבעו שאין די באסיפת השער במטפחת רשת, אלא צריך לכסותו במטפחת שאינה שקופה. ויש אומרים שדין כיסוי הראש כולו מדברי חכמים (תרומת הדשן רמ"ב בדעת הרמב"ם).
וכתב בעל ה'משנה-ברורה' (עה, י) שדין כיסוי הראש אינו תלוי כלל במנהג, ולכן אפילו במקום שבו כל הנשים אינן מקפידות לכסות את ראשן, מנהג זה אינו יוצר שינוי בדין, ועל כל אשה שרוצה לשמור הלכה, לכסות את ראשה.
וכל זה נאמר לגבי אשה נשואה, אבל רווקה אינה צריכה לכסות את ראשה. ולדעת ה'מגן- אברהם' (עה, ג), מדברי חכמים גם רווקות צריכות להקפיד שלא ללכת ברחוב בשיער פזור, שמצד מידת הצניעות עליהן לאסוף את שיער ראשן. ואכן כך נוהגות חלק מן הבנות הדתיות, שאוספות את שיער ראשן בסרט או שקולעות משערן צמות, כדי שלא יהיה פזור. אולם לדעת בעל 'מחצית- השקל' ובעל 'מגן-גיבורים', אין לבחורות איסור ללכת ברחוב בשיער פזור. ומאחר שיסוד המחלוקת הוא בדברי חכמים, ויש לנו כלל שבכל ספק בדברי חכמים הלכה כמיקל, הרוצות להקל וללכת עם שיער פזור – יש להן על מה לסמוך.
אולם חשוב לזכור תמיד את הכלל היסודי של הלכות צניעות, והוא, שלא למשוך תשומת לב מוגזמת. ויתכן שתהיה אשה שמבחינה חיצונית תשמור על כל הלכות הצניעות אולם לבושה יהיה לא צנוע. כללו של דבר, אין שום פסול בכך שאשה תיראה יפה, להיפך, יש חשיבות לכך שכל בחורה ואשה תשתדל לטפח את הופעתה, אבל יופי זה צריך להיות עדין ומופנם מעט, המשדר יופי, נעימות, נאמנות וטוב לב, ולא יופי המושך מבחינה מינית ומשדר התגרות ומוחצנות.
"
בהצלחה
המורה שלי נגיד היא הולכת צנוע וממש ממש יפה (לפי דעתי..)
אם הבנתי נכון, השאלה היא: האם בתור דתייה (יהודייה, יותר נכון לבת מלך פשוט לדתיים אכפת מזה) צריך להתלבש מכובד ומהודר?
תלוי באיזה מקום מקובל כך. ראיתי פה את משל ההומלס והאדם האמיד - צודק המשתמש כמעט לגמרי שיש הבדל ביניהם. אבל הרי ברור שכאשר אנחנו הולכים ברחוב (יום חול רגיל) ואנו רואים את האדם עם החליפה, חולצה מכופתרת, וכו' במרכז העיר אפילו הוא ימשוך את תשומת הלב ולעומת זאת ההומלס ישתלב שם בלי יותר מדי בעיות. לעומת זאת, כשהומלס נכנס למשל לבית כנסת קהלתי או בית של מישהו אנחנו לא מצפים ממנו ללכת מרופט.
נראה, שהכל עניין יחסי. כאשר את אומרת שהמורה שלך הולכת מכובד וממש יפה לה וכו' הרי שבאמת לאישה המבוגרת ללכת כך בבית ספר, פגישות ומועצות הרי שמורה הדבר על רצינות. כאשר, לעומת זאת, אראה חבר הולך פתאום בבית הספר עם חולצה מכופתרת אפילו (לא חליפה או לבוש מוגזם) אחשב אותו לסנוב מתנשא.
פעם אחת נסעתי באוטובוס וקלטתי חלונייה נוסעת לבית הספר שלה (בת 17 בערך) עם בגדים כמו באפר איסט סייד (קשת על הראש, שיער מסורק, לבוש מלכותי וכו') ואני לא אכחיש שהיא נראתה מוזרה בעיניי 
בכ"מ צריך לדעת לכבד ולהתאים לכל מקום שבו אתה הולך ולאותו הזמן, הדברים משתנים.
מותר ללכת עם כל מיני בגדי לטעמים שלך,רק לבדוק שהם לא זועקים וכאלה.
ולשמור על צניעות
אבל בנות שהולכות עם חצית "מטאטה" מכוערת וכו'... לא עוברות על הילכות צניעות? הם צריכות ללכת מכובד!
לא התכוונתי לשפוט אף אחד.. אז מי שבטעות גם כזאת, לא התכונתי להעליב ומותר לכן ללכת איך שבאלכן...
אין בעיה ללכת עם חצאיות שמטאטות את הרצפה כי זה צנוע.
אני אישית הולכת עם חצאית שמכסה את הברך.לא מטאטא וגם לא קצר.בדיוק כמו בהלכה החצאית שלי מכסה את
הברך,גם צנוע וגם מכובד.(לפעמים החצאית עולה וכאלה אז לפעמים כן צריך ללכת עםם חצאית שקצת יותר מכסה)
חחחחחח וזה בסדר לגבי השם(:
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
