קצת מפחיד אותי המחשבה של דקירה באפידורל והתופעות לוואי השכיחות מאוד

והדקירה קצת מלחיצה אבל זה עובר מהר.

כי סיכונים כמו שכתבו כמעט ולא קורים. והדקירה הרבה פחות כואבת מהצירים.

מה שיכול להרתיע זה המצב בו אשה לא יכולה להפעיל את הגוף שלה. מחוברת לאינפוזיה, עם קטטר ורגליים משותקות, במקום זר, מול אנשי צוות שלא מכירים.

חוץ מזה שיש נשים שזה מאט להן את הלידה ולכן הייתי מנסה קודם בלי ורק אם זה הולך לאט אז הייתי לוקחת.

לעומת זאת, יש נשים שכל מה שכתבתי בכלל לא מרתיע אותן והכאבים מרתיעים אותן הרבה יותר.

לכן זה שיקול אינדיבידואלי לכל אישה. כל אחת מכירה את עצמה ויודעת מה טוב לה.

רוב הנשים שדיברתי איתן אמרו לי שאסור לקום מהמיטה, שלא מרגישים את הרגליים, שגם אחרי הלידה אי אפשר לקום מיד ושאם צריך לשירותים שמים קטטר.

הרבה מאותן נשים מדווחות גם על מה שאת מדווחת (שהאפידורל האיץ להן את הלידה), ויש כאלו שבדיוק הפוך, שהוא תקע להן אותה וגרם לסיבוכים.

שוב, זה אינדיבידואלי. יש נשים שמסתדרות עם זה ויש שלא.

מה שבטוח שאם אישה נמנעת מלקחת אפידורל כי זה עלול לגרום לשיתוק וכו' אז לדעתי זה לא השיקול שצריך לקחת כי המקרה של שיתוק הוא כ"כ נדיר ויותר סביר להיפגע בתאונת דרכים (ובכל זאת אנשים יוצאים מהבית...)

נכון שגם אישה בלי אפידורל היא מול צוות זר אבל היא לא מרותקת למיטה. היא יכולה להסתובב, להתקלח, להתעמל, וגם להגיע יותר מאוחר לבית חולים מאישה שרוצה אפידורל (אני משתדלת להעביר את רוב הצירים בבית בדיוק בגלל זה שלא נעים לי להיות מול צוות זר כשאני כל כך כאובה)

לידה ראשונה

אני לקחתי גז צחוק בפתיחה 9 

והרגשתי שזה ממש מטשטש אותי וגם לא עזר לי לאורך כל הציר

נגיד בהתחלה הרגשתי ציר שאפתי מהגז ואז עזר 

אז ככה שעדיין כאב לי 

פתיחה 10 החלטתי לקחת אפידורל

פקעו לי המים אבל עדיין הייתי דבקה בהחלטתי

גם ביקשתי שיעשו לי את כל מה שצריך בשביל האפידורל לפני 

כדי שאם אבקש לא ייקח הרבה זמן

הם התמהמהו קצת נראה לי כדי לראות איך זה מתקדם

ונתנו לי....ב''ה שלקחתי ממש עזר לי הייתי מאופסת

וגם שמו לי מינון מצויין (שערי צדק אגב) ככה שהרגשתי הכל ולא כאב לי כ''כ

אחרי 3/4 שעה הקטן היה בחוץ ב''ה!!

הרגשתי שעשיתי ממש טוב שלקחתי כי זה גם מעכב קצת 

אז ככה שהראש ירד לאט לאט

והמיילדת שמה לי מלא שמן שקדים וב''ה יצאתי ללא כל תפר ישתבח הבורא

יש כבר שירשור על כאלה שלא לקחו משככי כאבים

מה עזר לכן לעבור את הצירים בלי משככי כאבים? - הריון ולידה

כשהייתי במחלקה נכנסה אחריי מישהי שזו לידה חמישית שלה

היא סיפרה שבקודמות היא לא לקחה אפידורל או שלקחה רק לקראת הסוף

ועכשיו ישר שהיא הגיעה היא ביקשה אפידורל

כי היא ראתה בקודמת שהיא לקחה בה רק לקראת הסוף שזה פשוט גן עדן והיא הייתה מפוכסת 

ועירנית ורעננה

נראה לי שאצל כל אחת זה שונה...

