ברוב החסידויות ההורים בכלל מבררים לפני ומחליטים על השידוך, לזוג נשאר רק להפגש קצת ולהחליט.

שאהבה צריכה להגיע אחרי החתונה.

דבר שגם המגזר הד"ל צריך להפנים לפעמים. 

אז כמו שנאמר בודקים לפני שברמת העיקרון הכל בסדר, ושיש תקשורת בסיסית.

ובכל מקרה האהבה תגיע על ידי החיבור לדבר גדול לאט לאט.

הם לא מחפשים אהבה במובן שלנו

גבר ואישה שיש בניהם התאמה בסיסית, והם יהיו ביחד, ידברו, יצחקו, ישקיעו אחד בשני..

בטוח שתהיה אהבה בניהם. זה דבר פשוט ברור ובדוק!

ואהבה יש רק אחת. אין כמה מובנים בזה,  אהבה זו אהבה!

זה לא אהבה

זה לחבב מאוד ולאהוב את הקשר

זו לא אהבת נפש שבאה בלי השקעה , זו עובדה אני מדבר מניסיון

האהבה שאינה תלויה בדבר, שהאיש והאישה מאוחדים לקיים רצון ה' זה האהבה האמיתית.

עיין שער האהבה באורחות צדיקים  

ואהבת נשים תהיה על דרך זה:

שיחשוב שהיא מצילתו מן החטא ומרקחתו מן הניאוף, ובה מקיים מצות פרייה ורבייה, והיא מגדלת את בניו.  וכו'... 

ומתוך כך יהיה פנוי ללמוד תורה ולעסוק במצוות, והיא עוזרת לו לעבודת הבורא יתברך.

אחת הסיבות.

התאהבות יכולה לבוא מהכרות של חודש עם מישהי

אין לזה שום קשר לחתונה ולרצון לעשות רצון ה' ואין צורך שהם יהיו תחת קורת גג אחת

היו זוגות מאוהבים לפני חתונה והיום חיים באושר ..אתם כל כך בתוך בועה ולא מכירים במציאות

כל דבר שהוא לא מתוך הספר ולפי קודים קבועים מראש אתם פשוט לא מקבלים

צר לי אבל מי שלא חווה אהבה אמיתית חושב שאני מדבר על משהו זול שתלוי בדבר

הסברתי עשרות פעמים שיש מה שאתם קוראים אהבה ויש התאהבות שהיא גם נקראת אהבה

האהבה שאתם מדברים עליה היא התלויה בדבר במובן מסויים , כי היא באה בעקבות תן לי וחוויות משותפות

אהבה אמיתית זו אהבה שבאה לבד , היא לא תלויה בשום דבר ! עובדה שמתאהבים בלי לקבל דבר ואפילו לפעמים שהצד השני דווקא לא זורם איתך , אופס ..הלכה התאוריה של אהבה שתלויה בדבר .

מה שאתם קוראים לו אהבה יש לו שם והוא:

בניית מערכת המון בסיסית וזכרונות טובים

זה חביבי , לא אהבה

כן יש רגשות לאנשים תתפלא..

איך אומרים... לא כל מה שנוצץ - זהב

אני באמת לא הייתי מסתדר בשניים שלושה דייטים.

אבל כאחד שיצא עם אשתו במשך שלוש שנים עד שהתחתן איתה וברור שאהבתי אותה, אני אומר שהאהבה שבאה אחרי החתונה היא היא האמיתית.

לפעמים אנחנו מחפשים לפני החתונה איזה משהו שלא בטוח שאמור להגיע לפני שעושים את הצעד הגדול הזה וחיים ביחד על כל הרוודים של זה.

תאר לי בבקשה מזה "ברור שאהבתי אותה"

אשמח באמת לתשובה רצינית , אחרי זה נחשוב למה קראת אהבה..אוקי?..

אתה לא יכול להגיד אהבתי בזמן שיש מצב שלא

כלומר לפחות לא כמו שרוב העולם הזה מגדיר אהבה

בוא תספר לי מזה בישביל היה לאהוב אותה?

התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה

זה נשמע שאת מכוונת לפן פחות עוצמתי לפן רגיל...מפגישה אחת לחוות את כל זה?

יש דבר שאת יכולה להצביע עליו במה שכתבתי שזה לא היה בידיוק בידיוק לפי התיאור שלי?..

אשמח לדעת

כבר מתחילת הדברים שלך כשאת אומרת "כשזה הבחור הראשון שאת פוגשת...בצורה רצינית..."

מכאן יש כבר בעיה לשייך את כל הסיפור שלך להתאהבות

שימי לב להגדרה שלך "הראשון שאת פוגשת בצורה רצינית.." כלומר פתאום הרגשת שיש על מה לדבר

בשונה מהבנים האחרים איתם נפגשת , מה שאומר שההתלהבות שלך נבעה לא בהכרח כי התאהבת

אלא בגלל שהרגשת שזה הדבר הנכון ויש פה משהו יותר אמיתי

גם עצם זה שהרגשת את כל זה כבר אחרי פגישה ראשונה..זה קצת סותר את מה שאני מכיר

בישביל להתאהב צריך גם זמן למרות שזה דבר שבא מהלב , גם זה מצריך הכרות עם מי שמולך

לגבי מה שכתבת שאת מחכה לפגישה הבאה..שוב זה לא בהכרח מעיד על מה שאני מתכוון אליו

שימי לב שבגלל זה שאלתי אותך אם זה בידיוק כמו שתיארתי כי יכולים להיות בזה טעויות שכשאני מגדיר משהו את מגדירה אותו באופן דומה למרות שזה שונה

לחכות לפגישות זה דבר טבעי כשאת מבינה שיש פה מישהו שאפשר לבנות איתו בית

"רציני" כמו שתיארת את זה ..

ואת צודקת זה רגש מסויים אבל לגמרי לא התאהבות

ואני יודע את זה ממישהו שגם אמר לי כשהוא התאהב שהוא לא הכיר את ההרגשה הזאת לפני כן

לגבי מה שאת אומרת שאחרי החתונה זו "האהבה האמיתית" זה כי הם מרגישים סבבה בהתחלה ומתאים

ואחרי זה במשך החיים שהשנים חולפות הם מרגישים שזה ממוסד יותר..זה לא אומר שזו אהבה..

אני בכללי לא נגד שידוך , אני נגד הזמן המוקצב והקצר

וגם עוד בעייתיות של מבנה שאלות מוגדרות מראש כמו "איך אתה רוצה לגדל את הילדים"

"מה אתה מסכים שיהיה בבית?"

כל מיני שאלות כלליות כאלה שלא תורמות להכרה של האישיות של הבחור/ה

אני לא טוען שאי אפשר להתאהב משידוך , זה כמו כל הכרות רגילה אבל מה

תלוי איזה שידוך ..יש שידוך שאתה מכיר בדרך צנועה ויש שאלות הכרות כלליות

ואחרי זה אתם ממשיכים יחד כמה חודשים ומחליטים שאתם מאוהבים וגם זה מתאים מבחינה שכלית ואפשר למסד את זה אבל נגד הכרות קצרה שמתחילה ומסתיימת רק בשאלות כלליות ובירורים על איפה לומד או כל מיני דברים כאלה

מה עם קצת זרימה? מה עם קצת להיות אתה כמו שאתה בלי הגדרות ?

איפה נעלמה לה ההכרות של הבנאדם ובמקומה נכנסה לה ההכרות של ההגדרות

תוהה לעצמי

רק לא מסכימה שאהבה זה לא דבר שנבנה ומתעצם כבר נאמר "ענבי הגפן" למה גפן? כי היא משתבחת עם השנים.ככה האהבה.

לגבי זמן ההכרות עד לחתונה זה כבר החלטה זוגית.

שיהיה בהצלחה.מאחלת לך שתמצא את זיווגך משורש נשמתך (עוד ביטוי שמחזק את ענין החיבור בין נשמות)

מציאה עקרב ומשיח

שאלה מה יקרה קודם..אני ימצא אותה או היא אותי  ..

תודה !

התאהבות זה לא אהבה.

ואהבה זה לא מה אתה מתאר.

או נדייק- מה שאתה מתאר זה חלק מאהבה

לא נעים ליח לומר אבל אחרי כך וכך שנות נישואין א"א לומר שאני מתרגשת מכל דיבור שלו. אני הכי שמחה בעולם להיות איתו ומבחינתי רק לדבר כל היום. אבל ההתרגשות שאתה מתאר זה יותר התאהבות מאשר אהבה.

לדבר רק עליה כל היום? לא יודעת...אני מדברת הרבה על עוד כמה נושאים חוץ מבעלי. נושאים כמו מה חשוב שיהיה בבי"ס של הילדה, מתי בדיוק המסיבה בגן, כמה כורכום לשים במרק עדשים וגם עוד כמה נושאים חשובים לא פחות.

כך שנראה שמה שתיארת גם כאן יותר קשור להתאהבות.

טוב, נכון שהבנת מה אני מנסה להגיד?

אם לא, אז בקצרה: התאהבות זה הבזק ראשוני, אהבה זה תהליך, זה חיבור עמוק הרבה יותר. אפשר לפתח אהבה (כנראה) גם בלי להתאהב בפגישה או שניים. ואפשר שהתאהבות תדעך אחרי שלוש פגישות.

מה שכתבת יותר שייך ל"וואו" הראשוני הזה, שהוא הכי טוב והכי מקסים אבל פחות שייך לדעתי לאהבה. כי באהבה- למרות שאני עסוקה במליון דברים אחרים- תמיד בעומק, הוא איתי ואני איתו.

אני מסכים על כל מה שכתבת

הכל . זה בידיוק משקף את מה שאני חושב

אבל מה?

לקרוא לזה הבזק ראשוני זה לא , זה חלק מהמושג אהבה ואכן אני קורא לזה התאהבות

ואוהב לכנות את זה אהבה כי זה לדעתי הכי טהור שיש ..כי זה מגיע עוד לפני החתונה .

אחרי החתונה בוודאי שיש קשר הדדי ודברים אחרים בקשר , להגיד שהם יותר טובים ועדיפים מהתאהבות? לא יודע..אבל אני יודע שזה קיים וחושב שזה הכרחי ואני מסכים איתך

אני לא יודע לגבי ההתרגשות שלך מבעלך כי אין לי מדד לדעת מה הרגשת אליו לפני ומה היום

וגם לגבי הלדעוך..אני לא חושב שהתאהבות דועכת ..אני לא יודע כמה זמן צריך ומה צריך לקרות בישביל שהיא תדעך אני רק יודע שאם הם ביחד זה יתודלק להמון זמן ..ואם הם מתחתנים וחיים על פי התורה זה ישאר לעוד שנים ארוכות מאוד

מה המדד שלך לאהבה? מה שרוב העולם מגדיר אהבה?

אם כן אז אני מרחמת עליך...

עצור בטרם תעבור

אני רואה שלא טרחת לקרוא את כל השרשור והתגובות

כי אם כן, היית בטח רואה שהסברתי מהי אהבה שהיא היא אהבת הנפש האמיתית

אותה אהבה שבורא עולם יצר בעולם לקשר בין נשמות , ולא אכפת לי כרגע עד כמה היא יציבה

יציבה היא תהיה אחרי החתונה בע"ה , כרגע אנחנו מדברים על אהבה נטו בלי תנאים בלי שום נגיעות.

אה שכחתי רגע יש פה בעיה...מה הבעיה ? לולית תגיד לנו . אה כן , הבעיה היא שזה מה שרוב העולם מגדיר אהבה...! פשע ! שיקצא. נו באמת אולי די? אולי מספיק? תכף תצעקי זיקוקים זיקוקים ..נכון?..אבל זה בוקר איך זיקוקים?..

הבעיה של מי שדוגל בכל הקטע של "האהבה תבוא יהיה בסדר.." זה לא שהוא משקר ..

הוא פשוט זה מה שהוא מכיר מבינים? זה לא שזה רע...אבל הם לא מכירים התאהבות..

ויש מצב שהם התאהבו רק אחרי חתונה במקרה כמו של לולית ..

אחרי פגישה אחת חתונה ..לא יודע מתי הספקת להכיר את בעלך ?..

אז יש מצב שהתאהבו לאחר מכן ...אבל לדעתי לולית מביאה לנו פה דוגמא קלאסית לאנשים נשואים

שמבינים וקיבלו הארה משמיים שעכשיו זה הדבר הנכון , זה הדבר המושלם !

זהו אהבת הנתינה , החוויות שעברנו , המשברים , הכל נבנה פה ויש לנו מגדל ..נחמד ויפה..נו אז?

אז לא אין התאהבות ..העולם טועה...אין רגש כזה...הכל חלום ורוד...והזכרתי כבר את הזיקוקים?

די , צאו מהסרט , לא מכירים זה משהו אחד

להתכחש זה דבר אחר לגמרי

מי שחי באהבה בנויה יש להם אחלה אהבה וזה זוג מאושר שלא תבינו לא נכון

רק מה? רוב העולם - מכיר בזה שהתאהבות זה משהו שבא ישר מהנפש ומהלב וזה החוויה הכי יפה

שיש בעולם , ולדעתי גם הדרך של בורא עולם לקשר בין נשמות זה לבטח לא קורה לחינם

אין מי שלא חווה את זה לא יודע על מה הוא מדבר וזו עובדה . אני שומע המון אנשים שחוזרים על קלישאות של זיקוקים וכו' זה פשוט לא נכון הם לא יודעים מה הם מדברים

זה אומנם מצוייר אבל יוצרי הסדרה הזו ידעו מהי אהבה כי הם מציגים את זה בצורה יפה ודי משעשעת

מומלץ לראות עד דקה 7:10

או שכבר חרשת על כל הפרקים?

לא ככה נראית אהבה אמיתית...

אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות וזה יותר כיף הפרפרים בבטן וכל החארטות.

אבל איך אומרים - מה שבא בקלות גם הולך בקלות.   זה לא מחזיר מעמד בנישואים

גם דברים שהגיעו בקושי רב.

בנאדם פתאום נדלק על מישהי ומרגיש פרפרים בבטן, ג'וקים בגב וכו'..

פתאום כל החסרונות שלה נעלמים... הכל אצלה מושלם..

דחילק מה זה השטויות האלה...

הוא לא אוהב אותה, הוא אוהב את עצמו... הוא מרגיש טוב לידה אז הוא רוצה אותה.

גם אני מרגיש טוב כשלאפה שווארמה נכנסת לי לבטן זה לא אומר שאני אוהב אותה

אחרי הנישואים, כשהוא יצטרך להקשיב לה, לפרנס אותה, לראות אותה גם בימים לא טובים כשהיא עצבנית...

 פתאום כל החסרונות יצופו חזרה ואז נראה מה יקרה..

תקשיב אחי אתה...

רגע מה לדעתך המשפט הזה מהתנ"ך אומר ?

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה

זה בידיוק המשפט של מה שכתבת "כל החסרונות נעלמים"

יותר נכון "על כל פשעים...ימשיייך כבווודווו"

אה אז אתה תגיד שלא זה אהבה אחרת וכו' כן בסדר...עכשיו תקשיב

אתה טוען שאני אוהב אותה כי? כי מה? כי אני חושב שהיא יפה?

שקר לא חושב שהיא יפה

דווקא יודע מה? חושב שהיא קצת מעפאנה...איך אני?..וואלק כן

מה חסר זוגות כאלה? אחת יפה הוא לא משהו ..אז נו? מעניין אותם משהו ? מאוהבים אחי!

זה רק מוכיח שזה לא תלוי בכלום..מזה טוב לי איתה? ברור שטוב לי איתה היא הנשמה שלי ! התאומה! הנפש המשלימה ! מזה תזכה לזיווג משורש נשמתך? לא תסביר לי אתה מה הקשר עכשיו נשמה?...אה אשריינו הגענו למסקנה שיש כאן קאץ' ...

אחרי נישואין אחרי נישואין ...מה אחרי נישואין? הכל עלי וילה עלי עבודה עלי...כפרה עלי הכל עלי ! מה עוד?...הכל בשליטה פה אחי..די תצא מזה אתה חייב לחשוב מחוץ לקופסא ונגד מה שהסבירו לך עד היום

שמה שמשיח בן דוד רוצה להדגיש זה שיש צורך שהבסיס של הזוגיות יהיה גם אהבה ולא רק התאמה.

כי כשיש אהבה אמיתית אז תמיד הרצון יהיה לגשר על הפערים.

נראה לי גם שכשאומרים אהבה לפני החתונה מתכוונים לרגשות שגדלים עם הזמן. וכן,לפעמים זה מתבטא בפרפרים בבטן... 

יש זוגות שמתחתנים על בסיס התאמה וכימיה ומקווים שהאהבה תבוא עם הזמן אבל גם אז יש איזושהי חיבה מסוימת כי אם אין שום רגש אז לא נראה לי שיש מישהי/מישהו שיסכים לקשור את חייו עם סתם אדם.

אז שניכם צודקים.

אבל גם שניכם צריכים למנן.

קצת מכל אחד.

הענין הוא שצריך להבין ולהפנים שזוגיות זו עבודה וצריך להשקיע בה ולטפח אותה. האהבה לא תפרח מאליה.

אתה בעצמך לא נשוי מאיפה אתה יודע שזה לא מחזיק לכל הרוחות ? סליחה על הביטוי

"אנשים פשוט נמשכים לזה יותר כי זה בא בקלות" ..מה אתה חושב שמישהו בוחר בזה? זה בא

וזה כאן וזה נעים וזה בריא וזה משהו שנקרא רגש , והבורא שאתה מאמין בו ומתפלל אליו

ברא את הבריאה הזאת בעולם , אז איך אתה יכול להגיד לנו שזה סתם ? לא אני לא מבין אותך

די לנסות להיות במודה ..להיות כמו הנשואים ולחזור אחריהם די צא מזה אחי

"מה שבא בקלות הולך בקלות" ..באמת? מניין לך? אתה יודע בוודאות שמי שהתאהב והתחתן זהו ? הפסיק לאהוב?...

אמרתי אלף פעם , ואני שוב אומר

יש בסיס שזו התאהבות לא מעניין אותי מחזיק לא מחזיק...אחרי זה תחיו באושר ותפתחו לי חוויות וזה ממש לא משנה , אי אפשר להתכחש למציאות שבורא עולם יצר בעולם הזה

תרבות השידוכים פשוט השכיחה מאיתנו שקיימת התאהבות ואהבה !

זה הכל

לא בקטע רומנטי

פשוט אתה מעצבן אותי

אני יודע שזה לא מחזיק מעמד

א. כי אני מכיר זוגות שהתאהבו בצורה כזאת.. לי בעצמי היו אהבות כאלה.  מה נראה לך שנולדתי אתמול...?   אני יכול ללמד אותך על אהבה

ב. אני קורא המון ספרים על שלום בית, ומי שכתב אותם יותר מנוסה ממך נכון?

יופי... שלב הבא

ה' ברא אהבה בכללי... ומזה מסתעפים כל מיני דברים - רעים וטובים.

יש אנשים שמתאהבים גם באשת איש.. ואפילו בגויה... אז מה זה רצון ה'? 

לכן ה' ברא שכל כדי שתשתמש בו ולא תעשה טעות שתעלה לך ביוקר. 

אני לא נגד אהבה.. וצריך להרגיש אליה משהו בפגישות, אנחנו לא רובוטים

  אבל נראה לי שאתה מחפש יותר מידי ברקים ורעמים וזיקוקים..

אתה בתור גבר צריך לחפש שותפה לחיים וקודם לבדוק שהיא באמת כזאת..

אח"כ על זה תבנה את האהבה - ע"י נתינה... תתן לה ותתן לה, וככה הקשר יתחזק.

אני אומר מה שאתה אומר ..

רק השוני בנינו שאתה מסרב להקשיב

ברור לי שצריך גם שכל ואני הדגשתי את זה המון פעמים !

והדוגמא שהבאת על הגויה לא כל כך נכונה ..כי יש אש בעולם והיא משמשת לדברים טובים וגם גורמת דברים רעים זה לא סותר שבמהות שלה היא דווקא חיובית , תכלס כל מה שהיה בעולם הזה לפי חטא אדם הראשון הוא חיובי ותכלס זה כנראה שזה ניסיון לאותו אחד שהתאהב בה וזה רק מוכיח כמו שאתה אומר שצריך לשתף את השכל בכל הסיפור

עכשיו העיקרון הוא - יש התאמה שכלית ..ויש אהבה? אפשר לצאת לדרך

אני לא מסכים עם חתונה רק עם חיבה מסויימת כמו שאתה מגדיר את זה

למה? מאותה סיבה שאתה מנסה לפסול התאהבות , מסיבה פשוטה שזה לא יחזיק

או לכל הפחות יגרום למסע של ספינת הנישואין להיות כבדה ולשקוע מהר יותר עם כל הקשיים שיש היום כמו שאמרה mp.

וזה שקראת ספרים אני לא מזלזל , אבל זה לא אומר לי הרבה

כי אני יודע את זה , יודע שצריך שכל וצריך התאמה אבל יותר מידי שמתי לב שלא לוקחים בחשבון התאהבות בסיפור , את כל הקטע מהקשר להוציא? למה מה קרה אני לא מבין? מישהו אמר משהו אסור? חטאנו? לא

וזה שאתה חווית את האהבה הזאת..תרשה לי לפקפק נשמה..

לגבי הסעיף השני... זה בדיוק מה שאני חולק עליך

אני אומר שמספיק התאמה וחיבה מסויימת.  לא צריך פרפרים בבטן.

ככה כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר.  רק עכשיו התחילו עם היציאות האלה כמה חודשים ומחפשים שיהיה פרפרים בבטן וכל זה... חבל שלוקחים מוסר מסרטים הוליוודים.

לא אמרתי שזה אסור.. זה פשוט גורם לסינוור והתעלמות מהחסרונות.  ואז אחרי הנישואים הכל צף חזרה ואז מגלים שאכלת אותה.

שידוכים זה דבר נפלא אבל הבעיה היא ששכחנו את העיקר

זה דרך נפלאה להכיר את אישתך לעתיד בדרך הכי צנועה שבעולם

קודם כל מספיק להגדיר אהבה כפרפרים בבטן זה רק מראה את כמה אתם מזלזלים במושג הזה של האהבה זה דבר ראשון

דבר שני

אף אחד לא לקח כלום מהולוויד ומה שהיה בסרט ממש לא גרם לנשמה שלי לפתח רגשות אנושיים למישהי אוקי? צא מזה ו"כל הדורות התחתנו והכל היה בסדר" תגיד מה אתה חושב שאבות אבותיך לא התאהבו? הם כן ! לא היה להם הוליווד

סינוור ? התעלמות מהחסרונות? וואלה אחי יש מצב

אם הבנאדם חכם הוא ישליט את השכל אם לא הוא באמת יאכל אותה

אם הבנאדם מבין שהיא מתאימה לו הכל סבבה והוא משתוקק מרוב אהבתו אליה להתחתן ולחיות איתה לנצח נצחים אשריו שיזמין אותי והעיקר שיהיה בופה סבבה

לא צריך לחיות במושגים של פרפרים ולא של זיקוקים , תקבלו את זה שזה קיים

בואו ניקח את זה למקומות הנכונים כמו שאתה אומר ואני מסכים איתך

אני מתעצל לכתוב על מה עדיין לא..

אבל... גם אבותינו התאהבו?! לא שמעתי על זה...

בוא בוא לישיבה אני אתן לך בראש קצת 

שעברנו לפלאפונים? אוטובוסים? שהיום אתה לא דולה מהבאר מים? שהיום אישה נקראת אישה ולא לחם? חחחח בקטנה נשמה

יש אפילו הורמון כזה - אוקסיטוצין - מה שנקרא "הורמון האהבה"

המצב הזה עוזר לחפות על כל ה"חסרונות והבעיות" בחיים ובזוגיות

באמת לחפות

אתה יכול לבחור מה העולם האמיתי - המצב הזה, או העולם ה"ראציונאלי"

ומה יחפה על מה

אנשים מתחתנים מתוך מצב כזה, ההורמון פעיל

ועם הזמן העולם ה"ראציונאלי" גובר בחיים - כסף, קריירה, עבודה, לימודים, ילדים וכו

והולכים ושוכחים וכבר לא חווים מצב כזה ושוקעים ב"בעיות".

ומכיוון שלא מתעלים את הכח הזה לכיוון הנכון, ממילא חווים את הבאסה שאחכ ומתדרדרים עד עשרות אחוזים של גירושין וכו'

שים לב

אפשר להתמכר למצב הזה, "ליפול באהבה", כמו שאומרים באנגלית,

להיות ברשות הלב (רשעים הם ברשות ליבם)

וזה יעלם

ואפשר לייעל את הכח הזה בקדושה (צדיקים ליבם ברשותם)

לדבר שלם

כשהכח משמש כדלק

הכח הזה קיים, הוא חשוב

והוא חלקי

תכף תגיד שאין נשמה והכל זה המוח נכון? הכל תגובות כימיות זה הסיפור?

אני טוען שלא !

ואם אתה טוען אחרת אז אתה מכחיש את הקיום של הנפש ושל הנשמה

ואז זה כבר סיפור אחר לגמרי

ומסכים איתך צדיקים ליבם ברשותם אשריך

אני גם אומר את זה אסור שהתאהבות תגבר על השכל

כשזה לא מתאים זה לא מתאים ! אבל מה הבעיה למה לתאר את זה כמשהו זמני וחולף?

יודעים מה? נגיד שזרמנו איתכם וזה חולף לא נכון אבל נגיד ..

מה רע בזה? שיתפנו שכל שיתפנו את בורא עולם ושיתפנו גם את הרב שקידש

עכשיו תסבירו לי מה הבעיה שלכם? אסור לאהוב? אין נשמה? זהו ? הכל הורמונים מטופשים?

תצאו מזה

אתה יודע מה הוא אומר לי כל שבוע שאני מתקשר אליו?

תמיד ללא יוצא מן הכלל.

שואל אותי איך הולך בחיי הנישואין ואז אומר "תעבדו על זה, זה לא מובן מאליו, זה לא מובן מאליו שיש אהבה, צריך לעבוד על זה"

את זה הוא בוחר להגיד לי כל שבוע.

ובאמת, זה לא מובן מאליו. זה שהתאהבת לפני החתונה והיית מאוהב עד מעל הראש אחרי החתונה לא אומר שתאהב גם אחרי 20 שנים אם לא תעבוד בצורה הנכונה.

דבר אחרון. סיפור על הרב 

סיפור על הרב אליהו, הנכד שלו הגיע אליו וביקש שיעשה גימטריה שלו ושל מי שהוא יוצא איתה שיבדוק עם מתאים.

הוא עשה ויצא שלא מתאים. הנכד שאל אותו אז מה לעשות? אז הרב עשה לו את הגימטריה של אברהם ושרה. ויצא לא מתאים. הנכד הבין והתחתן. הפשט הוא שהכל תלוי בעבודה קשה וברצון של בני הזוג לבנות את ביתם. ברור שצריך את הדברים הבסיסיים שיתאימו (לא כולנו אברהם ושרה) אבל בגדול זו עבודה עבודה עבודה.

אהבה צריך לשמר אני מסכים.

לא ליצור שים לב . לשמר . כמו קופסת שימורים

החיים הם לא קופסת שימורים.

אם אתה לא זז קדימה אתה הולך אחורה.

לשמר = לפתח להתקדם להגביר ולהעצים.

צריך להעצים אהבה קיימת ..לא לפתח שום דבר

בזה אני מאמין

סיפור אמיתי שקרה בבית כנסת החורבה לפני הרבה שנים- מתישהוא לפני שהירדנים הפציצו אותו, כשתושבי הרובע חיו בנחת בבתיהם.

היה בחור ישיבה אחד שהגיע לחתונה שנערכה בבית הכנסת- לא משום שהכיר את הזוג אלא מפני שהי עולה חדש, בודד, שלמד אצל הרב שהיה אמור לקדש את הזוג. הרב הזמין אותו כדי שיוכל לאכול ארוחה הגונה.

בבוא עת החופה- גילו שהחתן נעלם. פשוט נעלם, אף אחד לא יודע לאן. (אלו היו משפחות אשכנזיות שהשידוך בהן נקבע שנים לפני החתונה והזוג נפגש לראשונה מתחת לחופה).

כמובן שקמה המולה, ובתוך ההמולה, ניגש הרב אל הבחור העולה החדש שהתבונן על הכל מהצד ושאל אותו האם הוא מוכן להיכנס לחופה עם הכלה המסכנה והמבוישת... הרב אמר לו שהוא מכיר אותו ואת הכלה והוא חושב שזה יכול להצליח...

הבחור הסכים.

טבעת נתרמה לצורך הענין מאיזו גברת עשירה.

ואחרי שבע הברכות הרב ברך את החתן "שתזכה לשנים ארוכות וטובות".

את הסיפור הזה סיפר הרב ישראל גליס- נכדם של החתן והכלה, והעיד שהם היו מאוהבים זה בזה כל ימי חייהם, ושסבא שלו- החתן- זכה לראות 37 בני נינים, ונפטר בשיבה טובה.

