ברוב החסידויות ההורים בכלל מבררים לפני ומחליטים על השידוך, לזוג נשאר רק להפגש קצת ולהחליט.

שאהבה צריכה להגיע אחרי החתונה.

דבר שגם המגזר הד"ל צריך להפנים לפעמים. 

אז כמו שנאמר בודקים לפני שברמת העיקרון הכל בסדר, ושיש תקשורת בסיסית.

ובכל מקרה האהבה תגיע על ידי החיבור לדבר גדול לאט לאט.

הם לא מחפשים אהבה במובן שלנו

גבר ואישה שיש בניהם התאמה בסיסית, והם יהיו ביחד, ידברו, יצחקו, ישקיעו אחד בשני..

בטוח שתהיה אהבה בניהם. זה דבר פשוט ברור ובדוק!

ואהבה יש רק אחת. אין כמה מובנים בזה,  אהבה זו אהבה!

זה לא אהבה

זה לחבב מאוד ולאהוב את הקשר

זו לא אהבת נפש שבאה בלי השקעה , זו עובדה אני מדבר מניסיון

האהבה שאינה תלויה בדבר, שהאיש והאישה מאוחדים לקיים רצון ה' זה האהבה האמיתית.

עיין שער האהבה באורחות צדיקים  

ואהבת נשים תהיה על דרך זה:

שיחשוב שהיא מצילתו מן החטא ומרקחתו מן הניאוף, ובה מקיים מצות פרייה ורבייה, והיא מגדלת את בניו.  וכו'... 

ומתוך כך יהיה פנוי ללמוד תורה ולעסוק במצוות, והיא עוזרת לו לעבודת הבורא יתברך.

אחת הסיבות.

התאהבות יכולה לבוא מהכרות של חודש עם מישהי

אין לזה שום קשר לחתונה ולרצון לעשות רצון ה' ואין צורך שהם יהיו תחת קורת גג אחת

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

איך אומרים... לא כל מה שנוצץ - זהב

אני באמת לא הייתי מסתדר בשניים שלושה דייטים.

אבל כאחד שיצא עם אשתו במשך שלוש שנים עד שהתחתן איתה וברור שאהבתי אותה, אני אומר שהאהבה שבאה אחרי החתונה היא היא האמיתית.

לפעמים אנחנו מחפשים לפני החתונה איזה משהו שלא בטוח שאמור להגיע לפני שעושים את הצעד הגדול הזה וחיים ביחד על כל הרוודים של זה.

תאר לי בבקשה מזה "ברור שאהבתי אותה"

אשמח באמת לתשובה רצינית , אחרי זה נחשוב למה קראת אהבה..אוקי?..

אתה לא יכול להגיד אהבתי בזמן שיש מצב שלא

כלומר לפחות לא כמו שרוב העולם הזה מגדיר אהבה

בוא תספר לי מזה בישביל היה לאהוב אותה?

התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה

זה נשמע שאת מכוונת לפן פחות עוצמתי לפן רגיל...מפגישה אחת לחוות את כל זה?

יש דבר שאת יכולה להצביע עליו במה שכתבתי שזה לא היה בידיוק בידיוק לפי התיאור שלי?..

אשמח לדעת

כבר מתחילת הדברים שלך כשאת אומרת "כשזה הבחור הראשון שאת פוגשת...בצורה רצינית..."

מכאן יש כבר בעיה לשייך את כל הסיפור שלך להתאהבות

שימי לב להגדרה שלך "הראשון שאת פוגשת בצורה רצינית.." כלומר פתאום הרגשת שיש על מה לדבר

בשונה מהבנים האחרים איתם נפגשת , מה שאומר שההתלהבות שלך נבעה לא בהכרח כי התאהבת

אלא בגלל שהרגשת שזה הדבר הנכון ויש פה משהו יותר אמיתי

גם עצם זה שהרגשת את כל זה כבר אחרי פגישה ראשונה..זה קצת סותר את מה שאני מכיר

בישביל להתאהב צריך גם זמן למרות שזה דבר שבא מהלב , גם זה מצריך הכרות עם מי שמולך

לגבי מה שכתבת שאת מחכה לפגישה הבאה..שוב זה לא בהכרח מעיד על מה שאני מתכוון אליו

שימי לב שבגלל זה שאלתי אותך אם זה בידיוק כמו שתיארתי כי יכולים להיות בזה טעויות שכשאני מגדיר משהו את מגדירה אותו באופן דומה למרות שזה שונה

לחכות לפגישות זה דבר טבעי כשאת מבינה שיש פה מישהו שאפשר לבנות איתו בית

"רציני" כמו שתיארת את זה ..

ואת צודקת זה רגש מסויים אבל לגמרי לא התאהבות

ואני יודע את זה ממישהו שגם אמר לי כשהוא התאהב שהוא לא הכיר את ההרגשה הזאת לפני כן

לגבי מה שאת אומרת שאחרי החתונה זו "האהבה האמיתית" זה כי הם מרגישים סבבה בהתחלה ומתאים

ואחרי זה במשך החיים שהשנים חולפות הם מרגישים שזה ממוסד יותר..זה לא אומר שזו אהבה..

אני בכללי לא נגד שידוך , אני נגד הזמן המוקצב והקצר

וגם עוד בעייתיות של מבנה שאלות מוגדרות מראש כמו "איך אתה רוצה לגדל את הילדים"

"מה אתה מסכים שיהיה בבית?"

כל מיני שאלות כלליות כאלה שלא תורמות להכרה של האישיות של הבחור/ה

אני לא טוען שאי אפשר להתאהב משידוך , זה כמו כל הכרות רגילה אבל מה

תלוי איזה שידוך ..יש שידוך שאתה מכיר בדרך צנועה ויש שאלות הכרות כלליות

ואחרי זה אתם ממשיכים יחד כמה חודשים ומחליטים שאתם מאוהבים וגם זה מתאים מבחינה שכלית ואפשר למסד את זה אבל נגד הכרות קצרה שמתחילה ומסתיימת רק בשאלות כלליות ובירורים על איפה לומד או כל מיני דברים כאלה

מה עם קצת זרימה? מה עם קצת להיות אתה כמו שאתה בלי הגדרות ?

איפה נעלמה לה ההכרות של הבנאדם ובמקומה נכנסה לה ההכרות של ההגדרות

תוהה לעצמי

רק לא מסכימה שאהבה זה לא דבר שנבנה ומתעצם כבר נאמר "ענבי הגפן" למה גפן? כי היא משתבחת עם השנים.ככה האהבה.

לגבי זמן ההכרות עד לחתונה זה כבר החלטה זוגית.

שיהיה בהצלחה.מאחלת לך שתמצא את זיווגך משורש נשמתך (עוד ביטוי שמחזק את ענין החיבור בין נשמות)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

התאהבות זה לא אהבה.

ואהבה זה לא מה אתה מתאר.

או נדייק- מה שאתה מתאר זה חלק מאהבה

לא נעים ליח לומר אבל אחרי כך וכך שנות נישואין א"א לומר שאני מתרגשת מכל דיבור שלו. אני הכי שמחה בעולם להיות איתו ומבחינתי רק לדבר כל היום. אבל ההתרגשות שאתה מתאר זה יותר התאהבות מאשר אהבה.

לדבר רק עליה כל היום? לא יודעת...אני מדברת הרבה על עוד כמה נושאים חוץ מבעלי. נושאים כמו מה חשוב שיהיה בבי"ס של הילדה, מתי בדיוק המסיבה בגן, כמה כורכום לשים במרק עדשים וגם עוד כמה נושאים חשובים לא פחות.

כך שנראה שמה שתיארת גם כאן יותר קשור להתאהבות.

טוב, נכון שהבנת מה אני מנסה להגיד?

אם לא, אז בקצרה: התאהבות זה הבזק ראשוני, אהבה זה תהליך, זה חיבור עמוק הרבה יותר. אפשר לפתח אהבה (כנראה) גם בלי להתאהב בפגישה או שניים. ואפשר שהתאהבות תדעך אחרי שלוש פגישות.