אני הגעתי בגישה פתוחה אם אני רואה שאני בסדר אשאר בלי 

אבל כשראיתי שכואב לי מידי ואני משתוללת אז לקחתי

לכל אחת יש סף כאב שונה, זה נכון.

ובכל זאת יש הרבה דרכים להקל על הכאב ולסייע לתהליך הלידה.

ברור שאישה ששוכבת על הגב במיטה וזהו- תסבול מאוד מהכאבים, אבל אפשר ללמוד מראש מה כדאי לעשות במהלך הלידה כדי שהכאבים יהיו פחות נוראיים וגם-עיסויים, תנועות, תנוחות וכו'.

גם הצד הנפשי חזק מאוד ביכולת להתמודד. מי שמראש מרגישה שהיא לא יכולה- אז סביר שהיא באמת לא תוכל. ומי שמראש מוכנה לעבור את הכאב ובתוך הכאב הזה גם לעבור איזה מסע נפשי קטן- סביר שתתמודד יותר בקלות.

(כמובן בלי הכללות)

ילדתי 3 לידות טבעיות (אחת עם גז צחוק שמאוד עזר לי) ואחת עם אפידורל. הלידה עם אפידורל גרמה לי לא לרצות את זה עוד לעולם. הרגשתי שהלידה מתקדמת "בלעדי", היו לי סחרחורות והקאות 8 שעות אחרי הלידה, כאבי גב לחודשיים והתאוששות קשה יותר.

בלידות בלי אפידורל הייתי נוכחת לגמרי, (גם עם גז צחוק), ובכל לידה עברתי גם איזה משהו נפשי ורוחני עמוק יותר.  גם ההתאוששות מהירה יותר

ובכל אופן- אם זו לידה ראשונה כן הייתי ממליצה על אפידורל. , לידה ראשונה שלי בלי אפידורל היתה ארוכה וגררה התערבויות שלא רציתי בכלל.

היית בפוקוס שהתינוק יצא?

בלחיצות- האמת שלא לחצתי הרבה כי הייתי גמורה מעייפות (24 שעות בלי שינה), וגם כי ידעתי שבסוף היא תצא גם אני לא אלחץ. (יש כאן שרשורים בנושא "ללדת בלי ללחוץ").

מה שכן לחצתי- לא היה לי שום בעיה. הדבר היחיד שהגז עשה לי זה להרחיק ממני את הכאב כך שיהיה לי יותר קל להתמודד איתו, וגם עזר לי להתפקס על הדברים החשובים: הייתי מאוד מודעת למה שקורה, לגמרי במודעות שה' לידי, ושבעלי לידי, ועוד כמה דברים חשובים כאלה.

היתרון- שברגע שאת מורידה את המסכה תוך 20 שניות את חוזרת לעצמך לגמרי, בלי תופעות לוואי ובלי כלום.

אחרי לידה אחת עם אפידורל  מתוך אילוץ

ה-4 הבאות ברוך השם בלי..

צריך להירגע להתכונן נפשית לפני

ולהרגיש קרובים לאבא ..

בהצלחה ולידה קלה עם עובר בריא ושלם

לידה ראשונה

ב"ה לא ארוכה מדי

ידעתי על ההתחלה שרוצה לקחת גז צחוק

היה לי מעולה 

כששאפתי את הגז הייתי מטושטשת מעט ולא הרגשתי מה קורה

וכשרציתי להיות בעניינים הפסקתי וחזרתי להיות כרגיל.

היו גם פעמים ששאפתי עם הפסקות אז הייתי מטושטשת קצת

אבל כשתפרו אותי , למשל, לא הורדתי את המסיכה בכלל מהפנים והתמקדתי בנשימות בה ולא הרגשתי את הכאב

הבעיה שהם נלחצות המיילדות ואחרי חצי שעה מנסות להוציא אותך משם...