לדעתי אפשר ללמוד מהסיפור הזה שני דברים: חייבת להיות מציאת חן לפני ההחלטה להתחתן (אחרת החתן לא היה בורח, מן הסתם), מצד שני- אהבה יכולה להתחיל מאפס הכרות, גם אחרי החתונה ולהיות חזקה וטובה.

בכל אופן- זה סיפור מקסים בעיני.

לא על זה שברח ,על זה שהתחתן

צריך להכיר את הבחורה שאחרי זה לא יהיה פרידה כואבת

הסיפור לא חידש לי הרבה ממה שידעתי

אהבה כללית אפשר להשיג בקלות במיוחד כשבחיים שלך בקושי דיברת עם בנות

ובמיוחד כשזה יום יומי ואין שום ענין לאסור נגיעה

זה משהו אחד והתאהבות שבאה מהלב זה משהו אחר

בזה אני רוצה בזה אני מאמין

ברור שמפתחים משהו קיים.

וכמו שכבר כתבו פה, אתה יכול לחלוק ולהגיד עד מחר שצריך אהבה לפני החתונה.

המציאות מוכיחה אחרת. אנשים אוהבים גם אם לא הכירו הרבה לפני החתונה. עם עובדות קשה להתווכח. יכול להיות שלך זה לא מתאים - או לפחות אתה חושב שאצלך זה לא היה קורה. אבל בפועל זה קורה.

שיאהבו בדרך שלהם

אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים

איך החלטת? מה זה הדרך שרוב העולם אוהבים?

שוב אני אומר - אין דבר כזה להגדיר אהבה לכן אין 'דרך לאהוב'

אתה חושב שאהבה שלך שונה משלהם? 

אני חושב שאתה טועה. יכול להיות זוג שאהב עד השמיים לפני החתונה. ואחרי.... 

ויכול להיות זוג שהתחתן אחרי שבועיים רק עם התאמה רציונלית וקצת כימיה. ואוהבים אהבת אמת. 

אם זה לפני החתונה ואם זה אחריה

כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק

וכן , יכול להיות שהוא יאהב עד השמים ואחרי החתונה אם לא ישמרו את הקשר

זה עלול גם לההרס ..למרות שזה מאוד קשה להצליח לשבור את האהבה הזאת

אהבת האמת שלך היא לא אהבת האמת שלי

מה זה רומנטיקה? אתה יכול להגדיר? כל מיני מילים מפוצצות.

אבל אתה נותן פה ביקורת קשה על אנשים בלי להכיר אותם. בלי לדעת איך הם אוהבים כמה ולמה. אתה שומע את עצמך? 

מי אמר שאהבה שלך יותר רומנטית משלהם באופן מובהק? כי הם לא מראים את זה כלפי חוץ?מקווה שתתעורר מהסרט שאתה חי בו. קרא אולי סיפורי צדיקים שאני לא בטוח ש'האמינו והתחתנו בדרך שלך' שהייתה להם אהבה לאישה שלהם שאני מאחל שתהיה לך.

אין לי מילים מפוצצות לרומנטיקה -

אני מאמין שכל אחד גם בלי התאהבות יכול לחוות אותה ,

אבל הרומנטיקה נעשת יותר רומנטית כשמאוהבים = האהבה כמו שהצגתי אותה

בכל השרשור הארוך הזה .

אני לא מעביר שום ביקורת על אף אחד !

זה אתה מכניס לי את המילים לפה , אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל

ותודה על האיחולים

אני גם מאחל לך שתתחיל לנסות לחשוב קצת אחרת ולנסות לשמוע את הצד השני

במקום לחשוב שהוא מדבר שטויות , במיוחד ועל אחת כמה וכמה שאני לא סותר כמה מהדברים שאמרת וכבר הסברתי את עצמי בנוגע לכל הנושאים שהועלו כאן

"כן אני בטוח שהאהבה שלי שונה כי היא רומנטית יותר באופן מובהק"

"אמרתי לא פעם שהם אוהבים

אך לא אהבה שאני רואה כאהבת נפש אמיתית זה הכל"

"אני יאהב בדרך שלי , בדרך שרוב בני העולם אוהבים"

באמת באמת באמת - תגיד לי איך קבעת את האמירות האלו? וזה לא ביקורת קשה לצד השני? כל זה על סמך מה? על סמך זה שלפני החתונה הם לא הכירו והגיעו למשהו אותו אתה מגדיר כאהבת נפש אמיתית? 

אני גם הכרתי את אישיתי שלוש שנים לפני שהתחתנתי. ואני ממש לא חושב שהייתי מסתדר בשיטה הזו. אבל אני לא יכול להגיד את מה שאתה אומר בקשר לאהבה שלהם כי אני לא חי בתוך הזוגיות שלהם אז אני לא יודע. 

וגם שההרגשה ואהבה לא דומה בכלל למה שהיה לפני החתונה ולכן זה חידד לי יותר את הדרך שלהם.

אפשרי להגיע לאהבה אחרת - כמו שאמרתי שאני פחות מתחבר אליה.

אתה הכרת את אישתך שלוש שנים לפני ואתה מנסה להסביר לי למה זוג

שהכיר בשידוכים אוהב אהבה כמו שאני מגדיר אותה? כמו שאמרת אתה לא יודע

אז אל תנסה לדבר בשמם...

עכשיו שאלה לי -

האם הרגשת את המצבים שתיארתי פה בשרשור ?..

כלומר מה אתה מרגיש כשאתה רואה אותה מדבר איתה וכו'

זה באמת מעניין אותי

שאני אדע איפה עמדת ואיפה אתה עומד היום ואולי ממך נוכל ללמוד

שוב אני לא יכול להכנס לאף אחד לזוגיות ולכן אני לא שולל. לא יודע אם הם לא הגיעו לאותה אהבה כמו שלך.

ולשאלתך מה שתארת בשרשור הרגשתי לפני החתונה. ואני עדיין מרגיש אותם. פשוט לא חושב שזה מה שעונה להגדרה של אהבה. קשה לי לשים את האצבע על מה השתנה. 

קשה לי להגדיר את האהבה הגדולה שיש לי לאשתי. ואני חושב שמה שתיארת זה סימפטומים לאהבה אבל זה לא האהבה עצמה. זה כמו אדם חולה שיש לו חום. חום זה סימפטום של החיידק אבל הוא לא החיידק. 

יש משהו בחיים המשותפים ביצירה המשותפת שלא ניתן לתאר אותה בסימפטומים. 

מצטער שלא עזרתי לך יותר מידי. 

בעיקר בגלל זה, למרות שאני לא נמצא אצל מי שהכיר בשידוכים בתוך הזוגיות, אני יכול להאמין שקיים אצלם גם הסימפטומים שעליהם דיברת וגם האהבה הגדולה שעליה אני מדבר. 

על הכל אני מסכים..

רק שלדעתי האהבה הזאת לא יכולה לקרות עם כל אחת

אם היית אומר לי שאתה השתדכת והרגשת את התיאור שלי באופן מדוייק ,

הייתי מסכים עם זה . אבל זה לא המצב כי אתה הכרת אותה 3 שנים לפני ..

וסבבה אני יכול לתאר לעצמי שזוג שהוא בתוך חיים של ביחד ושל בית אחד

מצליחים להגיע לרמות שאני לא מכיר , אבל לדעתי זו אהבה שונה

אני מחפש אהבה רומנטית במיוחד בגלל העובדה שאני הבנתי שזה דבר נדיר

ולא יכול לקרות עם כל אחת לכן אני לא רוצה לקחת את הסיכון שבלהתחתן עם מישהי שאני לא יודע אם אני ירגיש אליה את אותה אהבה שאני דוגל בה.

אני חייב להגיד שבזכותם הצלחתי להבין ולדעת שיש משהו עמוק אחר שאני לא מכיר בקשר בין איש לאישתו לאחר חתונה

אבל זה עדין לא סותר את האידיאולגיה שלי

אני מסכים איתך. זה באמת קשה לחשוב על להתחתן עם מישהי שאני לא יאהב. ואני בטוח שלא עם כל אחת אתה יכול להגיע לדבר כזה. אני פשוט לא עושה מהשיטה שאני הכרתי את אישיתי אדיאולוגיה למרות שאני מאושר שככה זה יצא (לא כל אחד מכיר את אישתו בגיל צעיר שהוא יכול להרשות לעצמו את זה).

אבל הנקודה היחידה שלה אני לא מסכים היא שהאהבה מחוייבת להיות שונה כאשר מישהו נפגש עם אישתו שלוש פגישות. 

ראיתי את ההגדרה שלך על אהבה ושכחתי להגיב על זה.

אמרתי קודם סימפטומים לאהבה - זה מה שכתבת. 

לדעתי במה שכתבת:

"התאהבות = אהבה =

הרצון תמיד להיות בקרבתה , לא לשכוח ממנה בשום חלק של היום , להתרגש מכל דיבור שלה איתך

לדבר עליה ורק עליה כמעט כל היום , להרגיש שאין עוד אחת בעולם שבכלל בא לך לחשוב עליה חוץ ממנה

היא האחת והיחידה וכל השאר סתם מעפנות (סליחה על הביטוי) לחייך ולהרגיש נועם ענקי רק שמזכירים את השם שלה"

העיקר פה חסר מן הספר.

כל מה שכתבת (יכול להיות שמישהו כבר כתב את זה אני לא בטוח)

אלו דברים שקשורים רק אליך, שמת לב? הכל זה איך לך טוב. כשלדעתי הסימפטום הראשי של האהבה הוא הרצון התמים והפשוט שלבת הזוג שלך יהיה טוב. גם אם לך ממש ממש ממש זה לא בא בטוב כרגע. אבל ברגע שהגעת למקום שבו זה מה שאתה רוצה לדעתי הגעת לאהבה ואז ממילא אם לה טוב לך טוב.

גם אם זה על חשבוני , למה זה סותר?

זה דברים שחזרתי עליהם הרבה כשאהבתי מישהי

שאני מוכן לתת לה הכל ויש לי רצון ענק שבענקים להעניק לה

מכל הבחינות שרק אפשר

בכלל הצטערתי שהגבתי כי אתה פשוט מקשקש שטויות...

וזהו.

ברמת העיקרון אהבה זה לא דבר מוגדר. אין דבר כזה להגדיר אהבה. זה פשוט לא יעבוד לך כל הגדרה בעולם תהיה לא מדוייקת. וכל מה שכתבת בהמשך זה נכון. אבל לא מספיק.

אבל, ברור לי שמה שהרגשתי לפני החתונה ומה שהרגשתי אחרי לא דומה בכלל. ואחרי החתונה זה הרבה יותר עוצמתי.

ולכן לא צריך לשפוט את הזמן המוגדר שהחרדים עושים כי הם לא מחפשים את האהבה. ואני לא חושב יש מה לחפש את הדבר הזה כשאתה לא תמצא אותו שם. תמצא געגוע תמצא פרפרים ויכול להיות שגם תגיד שאתה אוהב אותה וזה יהיה נכון לאותו רגע. אחרי שתתחתן תגלה שחיית בחלומות וזה אפילו לא קרוב. 

תשמע , זה שאתה אומר לי מה שהרגשתי אחרי החתונה יותר עוצמתי

זה לא אומר לי הרבה כי אין לי שמץ של מושג מה הרגשת לפני !

דבר שני אמרתי כבר הרבה פעמים כל עוד תמשיכו לקרוא לאהבה פרפרים זה רק יגרום לי יותר להאמין

במה שאני חושב , כי עצם הזלזול שלכם במושג הזה מראה לי עד כמה אתם לא מבינים כלום

לכן גם אין לי מה להקשיב לכם אני יודע את האמת ,

אני מאוהב לפני חתונה אני יהיה מאוהב לאחר חתונה וזה נכון ותקף גם לאחר חתונה וגם לפני

לא חלום ולא וידאו ולא בטיח , אהבה חיה וקיימת ונושמת שאפשר רק להרוויח ממנה בחיי נישואין

קודם כל אתה מנסה להגדיר אהבה, אז אתה הראשון שמזלזל במושג.

אין דבר כזה להגדיר אהבה. אין נוסחה. מי שחושב שיש בידו את הנוסחה, סלח לי.. חי בסרט.

יכול להיות שאת מאוהב ושזה גם לפני החתונה. ווואלה אתה באמת מרגיש משהו. (ח"ו אני לא אומר שאהבה זה פרפרים בבטן כי זה באמת חרטה).

אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה - תלוי איך חייתם לפני החתונה. אבל אחרי החתונה ואחרי חיים של ביחד (שלפחות בחיים הלכתיים אין את הביחד הזה לפני החתונה) זה משהו אחר שגם אותו  אני לא יכול להגדיר.

ההגדרה אולי הכי קרובה שכמובן גם היא לא יכולה להיות מדוייקת למושג אהבה הוא נתינה - ולכן ככל שאתה נותן ומשקיע יותר אתה אוהב יותר. אין לי בכלל ספק שאחרי החתונה נותנים יותר ולכן גם אוהבים יותר.

אני מאמין לך לכל מילה. מאמין שאתה אוהב. אבל בגלל מה שכתבתי אני חושב שאין מה לפסול את שיטת החרדים.

רק הבאתי עניינים שמתארים מה האדם מרגיש כשהוא מאוהב זה הכל.

"אני חושב שיכולה להגיע אהבה לפני חתונה תלוי איך חייתם לפני החתונה"

תגיד אתה רציני? הוא לא צריך לחיות איתה מספיק לראות אותה כמה שעות ביום למשך חודש

והוא יכול להיות מאוהב בה עד לשמים .

אתה מדבר איתי עכשיו על ביחד שאפשר שיהיה מגע בניהם? חח נו אז לזה אתה קורא אהבה? זה לא אהבה חביבוס ..חבל שאתה רואה בצורה רדודה כל כך אהבה אחינו ..

ד"א שמתי לב שמי שמאוהב וזה כולל אותי פעם , לא יכלו לחשווב בכלל על דבר כזה..כי אין זה לא הולך ביחד ..נכון שאחרי שמתחתנים זה חובה..אבל זה קשה מאוד ! מאוד..זה רק מוכיח שהפן הפיזי תפל לאהבה שאנחנו דוגלים בה..

יש לך מושג מה זה ליצור משהו ביחד? ליצור משפחה? אתה באמת חושב שזה כמו לפני החתונה?

הרמב"ם הגדיר אהבת איש לאשתו "אהבה התלויה בדבר"

מפתיע נכון? אבל אבותינו חיו בעבר קודם כל ברמה הזו. הייתה אהבה מאוד גדולה שהייתה תלויה במה? ביצירה. יעקב בסופו של דבר אהב את לאה יותר מרחל. מוזר נכון? הרי ברור שאהב בהתחלה את רחל יותר. מה קרה? היא הביאה לו ילדים. וזה לא בצורה רדודה כמו שאתה חושב. זה היצירה שיש לזוג היא לא קיימת לפני.

הוא כותב שנישואין הם חברות של תענוג והנאה

הוא לא מזכיר עניין של אהבה תלויה

3 החברויות שהוא מזכיר:

חברות של שותפות - כמו שותפות עיסקית

חברות של הנאה - כמו עם אשה או מישהו שמרגישים פתוחים לומר הכל ללא חשש

חברות של מעלה - שיתוף פעולה בדברים נעלים 

של אהבת אמנון ותמר אהבה התלויה בדבר.

וגם שלפי מה שאמר פה החברות שאמורה להיות בין גבר ואישה היא של מעלה ולא של הנאה.

אני חושב שהרמב"ם דיבר על דורו, שנשים לא היו עם רמת משכל כמו היום ולא הייתה אפשרות לפתח איתם נושאים כאלו ולכאורה גם לא להגיע לאהבה שאינה תלויה בדבר.

יש מימדי שותפות ו"מעלה" גם בנישואים

אך העיקר כדבריו

ו"הנאה" אצלו איננה "בילוי"

כשהרמבם כותב "עונג" הוא לא מכוון לדברים נמוכים

יש יעודים עילאיים גם עם אשה. וכדוגמת "עונג שבת" שזה יעוד ביתי

ולגבי "תלויה בדבר" - זה לא אומר שתלויה בדבר היא אהבה נמוכה

יכולה להיות אהבה תלויה גם באהבה לא נמוכה

ויכולה להיות אהבה עם איכויות "נמוכות" גם בלי שהיא תהיה תלויה

הוא כותב במפורש שזו החברות שישנה בין גבר לאישה.

ולא אמרתי בשום צורה שהיא שאהבה התלויה בדבר היא אהבה פחותה.

והעונג שיש בין גבר לאישה גם אם הוא פיזי הוא ממש לא נמוך. 

אבל ברור כשמש שהקשר שהיה בעבר בין גבר לאישה היה שונה לחלוטין מהקשר שיש לו היום. פשוט כי האישה עברה שינוי קיצוני. מאישה שיושבת בקרן זווית לאישה שיוצאת לעבוד וללמוד. 

אז אני פשוט אומר שכיום יכול מאוד להיות שתהיה אהבה בין גבר לאישה כאהבת דוד ויהונתן.

אני לא חושב שזה כמו לפני חתונה

אני חושב שאחרי חתונה זה פן אחר של איכות ועומק

אבל אני טוען שצריך אהבה לפני כן אהבה רומנטית על כל המשתמע מכך

אם הגישה היא שצריכים להיות דומים אחד לשני אז באמת צריכים להפגש הרבה זמן ע"מ לבדוק את זה אך אם הגישה היא שאנו לא מצפים שהשני יתאים לנו בדיוק אז אפשר להפגש פחות זמן ולהתחתן. אנחנו סגרנו אחרי 3 פגישות וזה היה מצוין. במבט לאחור אני חושב ששתינו הבנו שחתונה היא לא רק התאהבות וזיקוקים אלא הרבה עבודה של כל אחד. 

קצת קצר ולא ברור אבל אני מקווה שזה ענה

זיקוקים , אין מה להתרגש מזה..

זה רק מראה עד כמה הם לא יודעים מזה אהבת נפש שמגיעה לאו דווקא מלשבת שנים בבית אחד

שיסבירו לי חסידי האהבה שבונים ..(ככה הם קוראים לזה לא?)

איך זה יכול להיות שיש זוג מאוהבים שהכירו רק חודש והוא לא נתן לה כלום ולא היא לו ולא עברו שום חוויה משותפת?

אין להם תשובה לזה , הלכה התאורייה

אין פה שום זיקוקים ושום חרטות שלא יבלבלו אותך עם מילים שאמורים להגחיך את ההאהבה

הם פשוט לא מכירים משהו אחר וזו הטעות שלהם ...אז הם חושבים שזה מגוחך ..עצוב אבל אין מה לעשות נגד זה..

צריך להעביר סדנאות , הם חושבים שכל מה שלא נבנה לא יכול להיות יציב זה הגישה שלהם ,

והכי הכי מצחיק שהם דוגלים בכמה פגישות ואחרי זה נסתדר ..ככה הם טוענים..ואז אומרים שאהבה של "זיקוקים" לפני חתונה זה לא בסיס לקשר וזה יתפרק מהר...מה אני אגיד לך? מצחיק ..אבל זה המצב

לא ימשיך לשרוד...?

אני אומר לך שימשיך לשרוד כי הוא לא מכיר משהו אחר ,

וזה הדבר הכי נכון לו כרגע וגם להמשך החיים איתה/איתו

הוא מכיר אהבה של חיים משותפים כזאת שנוצרת "בעקבות.." ו"בגלל"

הם לא מכירים משהו אחר..והם לא אשמים בזה

למה הם טעו בבחירה? 8 פגישות זה לא מספיק בכדי להכיר את הבנאדם?..

אז את רואה שזה לא החלטי , כשאתה מתאהב זה משהו חזק כל כך שאין לך בכלל רעיון לסגת

נכון , אני לא יודע מה אחרי זה ..אבל אם אנשים מצליחים לחיות ביחד בלי התאהבות לפני כן

על אחת כמה וכמה שיצליחו להעצים אהבה קיימת

תראי , הלב רוקד וחיוך ענק עדין לא בהכרח מעידים על התאהבות

ולדעתי וגם לפי מה שכתבת לי למעלה בקשר לפגישה הראשונה שלך את מדברת על פן אחר של שמחה

שהינה יש פה משהו פשוט שמתאים לי והוא זורם ומצחיק ואיזה כיף לי להיות איתו - זה שונה מהתאהבות שאני מדבר עליה , וההגדרות האלה של ההתאהבות יכולות להיות מטעות , כלומר אם אני יתאר לך זה לא כמו שאת מרגישה את זה

ואז אפשר לטעות ולחשוב שזהו אני התאהבתי אבל זה לא בהכרח נכון ..

"חיבור בין נשמות" זה מושג שכתבתי פה במשך הזמן שאני כאן לגבי אהבה

הרוב לא הסכימו לקביעה הזאת ..

אני רק אמרתי שלדעתי הקטע הזה של הכרות מהירה מידי לא מוסיפה ליציבות ..

זו רק דעתי

וזו היתה אחת הסיבות שלי להיות נגד שידוך

זה רגש, ורגש הוא חמקמק...השאלה מה המטרה ומה האמצעי

אם המטרה לבנות בית להשרות שכינה ביננו צריך שיהיה בנוי היטב

על יסודות חזקים ולא רק רגש.. כי רגש סוער ומסעיר ככל שיהיה הוא חמקמק..

האם המטרה היא להתרגש ולחוות אהבה חזקה...אז אוי לו לאותו הבית שיבנה

על כך.. ו יעיד כל בעל ניסיון שאם כבר הרגיש את זה ולא התחתן.. מה יהיה אם ירגיש זאת אחרי החתונה עם משהי אחרת..

לכן ברא ה' את האדם כך שהראש מעל הלב והשכל שולט ברגשות ולא כמו בהמות שכל האברים באותו הגובה....

מסקנה :גם שכל וגם רגש והכי חשוב שהראש והלב ידברו בניהם.. סוד הקסם איזון.. שנזכה....

אני לא דוגל רק באהבה נטו

צריך לבנות בית כשר ונאמן עם דעת של קדושה ולא להמשך רק אחרי הלב

צודקת הכל עניין של איזון

מלכתחילה הגישה מה מצופה מפגישות שונה

מגיעים לפגישה אחרי הרבה ברורים שיודעים שיש כיוון בכלל.

בפגישות עצמם מתארסים מהשכל כמובן שגם הלב משתתף.

מה הכוונה? בפגישות בודקים האם יש זרימה  טובה וכימיה 

ובעיקר האם הכיוון שלנו בחיים דומה, השקפות שלנו דומות ושתינו רוצים להקים אותו בית

והאם אין משהו שמפריע 

זה ככה על קצה קצהו של המזלג

ב"ה החלטנו בפגישה השנייה ב"ה!

כבר בפגישה הראשנה ידענו שנסגור..

ואני מתפללת שלכולם זה יהיה ככה בלי בלבולים בע"ה!

למרות שאצלנו צריך להכיר את הסיטואציה כדי להבין איך זה יכול להיות, ואנחנו לא חרדים..

בקרוב אצל כל מי שצריך בע"ה יתברך!

איך בדיוק ידעתם?

כמה זמן הייתה הפגישה? 

(: 

הם לא מתדרדרים לפרטי פרטים של מחשבות רגשות דיבורים וחוויות - מה שגורם ליצרים וערבוב רגשות והצפות מיותרות 

זו מציאות שלא מסתדרת בלי מגע, הכלה במגע. ז"א שאי אפשר לקשר להתקיים בבריאות יותר מכמה חודשים בלי מגע

בזה חוטאים בציבור הדתי כמו בחילוני (אלא שבחילוני כביכול אין בעיה כי יש מגע אז יש יצרים)

בכללי

התכלית היא לתעל הכל מחולין לקדושה ולא להנמיך את האהבה והקדושה לחולין

שהם באים במטרה להקים בית. + יסודות נכונים לזה.

מה שחצי אם לא יותר מהאנשים הנשואים כיום לא יודעים בכלל מה הפירוש של זה. 

ולא נדבר על כל הקשרים הרגילים שמכניסים לתוכן הרבה דברים שלא צריך. שזה רק מפריע. 

לפחות עד לפני מספר שנים, אצל החרדים זה היה ברור איך המשפחה צריכה להיראות.

לבעל ולאשה היו תפקידים מאד מוגדרים, בד"כ המרקם המשפחתי של הבית שהגבר והאשה גדלו בהם היה מאד דומה,

ולכן לא הייתה צריכה להיות כימיה מי יודע מה כדי לפתור בעיות בבית.

אצל הדתיים הלאומיים, חלוקת התפקידים בבית הרבה פחות ברורה.

לכל אחד ואחת יש את הרצונות שלו, וברוב הפעמים המרקם המשפחתי שממנו כל צד מגיע יחסית שונה.

ובעקבות כך נדרשת הרבה יותר הקשבה, הכלה וכימיה בין בני-הזוג על-מנת שיהיה להם טוב ביחד.

ולכן, ההחלטה להתחתן היא הרבה יותר מורכבת, וזה לוקח יותר זמן לבנות את הזוגיות לפני שמחליטים להתחתן.

כיום, גם אצל החרדים מתחילים להיות יותר פתוחים, ככה שגם אצלם כיום המורכבות גדלה ולוקח יותר זמן להגיע להחלטות.

גם אצלם שמים היום יותר דגש על כימיה לפני ההחלטה להתחתן.

אמנם זה עדיין לא כמו אצל הדת"ל, אבל להערכתי תוך מספר שנים זה כבר יהיה יחסית דומה.

ממה שראיתי, בעקבות השינויים שעוברים על החברה שלהם,

אפילו זוגות שהתחתנו בשיטה הישנה, המרקם המשפחתי משתנה.

אני לא בטוחה לגמרי אבל נראה לי שיש גם הבדל בציפיות מהקשר.

נראה לי שמה שאני מצפה ורוצה מהקשר זה לאו דווקא מה שאישה מבית חסידי מחסידות סגורה מחפשת בקשר.

לא לעומק בכל אופן..

אבל אהבה היא לא עניין שצריך להתבשל הרבה זמן

אני דווקא חושבת שאו שזה מתלקח בשניות או שזה לא מתלקח בכלל..

ושילוב של גיל צעיר ובישנות שנובעת מחוסר היכרות מוחלט עם המין השני - שני אלה הם חומר דלק לאהבה ממבט ראשון.

"אהבה ממבט ראשון - הופכת לשנאה במבט שני."

לפחות לא אצל אנשים שגדלים על ערכים של משפחה ויציבות בזוגיות.

אני מעדיף שתהיה אהבה וחברות בזוגיות,

היציבות הזוגית מבחינתי זה רק דבר נלווה..

"לעצם דרכי השיקולים. הנה עצה ששמעתי ממו"ר מרן הגרש"ז אויערבאך. בכל שיקול ממרכיבי השיקולים בהצעות שידוכין - צריך להציב את ענין האי הבודד.

לו היו שתי המשפחות: שלך ושל המשודכת מושלכים לאי בודד - האם היית מעדיף לדוג לבד את דגיך, או לבא בברית הנישואין עם המשודכת האמורה - בתנאי כורח השעה.

למה אי בודד?

משום שכל עוד אתה מצוי בשכונה... ההיסוסים שלך נגועים בחשש - שהזמן, השדכנים, או אחרים - יביאו עימם הצעות מפוארות וקסומות יותר. סוג השיקול הזה מתאים יותר לשיקולי קניית עגבנייה. וסוג השיקול הזה גם מבוסס מדי על יסודות הקיום של ההשחתה: הקנאה התאווה והכבוד"

יש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לקבל החלטה

ויש מגזרים שבהם מטרת הפגישות זה לבנות קשר

תלוי גם כמה בירורים עושים לפני וכו...

רגש. בדר"כ ההורים מציעים ויש ביטחון בהם שהם בוחרים את הטוב, ואם הבחור נראה סבבה-אז זה מספיק ודי. דרך אגב, גם במגזרים האלו לא תמיד שידוכים הולכים בקלות, ויש שם ביצה מתפתחת למרבה הצער.

שאם "השכל מסכים והרגש לא מתנגד", זה מספיק כדי להתחתן.

בהחלט יש בכך סכנה - שהקשר ביניהם יהיה "טכני" ולא יהיה חיבור... ויש כאלה שבוכים על זה.

אבל אני חושב שאחרי 10 פגישות אפשר להכיר את השני ולא צריך יותר

ותחשבו - אם הכרתם את השני חודש, ונפרדתם נניח אחרי 3 חודשים - האם הכרתם אותו טוב יותר אחרי 3 חודשים מאשר אחרי חודש? לרוב התשובה לא..

רק אם שני הצדדים הם אנשים שממש רוצים ומוכנים להשקיע בזוגיות, ומוכנים להכיל, ואין להם ציפיות גבוהות מדי...

אבל האמת שצריך ציפיות מאוד נמוכות, ובמגזר שאני מאמינה שרוב הקוראים פה משתייכים אליו זה מאוד קשה לשמור על ציפיות נמוכות כשרואים כל כך מקרוב זוגות אחרים.

במגזרים שבהם הכל הכל נפרד, זה יכול להסתדר. אצלינו אני לא חושבת שזה אפשרי.

אבל מי שיכול לשמור על ציפיות נמוכות, באמת יכול להסתדר ולשמוח מאוד. אבל לדעתי לא מספיק ציפיות לא גבוהות, צריך ציפיות מאוד נמוכות

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!