מה שכתבת יותר שייך ל"וואו" הראשוני הזה, שהוא הכי טוב והכי מקסים אבל פחות שייך לדעתי לאהבה. כי באהבה- למרות שאני עסוקה במליון דברים אחרים- תמיד בעומק, הוא איתי ואני איתו.

אני מסכים על כל מה שכתבת

הכל . זה בידיוק משקף את מה שאני חושב

אבל מה?

לקרוא לזה הבזק ראשוני זה לא , זה חלק מהמושג אהבה ואכן אני קורא לזה התאהבות

ואוהב לכנות את זה אהבה כי זה לדעתי הכי טהור שיש ..כי זה מגיע עוד לפני החתונה .

אחרי החתונה בוודאי שיש קשר הדדי ודברים אחרים בקשר , להגיד שהם יותר טובים ועדיפים מהתאהבות? לא יודע..אבל אני יודע שזה קיים וחושב שזה הכרחי ואני מסכים איתך

אני לא יודע לגבי ההתרגשות שלך מבעלך כי אין לי מדד לדעת מה הרגשת אליו לפני ומה היום

וגם לגבי הלדעוך..אני לא חושב שהתאהבות דועכת ..אני לא יודע כמה זמן צריך ומה צריך לקרות בישביל שהיא תדעך אני רק יודע שאם הם ביחד זה יתודלק להמון זמן ..ואם הם מתחתנים וחיים על פי התורה זה ישאר לעוד שנים ארוכות מאוד

מה המדד שלך לאהבה? מה שרוב העולם מגדיר אהבה?

אם כן אז אני מרחמת עליך...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מי שחי באהבה בנויה יש להם אחלה אהבה וזה זוג מאושר שלא תבינו לא נכון

רק מה? רוב העולם - מכיר בזה שהתאהבות זה משהו שבא ישר מהנפש ומהלב וזה החוויה הכי יפה

שיש בעולם , ולדעתי גם הדרך של בורא עולם לקשר בין נשמות זה לבטח לא קורה לחינם

אין מי שלא חווה את זה לא יודע על מה הוא מדבר וזו עובדה . אני שומע המון אנשים שחוזרים על קלישאות של זיקוקים וכו' זה פשוט לא נכון הם לא יודעים מה הם מדברים

זה אומנם מצוייר אבל יוצרי הסדרה הזו ידעו מהי אהבה כי הם מציגים את זה בצורה יפה ודי משעשעת

מומלץ לראות עד דקה 7:10

או שכבר חרשת על כל הפרקים?

לא ככה נראית אהבה אמיתית...

אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות וזה יותר כיף הפרפרים בבטן וכל החארטות.

אבל איך אומרים - מה שבא בקלות גם הולך בקלות.   זה לא מחזיר מעמד בנישואים

גם דברים שהגיעו בקושי רב.

בנאדם פתאום נדלק על מישהי ומרגיש פרפרים בבטן, ג'וקים בגב וכו'..

פתאום כל החסרונות שלה נעלמים... הכל אצלה מושלם..

דחילק מה זה השטויות האלה...

הוא לא אוהב אותה, הוא אוהב את עצמו... הוא מרגיש טוב לידה אז הוא רוצה אותה.

גם אני מרגיש טוב כשלאפה שווארמה נכנסת לי לבטן זה לא אומר שאני אוהב אותה

אחרי הנישואים, כשהוא יצטרך להקשיב לה, לפרנס אותה, לראות אותה גם בימים לא טובים כשהיא עצבנית...

 פתאום כל החסרונות יצופו חזרה ואז נראה מה יקרה..

תקשיב אחי אתה...

רגע מה לדעתך המשפט הזה מהתנ"ך אומר ?

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה

זה בידיוק המשפט של מה שכתבת "כל החסרונות נעלמים"

יותר נכון "על כל פשעים...ימשיייך כבווודווו"

אה אז אתה תגיד שלא זה אהבה אחרת וכו' כן בסדר...עכשיו תקשיב

אתה טוען שאני אוהב אותה כי? כי מה? כי אני חושב שהיא יפה?

שקר לא חושב שהיא יפה

דווקא יודע מה? חושב שהיא קצת מעפאנה...איך אני?..וואלק כן

מה חסר זוגות כאלה? אחת יפה הוא לא משהו ..אז נו? מעניין אותם משהו ? מאוהבים אחי!

זה רק מוכיח שזה לא תלוי בכלום..מזה טוב לי איתה? ברור שטוב לי איתה היא הנשמה שלי ! התאומה! הנפש המשלימה ! מזה תזכה לזיווג משורש נשמתך? לא תסביר לי אתה מה הקשר עכשיו נשמה?...אה אשריינו הגענו למסקנה שיש כאן קאץ' ...

אחרי נישואין אחרי נישואין ...מה אחרי נישואין? הכל עלי וילה עלי עבודה עלי...כפרה עלי הכל עלי ! מה עוד?...הכל בשליטה פה אחי..די תצא מזה אתה חייב לחשוב מחוץ לקופסא ונגד מה שהסבירו לך עד היום

שמה שמשיח בן דוד רוצה להדגיש זה שיש צורך שהבסיס של הזוגיות יהיה גם אהבה ולא רק התאמה.

כי כשיש אהבה אמיתית אז תמיד הרצון יהיה לגשר על הפערים.

נראה לי גם שכשאומרים אהבה לפני החתונה מתכוונים לרגשות שגדלים עם הזמן. וכן,לפעמים זה מתבטא בפרפרים בבטן... 

יש זוגות שמתחתנים על בסיס התאמה וכימיה ומקווים שהאהבה תבוא עם הזמן אבל גם אז יש איזושהי חיבה מסוימת כי אם אין שום רגש אז לא נראה לי שיש מישהי/מישהו שיסכים לקשור את חייו עם סתם אדם.

אז שניכם צודקים.

אבל גם שניכם צריכים למנן.

קצת מכל אחד.

הענין הוא שצריך להבין ולהפנים שזוגיות זו עבודה וצריך להשקיע בה ולטפח אותה. האהבה לא תפרח מאליה.

אתה בעצמך לא נשוי מאיפה אתה יודע שזה לא מחזיק לכל הרוחות ? סליחה על הביטוי

"אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות" ..מה אתה חושב שמישהו בוחר בזה? זה בא

וזה כאן וזה נעים וזה בריא וזה משהו שנקרא רגש , והבורא שאתה מאמין בו ומתפלל אליו

ברא את הבריאה הזאת בעולם , אז איך אתה יכול להגיד לנו שזה סתם ? לא אני לא מבין אותך

די לנסות להיות במודה ..להיות כמו הנשואים ולחזור אחריהם די צא מזה אחי

"מה שבא בקלות הולך בקלות" ..באמת? מניין לך? אתה יודע בוודאות שמי שהתאהב והתחתן זהו ? הפסיק לאהוב?...

אמרתי אלף פעם , ואני שוב אומר

יש בסיס שזו התאהבות לא מעניין אותי מחזיק לא מחזיק...אחרי זה תחיו באושר ותפתחו לי חוויות וזה ממש לא משנה , אי אפשר להתכחש למציאות שבורא עולם יצר בעולם הזה

תרבות השידוכים פשוט השכיחה מאיתנו שקיימת התאהבות ואהבה !

זה הכל

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני יודע שזה לא מחזיק מעמד

א. כי אני מכיר זוגות שהתאהבו בצורה כזאת.. לי בעצמי היו אהבות כאלה.  מה נראה לך שנולדתי אתמול...?   אני יכול ללמד אותך על אהבה

ב. אני קורא המון ספרים על שלום בית, ומי שכתב אותם יותר מנוסה ממך נכון?

יופי... שלב הבא

ה' ברא אהבה בכללי... ומזה מסתעפים כל מיני דברים - רעים וטובים.