בשתי לידות נכנסתי למקלחת עם פתיחה בסביבות 3, אחרי שעה במקלחת שגם הלכתי בתוכה ונענעתי את האגן לזרז תהליכים, יצאתי עם פתיחה 8-9, ישר פקיעת מים לחיצות והתינוק בחוץ...

מדהים!!!!

כדאי לבקש אם ממש חשוב לך.. אפילו שלא בטוח שבכל בתי החולים יש

אותי הכריחו לצאת 20 דקות אח"כ בשביל מוניטור... ואז כבר לא יכלתי לקום אחרי המוניטור וביקשתי אפידורל... כ"כ מעצבן

וגם כל פעם ביקשתי להישאר עוד ועוד ואז עבר שעה (אולי קצת יותר אפילו)

פעם אחת בשערי צדק (לא מתאים להם...)

ופעם אחת בעין כרם- והמיילדת עודדה אותי להתקלח כשחשבתי כבר לקחת אפידורל...

מזל שהקשבתי לה...

אני גם ילדתי בעין כרם ובאמצע הלידה היתה החלפת משמרת. המיילדת הראשונה היתה נחמדה אבל ממש התעקשה על המוניטור והיה נראה שהשניה דווקא יותר זורמת עם גישה טבעית...

שמתי בצירים הכואבים יותר

פסיכולוגית זה גם עזר לי להתלות במשהו חיצוני

והרפיות כמה שיותר לפני הלידה.

אותי זה פשוט הציל! בצירים זזתי, עשיתי סיבובי אגן ועשיתי נשימות.

הייתי במקלחת קרוב לשעתיים (העומס בשערי צדק עבד לטובתי, שכחו אותי בקבלה בערך ולא פתחו לי וריד שזה היה הדבר הכי מציק מבחינתי בכל הלידה)

כדור פיזיו זה גם דבר נהדר, במיוחד למישהי כמוני שלא הצליחה לשבת רגע מתחילת הצירים. אני ביקשתי לעשות מוניטור עליו ונתנו לי.

כשבסוף נכנסתי לחדר לידה (פתיחה 7) לקחתי גז צחוק וזה מעולה!! 

רק צריך לנסות כמה דקות כי בהתחלה זה עושה סחרחורת ויובש בפה ולוקח זמן להתרגל לתחושה.

אבל חוץ מזה זה ממש עוזר, מרחיק את הכאב אבל לא מוציא אותך משליטה.

בזכותו הצלחתי לנוח קצת במיטה עד שהגיעו הצירי לחץ.

בצירי לחץ עצמם הייתי בלי הגז, ומה שבאמת עזר לי זה בעלי.

לדעתי הדבר הכי חשוב הוא, שאם את חושבת על כיוון של לידה טבעית לעשות הכנה משמעותית עם מדריכה טובה, לתרגל הרבה לפני ולבוא בראש הכי פתוח ללידה, ככה שאם תחליטי על אפידורל תקחי את זה בשמחה. 

וגם לדאוג שיהיו איתך אנשים תומכים בלידה- בעלך, אמא, חברה. מי שאת יודעת שירגיע אותך ויאפשר לך להתרכז 100% בלידה.

בהצלחה!

בגלל החיסרונות של הטישטוש ובעיקר בזה שהחומר עובר לעובר הרבה בתי חולים כבר הפסיקו להשתמש בזה.

לצערי לא יכולתי לקחת אפידורל בלידות.

הלידות הכי מהירות, טובות ומצמיחות היו אלו שלמדתי לקראתן בקורס של שיטת ימימה.

ממליצה בחום רב!!

גם ברשת יש המון חומר ללידה טבעית, ניראה לי שקוראים לדולה שנותנת טיפים, אימהית, השם שלה, עד כמה שאני זוכרת זה יעל גריינר. או אולי מיכל גריינר?

לא זוכרת.

בהצלחה! שתהיה לך ידה מצמיחה!!

אם את לוקחת, תתחילי מקל לכבד: מגז צחוק, ואם לא אהבת - לטשטוש, ואז אם תרצי - תבקשי אפידורל.

