מה בדיוק קרה עם שלוש הסודות של פאטימה?

החתם סופר כתב שהסיבה שנתנה נבואה לקטנים ושוטים היא  

שאמנם כל נשמה יכולה להשיג דברים עליונים... אלא שאדם מהשורה מפחד לומר דבר שישמע מוזר שלא יצחקו עליו.

(בגמרא כתוב שמיום שחרב בית המקדש פסקו אנשי אמנה.... צריך בשביל זה אמונה)

אבל קטנים ושוטים אין להם את הפחד הזה שיצחקו עליהם...

לכן דווקא להם הקב"ה שולח את הנבואה כי רק הם יעזו להוציא אותה מהפה.

ולכן לא שייך להכניס את הגויים לעניין הזה 

לגבי תנא דבי אליהו...

קראתי את זה פעם וזה באמת מעניין מה הכוונה בדיוק

אבל הוא רושם שם מפורש שזה לפי מעשיו...   משמע שזה חייב לבוא מהקדושה.  

אהבת ה', יראת ה', תפילה- עבודה שבלב.

זאת במציאות. לא נפרט שמות אבל ישנם כאלו ואחרים שרבנים גדולים בהחלט העידו עליהם כבעלי כוחות מיוחדים. אגב, זה לא אומר שהם ישתמשו בכוח שלהם לטובה - אבל הכוח קיים.

מכאן, האם ללכת אתה לפי זה, בגלל בעל כוח כזה או אחר שאמר משהו כזה או אחר - אם זה נוגד את התורה והמצוות, אל תלך, אלא אם רבך המובהק אמר לך שיש סיבה טובה ללכת על זה, ואם זה לא נוגד את התורה והמצוות, אז זה תלוי נטו בהעדפות שלך (למשל בעלי כוחות שייעצו לאנשים שונים בעניינים שונים - לעשות/לא לעשות מה שהם אמרו לא כולל עבירה על התורה והמצוות - אז אותם אנשים מחליטים האם ברצונם להקשיב לדבר או לא).

אבל זה באמת בקטנה - כל השאלה הפילוסופית הגדולה שכתבת למעלה באחד, אני לא נכנס אליה לעומק, כמו שאמרתי אני לא בקיא גדול בעניינים האלו.

בוודאות מאיזה צינור זה בא, אע"פ שהדברים כנים כשלעצמם. תדע, שהרי אפילו בלעם שנכתבה נבואתו בתורה, 

נחלקו הדעות  מה היה היה מקור נבואותו, האם ממקור הקודש או מה'צד האחר' (ראה למשל במפרשים על תדא"ז

פרק י).

יצויין שלפי הכוזרי, מזמן משה רבינו לא תיתכן השראת שכינה אפילו על יחידים באומות העולם, וכל הספק נופל לדעת הרמב"ם,

בין היתר באגרת תימן, שהגויים הם לא משוללי נבואה. ועי' בב"ב (טו: ) ובע"ז (נה.).

ב. אני לעצמי לא מייחס חשיבות אם כי ברור לי שיש לו איזו שהיא אחיזה עליונה (לטוב או לרע), במיוחד שהוא התפשט כ"כ

ברוב העולם.

ראה למשל בפירוש אור החיים (במדבר כג, ה).

ה' נתן מקום לטעות שמי שרוצה יבוא ויטעה.

בנוגע לתאריך הוא דבר חשוב לקידוש החודש ובכלל לחישוב השנה - יש לוחות של שקיעה וזריחה לפי קווים אורך ורוחב לכל השניפ על פי תאריך לועזי.

פרט מדעי נחמד (שקשור גם למשכורת)ותו לו

2. חשיבות "רוחנית" - אם לקביעת זמן הזריחה והשקיעה אתה קורא רוחנית, אז כן. ביתר הדברים - החשיבות היא טכנית כתאריך בינלאומי. אנחנו מסתדרים עם השמש בעזרת עיבור השנה.

1. אין שום קשר בין ההיתר לעבוד בשיתוף (בשיתוף=אלוהים נוספים לה') לשאלה אם יש בזה משהו. יש מחלוקת בראשונים אם יש ממש במזלות ואם יש כוחות לכוכבים, אבל בשום אופן לא לגבי אלילים וע"ז. לא ייתכן שאיזו פרוצה שהגדולה וה'קדושה' (עד כמה שהמילה הזו אבסורדית לגביה...) היחידה שלה זה הבן שלה היה מחטיא הרבים תתגלה בחלום ותנבא לעובד ע"ז כמו שמלאך ה' מנבא לנביא ה', אלף אלפי הבדלות - פעמיים. אם כן אז זה אומר שיש"ו, בודהה וכל אליל אחר הוא גם אלוהים אמיתי שיכול לשלוח מלאך (או את אמא שלו...) כמו ה' ית' ח"ו.

לגבי 'תופעות רוחניות' שיש אצל הגויים - יש לזה 3 הסברים:

א. הגמרא מתייחסת לזה (לגבי סיפור שבמקום מסוים כשהייתה בצורת ע"ז היה מתגלה בחלום ומבקש קורבן אדם ואח"כ היה יורד גשם) ואומרת שה' עושה את זה כדי לחזק את הטועים שחושבים שיש בזה משהו ("מאי דכתיב: אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים? מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב: אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן? בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין אותו").

ב. הרמב"ם כותב בכמה מקומות, בהתבסס על חז"ל, שיש לאדם מעיין 'חוש שישי'. ז"א שהנשמה יכולה לקלוט עניינים רוחניים, ושיש אנשים שהחוש הזה יותר מפותח מאחרים בלי שום קשר לדעות או האמונות של האדם וזה מתלבש בצורה של דמיון על-פי עולם המושגים של האדם (סתם לדוגמא - מעניין שכל ה'קדושים' הנוצריים מדמיינים בחזיונות שלהם את יש"ו ואמא שלו בתור אנשים לבנים כשברור שהם היו שחומים).

ג. הרוב המוחלט הם כמובן סיפורים שהומצאו אחרי מעשה (שלא היה כמובן) לפעמים בשוגג (כמו שגם קיים אצלנו הרבה בסיפורי חסידים) ולרוב במזיד...

2. לא רק שאין שום חשיבות לתאריך שמתבסס על לידת ממזר רשע ומחטיא הרבים (והוא מבוסס על השמש רק במספר הימים בשנה. תאריך תחילת השנה ושעת תחילת היממה מציינות את אותו המאורע), אלא שלהרבה מהפוסקים יש איסור להשתמש בו שנאמר "החודש הזה לכם ראש חודשים".

זה שהנצרות קידמה את העולם להאמין באל אחד במקום בכמה זה נכון, אבל זה ממש לא הופך אותה ואת יש"ו לקדושים בשום מובן ולאף אחד כולל גויים. ובטח שלא נותן להם איזה איזו שהיא ממשות מעשית או רוחנית. הנצרות היא שקר והמאמין בה חייב מיתה כמו שיש"ו עצמו נהרג בבי"ד. 

ואמו הפרוצה לא יכולה להתגלות, וגם אותה ע"ז לא התגלתה כי היא לא באמת קיימת. ה' דימה לעובדים שלה כאילו, זה מה שהגמרא אומרת.

כמו שכתבתי בהתחלה - "יש מחלוקת בראשונים אם יש ממש במזלות ואם יש כוחות לכוכבים, אבל בשום אופן לא לגבי אלילים וע"ז". אני חולק עליך על עצם ההמצאות של 'כוחות טומאה' אבל מקבל שיש דעה כזאת. אבל בשום אופן זה לא שייך לע"ז או ליש"ו. הטענה היא שעובדי ע"ז משתמשים ב'כוחות טומאה' בשביל עבודת האלילים השיקריים שלהם לא שהאלילים ח"ו קיימים והם בעלי כוחות טומאה. לדבריך יש עוד אלוהים? יש"ו קיים כמו שכל אדם קיים.

