בס"ד
|נושם עמוק|
רגש לא בא משום מקום
בואי נראה איזו מחשבה הולידה אותו
|עוצם עיניים|
שרתי
והיה טוב
ואז שרתי צמח בר
ונזכרתי בלילה ההוא בחוף
וששום דבר משם לא מת
הכל נשאר
כאן
אבל
מבין הדמעות האלו
זה קשה
נמאס לי לגרום לאנשים שאני אוהבת לבכות
עכשיו בואי תנתחי את המחשבה
1. מה התימוכין בעד ונגד המחשבה?
תמיד כשאני מדברת יותר מידי ומשתפת הם מתפרקים
לפעמים מתפרקים אפילו רק מלהסתכל עלי
2. האם אני מבלבלת בין מחשבות לעובדות?
לא.
3.האם אני קופצת למסקנה בהעדר תימוכין?
לא.
4.איזו אלטרנטיבה יש למחשבה הזו?
אמ..הם בוכים כי כואב להם שכואב לי
אבל זה עדיין אשמתי
מכל כיוון שמסתכלים עליו הכאב שלהם הוא באחריותי
*האם אני חושבת במושגים של הכל או כלום? קצת כן
*האם אני משתמשת במילות אלטימוטום? כן
*האם אני מגנה את עצמי כאדם על בסיס אירוע או תכונה בודדת? אם זה אירוע חוזר זה נחשב שכן |מבולבל|
*האם אני מתמקדת בחולשות שלי ומתעלמת מהחזקות? זה לא קשור בכלל
*האם אני מאשימה את עצמי בדברים שאינם באשמתי? זה נתון לויכוח
בעע
אין לי כוח יותר לכל זה
לא לשכוח
או שכן?
|אבוד אי שם בחולות|