יש אנשים שמתאהבים גם באשת איש.. ואפילו בגויה... אז מה זה רצון ה'? 

לכן ה' ברא שכל כדי שתשתמש בו ולא תעשה טעות שתעלה לך ביוקר. 

אני לא נגד אהבה.. וצריך להרגיש אליה משהו בפגישות, אנחנו לא רובוטים

  אבל נראה לי שאתה מחפש יותר מידי ברקים ורעמים וזיקוקים..

אתה בתור גבר צריך לחפש שותפה לחיים וקודם לבדוק שהיא באמת כזאת..

אח"כ על זה תבנה את האהבה - ע"י נתינה... תתן לה ותתן לה, וככה הקשר יתחזק.

אני אומר מה שאתה אומר ..

רק השוני בנינו שאתה מסרב להקשיב

ברור לי שצריך גם שכל ואני הדגשתי את זה המון פעמים !

והדוגמא שהבאת על הגויה לא כל כך נכונה ..כי יש אש בעולם והיא משמשת לדברים טובים וגם גורמת דברים רעים זה לא סותר שבמהות שלה היא דווקא חיובית , תכלס כל מה שהיה בעולם הזה לפי חטא אדם הראשון הוא חיובי ותכלס זה כנראה שזה ניסיון לאותו אחד שהתאהב בה וזה רק מוכיח כמו שאתה אומר שצריך לשתף את השכל בכל הסיפור

עכשיו העיקרון הוא - יש התאמה שכלית ..ויש אהבה? אפשר לצאת לדרך

אני לא מסכים עם חתונה רק עם חיבה מסויימת כמו שאתה מגדיר את זה

למה? מאותה סיבה שאתה מנסה לפסול התאהבות , מסיבה פשוטה שזה לא יחזיק

או לכל הפחות יגרום למסע של ספינת הנישואין להיות כבדה ולשקוע מהר יותר עם כל הקשיים שיש היום כמו שאמרה mp.

וזה שקראת ספרים אני לא מזלזל , אבל זה לא אומר לי הרבה

כי אני יודע את זה , יודע שצריך שכל וצריך התאמה אבל יותר מידי שמתי לב שלא לוקחים בחשבון התאהבות בסיפור , את כל הקטע מהקשר להוציא? למה מה קרה אני לא מבין? מישהו אמר משהו אסור? חטאנו? לא

וזה שאתה חווית את האהבה הזאת..תרשה לי לפקפק נשמה..

לגבי הסעיף השני... זה בדיוק מה שאני חולק עליך

אני אומר שמספיק התאמה וחיבה מסויימת.  לא צריך פרפרים בבטן.

ככה כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר.  רק עכשיו התחילו עם היציאות האלה כמה חודשים ומחפשים שיהיה פרפרים בבטן וכל זה... חבל שלוקחים מוסר מסרטים הוליוודים.

לא אמרתי שזה אסור.. זה פשוט גורם לסינוור והתעלמות מהחסרונות.  ואז אחרי הנישואים הכל צף חזרה ואז מגלים שאכלת אותה.

שידוכים זה דבר נפלא אבל הבעיה היא ששכחנו את העיקר

זה דרך נפלאה להכיר את אישתך לעתיד בדרך הכי צנועה שבעולם

קודם כל מספיק להגדיר אהבה כפרפרים בבטן זה רק מראה את כמה אתם מזלזלים במושג הזה של האהבה זה דבר ראשון

דבר שני

אף אחד לא לקח כלום מהולוויד ומה שהיה בסרט ממש לא גרם לנשמה שלי לפתח רגשות אנושיים למישהי אוקי? צא מזה ו"כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר" תגיד מה אתה חושב שאבות אבותיך לא התאהבו? הם כן ! לא היה להם הוליווד

סינוור ? התעלמות מהחסרונות? וואלה אחי יש מצב

אם הבנאדם חכם הוא ישליט את השכל אם לא הוא באמת יאכל אותה

אם הבנאדם מבין שהיא מתאימה לו הכל סבבה והוא משתוקק מרוב אהבתו אליה להתחתן ולחיות איתה לנצח נצחים אשריו שיזמין אותי והעיקר שיהיה בופה סבבה

לא צריך לחיות במושגים של פרפרים ולא של זיקוקים , תקבלו את זה שזה קיים

בואו ניקח את זה למקומות הנכונים כמו שאתה אומר ואני מסכים איתך

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

יש אפילו הורמון כזה - אוקסיטוצין - מה שנקרא "הורמון האהבה"

המצב הזה עוזר לחפות על כל ה"חסרונות והבעיות" בחיים ובזוגיות

באמת לחפות

אתה יכול לבחור מה העולם האמיתי - המצב הזה, או העולם ה"ראציונאלי"

ומה יחפה על מה

אנשים מתחתנים מתוך מצב כזה, ההורמון פעיל

ועם הזמן העולם ה"ראציונאלי" גובר בחיים - כסף, קריירה, עבודה, לימודים, ילדים וכו

והולכים ושוכחים וכבר לא חווים מצב כזה ושוקעים ב"בעיות".

ומכיוון שלא מתעלים את הכח הזה לכיוון הנכון, ממילא חווים את הבאסה שאחכ ומתדרדרים עד עשרות אחוזים של גירושין וכו'

שים לב

אפשר להתמכר למצב הזה, "ליפול באהבה", כמו שאומרים באנגלית,

להיות ברשות הלב (רשעים הם ברשות ליבם)

וזה יעלם

ואפשר לייעל את הכח הזה בקדושה (צדיקים ליבם ברשותם)

לדבר שלם

כשהכח משמש כדלק

הכח הזה קיים, הוא חשוב

והוא חלקי

תכף תגיד שאין נשמה והכל זה המוח נכון? הכל תגובות כימיות זה הסיפור?

אני טוען שלא !

ואם אתה טוען אחרת אז אתה מכחיש את הקיום של הנפש ושל הנשמה

ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי

ומסכים איתך צדיקים ליבם ברשותם אשריך

אני גם אומר את זה אסור שהתאהבות תגבר על השכל

כשזה לא מתאים זה לא מתאים ! אבל מה הבעיה למה לתאר את זה כמשהו זמני וחולף?

יודעים מה? נגיד שזרמנו איתכם וזה חולף לא נכון אבל נגיד ..

מה רע בזה? שיתפנו שכל שיתפנו את בורא עולם ושיתפנו גם את הרב שקידש

עכשיו תסבירו לי מה הבעיה שלכם? אסור לאהוב? אין נשמה? זהו ? הכל הורמונים מטופשים?

תצאו מזה

אתה יודע מה הוא אומר לי כל שבוע שאני מתקשר אליו?

תמיד ללא יוצא מן הכלל.

שואל אותי איך הולך בחיי הנישואין ואז אומר "תעבדו על זה, זה לא מובן מאליו, זה לא מובן מאליו שיש אהבה, צריך לעבוד על זה"

את זה הוא בוחר להגיד לי כל שבוע.

ובאמת, זה לא מובן מאליו. זה שהתאהבת לפני החתונה והיית מאוהב עד מעל הראש אחרי החתונה לא אומר שתאהב גם אחרי 20 שנים אם לא תעבוד בצורה הנכונה.

דבר אחרון. סיפור על הרב 

סיפור על הרב אליהו, הנכד שלו הגיע אליו וביקש שיעשה גימטריה שלו ושל מי שהוא יוצא איתה שיבדוק עם מתאים.

הוא עשה ויצא שלא מתאים. הנכד שאל אותו אז מה לעשות? אז הרב עשה לו את הגימטריה של אברהם ושרה. ויצא לא מתאים. הנכד הבין והתחתן. הפשט הוא שהכל תלוי בעבודה קשה וברצון של בני הזוג לבנות את ביתם. ברור שצריך את הדברים הבסיסיים שיתאימו (לא כולנו אברהם ושרה) אבל בגדול זו עבודה עבודה עבודה.