וזה בדיוק מה שהגמרא בע"ז אומרת - שה' עושה את המופתים של הע"ז כדי להטעות אותם, לא שהם קיימים ופועלים בעולם - בדיוק להיפך.

לדעת הסוברים שיש כוחות לכוכבים או כוחות טומאה הם לא של הע"ז אלא של הכוכבים, ובגלל הכוחות יש כאלה שעבדו אותם. לא עצם העבודה שעובדים אותם נותנת להם כוחות. יש"ו הוא בן-אדם ולכן לאף אחד ביהדות חוץ ממך אין הו"א שיש בו משהו אלוהי או לא אנושי (ואפילו תת-אנושי).

לגבי הרמב"ם - הבנת אותו הפוך לגמרי מכוונתו, הוא כתב שהטועים חשבו שיש לכוכבים כוחות לא שזה ככה באמת. הרמב"ם כותב זאת במפורש מקומות רבים (ראה בפירוש המשנה ע"ז פ"ז ה"ד, ובאיגרת 'גזירת הכוכבים' שכתב בנושא הזה).

להזכירך - יש"ו היה יהודי, מה הקשר בינו לאדום חוץ מזה שהרומאים (נגיד שסוג של אדום...) רדפו אותו ואחרי כמה מאות שנים קיבלו מסיבות פוליטיות את הדת שהוא אפילו לא התכווין אליה?

לכוחות האלו 

'אוצר המדרשים' או בשמו המלא 'אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות' נכתב לפני כ-101 שנה והוא ליקוט של 90% פנטזיות מדומיינות שחיברו כל מיני זבי חוטם מהדורות האחרונים ואולי 10% מובאות מדברי חז"ל והראשונים, שגם הם כמובן עוותו. מה שמסביר כמובן את הקשר בין יש"ו לאדום (שכן המדרשים האמיתיים הם מתקופת התנאים = תקופת יש"ו עצמו והרבה לפני שהאימפריה הרומית קיבלה את הנצרות). לקרוא לזה מדרשים יהודיים זה כמעט כמו לקרוא להארי פוטר מדרשים נוצריים.

בגמרא כתוב שהוא "כישף" מה זה אומר? - מחלוקת. אבל להגיד שהוא עשה ניסים ושאימו הנואפת מתגלה בחלומות? אחי, נראה לי שאתה צריך קצת לברר את ההשקפה שלך...

למה לטמטם את הראש בסתם שטויות, אם יש לך דברים בעניין להביא מדברי חז"ל או הראשונים אז בסדר אבל לא סתם 'מדרשים' אנונימיים ש'לוקטו' (עלק) לפני מאה-מאתיים שנה. ממה שאני מכיר מהראשונים כמו הרמב"ן הויכוח ברצלונה וויכוח טורטוסה של רבי יוסף אלבו וויכוח הרד"ק וחז"ל שדיברו על המינות והמינים ואף הוסיפו עליהם ברכה בתפילה כידוע (והמינים הם הנוצרים כידוע) זה שרבותינו שוללים את הנצרות וראשיה מכל וכל ואין שום הו"א שיש בה או בהם משהו. אם יש לך מקור אחר אשמח לראות, אבל מקור אמיתי...

ורוב האגדות ב'אוצר המדרשים' לא מתקופת הגאונים, ואלו שכן נכתבו על ידי עמי ארצות שהיו מצויים גם בזמנם ומצוידים בדמיון מפותח יותר (כמו שמצינו בדברי הראשונים).

