גם לי יש בן 10 וגם גדולים יותר.

באופן רגיל הם לא נחשפים לבנות רוקדות. אבל אם במקרה בן ה- 9 שלי נקלע לסיטואציה כזו, מההיכרות העמוקה שלי איתו כאמא שלו, לא לקחתי אותו משם או אפילו לא הסבתי את תשומת ליבו לכך שלא צנוע. כי הוא פשוט עוד לא "שם" בכלל. 

זו בגרות שמגיעה מאליה, ואז הם נעשים מודעים לחוסר הצניעות מעצמם.

אני לא ראיתי צורך להכניס להם מושגים שלא תאמו את ההתפתחות שלהם.

כמובן שברור להם באופן כללי שהם לא משתתפים בהופעות של האחיות שלהן בבית הספר. אבל זו ההתנהלות הכללית בבית בלי להיכנס לשאלות הלכתיות או מוסריות.

שנשים מרגישות משוחררות לרקוד ולשמוח כשלא צופים בהן.

שבריקוד הן מביעות את עצמן לחברות שלהן.

ואפילו אפשר לומר שהריקוד שלהן הוא כמו תפילה לה'. וכמו שבבית הכנסת יש מחיצה, ככה גם בריקוד.

ילד נבון.

יש הלכה כזו לאנשים מבוגרים..

למה? ככה, הלכה...

אמיתית:

שאלתי, ואמרו לי שזו הלכה לבנין מבוגרים.. חושבני שיקח את זה כך.

והאמת, גם גברים מבוגרים יותר, בד"כ לא בדיוק רואים כך משמעות של הריקוד.

(בהמשך לשרשור על יהודה ותמר)

בנים ובנות לא מתעסקים ביחד בריקודים

ולא בנגיעה

חוץ מאבא ואמא, ואבא ואמא של פלוני, ואלמוני, וסבא וסבתא,

כן ב:קופאית, אחות בקופה, נהג, מאבטח, עמית בעבודה

שימו לב, שאין כאן פסיקה הלכתית, אלא גבולות גזרה- חלק מוחלטים וחלק כלליים

נכון ופשוט מאד..

אין שום סיבה לסבך ילד תמים שעדיין לא מתעמת עם הנושא הזה. 

מבחינתו זה עדיין צנוע כל עוד הוא קטן,

כשיגדל - יבין מלבד ולא יזדקק להסברים.

אבל הוא במשמעות של ריקוד ושמחה.

רש"י על הגמרא שם:

וחולות. כמו לחול במחולות (שופטים כא):

מחול. סביב לשון מחול הכרם.

בשופטים שם כתוב:

"וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וכו'."

"

וכותב המצודות:

לחול במחולות. ענין רקידת השמחה, וקרוי בלשון מחול, כי הדרך לזמר אז בחלילים, או רצה לומר, בכלי מחול, וכן "וירא את העגל ומחולות".

המחוללות. המרקדות או המזמרות.

סתם כדי להבין, לדעתך, אם זה לא ריקוד אז מה זה כן?

לא כל הגברים חזו בריקודים אלא רק בני בנימין שאחרי מעשה פילגש בגבעה לא הורשו להתחתן ורק כך הם יכלו לחטוף להם נשים

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות