נראלי אם תבואי בראש נקי ופשוט תיהי חברה שלה ותקשיבי לה כמו ילדה רגילה אולי מעל היא תתקרב אלייך ותקשיב לך והכי תרצה להיות בחברתך בעולם
ואם היא מתנהגת אלייך יום אחד רע תחשבי כאילו ילדה מיוחדת אמרה לך את זה אז אין מה להתייחס...ותמשיכי להיות חברה שלה...
מישהי אמרה לי פעם שעם אנשים עם בעיות התנהגות רציניות (והילדה הזאת נשמעת כזאת) אין כל כך מה לדבר. במקום זה, ברגע שהיא מתחילה להתייחס בצורה לא יפה, פשוט לקום וללכת (או אם את לא יכולה כי זה באמצע משהו ואת יושבת לידה לסובב את הראש) ולהתעלם ממנה לגמרי למשך עשר דקות. אחרי עשר דקות לחזור ולהתנהג רגיל כאילו שום דבר לא קרה. בלי שיחות ודיבורים.
היא אמרה שדי מהר אנשים לומדים איזו התנהגות גורמת לך "להיעלם".
בהצלחה, וכל הכבוד לך שאת מנסה לקרב ילדה בלי חברות, שדי ברור למה אין לה חברות...
לעולם לא יצא לך משהו טוב מזלזול באחרים.
אם את באמת חושבת אחרת-
תני רעיון משלך.
אם הוא כ"כ טוב, אין שום צורך לפסול אחרים, הוא כבר יעשה את שלו.
ייתכן ויש לה סוג של הפרעת התנהגות, שגורמת לה לשנות את אופי התקשורת עם הסובבים אותה.
כדאי שתשוחחי עם המורה, או עם היועצת - שידברו איתה ועם עם ההורים שלה.
במרבית המקרים, עושים איבחון ואז אפשר להתמודד עם האתגר בצורה בונה.
אני ממש לא בגיל - אבל תדעי שאת עושה מעשה טוב, וחשוב מאד. את מצילה נפש מישראל.
גם אני הייתי בבדידות ברוב שנות הילדות, ועד היום יש את הזכרונות המאד לא נעימים.
זכור לי איך כל הכתה לעגה לי בטיול השנתי לכרמל. ולא רק לעג כי לפעמים היו מכות.
היו פעמים בהן נמנעתי מלצאת לטיול בגלל שידעתי מה מחכה לי.
אלו "חוויות" שאי אפשר לשכוח.
ואת אלו שעשו את מעשי הרשעה, אעדיף שלא לפגוש לעולמים.
אולי עובר עליה משהו מבפנים.. אולי משהו עם המשפחה
אולי קרה משהו ששינה את המצב רוח שלה או שהיא חשבה על משהו או הסיקה מסקנה ממשהו
אי אפשר לדעת את הלב של האדם
וגם היא אפשר לראות את התמונה המלאה לכי תדעי קרה משהו במשפחה והיא בדיוק נזכרה בזה?
כמו שאני הייתי חולה שבועיים אבל המורים לא ידעו ובגלל שאני גמלא באה הרבה הם חשבו אני מבריזה אז רצו להעיף אותי מבינה?
לא תמיד אנחנו יודעים את כל התמונה המלאה
ואני יודעת שזה מעצבן וקשה אבל את חייבת להיות רגישה איתה וללכת לפי המצבי רוח שלה ולנסות לדבר איתה...
או להגיד לה ולהזכיר לה כל הזמן שאת באמת שם בשבילה לא משנה מה קורה...
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
