מעצבנת. עד שהוצאתי אותה מהראש שלי.
עד שהתרגלתי, היא שולחת הודעה.
יאאלה, לא רוצה להגיד לך איך אני מרגישה.
לא רוצה עוד פעם לשפוך את כל מה שיש לי בלב, ולהתקל באדישות.
לא רוצה עוד פעם להיקרע.
לא רוצה שתהרסי לי תחיים שוב. מספיק הרסת אותם.
אוף.אוף.אוף.
אני מסובכת. ורעה. כן, זאת המילה.
ובכלל כבר לא אכפת לי ממך.
בעצם אכפת לי ממך, אבל לך לא ממני.
אז אני גם לא מתעניינת.
וואי מעיקה! את לומבינה שלא באלי לספר לך מה עובר עלי?
יש לי מספיק ואפילו יותר מידי אנשים שאכפת להם ממני באמת.
לא צריכה אותך כבר. הסתדרתי.
שיהיה לך הרבה הצלחה בחיים.
פעם אהבתי אותך. היום אני כבר לוידעת אם זה שנאה או סתם רגש לא ידוע. לא אכפת לי בכלל.
עכשיו-בגללך! נחסם לי רגש האהבה.
בגללך! כן, שיהיה לך מצפון.
אני רעה עכשיו. אני רעה תמיד. אבל זה מגיע לך. מאד אפילו.
אוף. זה עצוב מידי. אין כבר מקום בלב בשביל זה.
אזל המקום. כ"כ הרבה מקום ביזבזתי-לריק.
ועכשיו, שוב את רוצה שאני אפנה מקום בישבילך.
די. תכבדי, אני לא יכולה יותר.
בבקשה. תרחמי עלי.
אל תדברי איתי יותר.
