אני: תחזרי אליי.
אני אחרת: לא היום.
אני: מה יש היום?
אני אחרת: את עסוקה.
אני: בלהיות מישהי שאני שונאת.
אני אחרת: נכון.
הפסקה.
אני: אז את לא באה?
אני אחרת: זה דחוף?
אני: מאוד.
אני אחרת: כמה זמן עד שהכדורים יתחילו להשפיע?
אני: שבועיים בערך.
אני אחרת: ומה הם יעשו?
אני: ירגיעו אותי.
אני אחרת: אה.
אני: כן.
הפסקה.
אני אחרת: מה את הכי רוצה?
אני: תנחשי.
אני אחרת: מה, באמת?
אני: כן.
אני אחרת: הרבה זמן לא רצית את זה.
אני: עכשיו אני כן.
אני אחרת: את לא שלמה עם זה.
אני: אני כן.
אני אחרת: טוב לכי לעשות משהו.
אני: תלוי מה.
אני אחרת: את צריכה להכין פסטה ויש בצק בהתפחה שמחכה לך ואם תנקי קצת זה יהיה נחמד.
אני: את לא משהו היום.
אני אחרת: שתינו התחלדנו.
אני: אבל לא ירד גשם. ולא בכיתי.
אני אחרת: לא ישנת חצי לילה. כל המחשבות האלו והסיוטים? זה בכי.
אני: איך זה שכל התסמינים חוזרים פתאום?
אני אחרת: את יודעת.
אני: כן, נכון. אני חולה. משוגעת.
אני אחרת: פגע בך מה שהוא אמר?
אני: מאוד.
אני אחרת: הוא בן, מה הוא מבין מהחיים שלך?
אני: שום דבר, אבל הערכתי אותו מאוד.
אני אחרת: הוא בן. בנים יכולים רק להרוס.
אני: נכון.
אני אחרת: אז זהו. תתעלמי ממנו.
אני: טוב.
הפסקה.
אני: הם יכולים רק להרוס אבל הם עושים כזה דבר משונה בלב שלי.
אני אחרת: ואז הולכים ומפרקים אותך.
אני: אה, נכון.
הפסקה.
אני אחרת: אולי תדברי עם אימא.
אני: זה לא הזמן המתאים.
אני אחרת: את יותר חשובה מהחברה שלה.
אני: היא במצב מסוכן יותר.
אני אחרת: אני לא בטוחה.
הפסקה.
אני: אני מכירה מקום אחד שיש בו הפסקה מהחיים.
אני אחרת: איך תגיעי לשם?
אני: לא יודעת. החרימו לי את הדרך.
אני אחרת: אז תפסיקי לחשוב על זה. זה לא עוזר.
אני: אני לא יכולה להפסיק.
אני אחרת: למה לא?
אני: כי ככה! ככה! אני דפוקה ומפורקת.
אני אחרת: לא נכון.
אני: כן נכון.
אני אחרת: לא.
אני: אל תיאבקי בי, תני לי לגסוס.
הפסקה.
אני: את חושבת שהוא יחזור מתישהו?
אני אחרת: את סתם מתעללת בעצמך.
אני: ממש מפתיע.
הפסקה.
אני: טוב אז אני חוזרת לפסטה.
אני אחרת: תהני.
אני: תהיי כאן כשאחזור?
אני אחרת: זה תלוי.
אני: נכון. אני קצת מקווה שתהיי וקצת מקווה שלא. אין לי כוח להסביר למה.
אני אחרת: זה בסדר. להתראות מתוקה.
אני: להתראות.
אני אחרת: לא היום.
אני: מה יש היום?
אני אחרת: את עסוקה.
אני: בלהיות מישהי שאני שונאת.
אני אחרת: נכון.
הפסקה.
אני: אז את לא באה?
אני אחרת: זה דחוף?
אני: מאוד.
אני אחרת: כמה זמן עד שהכדורים יתחילו להשפיע?
אני: שבועיים בערך.
אני אחרת: ומה הם יעשו?
אני: ירגיעו אותי.
אני אחרת: אה.
אני: כן.
הפסקה.
אני אחרת: מה את הכי רוצה?
אני: תנחשי.
אני אחרת: מה, באמת?
אני: כן.
אני אחרת: הרבה זמן לא רצית את זה.
אני: עכשיו אני כן.
אני אחרת: את לא שלמה עם זה.
אני: אני כן.
אני אחרת: טוב לכי לעשות משהו.
אני: תלוי מה.
אני אחרת: את צריכה להכין פסטה ויש בצק בהתפחה שמחכה לך ואם תנקי קצת זה יהיה נחמד.
אני: את לא משהו היום.
אני אחרת: שתינו התחלדנו.
אני: אבל לא ירד גשם. ולא בכיתי.
אני אחרת: לא ישנת חצי לילה. כל המחשבות האלו והסיוטים? זה בכי.
אני: איך זה שכל התסמינים חוזרים פתאום?
אני אחרת: את יודעת.
אני: כן, נכון. אני חולה. משוגעת.
אני אחרת: פגע בך מה שהוא אמר?
אני: מאוד.
אני אחרת: הוא בן, מה הוא מבין מהחיים שלך?
אני: שום דבר, אבל הערכתי אותו מאוד.
אני אחרת: הוא בן. בנים יכולים רק להרוס.
אני: נכון.
אני אחרת: אז זהו. תתעלמי ממנו.
אני: טוב.
הפסקה.
אני: הם יכולים רק להרוס אבל הם עושים כזה דבר משונה בלב שלי.
אני אחרת: ואז הולכים ומפרקים אותך.
אני: אה, נכון.
הפסקה.
אני אחרת: אולי תדברי עם אימא.
אני: זה לא הזמן המתאים.
אני אחרת: את יותר חשובה מהחברה שלה.
אני: היא במצב מסוכן יותר.
אני אחרת: אני לא בטוחה.
הפסקה.
אני: אני מכירה מקום אחד שיש בו הפסקה מהחיים.
אני אחרת: איך תגיעי לשם?
אני: לא יודעת. החרימו לי את הדרך.
אני אחרת: אז תפסיקי לחשוב על זה. זה לא עוזר.
אני: אני לא יכולה להפסיק.
אני אחרת: למה לא?
אני: כי ככה! ככה! אני דפוקה ומפורקת.
אני אחרת: לא נכון.
אני: כן נכון.
אני אחרת: לא.
אני: אל תיאבקי בי, תני לי לגסוס.
הפסקה.
אני: את חושבת שהוא יחזור מתישהו?
אני אחרת: את סתם מתעללת בעצמך.
אני: ממש מפתיע.
הפסקה.
אני: טוב אז אני חוזרת לפסטה.
אני אחרת: תהני.
אני: תהיי כאן כשאחזור?
אני אחרת: זה תלוי.
אני: נכון. אני קצת מקווה שתהיי וקצת מקווה שלא. אין לי כוח להסביר למה.
אני אחרת: זה בסדר. להתראות מתוקה.
אני: להתראות.