אהבה צריך לשמר אני מסכים.

לא ליצור שים לב . לשמר . כמו קופסת שימורים

החיים הם לא קופסת שימורים.

אם אתה לא זז קדימה אתה הולך אחורה.

לשמר = לפתח להתקדם להגביר ולהעצים.

צריך להעצים אהבה קיימת ..לא לפתח שום דבר

בזה אני מאמין

סיפור אמיתי שקרה בבית כנסת החורבה לפני הרבה שנים- מתישהוא לפני שהירדנים הפציצו אותו, כשתושבי הרובע חיו בנחת בבתיהם.

היה בחור ישיבה אחד שהגיע לחתונה שנערכה בבית הכנסת- לא משום שהכיר את הזוג אלא מפני שהי עולה חדש, בודד, שלמד אצל הרב שהיה אמור לקדש את הזוג. הרב הזמין אותו כדי שיוכל לאכול ארוחה הגונה.

בבוא עת החופה- גילו שהחתן נעלם. פשוט נעלם, אף אחד לא יודע לאן. (אלו היו משפחות אשכנזיות שהשידוך בהן נקבע שנים לפני החתונה והזוג נפגש לראשונה מתחת לחופה).

כמובן שקמה המולה, ובתוך ההמולה, ניגש הרב אל הבחור העולה החדש שהתבונן על הכל מהצד ושאל אותו האם הוא מוכן להיכנס לחופה עם הכלה המסכנה והמבוישת... הרב אמר לו שהוא מכיר אותו ואת הכלה והוא חושב שזה יכול להצליח...

הבחור הסכים.

טבעת נתרמה לצורך הענין מאיזו גברת עשירה.

ואחרי שבע הברכות הרב ברך את החתן "שתזכה לשנים ארוכות וטובות".

את הסיפור הזה סיפר הרב ישראל גליס- נכדם של החתן והכלה, והעיד שהם היו מאוהבים זה בזה כל ימי חייהם, ושסבא שלו- החתן- זכה לראות 37 בני נינים, ונפטר בשיבה טובה.

לדעתי אפשר ללמוד מהסיפור הזה שני דברים: חייבת להיות מציאת חן לפני ההחלטה להתחתן (אחרת החתן לא היה בורח, מן הסתם), מצד שני- אהבה יכולה להתחיל מאפס הכרות, גם אחרי החתונה ולהיות חזקה וטובה.

בכל אופן- זה סיפור מקסים בעיני.

לא על זה שברח ,על זה שהתחתן

צריך להכיר את הבחורה שאחרי זה לא יהיה פרידה כואבת

הסיפור לא חידש לי הרבה ממה שידעתי

אהבה כללית אפשר להשיג בקלות במיוחד כשבחיים שלך בקושי דיברת עם בנות

ובמיוחד כשזה יום יומי ואין שום ענין לאסור נגיעה

זה משהו אחד והתאהבות שבאה מהלב זה משהו אחר

בזה אני רוצה בזה אני מאמין

ברור שמפתחים משהו קיים.

וכמו שכבר כתבו פה, אתה יכול לחלוק ולהגיד עד מחר שצריך אהבה לפני החתונה.

המציאות מוכיחה אחרת. אנשים אוהבים גם אם לא הכירו הרבה לפני החתונה. עם עובדות קשה להתווכח. יכול להיות שלך זה לא מתאים - או לפחות אתה חושב שאצלך זה לא היה קורה. אבל בפועל זה קורה.

שיאהבו בדרך שלהם

אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים

איך החלטת? מה זה הדרך שרוב העולם אוהבים?

שוב אני אומר - אין דבר כזה להגדיר אהבה לכן אין 'דרך לאהוב'

אתה חושב שאהבה שלך שונה משלהם? 

אני חושב שאתה טועה. יכול להיות זוג שאהב עד השמיים לפני החתונה. ואחרי.... 

ויכול להיות זוג שהתחתן אחרי שבועיים רק עם התאמה רציונלית וקצת כימיה. ואוהבים אהבת אמת. 

אם זה לפני החתונה ואם זה אחריה

כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק

וכן , יכול להיות שהוא יאהב עד השמים ואחרי החתונה אם לא ישמרו את הקשר

זה עלול גם לההרס ..למרות שזה מאוד קשה להצליח לשבור את האהבה הזאת

אהבת האמת שלך היא לא אהבת האמת שלי

מה זה רומנטיקה? אתה יכול להגדיר? כל מיני מילים מפוצצות.

אבל אתה נותן פה ביקורת קשה על אנשים בלי להכיר אותם. בלי לדעת איך הם אוהבים כמה ולמה. אתה שומע את עצמך? 

מי אמר שאהבה שלך יותר רומנטית משלהם באופן מובהק? כי הם לא מראים את זה כלפי חוץ?מקווה שתתעורר מהסרט שאתה חי בו. קרא אולי סיפורי צדיקים שאני לא בטוח ש'האמינו והתחתנו בדרך שלך' שהייתה להם אהבה לאישה שלהם שאני מאחל שתהיה לך.

אין לי מילים מפוצצות לרומנטיקה -

אני מאמין שכל אחד גם בלי התאהבות יכול לחוות אותה ,

אבל הרומנטיקה נעשת יותר רומנטית כשמאוהבים = האהבה כמו שהצגתי אותה

בכל השרשור הארוך הזה .

אני לא מעביר שום ביקורת על אף אחד !

זה אתה מכניס לי את המילים לפה , אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל

ותודה על האיחולים

אני גם מאחל לך שתתחיל לנסות לחשוב קצת אחרת ולנסות לשמוע את הצד השני

במקום לחשוב שהוא מדבר שטויות , במיוחד ועל אחת כמה וכמה שאני לא סותר כמה מהדברים שאמרת וכבר הסברתי את עצמי בנוגע לכל הנושאים שהועלו כאן

"כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק"

"אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל"

"אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים"

באמת באמת באמת - תגיד לי איך קבעת את האמירות האלו? וזה לא ביקורת קשה לצד השני? כל זה על סמך מה? על סמך זה שלפני החתונה הם לא הכירו והגיעו למשהו אותו אתה מגדיר כאהבת נפש אמיתית? 

אני גם הכרתי את אישיתי שלוש שנים לפני שהתחתנתי. ואני ממש לא חושב שהייתי מסתדר בשיטה הזו. אבל אני לא יכול להגיד את מה שאתה אומר בקשר לאהבה שלהם כי אני לא חי בתוך הזוגיות שלהם אז אני לא יודע. 

וגם שההרגשה ואהבה לא דומה בכלל למה שהיה לפני החתונה ולכן זה חידד לי יותר את הדרך שלהם.

אפשרי להגיע לאהבה אחרת - כמו שאמרתי שאני פחות מתחבר אליה.

אתה הכרת את אישתך שלוש שנים לפני ואתה מנסה להסביר לי למה זוג

שהכיר בשידוכים אוהב אהבה כמו שאני מגדיר אותה? כמו שאמרת אתה לא יודע

אז אל תנסה לדבר בשמם...

עכשיו שאלה לי -

האם הרגשת את המצבים שתיארתי פה בשרשור ?..

כלומר מה אתה מרגיש כשאתה רואה אותה מדבר איתה וכו'

זה באמת מעניין אותי

שאני אדע איפה עמדת ואיפה אתה עומד היום ואולי ממך נוכל ללמוד

שוב אני לא יכול להכנס לאף אחד לזוגיות ולכן אני לא שולל. לא יודע אם הם לא הגיעו לאותה אהבה כמו שלך.

ולשאלתך מה שתארת בשרשור הרגשתי לפני החתונה. ואני עדיין מרגיש אותם. פשוט לא חושב שזה מה שעונה להגדרה של אהבה. קשה לי לשים את האצבע על מה השתנה. 