והוא, כמו רוב רובם של חיבורי האגדות האנונימיים, מלא גיבובים והמצאות. אפשר לראות בבירור שהוא בא כביכול להתמודד עם הנצרות ולבזות את יש"ו אבל מהמובן הזה הוא "בא לקלל ויצא מברך" כי הוא מתייחס ל'מופתים' שלו כדברים שקרו על-מנת להתמודד מולם (כי לטעון שהם לא היו כשכל הסביבה מאמינה שכן לא ילך וגם יתחיל לגרום לפקפוקים בניסים האמיתיים שבתנ"ך). בכל מקרה הספר הזה לא מעלה אלא רק מוריד כי הוא נכתב בסביבות 1000 שנה אחרי יש"ו.

לגבי הכשפים - יש הבדל מהותי מאד גדול בין כשפים לניסים, כשפים זה שימוש בטבע, דברים שהם נראים על טבעיים אבל בעצם זה הטבע שה' ברא (כך מסביר הרמב"ן). ניסים זה דבר שהוא מעל הטבע - אי אפשר ללמוד את זה ואין דרך לעשות את זה, רק אלוהים בעצמו יכול לעשות ניסים. כשאתה אומר שיש"ו עשה ניסים אתה בעצם אומר שהוא אלוהים.

ואתה צודק, אני חולק על הדעה שהכישופים הם אמיתיים אבל זה לא העיניין כמו שניסיתי להדגש לך הרבה פעמים ללא הצלחה לצערי. הסוגיה שאנחנו מדברים עליה היא הרבה יותר יסודית ובסיסית. אם אתה רוצה לדון בעניין כשפים אז תפתח שרשור חדש כי זה נושא אחר.

לנו זה באמת נראה על-טבעי אבל הטבע הוא בעצם (לשיטתו...) שהכוכבים משפיעים על העולם וניתן למשוך השפעה מהם ע"י פעולות. ניסים זה בלי קשר למעשי אדם והם מעל הטבע אפילו בהגדרת הטבע של הרמב"ן. תנסה להבין את הדקות שבין הדברים הדברים.

בנביא שקר כתוב בתורה "ועשה אליך אות או מופת", ומפורש שם בתורה שה' הוא שעושה את המופת שנאמר "כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים" וכו'.

אבל שוב - כישופים וכדו' זה עניין אחר ולא על זה הדיון. הדיון הוא לגבי אם יש ממש ב'קדושים' הנוצריים וע"ז, ולגבי זה אני חוזר ואומר שודאי שאין בהם כלום מצד עצמם. אתה כל הזמן מושך את הדיון לעניין הכישופים וכוחות הטומאה שאולי הם השתמשו בהם בעודם בחיי-מיתתם (=במותם בעודם חיים כמו שדרשו חז"ל 'כי לא תחפוץ במות המת' - שהרשעים נקראים מתים בחייהם). גם לגבי זה אני חולק אבל זה דיון אחר (אם אתה רוצה לדון בו אז תפתח שרשור חדש או באישי אבל אל תערבב בין הדיונים)

הניסיון שכתוב בתורה הוא לא שה' נותן נבואה לנביא שקר (כי במקרה כזה זאת כבר נבואת אמת ולא שקר) אלא מקיים את מה שהנביא אמר בשקר שה' או אלוהים אחרים אמרו לו או עושה את המעשה שנביא השקר אמר בשקר שהוא יעשה. אני ממש לא רואה את מה שאתה כותב שיש מי שאומר שיש נבואה שהיא לא מה', מי מדבר אל הנביא? אני עוד לא הצלחתי להבין אם יש עוד אלוהים חוץ מה' לדעתך?

אני רואה שבאופן עקבי יש בנינו מחלוקת איך להבין מקורות שונים, כנראה שההשקפה והבנת הנקרא של אחד מאיתנו בעייתית. בכל מקרה נראה לי שמיצינו את הדיון כי זה כבר נראה כמו דו-שיח של חרשים.

אין מי שאומר שיש נבואה לא מה' - אולי אתה הבנת את זה בטעות שאין לי מושג איך אפשר בכלל להגיע אליה.

