ברוב החסידויות ההורים בכלל מבררים לפני ומחליטים על השידוך, לזוג נשאר רק להפגש קצת ולהחליט.

שאהבה צריכה להגיע אחרי החתונה.

דבר שגם המגזר הד"ל צריך להפנים לפעמים. 

אז כמו שנאמר בודקים לפני שברמת העיקרון הכל בסדר, ושיש תקשורת בסיסית.

ובכל מקרה האהבה תגיע על ידי החיבור לדבר גדול לאט לאט.

הם לא מחפשים אהבה במובן שלנו

גבר ואישה שיש בניהם התאמה בסיסית, והם יהיו ביחד, ידברו, יצחקו, ישקיעו אחד בשני..

בטוח שתהיה אהבה בניהם. זה דבר פשוט ברור ובדוק!

ואהבה יש רק אחת. אין כמה מובנים בזה,  אהבה זו אהבה!

זה לא אהבה

זה לחבב מאוד ולאהוב את הקשר

זו לא אהבת נפש שבאה בלי השקעה , זו עובדה אני מדבר מניסיון

האהבה שאינה תלויה בדבר, שהאיש והאישה מאוחדים לקיים רצון ה' זה האהבה האמיתית.

עיין שער האהבה באורחות צדיקים  

ואהבת נשים תהיה על דרך זה:

שיחשוב שהיא מצילתו מן החטא ומרקחתו מן הניאוף, ובה מקיים מצות פרייה ורבייה, והיא מגדלת את בניו.  וכו'... 

ומתוך כך יהיה פנוי ללמוד תורה ולעסוק במצוות, והיא עוזרת לו לעבודת הבורא יתברך.

אחת הסיבות.

התאהבות יכולה לבוא מהכרות של חודש עם מישהי

אין לזה שום קשר לחתונה ולרצון לעשות רצון ה' ואין צורך שהם יהיו תחת קורת גג אחת

היו זוגות מאוהבים לפני חתונה והיום חיים באושר ..אתם כל כך בתוך בועה ולא מכירים במציאות

כל דבר שהוא לא מתוך הספר ולפי קודים קבועים מראש אתם פשוט לא מקבלים

צר לי אבל מי שלא חווה אהבה אמיתית חושב שאני מדבר על משהו זול שתלוי בדבר

הסברתי עשרות פעמים שיש מה שאתם קוראים אהבה ויש התאהבות שהיא גם נקראת אהבה

האהבה שאתם מדברים עליה היא התלויה בדבר במובן מסויים , כי היא באה בעקבות תן לי וחוויות משותפות

אהבה אמיתית זו אהבה שבאה לבד , היא לא תלויה בשום דבר ! עובדה שמתאהבים בלי לקבל דבר ואפילו לפעמים שהצד השני דווקא לא זורם איתך , אופס ..הלכה התאוריה של אהבה שתלויה בדבר .

מה שאתם קוראים לו אהבה יש לו שם והוא:

בניית מערכת המון בסיסית וזכרונות טובים

זה חביבי , לא אהבה

כן יש רגשות לאנשים תתפלא..

איך אומרים... לא כל מה שנוצץ - זהב

אני באמת לא הייתי מסתדר בשניים שלושה דייטים.

אבל כאחד שיצא עם אשתו במשך שלוש שנים עד שהתחתן איתה וברור שאהבתי אותה, אני אומר שהאהבה שבאה אחרי החתונה היא היא האמיתית.

לפעמים אנחנו מחפשים לפני החתונה איזה משהו שלא בטוח שאמור להגיע לפני שעושים את הצעד הגדול הזה וחיים ביחד על כל הרוודים של זה.

תאר לי בבקשה מזה "ברור שאהבתי אותה"

אשמח באמת לתשובה רצינית , אחרי זה נחשוב למה קראת אהבה..אוקי?..

אתה לא יכול להגיד אהבתי בזמן שיש מצב שלא

כלומר לפחות לא כמו שרוב העולם הזה מגדיר אהבה

בוא תספר לי מזה בישביל היה לאהוב אותה?

התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה

זה נשמע שאת מכוונת לפן פחות עוצמתי לפן רגיל...מפגישה אחת לחוות את כל זה?

יש דבר שאת יכולה להצביע עליו במה שכתבתי שזה לא היה בידיוק בידיוק לפי התיאור שלי?..

אשמח לדעת

כבר מתחילת הדברים שלך כשאת אומרת "כשזה הבחור הראשון שאת פוגשת...בצורה רצינית..."

מכאן יש כבר בעיה לשייך את כל הסיפור שלך להתאהבות

שימי לב להגדרה שלך "הראשון שאת פוגשת בצורה רצינית.." כלומר פתאום הרגשת שיש על מה לדבר

בשונה מהבנים האחרים איתם נפגשת , מה שאומר שההתלהבות שלך נבעה לא בהכרח כי התאהבת

אלא בגלל שהרגשת שזה הדבר הנכון ויש פה משהו יותר אמיתי

גם עצם זה שהרגשת את כל זה כבר אחרי פגישה ראשונה..זה קצת סותר את מה שאני מכיר

בישביל להתאהב צריך גם זמן למרות שזה דבר שבא מהלב , גם זה מצריך הכרות עם מי שמולך

לגבי מה שכתבת שאת מחכה לפגישה הבאה..שוב זה לא בהכרח מעיד על מה שאני מתכוון אליו

שימי לב שבגלל זה שאלתי אותך אם זה בידיוק כמו שתיארתי כי יכולים להיות בזה טעויות שכשאני מגדיר משהו את מגדירה אותו באופן דומה למרות שזה שונה

לחכות לפגישות זה דבר טבעי כשאת מבינה שיש פה מישהו שאפשר לבנות איתו בית

"רציני" כמו שתיארת את זה ..

ואת צודקת זה רגש מסויים אבל לגמרי לא התאהבות

ואני יודע את זה ממישהו שגם אמר לי כשהוא התאהב שהוא לא הכיר את ההרגשה הזאת לפני כן

לגבי מה שאת אומרת שאחרי החתונה זו "האהבה האמיתית" זה כי הם מרגישים סבבה בהתחלה ומתאים

ואחרי זה במשך החיים שהשנים חולפות הם מרגישים שזה ממוסד יותר..זה לא אומר שזו אהבה..

אני בכללי לא נגד שידוך , אני נגד הזמן המוקצב והקצר

וגם עוד בעייתיות של מבנה שאלות מוגדרות מראש כמו "איך אתה רוצה לגדל את הילדים"

"מה אתה מסכים שיהיה בבית?"

כל מיני שאלות כלליות כאלה שלא תורמות להכרה של האישיות של הבחור/ה

אני לא טוען שאי אפשר להתאהב משידוך , זה כמו כל הכרות רגילה אבל מה

תלוי איזה שידוך ..יש שידוך שאתה מכיר בדרך צנועה ויש שאלות הכרות כלליות

ואחרי זה אתם ממשיכים יחד כמה חודשים ומחליטים שאתם מאוהבים וגם זה מתאים מבחינה שכלית ואפשר למסד את זה אבל נגד הכרות קצרה שמתחילה ומסתיימת רק בשאלות כלליות ובירורים על איפה לומד או כל מיני דברים כאלה

מה עם קצת זרימה? מה עם קצת להיות אתה כמו שאתה בלי הגדרות ?

איפה נעלמה לה ההכרות של הבנאדם ובמקומה נכנסה לה ההכרות של ההגדרות

תוהה לעצמי

רק לא מסכימה שאהבה זה לא דבר שנבנה ומתעצם כבר נאמר "ענבי הגפן" למה גפן? כי היא משתבחת עם השנים.ככה האהבה.

לגבי זמן ההכרות עד לחתונה זה כבר החלטה זוגית.

שיהיה בהצלחה.מאחלת לך שתמצא את זיווגך משורש נשמתך (עוד ביטוי שמחזק את ענין החיבור בין נשמות)

מציאה עקרב ומשיח

שאלה מה יקרה קודם..אני ימצא אותה או היא אותי  ..

תודה !

התאהבות זה לא אהבה.

ואהבה זה לא מה אתה מתאר.

או נדייק- מה שאתה מתאר זה חלק מאהבה

לא נעים ליח לומר אבל אחרי כך וכך שנות נישואין א"א לומר שאני מתרגשת מכל דיבור שלו. אני הכי שמחה בעולם להיות איתו ומבחינתי רק לדבר כל היום. אבל ההתרגשות שאתה מתאר זה יותר התאהבות מאשר אהבה.

לדבר רק עליה כל היום? לא יודעת...אני מדברת הרבה על עוד כמה נושאים חוץ מבעלי. נושאים כמו מה חשוב שיהיה בבי"ס של הילדה, מתי בדיוק המסיבה בגן, כמה כורכום לשים במרק עדשים וגם עוד כמה נושאים חשובים לא פחות.

כך שנראה שמה שתיארת גם כאן יותר קשור להתאהבות.

טוב, נכון שהבנת מה אני מנסה להגיד?

אם לא, אז בקצרה: התאהבות זה הבזק ראשוני, אהבה זה תהליך, זה חיבור עמוק הרבה יותר. אפשר לפתח אהבה (כנראה) גם בלי להתאהב בפגישה או שניים. ואפשר שהתאהבות תדעך אחרי שלוש פגישות.

מה שכתבת יותר שייך ל"וואו" הראשוני הזה, שהוא הכי טוב והכי מקסים אבל פחות שייך לדעתי לאהבה. כי באהבה- למרות שאני עסוקה במליון דברים אחרים- תמיד בעומק, הוא איתי ואני איתו.

אני מסכים על כל מה שכתבת

הכל . זה בידיוק משקף את מה שאני חושב

אבל מה?

לקרוא לזה הבזק ראשוני זה לא , זה חלק מהמושג אהבה ואכן אני קורא לזה התאהבות

ואוהב לכנות את זה אהבה כי זה לדעתי הכי טהור שיש ..כי זה מגיע עוד לפני החתונה .

אחרי החתונה בוודאי שיש קשר הדדי ודברים אחרים בקשר , להגיד שהם יותר טובים ועדיפים מהתאהבות? לא יודע..אבל אני יודע שזה קיים וחושב שזה הכרחי ואני מסכים איתך

אני לא יודע לגבי ההתרגשות שלך מבעלך כי אין לי מדד לדעת מה הרגשת אליו לפני ומה היום

וגם לגבי הלדעוך..אני לא חושב שהתאהבות דועכת ..אני לא יודע כמה זמן צריך ומה צריך לקרות בישביל שהיא תדעך אני רק יודע שאם הם ביחד זה יתודלק להמון זמן ..ואם הם מתחתנים וחיים על פי התורה זה ישאר לעוד שנים ארוכות מאוד

מה המדד שלך לאהבה? מה שרוב העולם מגדיר אהבה?

אם כן אז אני מרחמת עליך...

עצור בטרם תעבור

אני רואה שלא טרחת לקרוא את כל השרשור והתגובות

כי אם כן, היית בטח רואה שהסברתי מהי אהבה שהיא היא אהבת הנפש האמיתית

אותה אהבה שבורא עולם יצר בעולם לקשר בין נשמות , ולא אכפת לי כרגע עד כמה היא יציבה

יציבה היא תהיה אחרי החתונה בע"ה , כרגע אנחנו מדברים על אהבה נטו בלי תנאים בלי שום נגיעות.

אה שכחתי רגע יש פה בעיה...מה הבעיה ? לולית תגיד לנו . אה כן , הבעיה היא שזה מה שרוב העולם מגדיר אהבה...! פשע ! שיקצא. נו באמת אולי די? אולי מספיק? תכף תצעקי זיקוקים זיקוקים ..נכון?..אבל זה בוקר איך זיקוקים?..

הבעיה של מי שדוגל בכל הקטע של "האהבה תבוא יהיה בסדר.." זה לא שהוא משקר ..

הוא פשוט זה מה שהוא מכיר מבינים? זה לא שזה רע...אבל הם לא מכירים התאהבות..

ויש מצב שהם התאהבו רק אחרי חתונה במקרה כמו של לולית ..

אחרי פגישה אחת חתונה ..לא יודע מתי הספקת להכיר את בעלך ?..

אז יש מצב שהתאהבו לאחר מכן ...אבל לדעתי לולית מביאה לנו פה דוגמא קלאסית לאנשים נשואים

שמבינים וקיבלו הארה משמיים שעכשיו זה הדבר הנכון , זה הדבר המושלם !

זהו אהבת הנתינה , החוויות שעברנו , המשברים , הכל נבנה פה ויש לנו מגדל ..נחמד ויפה..נו אז?

אז לא אין התאהבות ..העולם טועה...אין רגש כזה...הכל חלום ורוד...והזכרתי כבר את הזיקוקים?

די , צאו מהסרט , לא מכירים זה משהו אחד

להתכחש זה דבר אחר לגמרי

מי שחי באהבה בנויה יש להם אחלה אהבה וזה זוג מאושר שלא תבינו לא נכון

רק מה? רוב העולם - מכיר בזה שהתאהבות זה משהו שבא ישר מהנפש ומהלב וזה החוויה הכי יפה

שיש בעולם , ולדעתי גם הדרך של בורא עולם לקשר בין נשמות זה לבטח לא קורה לחינם

אין מי שלא חווה את זה לא יודע על מה הוא מדבר וזו עובדה . אני שומע המון אנשים שחוזרים על קלישאות של זיקוקים וכו' זה פשוט לא נכון הם לא יודעים מה הם מדברים

זה אומנם מצוייר אבל יוצרי הסדרה הזו ידעו מהי אהבה כי הם מציגים את זה בצורה יפה ודי משעשעת

מומלץ לראות עד דקה 7:10

או שכבר חרשת על כל הפרקים?

לא ככה נראית אהבה אמיתית...

אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות וזה יותר כיף הפרפרים בבטן וכל החארטות.

אבל איך אומרים - מה שבא בקלות גם הולך בקלות.   זה לא מחזיר מעמד בנישואים

גם דברים שהגיעו בקושי רב.

בנאדם פתאום נדלק על מישהי ומרגיש פרפרים בבטן, ג'וקים בגב וכו'..

פתאום כל החסרונות שלה נעלמים... הכל אצלה מושלם..

דחילק מה זה השטויות האלה...

הוא לא אוהב אותה, הוא אוהב את עצמו... הוא מרגיש טוב לידה אז הוא רוצה אותה.

גם אני מרגיש טוב כשלאפה שווארמה נכנסת לי לבטן זה לא אומר שאני אוהב אותה

אחרי הנישואים, כשהוא יצטרך להקשיב לה, לפרנס אותה, לראות אותה גם בימים לא טובים כשהיא עצבנית...

 פתאום כל החסרונות יצופו חזרה ואז נראה מה יקרה..

תקשיב אחי אתה...

רגע מה לדעתך המשפט הזה מהתנ"ך אומר ?

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה

זה בידיוק המשפט של מה שכתבת "כל החסרונות נעלמים"

יותר נכון "על כל פשעים...ימשיייך כבווודווו"

אה אז אתה תגיד שלא זה אהבה אחרת וכו' כן בסדר...עכשיו תקשיב

אתה טוען שאני אוהב אותה כי? כי מה? כי אני חושב שהיא יפה?

שקר לא חושב שהיא יפה

דווקא יודע מה? חושב שהיא קצת מעפאנה...איך אני?..וואלק כן

מה חסר זוגות כאלה? אחת יפה הוא לא משהו ..אז נו? מעניין אותם משהו ? מאוהבים אחי!

זה רק מוכיח שזה לא תלוי בכלום..מזה טוב לי איתה? ברור שטוב לי איתה היא הנשמה שלי ! התאומה! הנפש המשלימה ! מזה תזכה לזיווג משורש נשמתך? לא תסביר לי אתה מה הקשר עכשיו נשמה?...אה אשריינו הגענו למסקנה שיש כאן קאץ' ...

אחרי נישואין אחרי נישואין ...מה אחרי נישואין? הכל עלי וילה עלי עבודה עלי...כפרה עלי הכל עלי ! מה עוד?...הכל בשליטה פה אחי..די תצא מזה אתה חייב לחשוב מחוץ לקופסא ונגד מה שהסבירו לך עד היום

שמה שמשיח בן דוד רוצה להדגיש זה שיש צורך שהבסיס של הזוגיות יהיה גם אהבה ולא רק התאמה.

כי כשיש אהבה אמיתית אז תמיד הרצון יהיה לגשר על הפערים.

נראה לי גם שכשאומרים אהבה לפני החתונה מתכוונים לרגשות שגדלים עם הזמן. וכן,לפעמים זה מתבטא בפרפרים בבטן... 

יש זוגות שמתחתנים על בסיס התאמה וכימיה ומקווים שהאהבה תבוא עם הזמן אבל גם אז יש איזושהי חיבה מסוימת כי אם אין שום רגש אז לא נראה לי שיש מישהי/מישהו שיסכים לקשור את חייו עם סתם אדם.

אז שניכם צודקים.

אבל גם שניכם צריכים למנן.

קצת מכל אחד.

הענין הוא שצריך להבין ולהפנים שזוגיות זו עבודה וצריך להשקיע בה ולטפח אותה. האהבה לא תפרח מאליה.

אתה בעצמך לא נשוי מאיפה אתה יודע שזה לא מחזיק לכל הרוחות ? סליחה על הביטוי

"אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות" ..מה אתה חושב שמישהו בוחר בזה? זה בא

וזה כאן וזה נעים וזה בריא וזה משהו שנקרא רגש , והבורא שאתה מאמין בו ומתפלל אליו

ברא את הבריאה הזאת בעולם , אז איך אתה יכול להגיד לנו שזה סתם ? לא אני לא מבין אותך

די לנסות להיות במודה ..להיות כמו הנשואים ולחזור אחריהם די צא מזה אחי

"מה שבא בקלות הולך בקלות" ..באמת? מניין לך? אתה יודע בוודאות שמי שהתאהב והתחתן זהו ? הפסיק לאהוב?...

אמרתי אלף פעם , ואני שוב אומר

יש בסיס שזו התאהבות לא מעניין אותי מחזיק לא מחזיק...אחרי זה תחיו באושר ותפתחו לי חוויות וזה ממש לא משנה , אי אפשר להתכחש למציאות שבורא עולם יצר בעולם הזה

תרבות השידוכים פשוט השכיחה מאיתנו שקיימת התאהבות ואהבה !

זה הכל

לא בקטע רומנטי

פשוט אתה מעצבן אותי

אני יודע שזה לא מחזיק מעמד

א. כי אני מכיר זוגות שהתאהבו בצורה כזאת.. לי בעצמי היו אהבות כאלה.  מה נראה לך שנולדתי אתמול...?   אני יכול ללמד אותך על אהבה

ב. אני קורא המון ספרים על שלום בית, ומי שכתב אותם יותר מנוסה ממך נכון?

יופי... שלב הבא

ה' ברא אהבה בכללי... ומזה מסתעפים כל מיני דברים - רעים וטובים.

יש אנשים שמתאהבים גם באשת איש.. ואפילו בגויה... אז מה זה רצון ה'? 

לכן ה' ברא שכל כדי שתשתמש בו ולא תעשה טעות שתעלה לך ביוקר. 

אני לא נגד אהבה.. וצריך להרגיש אליה משהו בפגישות, אנחנו לא רובוטים

  אבל נראה לי שאתה מחפש יותר מידי ברקים ורעמים וזיקוקים..

אתה בתור גבר צריך לחפש שותפה לחיים וקודם לבדוק שהיא באמת כזאת..

אח"כ על זה תבנה את האהבה - ע"י נתינה... תתן לה ותתן לה, וככה הקשר יתחזק.

אני אומר מה שאתה אומר ..

רק השוני בנינו שאתה מסרב להקשיב

ברור לי שצריך גם שכל ואני הדגשתי את זה המון פעמים !

והדוגמא שהבאת על הגויה לא כל כך נכונה ..כי יש אש בעולם והיא משמשת לדברים טובים וגם גורמת דברים רעים זה לא סותר שבמהות שלה היא דווקא חיובית , תכלס כל מה שהיה בעולם הזה לפי חטא אדם הראשון הוא חיובי ותכלס זה כנראה שזה ניסיון לאותו אחד שהתאהב בה וזה רק מוכיח כמו שאתה אומר שצריך לשתף את השכל בכל הסיפור

עכשיו העיקרון הוא - יש התאמה שכלית ..ויש אהבה? אפשר לצאת לדרך

אני לא מסכים עם חתונה רק עם חיבה מסויימת כמו שאתה מגדיר את זה

למה? מאותה סיבה שאתה מנסה לפסול התאהבות , מסיבה פשוטה שזה לא יחזיק

או לכל הפחות יגרום למסע של ספינת הנישואין להיות כבדה ולשקוע מהר יותר עם כל הקשיים שיש היום כמו שאמרה mp.

וזה שקראת ספרים אני לא מזלזל , אבל זה לא אומר לי הרבה

כי אני יודע את זה , יודע שצריך שכל וצריך התאמה אבל יותר מידי שמתי לב שלא לוקחים בחשבון התאהבות בסיפור , את כל הקטע מהקשר להוציא? למה מה קרה אני לא מבין? מישהו אמר משהו אסור? חטאנו? לא

וזה שאתה חווית את האהבה הזאת..תרשה לי לפקפק נשמה..

לגבי הסעיף השני... זה בדיוק מה שאני חולק עליך

אני אומר שמספיק התאמה וחיבה מסויימת.  לא צריך פרפרים בבטן.

ככה כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר.  רק עכשיו התחילו עם היציאות האלה כמה חודשים ומחפשים שיהיה פרפרים בבטן וכל זה... חבל שלוקחים מוסר מסרטים הוליוודים.

לא אמרתי שזה אסור.. זה פשוט גורם לסינוור והתעלמות מהחסרונות.  ואז אחרי הנישואים הכל צף חזרה ואז מגלים שאכלת אותה.

שידוכים זה דבר נפלא אבל הבעיה היא ששכחנו את העיקר

זה דרך נפלאה להכיר את אישתך לעתיד בדרך הכי צנועה שבעולם

קודם כל מספיק להגדיר אהבה כפרפרים בבטן זה רק מראה את כמה אתם מזלזלים במושג הזה של האהבה זה דבר ראשון

דבר שני

אף אחד לא לקח כלום מהולוויד ומה שהיה בסרט ממש לא גרם לנשמה שלי לפתח רגשות אנושיים למישהי אוקי? צא מזה ו"כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר" תגיד מה אתה חושב שאבות אבותיך לא התאהבו? הם כן ! לא היה להם הוליווד

סינוור ? התעלמות מהחסרונות? וואלה אחי יש מצב

אם הבנאדם חכם הוא ישליט את השכל אם לא הוא באמת יאכל אותה

אם הבנאדם מבין שהיא מתאימה לו הכל סבבה והוא משתוקק מרוב אהבתו אליה להתחתן ולחיות איתה לנצח נצחים אשריו שיזמין אותי והעיקר שיהיה בופה סבבה

לא צריך לחיות במושגים של פרפרים ולא של זיקוקים , תקבלו את זה שזה קיים

בואו ניקח את זה למקומות הנכונים כמו שאתה אומר ואני מסכים איתך

אני מתעצל לכתוב על מה עדיין לא..

אבל... גם אבותינו התאהבו?! לא שמעתי על זה...

בוא בוא לישיבה אני אתן לך בראש קצת 

שעברנו לפלאפונים? אוטובוסים? שהיום אתה לא דולה מהבאר מים? שהיום אישה נקראת אישה ולא לחם? חחחח בקטנה נשמה

יש אפילו הורמון כזה - אוקסיטוצין - מה שנקרא "הורמון האהבה"

המצב הזה עוזר לחפות על כל ה"חסרונות והבעיות" בחיים ובזוגיות

באמת לחפות

אתה יכול לבחור מה העולם האמיתי - המצב הזה, או העולם ה"ראציונאלי"

ומה יחפה על מה

אנשים מתחתנים מתוך מצב כזה, ההורמון פעיל

ועם הזמן העולם ה"ראציונאלי" גובר בחיים - כסף, קריירה, עבודה, לימודים, ילדים וכו

והולכים ושוכחים וכבר לא חווים מצב כזה ושוקעים ב"בעיות".

ומכיוון שלא מתעלים את הכח הזה לכיוון הנכון, ממילא חווים את הבאסה שאחכ ומתדרדרים עד עשרות אחוזים של גירושין וכו'

שים לב

אפשר להתמכר למצב הזה, "ליפול באהבה", כמו שאומרים באנגלית,

להיות ברשות הלב (רשעים הם ברשות ליבם)

וזה יעלם

ואפשר לייעל את הכח הזה בקדושה (צדיקים ליבם ברשותם)

לדבר שלם

כשהכח משמש כדלק

הכח הזה קיים, הוא חשוב

והוא חלקי

תכף תגיד שאין נשמה והכל זה המוח נכון? הכל תגובות כימיות זה הסיפור?

אני טוען שלא !

ואם אתה טוען אחרת אז אתה מכחיש את הקיום של הנפש ושל הנשמה

ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי

ומסכים איתך צדיקים ליבם ברשותם אשריך

אני גם אומר את זה אסור שהתאהבות תגבר על השכל

כשזה לא מתאים זה לא מתאים ! אבל מה הבעיה למה לתאר את זה כמשהו זמני וחולף?

יודעים מה? נגיד שזרמנו איתכם וזה חולף לא נכון אבל נגיד ..

מה רע בזה? שיתפנו שכל שיתפנו את בורא עולם ושיתפנו גם את הרב שקידש

עכשיו תסבירו לי מה הבעיה שלכם? אסור לאהוב? אין נשמה? זהו ? הכל הורמונים מטופשים?

תצאו מזה

אתה יודע מה הוא אומר לי כל שבוע שאני מתקשר אליו?

תמיד ללא יוצא מן הכלל.

שואל אותי איך הולך בחיי הנישואין ואז אומר "תעבדו על זה, זה לא מובן מאליו, זה לא מובן מאליו שיש אהבה, צריך לעבוד על זה"

את זה הוא בוחר להגיד לי כל שבוע.

ובאמת, זה לא מובן מאליו. זה שהתאהבת לפני החתונה והיית מאוהב עד מעל הראש אחרי החתונה לא אומר שתאהב גם אחרי 20 שנים אם לא תעבוד בצורה הנכונה.

דבר אחרון. סיפור על הרב 

סיפור על הרב אליהו, הנכד שלו הגיע אליו וביקש שיעשה גימטריה שלו ושל מי שהוא יוצא איתה שיבדוק עם מתאים.

הוא עשה ויצא שלא מתאים. הנכד שאל אותו אז מה לעשות? אז הרב עשה לו את הגימטריה של אברהם ושרה. ויצא לא מתאים. הנכד הבין והתחתן. הפשט הוא שהכל תלוי בעבודה קשה וברצון של בני הזוג לבנות את ביתם. ברור שצריך את הדברים הבסיסיים שיתאימו (לא כולנו אברהם ושרה) אבל בגדול זו עבודה עבודה עבודה.

אהבה צריך לשמר אני מסכים.

לא ליצור שים לב . לשמר . כמו קופסת שימורים

החיים הם לא קופסת שימורים.

אם אתה לא זז קדימה אתה הולך אחורה.

לשמר = לפתח להתקדם להגביר ולהעצים.

צריך להעצים אהבה קיימת ..לא לפתח שום דבר

בזה אני מאמין

סיפור אמיתי שקרה בבית כנסת החורבה לפני הרבה שנים- מתישהוא לפני שהירדנים הפציצו אותו, כשתושבי הרובע חיו בנחת בבתיהם.

היה בחור ישיבה אחד שהגיע לחתונה שנערכה בבית הכנסת- לא משום שהכיר את הזוג אלא מפני שהי עולה חדש, בודד, שלמד אצל הרב שהיה אמור לקדש את הזוג. הרב הזמין אותו כדי שיוכל לאכול ארוחה הגונה.

בבוא עת החופה- גילו שהחתן נעלם. פשוט נעלם, אף אחד לא יודע לאן. (אלו היו משפחות אשכנזיות שהשידוך בהן נקבע שנים לפני החתונה והזוג נפגש לראשונה מתחת לחופה).

כמובן שקמה המולה, ובתוך ההמולה, ניגש הרב אל הבחור העולה החדש שהתבונן על הכל מהצד ושאל אותו האם הוא מוכן להיכנס לחופה עם הכלה המסכנה והמבוישת... הרב אמר לו שהוא מכיר אותו ואת הכלה והוא חושב שזה יכול להצליח...

הבחור הסכים.

טבעת נתרמה לצורך הענין מאיזו גברת עשירה.

ואחרי שבע הברכות הרב ברך את החתן "שתזכה לשנים ארוכות וטובות".

את הסיפור הזה סיפר הרב ישראל גליס- נכדם של החתן והכלה, והעיד שהם היו מאוהבים זה בזה כל ימי חייהם, ושסבא שלו- החתן- זכה לראות 37 בני נינים, ונפטר בשיבה טובה.

לדעתי אפשר ללמוד מהסיפור הזה שני דברים: חייבת להיות מציאת חן לפני ההחלטה להתחתן (אחרת החתן לא היה בורח, מן הסתם), מצד שני- אהבה יכולה להתחיל מאפס הכרות, גם אחרי החתונה ולהיות חזקה וטובה.

בכל אופן- זה סיפור מקסים בעיני.

לא על זה שברח ,על זה שהתחתן

צריך להכיר את הבחורה שאחרי זה לא יהיה פרידה כואבת

הסיפור לא חידש לי הרבה ממה שידעתי

אהבה כללית אפשר להשיג בקלות במיוחד כשבחיים שלך בקושי דיברת עם בנות

ובמיוחד כשזה יום יומי ואין שום ענין לאסור נגיעה

זה משהו אחד והתאהבות שבאה מהלב זה משהו אחר

בזה אני רוצה בזה אני מאמין

ברור שמפתחים משהו קיים.

וכמו שכבר כתבו פה, אתה יכול לחלוק ולהגיד עד מחר שצריך אהבה לפני החתונה.

המציאות מוכיחה אחרת. אנשים אוהבים גם אם לא הכירו הרבה לפני החתונה. עם עובדות קשה להתווכח. יכול להיות שלך זה לא מתאים - או לפחות אתה חושב שאצלך זה לא היה קורה. אבל בפועל זה קורה.

שיאהבו בדרך שלהם

אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים

איך החלטת? מה זה הדרך שרוב העולם אוהבים?

שוב אני אומר - אין דבר כזה להגדיר אהבה לכן אין 'דרך לאהוב'

אתה חושב שאהבה שלך שונה משלהם? 

אני חושב שאתה טועה. יכול להיות זוג שאהב עד השמיים לפני החתונה. ואחרי.... 

ויכול להיות זוג שהתחתן אחרי שבועיים רק עם התאמה רציונלית וקצת כימיה. ואוהבים אהבת אמת. 

אם זה לפני החתונה ואם זה אחריה

כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק

וכן , יכול להיות שהוא יאהב עד השמים ואחרי החתונה אם לא ישמרו את הקשר

זה עלול גם לההרס ..למרות שזה מאוד קשה להצליח לשבור את האהבה הזאת

אהבת האמת שלך היא לא אהבת האמת שלי

מה זה רומנטיקה? אתה יכול להגדיר? כל מיני מילים מפוצצות.

אבל אתה נותן פה ביקורת קשה על אנשים בלי להכיר אותם. בלי לדעת איך הם אוהבים כמה ולמה. אתה שומע את עצמך? 

מי אמר שאהבה שלך יותר רומנטית משלהם באופן מובהק? כי הם לא מראים את זה כלפי חוץ?מקווה שתתעורר מהסרט שאתה חי בו. קרא אולי סיפורי צדיקים שאני לא בטוח ש'האמינו והתחתנו בדרך שלך' שהייתה להם אהבה לאישה שלהם שאני מאחל שתהיה לך.

אין לי מילים מפוצצות לרומנטיקה -

אני מאמין שכל אחד גם בלי התאהבות יכול לחוות אותה ,

אבל הרומנטיקה נעשת יותר רומנטית כשמאוהבים = האהבה כמו שהצגתי אותה

בכל השרשור הארוך הזה .

אני לא מעביר שום ביקורת על אף אחד !

זה אתה מכניס לי את המילים לפה , אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל

ותודה על האיחולים

אני גם מאחל לך שתתחיל לנסות לחשוב קצת אחרת ולנסות לשמוע את הצד השני

במקום לחשוב שהוא מדבר שטויות , במיוחד ועל אחת כמה וכמה שאני לא סותר כמה מהדברים שאמרת וכבר הסברתי את עצמי בנוגע לכל הנושאים שהועלו כאן

"כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק"

"אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל"

"אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים"

באמת באמת באמת - תגיד לי איך קבעת את האמירות האלו? וזה לא ביקורת קשה לצד השני? כל זה על סמך מה? על סמך זה שלפני החתונה הם לא הכירו והגיעו למשהו אותו אתה מגדיר כאהבת נפש אמיתית? 

אני גם הכרתי את אישיתי שלוש שנים לפני שהתחתנתי. ואני ממש לא חושב שהייתי מסתדר בשיטה הזו. אבל אני לא יכול להגיד את מה שאתה אומר בקשר לאהבה שלהם כי אני לא חי בתוך הזוגיות שלהם אז אני לא יודע. 

וגם שההרגשה ואהבה לא דומה בכלל למה שהיה לפני החתונה ולכן זה חידד לי יותר את הדרך שלהם.

אפשרי להגיע לאהבה אחרת - כמו שאמרתי שאני פחות מתחבר אליה.

אתה הכרת את אישתך שלוש שנים לפני ואתה מנסה להסביר לי למה זוג

שהכיר בשידוכים אוהב אהבה כמו שאני מגדיר אותה? כמו שאמרת אתה לא יודע

אז אל תנסה לדבר בשמם...

עכשיו שאלה לי -

האם הרגשת את המצבים שתיארתי פה בשרשור ?..

כלומר מה אתה מרגיש כשאתה רואה אותה מדבר איתה וכו'

זה באמת מעניין אותי

שאני אדע איפה עמדת ואיפה אתה עומד היום ואולי ממך נוכל ללמוד

שוב אני לא יכול להכנס לאף אחד לזוגיות ולכן אני לא שולל. לא יודע אם הם לא הגיעו לאותה אהבה כמו שלך.

ולשאלתך מה שתארת בשרשור הרגשתי לפני החתונה. ואני עדיין מרגיש אותם. פשוט לא חושב שזה מה שעונה להגדרה של אהבה. קשה לי לשים את האצבע על מה השתנה. 

קשה לי להגדיר את האהבה הגדולה שיש לי לאשתי. ואני חושב שמה שתיארת זה סימפטומים לאהבה אבל זה לא האהבה עצמה. זה כמו אדם חולה שיש לו חום. חום זה סימפטום של החיידק אבל הוא לא החיידק. 

יש משהו בחיים המשותפים ביצירה המשותפת שלא ניתן לתאר אותה בסימפטומים. 

מצטער שלא עזרתי לך יותר מידי. 

בעיקר בגלל זה, למרות שאני לא נמצא אצל מי שהכיר בשידוכים בתוך הזוגיות, אני יכול להאמין שקיים אצלם גם הסימפטומים שעליהם דיברת וגם האהבה הגדולה שעליה אני מדבר. 

על הכל אני מסכים..

רק שלדעתי האהבה הזאת לא יכולה לקרות עם כל אחת

אם היית אומר לי שאתה השתדכת והרגשת את התיאור שלי באופן מדוייק ,

הייתי מסכים עם זה . אבל זה לא המצב כי אתה הכרת אותה 3 שנים לפני ..

וסבבה אני יכול לתאר לעצמי שזוג שהוא בתוך חיים של ביחד ושל בית אחד

מצליחים להגיע לרמות שאני לא מכיר , אבל לדעתי זו אהבה שונה

אני מחפש אהבה רומנטית במיוחד בגלל העובדה שאני הבנתי שזה דבר נדיר

ולא יכול לקרות עם כל אחת לכן אני לא רוצה לקחת את הסיכון שבלהתחתן עם מישהי שאני לא יודע אם אני ירגיש אליה את אותה אהבה שאני דוגל בה.

אני חייב להגיד שבזכותם הצלחתי להבין ולדעת שיש משהו עמוק אחר שאני לא מכיר בקשר בין איש לאישתו לאחר חתונה

אבל זה עדין לא סותר את האידיאולגיה שלי

אני מסכים איתך. זה באמת קשה לחשוב על להתחתן עם מישהי שאני לא יאהב. ואני בטוח שלא עם כל אחת אתה יכול להגיע לדבר כזה. אני פשוט לא עושה מהשיטה שאני הכרתי את אישיתי אדיאולוגיה למרות שאני מאושר שככה זה יצא (לא כל אחד מכיר את אישתו בגיל צעיר שהוא יכול להרשות לעצמו את זה).

אבל הנקודה היחידה שלה אני לא מסכים היא שהאהבה מחוייבת להיות שונה כאשר מישהו נפגש עם אישתו שלוש פגישות. 

ראיתי את ההגדרה שלך על אהבה ושכחתי להגיב על זה.

אמרתי קודם סימפטומים לאהבה - זה מה שכתבת. 

לדעתי במה שכתבת:

"התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה"

העיקר פה חסר מן הספר.

כל מה שכתבת (יכול להיות שמישהו כבר כתב את זה אני לא בטוח)

אלו דברים שקשורים רק אליך, שמת לב? הכל זה איך לך טוב. כשלדעתי הסימפטום הראשי של האהבה הוא הרצון התמים והפשוט שלבת הזוג שלך יהיה טוב. גם אם לך ממש ממש ממש זה לא בא בטוב כרגע. אבל ברגע שהגעת למקום שבו זה מה שאתה רוצה לדעתי הגעת לאהבה ואז ממילא אם לה טוב לך טוב.

גם אם זה על חשבוני , למה זה סותר?

זה דברים שחזרתי עליהם הרבה כשאהבתי מישהי

שאני מוכן לתת לה הכל ויש לי רצון ענק שבענקים להעניק לה

מכל הבחינות שרק אפשר

בכלל הצטערתי שהגבתי כי אתה פשוט מקשקש שטויות...

וזהו.

ברמת העיקרון אהבה זה לא דבר מוגדר. אין דבר כזה להגדיר אהבה. זה פשוט לא יעבוד לך כל הגדרה בעולם תהיה לא מדוייקת. וכל מה שכתבת בהמשך זה נכון. אבל לא מספיק.

אבל, ברור לי שמה שהרגשתי לפני החתונה ומה שהרגשתי אחרי לא דומה בכלל. ואחרי החתונה זה הרבה יותר עוצמתי.

ולכן לא צריך לשפוט את הזמן המוגדר שהחרדים עושים כי הם לא מחפשים את האהבה. ואני לא חושב יש מה לחפש את הדבר הזה כשאתה לא תמצא אותו שם. תמצא געגוע תמצא פרפרים ויכול להיות שגם תגיד שאתה אוהב אותה וזה יהיה נכון לאותו רגע. אחרי שתתחתן תגלה שחיית בחלומות וזה אפילו לא קרוב. 

תשמע , זה שאתה אומר לי מה שהרגשתי אחרי החתונה יותר עוצמתי

זה לא אומר לי הרבה כי אין לי שמץ של מושג מה הרגשת לפני !

דבר שני אמרתי כבר הרבה פעמים כל עוד תמשיכו לקרוא לאהבה פרפרים זה רק יגרום לי יותר להאמין

במה שאני חושב , כי עצם הזלזול שלכם במושג הזה מראה לי עד כמה אתם לא מבינים כלום

לכן גם אין לי מה להקשיב לכם אני יודע את האמת ,

אני מאוהב לפני חתונה אני יהיה מאוהב לאחר חתונה וזה נכון ותקף גם לאחר חתונה וגם לפני

לא חלום ולא וידאו ולא בטיח , אהבה חיה וקיימת ונושמת שאפשר רק להרוויח ממנה בחיי נישואין

קודם כל אתה מנסה להגדיר אהבה, אז אתה הראשון שמזלזל במושג.

אין דבר כזה להגדיר אהבה. אין נוסחה. מי שחושב שיש בידו את הנוסחה, סלח לי.. חי בסרט.

יכול להיות שאת מאוהב ושזה גם לפני החתונה. ווואלה אתה באמת מרגיש משהו. (ח"ו אני לא אומר שאהבה זה פרפרים בבטן כי זה באמת חרטה).

אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה - תלוי איך חייתם לפני החתונה. אבל אחרי החתונה ואחרי חיים של ביחד (שלפחות בחיים הלכתיים אין את הביחד הזה לפני החתונה) זה משהו אחר שגם אותו  אני לא יכול להגדיר.

ההגדרה אולי הכי קרובה שכמובן גם היא לא יכולה להיות מדוייקת למושג אהבה הוא נתינה - ולכן ככל שאתה נותן ומשקיע יותר אתה אוהב יותר. אין לי בכלל ספק שאחרי החתונה נותנים יותר ולכן גם אוהבים יותר.

אני מאמין לך לכל מילה. מאמין שאתה אוהב. אבל בגלל מה שכתבתי אני חושב שאין מה לפסול את שיטת החרדים.

רק הבאתי עניינים שמתארים מה האדם מרגיש כשהוא מאוהב זה הכל.

"אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה תלוי איך חייתם לפני החתונה"

תגיד אתה רציני? הוא לא צריך לחיות איתה מספיק לראות אותה כמה שעות ביום למשך חודש

והוא יכול להיות מאוהב בה עד לשמים .

אתה מדבר איתי עכשיו על ביחד שאפשר שיהיה מגע בניהם? חח נו אז לזה אתה קורא אהבה? זה לא אהבה חביבוס ..חבל שאתה רואה בצורה רדודה כל כך אהבה אחינו ..

ד"א שמתי לב שמי שמאוהב וזה כולל אותי פעם , לא יכלו לחשווב בכלל על דבר כזה..כי אין זה לא הולך ביחד ..נכון שאחרי שמתחתנים זה חובה..אבל זה קשה מאוד ! מאוד..זה רק מוכיח שהפן הפיזי תפל לאהבה שאנחנו דוגלים בה..

יש לך מושג מה זה ליצור משהו ביחד? ליצור משפחה? אתה באמת חושב שזה כמו לפני החתונה?

הרמב"ם הגדיר אהבת איש לאשתו "אהבה התלויה בדבר"

מפתיע נכון? אבל אבותינו חיו בעבר קודם כל ברמה הזו. הייתה אהבה מאוד גדולה שהייתה תלויה במה? ביצירה. יעקב בסופו של דבר אהב את לאה יותר מרחל. מוזר נכון? הרי ברור שאהב בהתחלה את רחל יותר. מה קרה? היא הביאה לו ילדים. וזה לא בצורה רדודה כמו שאתה חושב. זה היצירה שיש לזוג היא לא קיימת לפני.

הוא כותב שנישואין הם חברות של תענוג והנאה

הוא לא מזכיר עניין של אהבה תלויה

3 החברויות שהוא מזכיר:

חברות של שותפות - כמו שותפות עיסקית

חברות של הנאה - כמו עם אשה או מישהו שמרגישים פתוחים לומר הכל ללא חשש

חברות של מעלה - שיתוף פעולה בדברים נעלים 

של אהבת אמנון ותמר אהבה התלויה בדבר.

וגם שלפי מה שאמר פה החברות שאמורה להיות בין גבר ואישה היא של מעלה ולא של הנאה.

אני חושב שהרמב"ם דיבר על דורו, שנשים לא היו עם רמת משכל כמו היום ולא הייתה אפשרות לפתח איתם נושאים כאלו ולכאורה גם לא להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר.

יש מימדי שותפות ו"מעלה" גם בנישואים

אך העיקר כדבריו

ו"הנאה" אצלו איננה "בילוי"

כשהרמבם כותב "עונג" הוא לא מכוון לדברים נמוכים

יש יעודים עילאיים גם עם אשה. וכדוגמת "עונג שבת" שזה יעוד ביתי

ולגבי "תלויה בדבר" - זה לא אומר שתלויה בדבר היא אהבה נמוכה

יכולה להיות אהבה תלויה גם באהבה לא נמוכה

ויכולה להיות אהבה עם איכויות "נמוכות" גם בלי שהיא תהיה תלויה

הוא כותב במפורש שזו החברות שישנה בין גבר לאישה.

ולא אמרתי בשום צורה שהיא שאהבה התלויה בדבר היא אהבה פחותה.

והעונג שיש בין גבר לאישה גם אם הוא פיזי הוא ממש לא נמוך. 

אבל ברור כשמש שהקשר שהיה בעבר בין גבר לאישה היה שונה לחלוטין מהקשר שיש לו היום. פשוט כי האישה עברה שינוי קיצוני. מאישה שיושבת בקרן זווית לאישה שיוצאת לעבוד וללמוד. 

אז אני פשוט אומר שכיום יכול מאוד להיות שתהיה אהבה בין גבר לאישה כאהבת דוד ויהונתן.

אני לא חושב שזה כמו לפני חתונה

אני חושב שאחרי חתונה זה פן אחר של איכות ועומק

אבל אני טוען שצריך אהבה לפני כן אהבה רומנטית על כל המשתמע מכך

אם הגישה היא שצריכים להיות דומים אחד לשני אז באמת צריכים להפגש הרבה זמן ע"מ לבדוק את זה אך אם הגישה היא שאנו לא מצפים שהשני יתאים לנו בדיוק אז אפשר להפגש פחות זמן ולהתחתן. אנחנו סגרנו אחרי 3 פגישות וזה היה מצוין. במבט לאחור אני חושב ששתינו הבנו שחתונה היא לא רק התאהבות וזיקוקים אלא הרבה עבודה של כל אחד. 

קצת קצר ולא ברור אבל אני מקווה שזה ענה

זיקוקים , אין מה להתרגש מזה..

זה רק מראה עד כמה הם לא יודעים מזה אהבת נפש שמגיעה לאו דווקא מלשבת שנים בבית אחד

שיסבירו לי חסידי האהבה שבונים ..(ככה הם קוראים לזה לא?)

איך זה יכול להיות שיש זוג מאוהבים שהכירו רק חודש והוא לא נתן לה כלום ולא היא לו ולא עברו שום חוויה משותפת?

אין להם תשובה לזה , הלכה התאורייה

אין פה שום זיקוקים ושום חרטות שלא יבלבלו אותך עם מילים שאמורים להגחיך את ההאהבה

הם פשוט לא מכירים משהו אחר וזו הטעות שלהם ...אז הם חושבים שזה מגוחך ..עצוב אבל אין מה לעשות נגד זה..

צריך להעביר סדנאות , הם חושבים שכל מה שלא נבנה לא יכול להיות יציב זה הגישה שלהם ,

והכי הכי מצחיק שהם דוגלים בכמה פגישות ואחרי זה נסתדר ..ככה הם טוענים..ואז אומרים שאהבה של "זיקוקים" לפני חתונה זה לא בסיס לקשר וזה יתפרק מהר...מה אני אגיד לך? מצחיק ..אבל זה המצב

לא ימשיך לשרוד...?

אני אומר לך שימשיך לשרוד כי הוא לא מכיר משהו אחר ,

וזה הדבר הכי נכון לו כרגע וגם להמשך החיים איתה/איתו

הוא מכיר אהבה של חיים משותפים כזאת שנוצרת "בעקבות.." ו"בגלל"

הם לא מכירים משהו אחר..והם לא אשמים בזה

למה הם טעו בבחירה? 8 פגישות זה לא מספיק בכדי להכיר את הבנאדם?..

אז את רואה שזה לא החלטי , כשאתה מתאהב זה משהו חזק כל כך שאין לך בכלל רעיון לסגת

נכון , אני לא יודע מה אחרי זה ..אבל אם אנשים מצליחים לחיות ביחד בלי התאהבות לפני כן

על אחת כמה וכמה שיצליחו להעצים אהבה קיימת

תראי , הלב רוקד וחיוך ענק עדין לא בהכרח מעידים על התאהבות

ולדעתי וגם לפי מה שכתבת לי למעלה בקשר לפגישה הראשונה שלך את מדברת על פן אחר של שמחה

שהינה יש פה משהו פשוט שמתאים לי והוא זורם ומצחיק ואיזה כיף לי להיות איתו - זה שונה מהתאהבות שאני מדבר עליה , וההגדרות האלה של ההתאהבות יכולות להיות מטעות , כלומר אם אני יתאר לך זה לא כמו שאת מרגישה את זה

ואז אפשר לטעות ולחשוב שזהו אני התאהבתי אבל זה לא בהכרח נכון ..

"חיבור בין נשמות" זה מושג שכתבתי פה במשך הזמן שאני כאן לגבי אהבה

הרוב לא הסכימו לקביעה הזאת ..

אני רק אמרתי שלדעתי הקטע הזה של הכרות מהירה מידי לא מוסיפה ליציבות ..

זו רק דעתי

וזו היתה אחת הסיבות שלי להיות נגד שידוך

זה רגש, ורגש הוא חמקמק...השאלה מה המטרה ומה האמצעי

אם המטרה לבנות בית להשרות שכינה ביננו צריך שיהיה בנוי היטב

על יסודות חזקים ולא רק רגש.. כי רגש סוער ומסעיר ככל שיהיה הוא חמקמק..

האם המטרה היא להתרגש ולחוות אהבה חזקה...אז אוי לו לאותו הבית שיבנה

על כך.. ו יעיד כל בעל ניסיון שאם כבר הרגיש את זה ולא התחתן.. מה יהיה אם ירגיש זאת אחרי החתונה עם משהי אחרת..

לכן ברא ה' את האדם כך שהראש מעל הלב והשכל שולט ברגשות ולא כמו בהמות שכל האברים באותו הגובה....

מסקנה :גם שכל וגם רגש והכי חשוב שהראש והלב ידברו בניהם.. סוד הקסם איזון.. שנזכה....

אני לא דוגל רק באהבה נטו

צריך לבנות בית כשר ונאמן עם דעת של קדושה ולא להמשך רק אחרי הלב

צודקת הכל עניין של איזון

מלכתחילה הגישה מה מצופה מפגישות שונה

מגיעים לפגישה אחרי הרבה ברורים שיודעים שיש כיוון בכלל.

בפגישות עצמם מתארסים מהשכל כמובן שגם הלב משתתף.

מה הכוונה? בפגישות בודקים האם יש זרימה  טובה וכימיה 

ובעיקר האם הכיוון שלנו בחיים דומה, השקפות שלנו דומות ושתינו רוצים להקים אותו בית

והאם אין משהו שמפריע 

זה ככה על קצה קצהו של המזלג

ב"ה החלטנו בפגישה השנייה ב"ה!

כבר בפגישה הראשנה ידענו שנסגור..

ואני מתפללת שלכולם זה יהיה ככה בלי בלבולים בע"ה!

למרות שאצלנו צריך להכיר את הסיטואציה כדי להבין איך זה יכול להיות, ואנחנו לא חרדים..

בקרוב אצל כל מי שצריך בע"ה יתברך!

איך בדיוק ידעתם?

כמה זמן הייתה הפגישה? 

(: 

הם לא מתדרדרים לפרטי פרטים של מחשבות רגשות דיבורים וחוויות - מה שגורם ליצרים וערבוב רגשות והצפות מיותרות 

זו מציאות שלא מסתדרת בלי מגע, הכלה במגע. ז"א שאי אפשר לקשר להתקיים בבריאות יותר מכמה חודשים בלי מגע

בזה חוטאים בציבור הדתי כמו בחילוני (אלא שבחילוני כביכול אין בעיה כי יש מגע אז יש יצרים)

בכללי

התכלית היא לתעל הכל מחולין לקדושה ולא להנמיך את האהבה והקדושה לחולין

שהם באים במטרה להקים בית. + יסודות נכונים לזה.

מה שחצי אם לא יותר מהאנשים הנשואים כיום לא יודעים בכלל מה הפירוש של זה. 

ולא נדבר על כל הקשרים הרגילים שמכניסים לתוכן הרבה דברים שלא צריך. שזה רק מפריע. 

לפחות עד לפני מספר שנים, אצל החרדים זה היה ברור איך המשפחה צריכה להיראות.

לבעל ולאשה היו תפקידים מאד מוגדרים, בד"כ המרקם המשפחתי של הבית שהגבר והאשה גדלו בהם היה מאד דומה,

ולכן לא הייתה צריכה להיות כימיה מי יודע מה כדי לפתור בעיות בבית.

אצל הדתיים הלאומיים, חלוקת התפקידים בבית הרבה פחות ברורה.

לכל אחד ואחת יש את הרצונות שלו, וברוב הפעמים המרקם המשפחתי שממנו כל צד מגיע יחסית שונה.

ובעקבות כך נדרשת הרבה יותר הקשבה, הכלה וכימיה בין בני-הזוג על-מנת שיהיה להם טוב ביחד.

ולכן, ההחלטה להתחתן היא הרבה יותר מורכבת, וזה לוקח יותר זמן לבנות את הזוגיות לפני שמחליטים להתחתן.

כיום, גם אצל החרדים מתחילים להיות יותר פתוחים, ככה שגם אצלם כיום המורכבות גדלה ולוקח יותר זמן להגיע להחלטות.

גם אצלם שמים היום יותר דגש על כימיה לפני ההחלטה להתחתן.

אמנם זה עדיין לא כמו אצל הדת"ל, אבל להערכתי תוך מספר שנים זה כבר יהיה יחסית דומה.

ממה שראיתי, בעקבות השינויים שעוברים על החברה שלהם,

אפילו זוגות שהתחתנו בשיטה הישנה, המרקם המשפחתי משתנה.

אני לא בטוחה לגמרי אבל נראה לי שיש גם הבדל בציפיות מהקשר.

נראה לי שמה שאני מצפה ורוצה מהקשר זה לאו דווקא מה שאישה מבית חסידי מחסידות סגורה מחפשת בקשר.

לא לעומק בכל אופן..

אבל אהבה היא לא עניין שצריך להתבשל הרבה זמן

אני דווקא חושבת שאו שזה מתלקח בשניות או שזה לא מתלקח בכלל..

ושילוב של גיל צעיר ובישנות שנובעת מחוסר היכרות מוחלט עם המין השני - שני אלה הם חומר דלק לאהבה ממבט ראשון.

"אהבה ממבט ראשון - הופכת לשנאה במבט שני."

לפחות לא אצל אנשים שגדלים על ערכים של משפחה ויציבות בזוגיות.

אני מעדיף שתהיה אהבה וחברות בזוגיות,

היציבות הזוגית מבחינתי זה רק דבר נלווה..

"לעצם דרכי השיקולים. הנה עצה ששמעתי ממו"ר מרן הגרש"ז אויערבאך. בכל שיקול ממרכיבי השיקולים בהצעות שידוכין - צריך להציב את ענין האי הבודד.

לו היו שתי המשפחות: שלך ושל המשודכת מושלכים לאי בודד - האם היית מעדיף לדוג לבד את דגיך, או לבא בברית הנישואין עם המשודכת האמורה - בתנאי כורח השעה.

למה אי בודד?

משום שכל עוד אתה מצוי בשכונה... ההיסוסים שלך נגועים בחשש - שהזמן, השדכנים, או אחרים - יביאו עימם הצעות מפוארות וקסומות יותר. סוג השיקול הזה מתאים יותר לשיקולי קניית עגבנייה. וסוג השיקול הזה גם מבוסס מדי על יסודות הקיום של ההשחתה: הקנאה התאווה והכבוד"

יש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לקבל החלטה

ויש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לבנות קשר

תלוי גם כמה בירורים עושים לפני וכו...

רגש. בדר"כ ההורים מציעים ויש ביטחון בהם שהם בוחרים את הטוב, ואם הבחור נראה סבבה-אז זה מספיק ודי. דרך אגב, גם במגזרים האלו לא תמיד שידוכים הולכים בקלות, ויש שם ביצה מתפתחת למרבה הצער.

שאם "השכל מסכים והרגש לא מתנגד", זה מספיק כדי להתחתן.

בהחלט יש בכך סכנה - שהקשר ביניהם יהיה "טכני" ולא יהיה חיבור... ויש כאלה שבוכים על זה.

אבל אני חושב שאחרי 10 פגישות אפשר להכיר את השני ולא צריך יותר

ותחשבו - אם הכרתם את השני חודש, ונפרדתם נניח אחרי 3 חודשים - האם הכרתם אותו טוב יותר אחרי 3 חודשים מאשר אחרי חודש? לרוב התשובה לא..

רק אם שני הצדדים הם אנשים שממש רוצים ומוכנים להשקיע בזוגיות, ומוכנים להכיל, ואין להם ציפיות גבוהות מדי...

אבל האמת שצריך ציפיות מאוד נמוכות, ובמגזר שאני מאמינה שרוב הקוראים פה משתייכים אליו זה מאוד קשה לשמור על ציפיות נמוכות כשרואים כל כך מקרוב זוגות אחרים.

במגזרים שבהם הכל הכל נפרד, זה יכול להסתדר. אצלינו אני לא חושבת שזה אפשרי.

אבל מי שיכול לשמור על ציפיות נמוכות, באמת יכול להסתדר ולשמוח מאוד. אבל לדעתי לא מספיק ציפיות לא גבוהות, צריך ציפיות מאוד נמוכות

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

תראי אני מניח לעצמי שכל־אחד נמשך ומתחבר למשהו אחר.

לכן אין טעם להביא מישהי שהיא לא את.

אין טעם לזייף התלהבות אם את לא מתלהבת.

מה בכל זאת מדליק אותי, זה נחמד כשבחורה באה עם חיוך ומביאה הרבה מעצמה, מדברת מספרת אבל האמת גם זה לא חובה. אפשר גם לשתוק קצת בוייב רגוע ונחמד. להיות בתחושה של ביטחון, לא שבאנו להרשים או משהו. כמו חברים שנפגשים לדבר לשחנ"ש ולבלות.

לנתב את הפגישה למקום שטוב לך ונחמד לך נניח הוא בייניש שוקיסט ומזמין אותך לפלאפל סעדון ולא בא לך. תגידי האמת פחות זורם לי אוכל שומני וזה אולי נלך למקום אחר. לא להיגרר למצב שהאווירה נעשית מאולצת או משהו.

מה אוניברסלית גרוע לדעתי (האובייקטיבית): לשחק בטלפון בזמן הפגישה, לא "לנכוח" בפגישה (איך להסביר את זה... כאילו את מנותקת ומשדרת שהדבר שהיית הכי רוצה זה להתחפף... אבל אם זה באמת ככה, אז עדיף כבר לשדר את זה...),

המדינה ברשות גברים והנשים מושלות בגבריהם - שריטות ליליות

1. להשקיע גם בקשר, יכול להיות בהבעת עניין בהודעות בין הפגישות, בהגעה בחלק מהדייטים לאזור שלו, בחלק מהתשלום,  הצעת רעיונות, ויכול להיות באופן אחר.

מקובל שהגבר מגיע בהתחלה אל האישה, אבל כדי שהקשר יעבוד לדעתי, צריך עבודה משותפת, תדאגי שהוא לא ירגיש שרק הוא דוחף בקשר.

2. לא לצפות שהוא יבין רמזים בהתחלה, אם משהו עולה שמפריע לך או את רוצה משהו תשתפי, אתם בונים יחד קשר, הוא עדיין לא מכיר אותך וממילא יהיה לו קשה להבין אותך ברמיזות.

3. דברים שהיית רוצה שהוא ישתף, תשתפי גם.

4. תהיי עצמך, אל תנסי ליצור תדמית שונה ממי שאת.

5. לתת תחושה טובה, חשוב שיהיה כיף.

6. טעויות יהיו לכל אדם מדי פעם, אם זה דברים לא משמעותיים תקבלי את הטעויות בהבנה ורוגע.

בהצלחה רבה

@הפי 

1. להשקיע מאיזה פגישה? על מנת עדיין לשמור על דינמיקה נכונה.

והוא לא מוגזם, ולא תובעני, ולא בשמיים. רק דבר אחד בלבד:

א ד י ב ו ת.

זה כל כך קל וכל כך נשי וכל כך מרים לגבר כשהאישה אדיבה.

אדיבות פירושה: ההפך מסנוביות. כשגבר מרגיש שאישה היא חתולה משועממת שמולה הוא צריך ללהטט בלי לקבל רמז האם היא נהנית או מתעניינת או אותנטית - זו חוויה מסרסת ומתישה שמוציאה את הנשמה.

גם ככה אתן משקיעות שמונה שעות בבחירת שמלה והתאפרות והסתרקות, תקדישו עוד חצי שעה להתכוננות איך לבוא ולהיות נעימה, נוכחת ומביאה את עצמי במפגש.

בחורה סנובית, מאופקת, לא הדדית, לא מרימה, אדישה להתלהבות גברית, מגיבה בסיוג, עונה באיחור להודעות, מבליטה ספקות ולבטים, משתעממת, חותכת מוקדם - כל הדברים האלה הם פשוט מעפנים ומוציאים את המיץ מהחשק לצאת לדייטים, והופך אנשים לשחוקים ומשועממים ומסוייגים...

סיוגים:

*זו החוויה האישית הרעה שלי מבנות משועממות ולא אדיבות שחותכות מוקדם, לא חייבים/חייבות להסכים

**הגיוני שזה משתנה פר מגזר ופר סגנון יציאה לדייטים (חרדי / דת"ל / לייטי)

***להיות אדיבה אין פירושו להיות "מחוייבת" - אפשר להיות אדיבה ועדיין לחתוך אחרי דייט ראשון

****להיות אדיבה אין פירושו להיות "מזוייפת" - לא צריך לצחוק מבדיחה לא מצחיקה ולא צריך לזייף התעניינות בסיפור לא מעניין. אדיבות היא פשוט ההפך מאטימות, היא רפלקטיביות והדדיות והנכחה עצמית.

יילחמו עם דובים

יפתחו שימורים

ויושיטו ידם למדפים הגבוהים

אתה רוצה שאמנה את הדברים שנשים עושות?

נשים מתאפרות

מול הארון שעות מתלבטות

רק דבר אחד אינן מבינות

כך או כך הן מספיק חמודות.

"לא התאפרתי כי אני מרגישה בנוח איתך".

כי אני דווקא לאחרונה חשבתי על משפט שמישהו אמר פה פעם, שהלוואי שנרצה תמיד להראות במיטבנו מול הבני זוג.

ויש סיפור על צדיק אחד שלפני שנכנס לבית לאשתו היה מסתכל במראה ומסתדר.

בלי איפור...

האיפור זה תוספת נחמדה להתייפות עוד יותר

גם תכשיטים זה תוספת..

אפשר להראות במיטבנו גם בלי תכשיטים

אני חושבת שהבסיס זה להיות נקיה ורעננה עם בגדים נקיים

וחיוך

יותר מזה זה תוספת

זה אני חושבת מול אנשים זרים אבל בבית כן להשקיע יותר. למה להישאר עם הבסיס?

לא סתם עזרא תיקן שימכרו בכול עיירה תמרוקים ותכשיטים. 

אישה אוהבת להתקשט ולהשקיע בנראות וכל הכוחות האלה נועדו בעיקר לבית וחבל שמשקיעים יותר ביציאה מהבית.

אולי אנחנו לא מדברות על אותו דבר...

ביום יום קשה להשקיע

ולכן חשוב לזכור שהבסיס הוא מהמם

ולא צריך להתאמץ כדי להיות רעננה ויפה לבעלך

מידי פעם אפשר גם להתקשט ולהוסיף

אבל כן לזכור שגם כשאין כוח להשקיע

עדיין יש דרך קלה לקבל את בעלך מהממת

וזה פשוט להתקלח ולהתלבש יפה ולחייך

להיות נקייה זה משהו בסיסי שמצופה מכל אחד גם אם הוא לא אישה\בעלי.

אבל אני כן מבינה שלא תמיד יש כוחות להשקיע וזה בסדר גמור!(:

 ויש נקייה ורעננה ומחייכת 😉

מפסיכולוג קנדי...

הוא ניתח את הרעיון של האיפור במבט תת-מודעי כזה, ואמר שהסיבה בגללה נשים התחילו להתאפר (לפני נצח בימי קדם קדמונים) זה למעשה כדי להראות בריאות. מכיוון שאישה בזמן הווסת היא עייפה יותר, חלשה יותר, וחיוורת יותר לפעמים אז האיפור נועד להחזיר את המראה הבריא ובכך לשדר לגבר (ולעולם) שהכל בסדר ותקין ב"ה.

מכאן זה כמובן התפתח למשהו קצת יותר תרבותי, כמו כל תופעה אנושית אחרת..

זה הסבר ששם דגש על היחסים הגופניים בעיקרו, אבל זה נשמע לי מעניין והגיוני. זהו, סוף שיתוף.

דווקא זה יכול להיות נחמד מהצד האומנותי שבזה (יש לי תפישה קצת אחרת ביחש ליופי אני חושב)

חושבני שיש משהו גם בזה וגם בזה

אני לא מתחברת לאיפור כבד...

וכל אחד ומה שהוא מתחבר

לוקחת כמה דברים לתשומת ליבי..

זה מעניין..אבל זה באמת ככה?

אני מרגישה שבנות יודעות יותר להציף קשיים ופערים ובנים יודעים יותר לטאטא ולהסתכל בעיקר.

לחייך × מיליון.. גברים אוהבים שאישה מתנהגת באצילות חיוך לא להיות מנחוסית/ קרה

הכרת תודה : על הכל .. על הזמן על הידיעה אפילו על המים / מיץ/ התעניינות / חוכמה  ( אבל שזה יהיה אמיתי לא סתם להגיד תודה)

להקשיב לו באמת.. ( לדבר על רצונות שלו / פחות רגשות לא מרגישים בנוח כמונו)

להיות באנרגיה נשית תשאירי לו את הזכרי

גם אם הוא לא מתאים .  תהיי דבש

קארמה is a...

זהו  כל השאר מלמעלה

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

זוגיות. נדמה לי מלפני ימים מספר.

ככל שאנו חיים יותר את עצמנו. אמיתיים וכנים יותר ומודעים יותר -

כך קל יותר, אני חושבת.

והעיקר, לענ"ד: היכול לנהל תקשורת פתוחה וכנה. לא לברוח

אפילו לא לגמרא, במקום לדבר, להקשיב.

ספרים מצויינים. וגם לרב סבתו סדרה של שיעורים.

וגם הספר של הרב מרדכי שטנברג על זוגיות חובה לדעתי.

תשמח ברצון ותשמור עליו..

א. קישור לשרשור שפתחתי פעם שאולי רלוונטי

האם הגעתם מוכנים לקשר הראשון בחייכם? - לקראת נישואין וזוגיות

ב. בעיני צריך לחלק את ההכנות לכמה מישורים.

יש את המישור הרוחני - שכולל בתוכו את ההכנה הנפשית, עבודת המידות וכו', אבל גם דברים פרקטיים שצריך לדעת כדי לנהל בית.

יש את המישור המעשי - שכולל בתוכו גם דברים מחשבתיים* וגם דברים מעשיים - מה יהיה המקום שלך בבית? מתכנן לקחת חלק בנקיונות\בישולים\קניות\נהיגה - אולי כדאי להתחיל לרכוש בזה מיומנויות.

*מחשבתיים:

איך אני הולך לפרנס את הבית והמשפחה?

מה אני עושה עם הכסף שיש לי עכשיו - בהנחה שאני בונה עליו לטווח ארוך?

ג. אל תזלזל בשלב שאתה נמצא בו - לבנות את עצמך, להכיר את עצמך, להתמודד עם עצמך - הוא חשוב, כדי שתוכל לעשות זאת עם אחרים ומול אחרים.

הערה:

כתבו פה פעמיים על עניין הפרנסה.

עד כמה זה משמעותי אם אני בחור ישיבה שכרגע לא הולך להתעסק בכסף רציני בשנים הקרובות, וכנראה יהיה אברך לפחות בהתחלה.

זה חשוב להתחיל לבנות את זה עכשיו? אצלינו הרבה מחכים עם זה עד שיוצאים לשוק העבודה אחרי כמה שנים...

שבו אתה מתחייב לזון את אשתך, אמנם אשתך יכולה למחול לך על זה אבל עקרונית היא יכולה להחליט גם להפסיק למחול יום אחד ואתה תתחייב לצאת לעבוד.

כאשר אדם רווק אין לו ריחיים על צווארו והרבה יותר קל ללמוד בשקט לימודים עיוניים, אומר לך כסטודנט עם 5 ילדים וכסטודנט רווק לשעבר, עם 5 ילדים זה הרבה יותר קשה, גם ללמוד תורה הרבה יותר קשה עם 5 ילדים.

גם בצבא, ישנן מורכבויות רבות כנשוי שאין לרווק, בכתובה אתה לא מתחייב רק לזון את אשתך, באופן כללי הרבה דברים נעשים דווקא יותר מורכבים כשמתחתנים ולא להפך.

אמנם אפשר להתפרנס גם בלי לימודים עיוניים, אפשר להיות נהג משאית או מתווך נדל"ן או שוחט או מאבטח במקומות מסויימים לבוגרי סיירות, ולעשות משכורות יפות מאוד.

אתה רוצה להיות אברך, אני מניח שהשאיפה להיות גדול בתורה וללמוד לרבנות או לדיינות יום אחד ולא להשאר אברך לנצח שזה אידאל יפה אבל אתה צריך להבין שעם הזמן ועם הנישואין ועם הילדים שיהיו בריאים אתה סוגר על האפשרויות של העתיד שלך.

אני לא הולך להתחיל לשכנע אותך מה עדיף רשב"י או רבי ישמעל לא נכנס למחלוקת, כי בסוף אתה כנראה צפוי להקשיב לרבנים שלך ולא לי אבל אעיר כמה נקודות בעניין זה.

1. נקודות החוזק נכון להיום של ישראל ביחס לאויביה הן שיש לישראל הרבה מאוד אנשים טכנולוגיים, ללמוד חדו"א, ליניארית והתמרות לפלס זה חשוב מאוד לעם ישראל כדי שננצח במלחמות.

2. גדול הנהנה מיגיע כפיו מירא שמים.

3. על פי החתם סופר העיסוק במצוות ישוב הארץ (קרי להתפרנס ממקצוע בארץ ישראל) שקול למצוות תפילין.

4. ללמוד מדעים מדויקים לפי הרמבם זה חלק ממצוות אהבת ה'.

5. על פי הגר"א חייבים ללמוד 7 החוכמות כדי להבין מה שהתורה אומרת.

זה לגבי האידאלים כשלעצמם בלימוד מקצוע עיוני ופרנסה בארץ הקודש, לגבי הכתובה כאמור מה שאתה מתחייב זה המינימום הנדרש ממך כבעל וכאבא, לא המקסימום, בפועל מה שידרש ממך כדי להקים בית יהיה הרבה יותר כדי שהבית יתפקד אבל פרנסה לבית זה די תנאי הסף הבסיסי על פי היהדות, זה שאשתך יכולה למחול לך בינתיים כשאתה אברך וסטודנט ומתמחה, זה בסדר אבל היא יכולה להחליט גם לא.

ותאר לעצמך אחרי 10 שנות אברכות נניח יש לך 4 ילדים ואשה ושכירות ופעוטונים פרטיים וכמובן רכב גדול, מה עושים? תלך לעבוד בסופר? תעשה השלמת הכנסה כמשגיח כשרות? אפשר.

בפועל אני מקווה שהבית שלך לא יתפרק במצב הלחץ הזה כי גירושים עולים הרבה כסף וגם יש מזונות וכתובה ופתאום אין המשכורת של האשה ואתה צריך לשכור דירה לבד, הרבה גרושים מתפרקים כלכלית לפחות בהתחלה 

השנים הראשונות בישיבה הם הכי חשובות כדי שיהיה בסיס של תורה לכל השנים.

השאלה זה

 1. אם שווה לי לוותר על חלק מהם עכשיו כדי להתחיל ללמוד מקצוע

2. או אולי בכלל לדחות את הרצון לחתונה לעוד הרבה שנים אחרי לימוד ותורה ומקצוע

3. או (כמו שבעיקר עושים אצלינו), כן נשארים בשיבה כמה שנים ומתאברכים ואחרי כמה שנים משלבים לימוד מקצוע.

כי בסוף אני צריך לוותר על משהו, השאלה זה מה הכי חשוב, ובזה אני לא בטוח. יכול להיות שבאמת תגידו: חכה אל תתחתן עדיין תכין את עצמך כמה שנים טובות יענו 24 כזה, (וגם אז לא בטוח שאני יסיים מקצוע).

אני אישית גם לא מתכנן להיות ר"מ או מו"צ או משהו כזה אבל אני מבין את החשיבות של הזמן ולכן בנושא הזה אני מאוד מתלבט...

אלפי הלומדים בישיבות ההסדר, כ 2500-2800 בכל שנתון, כפול 5 שנים של המסלול - כ 12,000 סך תלמידים בשלבים השונים בישיבות ההסדר - יכולים להעיד שיוצאים לחיים עם בסיס מצויין של תורה, ידע, יכולת לימוד וכו'

מי שלא נשאר בישיבה, יוצא לחיים בגיל 23-24, גיל מצויין להתחיל רכישת מקצוע לחיים וגם להתחתן    

אבל זה עדיין נראלי מוזר שההכוונה להתחתן היא בסביבות גיל 24 והלאה ואז כל ההכנות נסובות סביב זה.

הרי אם אני בן 19 ומתכוון להתחתן בשנתיים הקרובות (נגיד בסוף המסלול הצבאי בהסדר- 21 כזה), אין שום סיבה להימנע מזה אם לא התחלתי ללמוד מקצוע,

כי בסוף השנים שעוברות, לדעתי יותר חשובות בהקשר של בסיס זוגי לחיים ושווה להסתבך קצת עם לימוד מקצוע, וגם בלימוד תורה שברור לי שיותר חשוב לחיים מאשר לימוד מקצוע בשנים הראשונות.

אא"כ אתה אומר לי שיש סיבה אמיתית לזה שמעכבים עם חתונה ואז אין הכי נמי הכל בא אחרי זה.

יש דברים שקשורים ללימודי מקצוע שאפשר להתחיל איתם כבר עכשיו. לדוגמה:

א. האם יש לך כבר תעודת בגרות? אם חסר לך בגרויות, אולי להשלים עכשיו.

ב. האם נבחנת בפסיכומטרי? אז בבין הזמנים עכשיו, לא לדחות.

ג. האם המקצוע שמעניין אותך הוא תורני? האם אפשר לעשות מסלול מיוחד לבינשים נניח לתעודת הוראה?

מעבר לזה - בעיני נכון לנסות לייצר הכנסה כבר עכשיו.

האם מותר לך לפתוח עסק עצמאי? נגיד ללמד ילדים קריאה בתורה לבר מצווה. עבודה בבין הזמנים. שטיפת בית כנסת פעם בשבוע. וכו'.

חלק מהכסף הזה ללמוד איך להשקיע - כעצמאי בקרן השתלמות. וגם הפרשה לפנסיה. 

ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר, זה נהיה משמעותי בהמשך.

מי שיחכה עם הכנסה (חוקית ומסודרת) לאחרי הסדר+אברכות+לימודים מקצוע -

למיטב הבנתי, יש לזה השלכות מאוד גדולות על הפנסיה שלו.

מה שאני מנסה להגיד, זה שאתה צריך להסתכל קדימה - לא על 3-4 שנים הבאות, אלא 30-40 שנה ויותר.

איזה סגנון חיים אתה מצפה?

איך תממן את זה?

איך ואיפה תראה המשפחה שלך?

נישואין זה לעבור למגרש של הגדולים, וזה דורש לחשוב בראש שונה ממה שיש בשלב הקודם.

באופן אישי, תמיד רציתי לדעת שלמי שאני יוצאת איתו יש תוכנית. שהוא חשב על הדברים - גם אם התוכנית כוללת עשור בישיבה מעבר להסדר, אם יש לו תוכנית איך הוא מתכוון לממן את זה ומבין את ההשלכות לטווח הארוך - סבבה.

אם הוא אומר לי, אה, כולם מסתדרים, נזרום - לא בשבילי.

שגם בעייני היא הקריטית בעניין ההתפתחות האישית של כל אדם - העול והאחריות המוטלים עליך כאשר אתה כבר בעל משפחה עם ילדים.  

להתחתן בגיל מאוד צעיר זה לא העניין שעשוי להשפיע. אפשר לחיות כזוג צעיר באופן מאוד מצומצם, מאוד חסכוני, ובמקביל ללמוד ולהשקיע הרבה בכל דבר שקשור להתפתחות אישית. הן תורנית, הן מקצועית, גם בתחביבים.  

כל עוד אין ילדים, אין הרבה הבדל מהיותך רווק.  נכון שצריך להחזיק בית - אבל ההוצאות על קיום  בתנאים צנועים ומינימליים לזוג צעיר ללא ילדים הם באמת דבר שכל זוג יכול לקחת על עצמו.  

גרים באיזו יחידת דיור של חדר אחד, אפילו למשך שנתיים ושלוש ראשונות.  

הבעיה, הקושי, ההתמודדות עם מעמסת החיים האמיתיים, הריחיים על הצוואר בלשונו של מי שהגיב לך לעיל, @אריק מהדרום, זה כאשר אתם, כזוג, כבר הורים לילדים.  

בגלל אורח החיים, ההשקפה הדתית, אני מניח שלא תרצה לדחות את הרחבת המשפחה למשך כמה שנים אחרי הנישואים.  וכאן הקונפליקט המרכזי בנישואים בגיל מאוד צעיר לפני שרכשת השכלה ומקצוע ויכולת להתפרנס בצורה ראויה לכל החיים שלפניך.   פרנסה ומקצוע שיהיה אהוב עליך.  לא משהו שנכפה עליך בגלל שאתה גבר אבא לילדים וחייב בכל מחיר להביא פת לחם הביתה.  

אני לא חושב שזו בחירה טובה עבור רוב בני האדם.

כמה מה שאני כותב ישפיע עליך? ברמת העיקרון זה משתנה הרבה מאדם לאדם ומישיבה לישיבה.

תתייעץ עם אדם שמכיר אותך ורוצה בטובתך, זה יהיה יותר טוב מלהייעץ איתי.

אני באתי לפה בעיקר כי לשמוע דעות מגוונות.

בעז"ה הכל יהיה גם עם התייעצות רצינית,

בסוף זה ההחלטות הכי גדולות שאני אעשה בחיים (נראלי).

אשריך!

למה אתה חושב שזה לא בחירה טובה? מענייין אותי.

אני לא סבור בכלל שנדרש חינוך מסגרות קודש בלבד שבחורים נשלחים אליהם אחרי הישיבה התיכונית.

אני נגד הערצה לתלמידי חכמים ולבני אדם באופן כללי.

אני חושב שחלק גדול מעולם הישיבות של היום נשען על סיבה פוליטית.

אני חושב שמפעל הישיבות אחראי לנשירה של עשרות אחוזים מבוגרי הציונות הדתית.

אני חושב שהמודל של תיבת נח נכשל.

אני אומר את זה שנים בקבוצות ווצאפ אבל כל זה איננו קשור לענייני לנ"ו, זו דעתי האישית בקצרה אם תרצה אפשר להמשיך בפורום אחר.

כל אחד בציבור הדתי מאוד מעריך את הלימוד ואת החשיבות של בניית בסיס רוחני ותורני חזק לפני הקמת בית ומשפחה. אבל אי אפשר להתעלם מהאחריות המעשית שמוטלת על כתפי הגבר היהודי.

בסופו של יום, על פי ההלכה והכתובה, האחריות לרווחה הכלכלית של הבית היא עליך – 'ואנא אפרנס'. זו לא רק חובה טכנית, זו המדרגה המוסרית של להיות 'בעל' שדואג לאשתו ולילדיו בכבוד.

צריך לומר ביושר: המודל שבו חברה שלמה נשארת בכולל לאורך שנים הוא תופעה ייחודית לישראל, והיא רחוקה מלהיות המודל ההיסטורי של העם היהודי. בחו"ל, הקהילות החרדיות חיות אחרת לגמרי – שם אנשים יוצאים לעבוד, מתפרנסים בכבוד ותורמים לקהילה, מבלי לוותר על הזהות החרדית שלהם.

התחושה היא שבישראל המצב הזה השתרש לאו דווקא מסיבות רוחניות טהורות, אלא כתוצאה מהמבנה הפוליטי והצורך להשתמש בפטור 'תורתו אומנותו' כדי להימנע מגיוס. המציאות הזו יצרה מצב שבו אלפי משפחות חיות בעוני כרוני, כשהנטל הכלכלי נופל על האישה או על קופת המדינה. 

האם זה באמת 'לכתחילה'? האם זו דרך התורה להסתמך על צדקה וקצבאות כדרך חיים, במקום לחיות חיי יצירה ועבודה?

בקהילות חרדיות בארה"ב ובאירופה, הנורמה היא שילוב של קביעת עתים לתורה עם יציאה למעגל העבודה. שם, המוסר העצמי והאחריות הכלכלית מתבטאים באחוז גבוה של בעלי השכלה גבוהה, תארים אקדמאיים, בציבור התורני.  

מניח שמוכרת לך הישיבה-אוניברסיטה בארה"ב.

בין שאר בוגריה המפורסמים- הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, שעמד בראש ישיבת ההסדר הר עציון באלון שבות שנים רבות.  

או הרב אליהו רחמים זייני, שעומד בראש ישיבת ההסדר והישיבה הגבוהה אור וישועה בחיפה.  בעל תואר ד"ר במתמטיקה, מהטכניון, היה מרצה בטכניון ורב הטכניון.  

בביקורים שיצא לי לעשות באנגליה, נחשפתי בקהילות החרדיות שגרות בלונדון לריבוי בעלי מקצועות חופשיים, וחיים ברווה כלכלית גבוהה מאוד.  

גם אולי המקום להזכיר שעל רקע הלחצים המשפטיים והציבוריים להפסקת תקצוב ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים שאינם מלמדים לימודי ליבה או שאינם עומדים בחוקי הגיוס, עלו איומים מצד עסקנים חרדים להביא כספים מחו"ל מתורמים פרטיים וקרנות כדי לגשר על הפערים התקציביים-גם זה מוכיח שהחרדים בחו"ל עובדים ומתפרנסים היטב ורק בארץ חיים בעוני עמוק מרצון.  

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.