קשה לי להגדיר את האהבה הגדולה שיש לי לאשתי. ואני חושב שמה שתיארת זה סימפטומים לאהבה אבל זה לא האהבה עצמה. זה כמו אדם חולה שיש לו חום. חום זה סימפטום של החיידק אבל הוא לא החיידק. 

יש משהו בחיים המשותפים ביצירה המשותפת שלא ניתן לתאר אותה בסימפטומים. 

מצטער שלא עזרתי לך יותר מידי. 

בעיקר בגלל זה, למרות שאני לא נמצא אצל מי שהכיר בשידוכים בתוך הזוגיות, אני יכול להאמין שקיים אצלם גם הסימפטומים שעליהם דיברת וגם האהבה הגדולה שעליה אני מדבר. 

על הכל אני מסכים..

רק שלדעתי האהבה הזאת לא יכולה לקרות עם כל אחת

אם היית אומר לי שאתה השתדכת והרגשת את התיאור שלי באופן מדוייק ,

הייתי מסכים עם זה . אבל זה לא המצב כי אתה הכרת אותה 3 שנים לפני ..

וסבבה אני יכול לתאר לעצמי שזוג שהוא בתוך חיים של ביחד ושל בית אחד

מצליחים להגיע לרמות שאני לא מכיר , אבל לדעתי זו אהבה שונה

אני מחפש אהבה רומנטית במיוחד בגלל העובדה שאני הבנתי שזה דבר נדיר

ולא יכול לקרות עם כל אחת לכן אני לא רוצה לקחת את הסיכון שבלהתחתן עם מישהי שאני לא יודע אם אני ירגיש אליה את אותה אהבה שאני דוגל בה.

אני חייב להגיד שבזכותם הצלחתי להבין ולדעת שיש משהו עמוק אחר שאני לא מכיר בקשר בין איש לאישתו לאחר חתונה

אבל זה עדין לא סותר את האידיאולגיה שלי

אני מסכים איתך. זה באמת קשה לחשוב על להתחתן עם מישהי שאני לא יאהב. ואני בטוח שלא עם כל אחת אתה יכול להגיע לדבר כזה. אני פשוט לא עושה מהשיטה שאני הכרתי את אישיתי אדיאולוגיה למרות שאני מאושר שככה זה יצא (לא כל אחד מכיר את אישתו בגיל צעיר שהוא יכול להרשות לעצמו את זה).

אבל הנקודה היחידה שלה אני לא מסכים היא שהאהבה מחוייבת להיות שונה כאשר מישהו נפגש עם אישתו שלוש פגישות. 

ראיתי את ההגדרה שלך על אהבה ושכחתי להגיב על זה.

אמרתי קודם סימפטומים לאהבה - זה מה שכתבת. 

לדעתי במה שכתבת:

"התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה"

העיקר פה חסר מן הספר.

כל מה שכתבת (יכול להיות שמישהו כבר כתב את זה אני לא בטוח)

אלו דברים שקשורים רק אליך, שמת לב? הכל זה איך לך טוב. כשלדעתי הסימפטום הראשי של האהבה הוא הרצון התמים והפשוט שלבת הזוג שלך יהיה טוב. גם אם לך ממש ממש ממש זה לא בא בטוב כרגע. אבל ברגע שהגעת למקום שבו זה מה שאתה רוצה לדעתי הגעת לאהבה ואז ממילא אם לה טוב לך טוב.

גם אם זה על חשבוני , למה זה סותר?

זה דברים שחזרתי עליהם הרבה כשאהבתי מישהי

שאני מוכן לתת לה הכל ויש לי רצון ענק שבענקים להעניק לה

מכל הבחינות שרק אפשר

בכלל הצטערתי שהגבתי כי אתה פשוט מקשקש שטויות...

וזהו.

ברמת העיקרון אהבה זה לא דבר מוגדר. אין דבר כזה להגדיר אהבה. זה פשוט לא יעבוד לך כל הגדרה בעולם תהיה לא מדוייקת. וכל מה שכתבת בהמשך זה נכון. אבל לא מספיק.

אבל, ברור לי שמה שהרגשתי לפני החתונה ומה שהרגשתי אחרי לא דומה בכלל. ואחרי החתונה זה הרבה יותר עוצמתי.

ולכן לא צריך לשפוט את הזמן המוגדר שהחרדים עושים כי הם לא מחפשים את האהבה. ואני לא חושב יש מה לחפש את הדבר הזה כשאתה לא תמצא אותו שם. תמצא געגוע תמצא פרפרים ויכול להיות שגם תגיד שאתה אוהב אותה וזה יהיה נכון לאותו רגע. אחרי שתתחתן תגלה שחיית בחלומות וזה אפילו לא קרוב. 

תשמע , זה שאתה אומר לי מה שהרגשתי אחרי החתונה יותר עוצמתי

זה לא אומר לי הרבה כי אין לי שמץ של מושג מה הרגשת לפני !

דבר שני אמרתי כבר הרבה פעמים כל עוד תמשיכו לקרוא לאהבה פרפרים זה רק יגרום לי יותר להאמין

במה שאני חושב , כי עצם הזלזול שלכם במושג הזה מראה לי עד כמה אתם לא מבינים כלום

לכן גם אין לי מה להקשיב לכם אני יודע את האמת ,

אני מאוהב לפני חתונה אני יהיה מאוהב לאחר חתונה וזה נכון ותקף גם לאחר חתונה וגם לפני

לא חלום ולא וידאו ולא בטיח , אהבה חיה וקיימת ונושמת שאפשר רק להרוויח ממנה בחיי נישואין

קודם כל אתה מנסה להגדיר אהבה, אז אתה הראשון שמזלזל במושג.

אין דבר כזה להגדיר אהבה. אין נוסחה. מי שחושב שיש בידו את הנוסחה, סלח לי.. חי בסרט.

יכול להיות שאת מאוהב ושזה גם לפני החתונה. ווואלה אתה באמת מרגיש משהו. (ח"ו אני לא אומר שאהבה זה פרפרים בבטן כי זה באמת חרטה).

אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה - תלוי איך חייתם לפני החתונה. אבל אחרי החתונה ואחרי חיים של ביחד (שלפחות בחיים הלכתיים אין את הביחד הזה לפני החתונה) זה משהו אחר שגם אותו  אני לא יכול להגדיר.

ההגדרה אולי הכי קרובה שכמובן גם היא לא יכולה להיות מדוייקת למושג אהבה הוא נתינה - ולכן ככל שאתה נותן ומשקיע יותר אתה אוהב יותר. אין לי בכלל ספק שאחרי החתונה נותנים יותר ולכן גם אוהבים יותר.

אני מאמין לך לכל מילה. מאמין שאתה אוהב. אבל בגלל מה שכתבתי אני חושב שאין מה לפסול את שיטת החרדים.

רק הבאתי עניינים שמתארים מה האדם מרגיש כשהוא מאוהב זה הכל.

"אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה תלוי איך חייתם לפני החתונה"

תגיד אתה רציני? הוא לא צריך לחיות איתה מספיק לראות אותה כמה שעות ביום למשך חודש

והוא יכול להיות מאוהב בה עד לשמים .

אתה מדבר איתי עכשיו על ביחד שאפשר שיהיה מגע בניהם? חח נו אז לזה אתה קורא אהבה? זה לא אהבה חביבוס ..חבל שאתה רואה בצורה רדודה כל כך אהבה אחינו ..

ד"א שמתי לב שמי שמאוהב וזה כולל אותי פעם , לא יכלו לחשווב בכלל על דבר כזה..כי אין זה לא הולך ביחד ..נכון שאחרי שמתחתנים זה חובה..אבל זה קשה מאוד ! מאוד..זה רק מוכיח שהפן הפיזי תפל לאהבה שאנחנו דוגלים בה..

יש לך מושג מה זה ליצור משהו ביחד? ליצור משפחה? אתה באמת חושב שזה כמו לפני החתונה?

הרמב"ם הגדיר אהבת איש לאשתו "אהבה התלויה בדבר"

מפתיע נכון? אבל אבותינו חיו בעבר קודם כל ברמה הזו. הייתה אהבה מאוד גדולה שהייתה תלויה במה? ביצירה. יעקב בסופו של דבר אהב את לאה יותר מרחל. מוזר נכון? הרי ברור שאהב בהתחלה את רחל יותר. מה קרה? היא הביאה לו ילדים. וזה לא בצורה רדודה כמו שאתה חושב. זה היצירה שיש לזוג היא לא קיימת לפני.

הוא כותב שנישואין הם חברות של תענוג והנאה

הוא לא מזכיר עניין של אהבה תלויה

3 החברויות שהוא מזכיר:

חברות של שותפות - כמו שותפות עיסקית

חברות של הנאה - כמו עם אשה או מישהו שמרגישים פתוחים לומר הכל ללא חשש

חברות של מעלה - שיתוף פעולה בדברים נעלים 

של אהבת אמנון ותמר אהבה התלויה בדבר.

וגם שלפי מה שאמר פה החברות שאמורה להיות בין גבר ואישה היא של מעלה ולא של הנאה.

אני חושב שהרמב"ם דיבר על דורו, שנשים לא היו עם רמת משכל כמו היום ולא הייתה אפשרות לפתח איתם נושאים כאלו ולכאורה גם לא להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר.

יש מימדי שותפות ו"מעלה" גם בנישואים

אך העיקר כדבריו

ו"הנאה" אצלו איננה "בילוי"

כשהרמבם כותב "עונג" הוא לא מכוון לדברים נמוכים

יש יעודים עילאיים גם עם אשה. וכדוגמת "עונג שבת" שזה יעוד ביתי

ולגבי "תלויה בדבר" - זה לא אומר שתלויה בדבר היא אהבה נמוכה

יכולה להיות אהבה תלויה גם באהבה לא נמוכה

ויכולה להיות אהבה עם איכויות "נמוכות" גם בלי שהיא תהיה תלויה

הוא כותב במפורש שזו החברות שישנה בין גבר לאישה.

ולא אמרתי בשום צורה שהיא שאהבה התלויה בדבר היא אהבה פחותה.

והעונג שיש בין גבר לאישה גם אם הוא פיזי הוא ממש לא נמוך. 

אבל ברור כשמש שהקשר שהיה בעבר בין גבר לאישה היה שונה לחלוטין מהקשר שיש לו היום. פשוט כי האישה עברה שינוי קיצוני. מאישה שיושבת בקרן זווית לאישה שיוצאת לעבוד וללמוד. 

אז אני פשוט אומר שכיום יכול מאוד להיות שתהיה אהבה בין גבר לאישה כאהבת דוד ויהונתן.

אני לא חושב שזה כמו לפני חתונה

אני חושב שאחרי חתונה זה פן אחר של איכות ועומק

אבל אני טוען שצריך אהבה לפני כן אהבה רומנטית על כל המשתמע מכך

אם הגישה היא שצריכים להיות דומים אחד לשני אז באמת צריכים להפגש הרבה זמן ע"מ לבדוק את זה אך אם הגישה היא שאנו לא מצפים שהשני יתאים לנו בדיוק אז אפשר להפגש פחות זמן ולהתחתן. אנחנו סגרנו אחרי 3 פגישות וזה היה מצוין. במבט לאחור אני חושב ששתינו הבנו שחתונה היא לא רק התאהבות וזיקוקים אלא הרבה עבודה של כל אחד. 

קצת קצר ולא ברור אבל אני מקווה שזה ענה

זיקוקים , אין מה להתרגש מזה..

זה רק מראה עד כמה הם לא יודעים מזה אהבת נפש שמגיעה לאו דווקא מלשבת שנים בבית אחד

שיסבירו לי חסידי האהבה שבונים ..(ככה הם קוראים לזה לא?)

איך זה יכול להיות שיש זוג מאוהבים שהכירו רק חודש והוא לא נתן לה כלום ולא היא לו ולא עברו שום חוויה משותפת?

אין להם תשובה לזה , הלכה התאורייה

אין פה שום זיקוקים ושום חרטות שלא יבלבלו אותך עם מילים שאמורים להגחיך את ההאהבה

הם פשוט לא מכירים משהו אחר וזו הטעות שלהם ...אז הם חושבים שזה מגוחך ..עצוב אבל אין מה לעשות נגד זה..

צריך להעביר סדנאות , הם חושבים שכל מה שלא נבנה לא יכול להיות יציב זה הגישה שלהם ,

והכי הכי מצחיק שהם דוגלים בכמה פגישות ואחרי זה נסתדר ..ככה הם טוענים..ואז אומרים שאהבה של "זיקוקים" לפני חתונה זה לא בסיס לקשר וזה יתפרק מהר...מה אני אגיד לך? מצחיק ..אבל זה המצב

לא ימשיך לשרוד...?

אני אומר לך שימשיך לשרוד כי הוא לא מכיר משהו אחר ,

וזה הדבר הכי נכון לו כרגע וגם להמשך החיים איתה/איתו

הוא מכיר אהבה של חיים משותפים כזאת שנוצרת "בעקבות.." ו"בגלל"

הם לא מכירים משהו אחר..והם לא אשמים בזה

למה הם טעו בבחירה? 8 פגישות זה לא מספיק בכדי להכיר את הבנאדם?..

אז את רואה שזה לא החלטי , כשאתה מתאהב זה משהו חזק כל כך שאין לך בכלל רעיון לסגת

נכון , אני לא יודע מה אחרי זה ..אבל אם אנשים מצליחים לחיות ביחד בלי התאהבות לפני כן

על אחת כמה וכמה שיצליחו להעצים אהבה קיימת

תראי , הלב רוקד וחיוך ענק עדין לא בהכרח מעידים על התאהבות

ולדעתי וגם לפי מה שכתבת לי למעלה בקשר לפגישה הראשונה שלך את מדברת על פן אחר של שמחה

שהינה יש פה משהו פשוט שמתאים לי והוא זורם ומצחיק ואיזה כיף לי להיות איתו - זה שונה מהתאהבות שאני מדבר עליה , וההגדרות האלה של ההתאהבות יכולות להיות מטעות , כלומר אם אני יתאר לך זה לא כמו שאת מרגישה את זה

ואז אפשר לטעות ולחשוב שזהו אני התאהבתי אבל זה לא בהכרח נכון ..

"חיבור בין נשמות" זה מושג שכתבתי פה במשך הזמן שאני כאן לגבי אהבה

הרוב לא הסכימו לקביעה הזאת ..

אני רק אמרתי שלדעתי הקטע הזה של הכרות מהירה מידי לא מוסיפה ליציבות ..

זו רק דעתי

וזו היתה אחת הסיבות שלי להיות נגד שידוך

זה רגש, ורגש הוא חמקמק...השאלה מה המטרה ומה האמצעי

אם המטרה לבנות בית להשרות שכינה ביננו צריך שיהיה בנוי היטב

על יסודות חזקים ולא רק רגש.. כי רגש סוער ומסעיר ככל שיהיה הוא חמקמק..

האם המטרה היא להתרגש ולחוות אהבה חזקה...אז אוי לו לאותו הבית שיבנה

על כך.. ו יעיד כל בעל ניסיון שאם כבר הרגיש את זה ולא התחתן.. מה יהיה אם ירגיש זאת אחרי החתונה עם משהי אחרת..

לכן ברא ה' את האדם כך שהראש מעל הלב והשכל שולט ברגשות ולא כמו בהמות שכל האברים באותו הגובה....

מסקנה :גם שכל וגם רגש והכי חשוב שהראש והלב ידברו בניהם.. סוד הקסם איזון.. שנזכה....

אני לא דוגל רק באהבה נטו

צריך לבנות בית כשר ונאמן עם דעת של קדושה ולא להמשך רק אחרי הלב

צודקת הכל עניין של איזון

מלכתחילה הגישה מה מצופה מפגישות שונה

מגיעים לפגישה אחרי הרבה ברורים שיודעים שיש כיוון בכלל.

בפגישות עצמם מתארסים מהשכל כמובן שגם הלב משתתף.

מה הכוונה? בפגישות בודקים האם יש זרימה  טובה וכימיה 

ובעיקר האם הכיוון שלנו בחיים דומה, השקפות שלנו דומות ושתינו רוצים להקים אותו בית

והאם אין משהו שמפריע 

זה ככה על קצה קצהו של המזלג

ב"ה החלטנו בפגישה השנייה ב"ה!

כבר בפגישה הראשנה ידענו שנסגור..

ואני מתפללת שלכולם זה יהיה ככה בלי בלבולים בע"ה!

למרות שאצלנו צריך להכיר את הסיטואציה כדי להבין איך זה יכול להיות, ואנחנו לא חרדים..

בקרוב אצל כל מי שצריך בע"ה יתברך!

איך בדיוק ידעתם?

כמה זמן הייתה הפגישה? 

(: 

הם לא מתדרדרים לפרטי פרטים של מחשבות רגשות דיבורים וחוויות - מה שגורם ליצרים וערבוב רגשות והצפות מיותרות 

זו מציאות שלא מסתדרת בלי מגע, הכלה במגע. ז"א שאי אפשר לקשר להתקיים בבריאות יותר מכמה חודשים בלי מגע

בזה חוטאים בציבור הדתי כמו בחילוני (אלא שבחילוני כביכול אין בעיה כי יש מגע אז יש יצרים)

בכללי

התכלית היא לתעל הכל מחולין לקדושה ולא להנמיך את האהבה והקדושה לחולין

שהם באים במטרה להקים בית. + יסודות נכונים לזה.

מה שחצי אם לא יותר מהאנשים הנשואים כיום לא יודעים בכלל מה הפירוש של זה. 

ולא נדבר על כל הקשרים הרגילים שמכניסים לתוכן הרבה דברים שלא צריך. שזה רק מפריע. 

לפחות עד לפני מספר שנים, אצל החרדים זה היה ברור איך המשפחה צריכה להיראות.

לבעל ולאשה היו תפקידים מאד מוגדרים, בד"כ המרקם המשפחתי של הבית שהגבר והאשה גדלו בהם היה מאד דומה,

ולכן לא הייתה צריכה להיות כימיה מי יודע מה כדי לפתור בעיות בבית.

אצל הדתיים הלאומיים, חלוקת התפקידים בבית הרבה פחות ברורה.

לכל אחד ואחת יש את הרצונות שלו, וברוב הפעמים המרקם המשפחתי שממנו כל צד מגיע יחסית שונה.

ובעקבות כך נדרשת הרבה יותר הקשבה, הכלה וכימיה בין בני-הזוג על-מנת שיהיה להם טוב ביחד.

ולכן, ההחלטה להתחתן היא הרבה יותר מורכבת, וזה לוקח יותר זמן לבנות את הזוגיות לפני שמחליטים להתחתן.

כיום, גם אצל החרדים מתחילים להיות יותר פתוחים, ככה שגם אצלם כיום המורכבות גדלה ולוקח יותר זמן להגיע להחלטות.

גם אצלם שמים היום יותר דגש על כימיה לפני ההחלטה להתחתן.

אמנם זה עדיין לא כמו אצל הדת"ל, אבל להערכתי תוך מספר שנים זה כבר יהיה יחסית דומה.

ממה שראיתי, בעקבות השינויים שעוברים על החברה שלהם,

אפילו זוגות שהתחתנו בשיטה הישנה, המרקם המשפחתי משתנה.

אני לא בטוחה לגמרי אבל נראה לי שיש גם הבדל בציפיות מהקשר.

נראה לי שמה שאני מצפה ורוצה מהקשר זה לאו דווקא מה שאישה מבית חסידי מחסידות סגורה מחפשת בקשר.

לא לעומק בכל אופן..

אבל אהבה היא לא עניין שצריך להתבשל הרבה זמן

אני דווקא חושבת שאו שזה מתלקח בשניות או שזה לא מתלקח בכלל..

ושילוב של גיל צעיר ובישנות שנובעת מחוסר היכרות מוחלט עם המין השני - שני אלה הם חומר דלק לאהבה ממבט ראשון.

"אהבה ממבט ראשון - הופכת לשנאה במבט שני."

לפחות לא אצל אנשים שגדלים על ערכים של משפחה ויציבות בזוגיות.

אני מעדיף שתהיה אהבה וחברות בזוגיות,

היציבות הזוגית מבחינתי זה רק דבר נלווה..

"לעצם דרכי השיקולים. הנה עצה ששמעתי ממו"ר מרן הגרש"ז אויערבאך. בכל שיקול ממרכיבי השיקולים בהצעות שידוכין - צריך להציב את ענין האי הבודד.

לו היו שתי המשפחות: שלך ושל המשודכת מושלכים לאי בודד - האם היית מעדיף לדוג לבד את דגיך, או לבא בברית הנישואין עם המשודכת האמורה - בתנאי כורח השעה.

למה אי בודד?

משום שכל עוד אתה מצוי בשכונה... ההיסוסים שלך נגועים בחשש - שהזמן, השדכנים, או אחרים - יביאו עימם הצעות מפוארות וקסומות יותר. סוג השיקול הזה מתאים יותר לשיקולי קניית עגבנייה. וסוג השיקול הזה גם מבוסס מדי על יסודות הקיום של ההשחתה: הקנאה התאווה והכבוד"

יש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לקבל החלטה

ויש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לבנות קשר

תלוי גם כמה בירורים עושים לפני וכו...

רגש. בדר"כ ההורים מציעים ויש ביטחון בהם שהם בוחרים את הטוב, ואם הבחור נראה סבבה-אז זה מספיק ודי. דרך אגב, גם במגזרים האלו לא תמיד שידוכים הולכים בקלות, ויש שם ביצה מתפתחת למרבה הצער.

שאם "השכל מסכים והרגש לא מתנגד", זה מספיק כדי להתחתן.

בהחלט יש בכך סכנה - שהקשר ביניהם יהיה "טכני" ולא יהיה חיבור... ויש כאלה שבוכים על זה.

אבל אני חושב שאחרי 10 פגישות אפשר להכיר את השני ולא צריך יותר

ותחשבו - אם הכרתם את השני חודש, ונפרדתם נניח אחרי 3 חודשים - האם הכרתם אותו טוב יותר אחרי 3 חודשים מאשר אחרי חודש? לרוב התשובה לא..

רק אם שני הצדדים הם אנשים שממש רוצים ומוכנים להשקיע בזוגיות, ומוכנים להכיל, ואין להם ציפיות גבוהות מדי...

אבל האמת שצריך ציפיות מאוד נמוכות, ובמגזר שאני מאמינה שרוב הקוראים פה משתייכים אליו זה מאוד קשה לשמור על ציפיות נמוכות כשרואים כל כך מקרוב זוגות אחרים.

במגזרים שבהם הכל הכל נפרד, זה יכול להסתדר. אצלינו אני לא חושבת שזה אפשרי.

אבל מי שיכול לשמור על ציפיות נמוכות, באמת יכול להסתדר ולשמוח מאוד. אבל לדעתי לא מספיק ציפיות לא גבוהות, צריך ציפיות מאוד נמוכות

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

במבחן התוצאה, התרופה עדיפה. לפסיכולוגיה חיובית יש השפעה קטנה מאוד. העולם שלנו מאוד, אבל מאוד חומרי וגשמי.

לא, אין שום סיבתיות בין חזרה על טקסט/טקס בואכה הפרשת חלה כלשהו לרצונו של ה' להיעתר או לא להיעתר לבקשה. אחרת המגזר החרדי היה המצליח, הבריא והעשיר ביותר בין כל המגזרים, והוא לא, בלשון המעטה.

תרופה היא אלמנט תומך בלבד, בהקשר הנפשי. פיגום, או קביים, אם תרצה. טכניקות מנטליות, כאשר מבוצעות נאון ובהתמדה, משיגות אפקטים יציבים יותר. יותר מזה, יש פעולות שאדם יכול לעשות ששוות בערכן, מבחינה מחקרית נכון להיום, לתרופות ברמות מסויימות - כמו כושר ברמת מאמץ בינונית באופן קבוע. אפילו אכילה מודעת, כלומר ללא טלפונים ועם מעט דיבורים ועם ניסיון להרגיש את תהליך האכילה בשרירים וכו', התגלתה כאירוע/טכניקה שמחזק מערכות מוחיות. זה שמעתי מד"ר טרייסי מרקס.

והפיסקה השנייה שלך נהדרת, היא הודאה מפורשת בכך שאתה אנטי-רוחני. אתה שולל מראש ומניח שאין היתכנות לקשר כזה, גם אם קשר מורכב. יש תרופות שעוזרות ב40% ועדיין אתה תקבל אותן, אבל סגולה של 40% אתה תטען שזה רק מתאם מקרי. זה לא היגיון, לא רציונליות, ולא כלום. זה אמונה הפוכה; דוגמטיזם מהצד השני.

לאירוע בעל אופי רוחני בהחלט תיתכן השפעה משמעותית (נניח, לפלוני היה דייט מדהים שבעקבותיו הוא לא הצליח להירדם, קיבל אנרגיות והשלים את העבודה הסמינריונית שהיה צריך להגיש מזמן). מאידך, אם פלמוני יטען שדייטים הם סגולה להגשת עבודות סמינריוניות, זאת הכללה והטעיה.

אזי הייתי מייחס אפילו לסגולות המפוקפקות ביותר סיכוי גדול יותר להביא לריפוי על פני התרופות הנ"ל לאחר ניכוי אפקט הפלצבו...

כמובן שאם מדד היעילות הוא לא יעילות בריפוי, אלא יעילות בתחומים אחרים, למשל בגרימת תופעות לוואי - התרופות לוקחות ללא ספק.

*הבהרה - אני לא טוען שלא תיתכן השפעה חיובית לתרופות הנ"ל, אך לא בתור גורם ישיר לריפוי. (כמובן שמדבור בתחום רחב ויש הבדלים גדולים בין סוגי ההפרעות וסוגי התרופות, ואין לראות בדברים ייעוץ רפואי וכו'...)

"וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" - יחזקאל מד, ל

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

"חייבים אנחנו לקבוע בדעתנו שאם יחטא שמעון ילקה ויעני וימותו בניו וכיוצא בזה. ואם שב ראובן ותקן דרכיו וחפש במעשיו והלך בדרך ישרה, יעשיר ויצליח בכל דרכיו ויראה זרע ויאריך ימים זה הוא עיקר הדת.

ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו? אין זה ראיה כי היה להם עון הגורם או יסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה. כללו של דבר אין דעתנו משגת דיני הבורא ית' בבני אדם היאך הם בזה העולם ובעולם הבא".

תקרא אותה להרחבה.

"צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" ומסביר: "ואל יאמר אדם והרי רבים עשו כן ולא הצליחו – אין זה ראיה, כי היה להם עוון הגורם, או ייסורים לנחול דבר שהוא טוב מזה". כלומר, העובדה שאיננו רואים תמיד צדק גלוי בעין אינה סותרת את העיקרון, שכן "אין דעתנו משגת דיני הבורא".

ולכן, כפי שכולנו יודעים ורואים וחשופים יום יום הן בחדשות ואירועים אקטואליים והן באירועים היסטוריים מהעבר הלא רחוק, מהתקופות של הורינו והסבים והסבתות, לא רואים שום קשר ישיר בין קיום מצוות ושכר ועונש.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

לסיעתא דשמיא למציאת זיווג.

לזה התכוונתי אתם לא מאמינים בתועלת עבודה רוחנית.

אתם בגדול מאמינים שיש שכר על מצוות, אבל שאי אפשר להקדיש אותו.

אחרת לא הייתם מזלזלים בדבריי.

וזה טעות, "הנותן צדקה כדי שיחיה בנו הר''ז צדיק גמור" (גמרא)

לפיו יש להאמין שהקדשת שיר השירים מועילה למציאת זוגיות. בניגוד למה שכתוב בגמרא לגבי צדקה עליה נאמר במשלי: "וּ֝צְדָקָ֗ה תַּצִּ֥יל מִמָּֽוֶת".

עם זאת, אני לא שולל את האפשרות הזו. וגם לא זלזלתי בדבריך.

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

מקור: ילקוט יוסף, הלכות פסח, כרך ג, עמ' תשמז — מובא שם בשם יש אומרים שקריאת שיר השירים ארבעים יום היא סגולה לזיווג. (מביא שברוקח כתוב שעל ים סוף המלאכים אמרו את שיר השירים. וזיווג דומה לקריעת ים סוף)

ו40 יום ע"פ הגמ' שכותבת "יש תפילה שנענית לאחר 40 יום". וכן משה שהתפלל 40 יום לאחר חטא העגל ונענה.

והסברה: כשאתה מעורר את האהבה הזוגית בינך לבין ה' יתברך, שזו מהות שיר השירים, מידה כנגד מידה ה' יתן לך לחוות אהבה זוגית על אשתך אי''ה.

בפרט שאחרי הקריאה מתפללים ישירות על הזווג.

מעתיקה - לקראת נישואין וזוגיות

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

ר' שרשור תובנות:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

וזה פחות או יותר מה שרציתי להגיד כאן.

אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.

פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.

והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.

האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?

מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?

איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?

האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?

האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?

מה שאני מנסה להגיד -

בכל קשר יהיו פערים.

כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.

הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.

בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו שמאלני קיצוני ..

אמרת 180

אבל אם הוא מצביע לבנט בסדר שיהיה מה נעשה

זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית

מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות

אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.

הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.

גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.

לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.

עד פה..

מי שרוצה לחלק שטחים לא נסתדר

אני דווקא כן אסתדר, אבל זה בסדר גמור, כל אחד הגבולות האדומים שלו.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

ההפרש הצטמצם לשנתיים-שלשו בלבד.

המטפחת עוזרת, אבל אני עדיין נראית כמו ילדה מחוצ'קנת לצערי.

גם בעלי שחוגג השבוע 28 נראה בכיף שיעור ג' או פחות. לפחות עם זקן יש גבול כמה נמוך אפשר לרדת עם הערכת הגיל. (כנראה שגם עם מטפחת? למרות שאולי המדובר באיזו כת שמחתנת קטינות, ואז שום דבר לא מחייב...)

אני לא חושבת שזו מחמאה להיות צעיר מידי, ולא מבינה את הרדיפה האינסופית הזו אחרי "אנטי אייג'ינג" וכל זה.

שמעתי שיש כאלו שרוצות להסתובב עם הבת שלהן בת ה15 ושאנשים יחשבו שהן אחיות. לי זה נשמע מפדח ומוזר.

כשאני אהיה בת 30, אין לי שום בעיה להראות בת 30. כנ"ל 40, 50 וכולי. לא מבינה גם את הפאדיחה לספר שאתה בגילאים האלו.

זה נראה כאילו תרבות הפרסומות (/המערב? לא יודעת איך לקרוא לזה) רוצה שכולן יראו כמו תלמידות קולג' בנות 22 שהולכות למסיבות כל היום. בגלל זה יש לחץ על נערות אפילו בגיל 13-14 להיראות סופר מטופחות ומאופרות, ועל מבוגרות בנות 40 לקנות את כל הקרמים והשטויות של הטיפוח המוגזם גם כן.

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.