המקור ל'ניסים' של יש"ו הם הברית החדשה (שבנוסף לזה שהיא כמובן מגמתית היא גם היא נכתבה שנים רבות מאד אחרי מותו של הפגר), אין שום סיבה להאמין לשטויות שכתובים שם.

אני מציע לך לקרוא את הויכוחים שערכו הראשונים עם ראשי הכנסיות במשך הדורות כמו אלה שציינתי לעייל.

המקורות הבודדים שהבאת הבנת בדיוק הפוך ממה שכתוב בהם.

ואיזה מקור אתה רוצה שאני אביא על יש"ו? הוא כלום ושום דבר, אין מה להביא עליו. את המקורות העיקריים הבאתי בתגובה הראשונה. יש עוד הרבה מקורות לגבי הסוגיה של כשפים אוב וידעוני וכו' אבל כמו שכתבתי זה דיון אחר ולכן לא הבאתי אותם פה, אביא בשמחה בשרשור נפרד או באישי כנ"ל.

קצת יותר במישור האישי (אתה כמובן לא חייב לענות) - יש לך רב? מישהו שאתה מקבל ממנו ויכול לשאול אותו?

אם כן אשמח אם תשאל אותו על ההשקפה הזאת שיש אלוהים אחרים ותחזור אלינו עם התשובה שלו.

ועניתי לך עליהם לאורך השרשור (בעיקר הערתי שאתה מערבב בין השאלה אם קיים כישוף שבה נחלקו הראשונים לבין השאלה אם יש אלוהים אחרים שבזה אף אחד חוץ ממך לא חולק שאין), אבל הנה לך:

*האברבאנל - הוא דיבר על נביא שקר, עניתי לך שזה לא שייך לעניין כי התורה עצמה אומרת שה' הוא שעושה את המופת כדי לנסות את השומעים לאותו נביא שקר. בדומה למה שהגמרא בע"ז שהבאתי בהתחלה אומרת. הוא לא אומר שום דבר על כוח טומאה או שנביא השקר עושה מעצמו מופתים.

*הרמב"ן על הפסוק "לא יהיה לך אלהים אחרים" - וז"ל שם "שלא יהיה לנו בלתי השם אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים, כענין שנאמר (להלן כב יט) זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו, והיא מניעה שלא יאמין באחד מהם ולא יקבלהו עליו באלוה ולא יאמר לו אלי אתה. וכן דעת אונקלוס שאמר אלה אחרן בר מיני", הרמב"ן לא אומר חלילה שיש אלוהים אחרים באמת אלא שיש דברים שה' נתן להם כוחות כמו מלאכים וכוכבים והם נקראים אלוהים (בתור שם מושאל כמו שדיינים נקראים אלוהים שנאמר "עד האלוהים יבוא דבר שניהם" וכן "והגישו אדוניו אל האלוהים", ראה בעניין הזה באריכות בתחילת מורה הנבוכים) ואותם אסור לקבל בתור אלוהים (במובן המילולי והלא מושאל).

*הרמב"ן על הפסוק "לא תלמד לעשות" - הוא מדבר שם על כשפים וכבר כתבתי לך כמה פעמים שזו סוגיה אחרת לגמרי. בכל מקרה תראה מה הוא כותב שם בפסוק הבא וז"ל "שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם, ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים, כי הוא אלהי האלהים עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו'.

*לגבי המשנה בע"ז פ"ז - היא עוסקת בכישוף וכאמור זה דיון אחר לחלוטין.

*לגבי המקור 'תולדות יש"ו' - בספר 'תולדות הארי פוטר' מוסבר איך בדיוק יש"ו עשה את ה'מופתים' שלו....

השאלות שלך היו על הנצרות, אם ה'קדושים' שלהם הם קדושים באמת או טמאים ואם יש חשיבות רוחנית בתאריך שמבוסס על הולדת יש"ו - סביב ההקשר הזה הדיון.