פחדתי בקטע מטורף מאפידורל ובנוסף לקחתי בהריון תרופה לקרישיות דם והייתי צריכה לחכות 12 שעות מהלקיחה האחרונה כדי שיהיה מותר (כמובן שיש לי מזל מדהים כי לקחתי אותה בדיוק שעה לפני שהתחילו צירים ). אז יצא שהייתי עם צירים חזקים במשך 11 שעות שבמהלכן כלכך הצטערתי שאסור לי.. בפתיחה 8 סופסוף יכולתי לקחת ואיכשהו החלטתי שאני ממשיכה ומסיימת בלי אפידורל.

היה קשה, היה כואב, אבל בדיעבד אם הייתי לוקחת אפידורל סביר להניח שהלידה הייתה מסתיימת בקיסרי חירום, בגלל שרק המגע של הרופאה במקום גרם לי להבין איפה אני צריכה ללחוץ, אחרי כמה שעות של תסכול...

אני אישית שמחה מאוד שלא לקחת אפידורל, אבל כמובן שכל אחת והבבחירה שלה.. זו חתיכת החלטה וכדאי לא להגיע מקובעים מראש.

לגבי הגז צחוק, התחלתי איתו אחרי כמה שעות טובות.. בציר עצמו לא הרגשתי שהוא מקל עליי בכלל.. אפילו עשה לי סחרחורת. הייתרון הגדול שהוא ממש מרדים ולמרות שהיו לי למשהו כמו 3 דקות בין ציר לציר הצלחתי לישון בהפסקות האלו. וזה היה נפלא בהתחשה בעובדה שלידה ראשונה היא בדרך כלל לא קצרה (אצלי 14 שעות שהתחילו בלילה= לפני השינה...). 

אם את מתכננת לידה בלי אפידורל אני ממש ממליצה לנסות גז צחוק. בניגוד למשככי הכאבים האחרים הוא מתפוגג ממש תוך כמה דקות, ולכן אם את מרגישה שלא מתאים לך את יכולה להפסיק בכל רגע ואם מתאים לך אז הרווחת

ואיך מתמודדים עם הכאבים?.. מתפללים לבורא עולם שישלח כוחות ומשתדלים להתרכז במתנה המופלאה והמדהימה שהכאב הזה מוליד. 

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

ברור שזה בסדר!!!

וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶

נשמע קשה מאוד וכואב

ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות

כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית

כל כך תודה 

וצריך

ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.

מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום. 

איזו אישה לביאה את

עם כמה את מתמודדת

תבכי כמה שאת צריכה

תנקי את הלב

ותנשמי נשימות חדשות❤️

נשמע לא פשוט, את גיבורה שבכלל שרדת לספר
מבאס שאין עזרה.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..

לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים

לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס

ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.

אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד

לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.

אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.

הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,

אין סיכוי לקוקיות או סיכות

לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).

את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...

אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.

וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.

ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.

יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור

גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.

אז ככה

מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר

שמפו שמן קיק- גם לא עזר

הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה

מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.

יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.

והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה

כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי

ואז התחלתי להתפלל על זה

ואז קרה השינוי.

בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן

הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....

בטח הבנתם

העיקר שתהיו בריאים

למי שאמרה לסרק

אז אין כמעט מה לסרק 🤭

שמנים למיניהם קצת חוששת מלכלוך שעובר לבגדים ולא יורד

אולי באמת אנסה לחפש את הקרם ש @אמהלהכתבה זה משהו סביר שאני מוכנה לנסות

ובאמת ב"ה העיקר הבריאות

הוא תינוק מתוק שממלא אותנו אושר

לאחרונה גם פחות חולה בכל מיני וירוסים אז באמת תודה לה' על הכל

לק"י

זה מוצר פשוט.

הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.

אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...

וקניתי אחרת

היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני

היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט

לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.

לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...

לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..

ואז אפשר להניח על המקום הרגיל שעליו מניחים את התינוק.

קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.

האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.

בעז"ה לילד הבא.

מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)

אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?

ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-

עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו. 

בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.

בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.