המילים "אל" ו"אלוהים" הם אמנם שמות משותפים ("כבר ידע כל עברי כי שם אלהים משתתף לשם ולמלאכים ולשופטים מנהיגי המדינות, וכבר ביאר אונקלוס הגר ע"ה והאמת מה שבארו, כי אמרו 'והייתם כאלהים יודעי טוב ורע', רוצה בו הענין האחרון, אמר ותהון כרברביא". מורה נבוכים ח"א פ"ב) לבעלי יכולת (ולכן יש שקראו כך לכוכבים דרך לשון השיתוף בלבד - לא שהם אלוהים ממש ח"ו - כמו הרמב"ן, כי סברו שה' מנהיג דרכם את העולם).

בוא לא ניתמם - כשאתה אומר על יש"ו שיש קדושה בתאריך לידתו ושאמו מתגלה ל'קדושים' הנוצריים אתה לא אומר שהוא רק היה מכשף אלא אלוהים ממש או בעל 'כוח ומציאות' רוחניים עצמיים כלשונך, שלא נובעים רק מכישוף וממשיכים אחרי מותו (או שאתה אומר גם שהוא לא מת, אני כבר לא יודע למה לצפות...).

כל המקורות שכתבת משתייכים אך ורק לסוגיית הכישוף ולא לסוגייה דידן, אני לא מבין למה אתה מתעקש להסית את הדיון לשם שוב ושוב.

לגבי "תולדות יש"ו" - הרבה שטויות ודברי כפירה נכתבו בתקופת הגאונים כמו שהרמב"ם כותב על הספר שיעור קומה (שגם הוא מובא ב'אוצר המדרשים') ושאר חיבורים (לא כולם היו גאונים בתקופת הגאונים כמו שיש"ו היה רשע ולא תנא למרות שהיה בתקופת התנאים). גם הקראות קמה ע"י ענן שר"י בתקופת הגאונים.

נ.ב. תשתדל בבקשה לצטט כשאתה מביא מקור כי באופן עקבי אתה מביא רק פרשנויות, שלפחות בעיניי נראות מסולפות.

כנראה שאתה לא שם לב להשלכות הלוגיות ולדקויות (המאד חשובות ועקרוניות) שנובעות מהדברים שלך:

כשאתה אומר שיש חשיבות לתאריך הולדתו של יש"ו ושאימו 'מתגלה' וש'הקדושים' שלו מתנבאים - אתה בעצם אומר שהוא לא רק היה מכשף (מה שזה לא יהיה, אל תמשוך את הדיון לשם שוב. אפשר לדון בזה בנפרד אבל לא לערבב בין העניינים כי זה גורם לטעויות במושגים ובהבנת הדברים בצורה נכונה) שהשתמש בכוחות טומאה (כנ"ל), אלא הכוח עצמו שממשיך לפעול בעולם ושאלתך רק הייתה אם הוא טוב או לא. לגבי הנקודה הזאת הערתי בתגובתי הראשונה - השאלות האלה נוגעות ממש ביסודות היהדות שהיא בעייתית מאד, ראה שם (רק בסעיף ג' הוספתי שכל ה'גילויים' וה'נבואות' של ה'קדושים' שלהם הם סיפורי בד(א)ים ובכלל לא התייחסתי לסיפורים על יש"ו, למרות שלדעתי זה נכון גם לגביו אבל זה כאמור הייתה הטענה האחרונה והשולית).

לכן בעצם המחלוקת היא לא רק לגבי קייום כוחות טומאה ואמיתות סיפורי הנצרות לדורותיה אלא הרבה יותר עמוק ויסודי מזה - אם יש ביש"ו ובנצרות "מציאות אמתית וכוח" מעבר לכוחות הטומאה שהיו לפניה וכן או לא השתמשו בהם.

נ.ב. מזכיר לך את זה - שאלה במידה ופספסת.

שבת שלום! (תדע שלמרות שהמחלוקת שלנו היא עקרונית ושאני חושב שיש מן הכפירה בהשקפה שלך אני שמח מאד לדון איתך  )

מהתגובה הראשונה שלי, שים לב לסוגריים:

לא רק שאין שום חשיבות לתאריך שמתבסס על לידת ממזר רשע ומחטיא הרבים (והוא מבוסס על השמש רק במספר הימים בשנה. תאריך תחילת השנה ושעת תחילת היממה מציינות את אותו המאורע)

ולכן אין כמעט משמעות לתאריך הלועזי מלבד אותו המאורע.

לגבי האברבאנל - צטט בבקשה את לשונו.

לגבי דעתך ש'ממשיכי דרכם' של הטמא ואימו מקבלים מהם נבואות - מסכים מאד עם מה שכתבה @נולאית כאן- אז מה?, ואוסיף 2 דברים:

א. כמו שכבר אמרתי, אתה אומר שיש לו תוקף וכוח רוחניים יותר מסתם אדם/מכשף שמת. מאיפה זה מגיע? נגיד ש'התעבר' בו שרו של עשיו, הוא מת אז למה זה נמשך? יש בו משהו עצמי?

ב. למען האמת הנוצרים הם לא ממשיכי דרכם של ישו ובטח לא של אימו (למרות שדרכה היא בעצם פריצות וזו גם דרכם אז אולי כן קצת...). אם אתה מכיר קצת את השתלשלות הדברים מתקופת יש"ו עד היום אז אתה יודע שהנצרות עברה כ"כ הרבה שינויים מהותיים שרובם נעשו מסיבות פוליטיות (כמו ועידת ניקיאה למשל). לכן עצם הטענה הזאת לא ברור.

שבוע טוב!

אמנם הוא כותב שנפש עשיו התגלגלה ביש"ו (כדי להסביר איך הנוצרים נקראים אדום) אבל אין שם דבר וחצי דבר על זה שיש בו איזו מציאות וכוחות רוחניים עצמיים ושהוא יכול להתגלות ושנשמתו כוללת ושאפשר להתחבר אליה וכדו' או שום דבר דומה לזה.

לגבי התאריך הלועזי - הלוח הגרגויאני שנהוג היום הוא כמעט העתק של הלוח היוליאני שייסד יוליוס קיסר ולכן הוא לא יוסד על-פי לידתו של יש"ו אלא רק קיבל משמעות כזו בדיעבד אבל עדיין התאריכים חסרי משמעות במקרה הטוב מלבד מספר הימים שהם מקבילים לשנת שמש (ובתשובה לשאלתך הראשונה- גם בהם אין טעם לדעתי)

אסור לגויים להמציא דת חדשה.

ואם בן אדם מפנטז שהוא ראה וחווה דברים זה לא הופך את זה לאמיתי.

והשותפות שמותרת להם זה לתת מקום גם לכוחות כמו כוכבים ומזלות גם אם הם לא מודעים לזה שזה רק אמצעי בידי ה'.

זו טעות. אבל הטעות לא אסורה להם.

בין זה לבין נבואות כביכול ושטויות כאלו...?

2. יש מספר גדולי ישראל שהיו מאחלים שנה טובה בתחילת השנה הלועזית ואמרו "ה' יספור בכתוב עמים". למה? עד כמה? לא יודעת...

עבודה זרה אסורה על גויים. נקודה.

האמונה שיש"ו הוא אלוהים והתפילות אליו הן עבודה זרה . נקודה.

 לא חשוב אם השיתוף שעליו מדובר זו שבועה בשיתוף שם ה' ועוד משהו , או שהאמונה ביש"ו למשל זה שתי עברות גם אמונה באליל וגם שיתוף שלו לה'.

בקיצור כל מה שאומרים נוצרים בשם האומאות (קדשים) שלהם זה הבל וקשקוש אחד גדול. .

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה