ילדים תמימים ומתוקים שצריך לדעת איך ללמד אותם נושא כזה

זה סטייה בכלל לחשוב על זה כסטייה

ומה הבעיה עם זה שיהודה שכב איתה?

אמא שמתחתנת עם הרבה אבאים

ב.כי כל אמא מתחתנת רק עם האבא/בעל שלה

הכי פשוט ותמים ונכון

אל תייצר בעיה איפה שאין

ואל תתחמק, כי הילדים יריחו את השקר ויחפשו תשובות אחרות

כל הזכויות שמורות לרב דולי בסוק

ששוכבת עם גברים תמורת תשלום.

להזכירכם, מבחינתם שוכבת זה רק שוכבת, ולא שום דבר נוסף

ומן הסתם להכין תשובות מראש

כנראה לגלות חלק מהדברים או לספר סיפור בצורה אחרת במילים אחרות

לא יודעת - אולי היית צריך לספר שיהודה היה צריך להתחתן עם תמר כדי להביא ילד אבל לא עשה את זה ואז היא גרמה לו לעשות את זה בלי שהוא ידע שזאת הייתה תמר

ז#נה נגיד אישה לא צנועה 

לאבא מותר לשכב עם אימא

לשכב גבר עם אישה זה לא סתם לשכב אלא כדי להביא ילדים ותלמדו על זה בעוד כמה שנים

אחרי ששני הבעלים שלה מתו כי הם לא עשו את רצון ה' -תמר ישבה אלמנה , בודדה ועצובה .  היה עוד ילד אחד , אבל הוא היה צעיר מדי בשביל להתחתן . נכון שזה נראה מצב בלי פתרון? נכון , הייתם מתייאשים ? אבל לא תמר . היא היתה אישה עצמאית וחזקה . היא ידעה מה היא רוצה ובסוף היא התחתנה עם יהודה!  

ואיזה כיף -נולדו לה תאומים!

לא הבנתי איפה הבעיה . 

למה לסבך עניינים ?

אז אם חייבים לדלג אני אדלג

השאלה אם חייבים

אני לא חשוב שיש בעיה לומר שז*נה היא אשה ששוכבת עם גברים תמורת תשלום

והיא שכבה עם יהודה ובגלל זה נכנסה להריון,

מה הבעיה?

ילדים בחברה דתית בגיל בזה לא מכירים את המוסגים האלו

בן שלי בתחילת יסודי לומד יל דוד ובת שבע ואמנון ותמר

ורב נותן חלק מהפרטים כדי להסביר איכשהו אבל בן שלי נשאר עם בלבול רציני בראש בכל הנושא כשהוא בעצם לא יודע שהוא מבולבל

אז אני בתהיות - לספר כבר על כל העניין למרות שחשבתי לעשות את זה בעוד שנתיים-שלוש או בינתיים לתת לגלות ככה מן השיעורים על הנושא

אבל הבעיה שכל הסיפורים הם באור די שלילי כולל יהודה ותמר

לא היה בטוח איך לספר את זה

ולפעמים זה בגלל שהוא לא הסביר מספיק טוב

ולפעמים הוא הסביר ברמה מספקת אבל הילד לא הבין 

בגלל חוסר ריכוז או רמת תפישה נמוכה

בסופו של דבר הילדים שלנו ילמדו מה זה אומר  ,ומה ההשלכות החמורות והעצובות של המקצוע העתיק ביותר בעולם . אני תפילה שילמדו רק ממאמרים ומחקרים .הרוב המוחלט של הנשים האלו נאנסות תמורת כסף -בוא נקרא לילד בשמו. 

אין צורך להאכיל אותם בכפית  , ובטח שלא בגיל 7.

הם לא יפסידו כלום . תאמין לי.

ומהאינטרנט?

שיהיו יעקובים כאלו . זה היה הרבה יותר מגניב להיות עשיו. שיהיו יעקוב. 

בשלב מסויים למדתי מהחבר'ה מהשכונה להגיד בן-####  והשתמשתי בזה בלי סוף . אז אחותי הגדולה אמרה לי שלא יפה ולהגיד את זה ושזו אישה שמוכרת את גופה . הייתי כנראה בת 7 , ובעיני רוחי ראיתי אישה שעומדת במקום בו היתה התחנה המרכזית ומציעה לאנשים יד או רגל שלה . זה נראה לי טפשי , אבל לא הבנתי למה זה לא מוסרי. אולי בגלל שהיא מקבלת את הכסף ולא ממש נותנת שיכרתו לה יד? או שיקחו לה את האף?

נדמה לי שבגילאים שבהם ילד מבין שתינוק לא נולד מתוך כרוב או מגיע דרך החסידה, הוא צריך להיות מודע גם לדבר הזה . כלומר גילאי העשרה . לדעתי חשוב גם להעביר לו את המסר -כמה המקצוע הזה הוא בעייתי וכמה ניצול ואלימות יש בו -בפרט בעידן המודרני והמתקדם שלנו . לא חקרתי מה היה בימי קדם , אבל כנראה גם אז הנשים האלו לא ליקקו דבש. 

היום כבר מותר לספר שמדובר בנשים שלרוב עברו התעללות קשה בילדות , לפעמים הן מכורות לסמים , לפעמים יש להם ילדים לפרנס , לפעמים שברו אותן ואנסו אותן כדי להביא אותן למקצוע בגיל צעיר מאד. לפעמים הסמים באו בעקבות המקצוע הקשה . חלק מהנזקים שלו הם שיניים שמרקיבות טרם הזמן , בעיות קשות באגן וסכנה מזיהומים ומחלות סופניות כמו איידס. ובל נשכח את הסיכוי המוגבר לאלימות ולרצח . זה לא רומנטי וזה לא שום דבר . אתה מוזמן לקרוא מחקרים עדכניים בנושא , אם זה מעניין אותך . 

אז היא עמדה באמצע הדרך והתחפשה לאישה שאין לה בעל (מה שהיה נכון)  . פעם נשים היו כל כך צנועות , שאי אפשר היה לראות את הפנים שלהן -רק את העינים . יהודה שלא הכיר אותה התלהב מאד מהעינים היפות שלה . הוא כל כך התלהב שהוא נתן לה את המטה שלו וחבל טוב שהיה לו בהשאלה , אבל אז היא נעלמה ...

אחר כך כשהוא חיפש וחיפש את המטה והחבל  -הוא לא מצא.

בינתים הסתבר לו שתמר נפגשה עם גבר אחר -זה היה אסור באותם ימים . הוא כעס מאד ורצה לתת לה עונש , אבל אז היא שאלה אותו לפני כל האנשים , של מי המטה הזה .והוא אמר -אויש -זה  שלי .

בסוף נולדו להם תאומים .

שוב לא הבנתי איפה הבעיה. 

לפני השיעור? אם אתם קוראים מתנ''ך אז להכין הסברים, מלים שלא משתמשים בהם יום-יום - ליצור מין מילון

בוודאי שמתכוננים, חובה להתכונן, בוודאי לפני שיעור כזה. 

ראשית, צריך לגשת מתוך אמונה גמורה בקדושת התורה, ובכך שהיא "מוגנת". תורה מגנא ומצלא. לגשת בתום, בראש שלא "חושד" בילדים מה יחשבו. הם ב"ה ניגשים בנקיות ואמיתיות.

אח"כ, יש אופן להסביר את הדברים. יש כמה "סוגיות" בספר בראשית המצריכות הסברה נכונה. גם לוט ובנותיו. גם יוסף והאחים. וכו'. נושאים שידועים אצל מלמדים.

ראוי גם להקדים רקע כללי, על צדיקותה של תמר, על כך שידעה כמה חשוב שיוולד ממנה בן שממנו יהיה משהו חשוב בעם ישראל בהמשך. זה נותן "כיוון" אחר לכל הענין.

הנסיון מראה, שאם מכינים מראש, וניגשים בנחת ללימוד - אין שום בעיה.

החוכמה, זה באמת ללמד מראש כך, שחלק מהשאלות כלל לא היו עולות, כי זה היה ברור לכתחילה. וגם על מה שעלה, אפשר לענות.

אבל זו קצת "אריכות דברים" לפרט כאן.

[כשהייתי ילד, בביה"ס אכן המורה דילגה על הפרשה הזו. זה לא עורר סקרנות מיוחדת למה, אבל זכור לגמרי שכך היה. ויש תלמידי חכמים חשובים שאומרים לא לדלג על כלום.

ומי שכותב "סוטים" על התייחסות לכך, ר"ל - רק מראה את הנזק שנקלט כשלא מלמדים תורה כמו שצריך. והופכים דברי תורה ל"מוקצה"..]

אגב, אין צורך להגיע למילה "לשכב", שעוררה כצפוי שאלות. בפרשה לא מוזכרת המילה הזו.

המעשה של יהודה לא היה בכוונת נישואים, והוא היה מותר מעיקר הדין. 

זה בשום מקום לא מוזכר כחטא,

החטא של יהודה היה ששיקר לתמר ואמר לה לחכות לשלה ולא התכוון באמת לתת אותה לו,

על זה הוא מתוודה ולא על זה שהוא היה עם תמר, שזה כלל לא חטא. 

תמר לעומת זאת לא עשתה חטא כלל. 

בוודאי שאחרי מתן תורה, זה מוגדר כחטא. יש הרבה מקורות.

אלא שתמר, כוונתה היתה לש"ש.

מקודשת - מזומנת

(לצערי לא זוכרת מה המקור)

שקדשה היא סוג של זנ-ות ששלובה בעבודה זרה, משהו שאצל הגויים אז היה נחשב מעשה מכובד וראוי וקדוש, ואצל היהודים כמובן תועבה גמורה. יהודה לא היה הולך אליה אם היה חושב שהיא קדשה. מי שחיפש אותה בתור קדשה זה חירה, שהוא לא היה יהודי, ולכן בשבילו זה נחשב לגיטימי לחפש קדשה.

תמר התנהגה בחוסר צניעות. אין צורך לפרט יותר מזה.

ילד בכיתה ב' לא אמור להחשף לכך שיש למילה "שכבה" פרוש נוסף חוץ ממה שהוא מכיר שזה לנוח במיטה.

וממילא כל השאלות שכתבת לא ישאלו.

לדלג על הפרשה לא נראה לי צעד חכם. כי ילד חכם יבדוק על מה דילגו וינסה להבין למה ואז באמת תסתבכו עם השאלות שהוא ישאל.

בנקודות:

הפרשנים מציינים את צניעותה (ולפיכך יהודה לא זיהה אותה).

לפי כללי הייבום אז, אב הבן גם כן מייבם, ועל כן היא הייתה מותרת ליהודה.

תמר רצתה להידבק ביהודה ולהקים ממנו זרע. 

יהודה מודה בעצמו: "צדקה ממני".

מביאה זו הגיע מלך ישראל. 

מעשה תמר מביא לכיתה נושא מורכב, כמו סיפורים נוספים בתנ"ך. יש ללמוד היטב כיצד להציג בפני התלמידים גם את החלק הזה בתורתנו, תוך הדגשת גדלותם של הדמויות.

בחינוך "מי*ני" יש כמה שלבים של חינוך, לפי הרמה של הילדים

מבחינתי הסוגיה הזו היא הזדמנות נפלאה להנחיל ערכים של צניעות וקדושה, להניח את התשתיות להבנה שהדברים האילו הם קדושים וטובים ולא להפך. ולהתחיל להבין את המקום שההפך אסור ולא טוב. 

הייתי שמה לב איזה מסרים סמויים אני מעבירה. 

גיל כזה יותר מתאים מינוח "להתחתן עם" מאשר "לשכב" או ביטוי אחר... 

כי זה העולם שלהם כילדים- לא כי זה בוטה יותר או פחות

תמר רצתה כל כך להתחתן עם יהודה, כי היא רצתה שהוא יהיה אבא של הילד שלה

אז היא התחפשה ושיכנעה אותו להתחתן איתה רק לאותו זמן, ואחר כך הוא הלך. 

פותח גם את הנושא של החשיבות של אבא וילד- להיות מיוחס לאבא שלך, שכל ילד הוא ההמשך של אבא שלו והמשפחה שלו

זה מרחב ענק של נושא זהות משפחתית

פותח גם את הנושא של מצבי משפחה ללא אב- (אם "חד הורית" למיניהן). 

עלול להיות רגיש, תלוי בנסיבות חיי הכיתה. 

תמר הייתה נשואה לבן של יהודה שמת והיה נהוג מנהג ייבום (+הסבר שייבום זה שהאח של הנפטר ואשתו מתחתנים והילד שלהם קרוי על שם הנפטר) וגם הבן השני שייבם אותה (=התחתן איתה) נפטר ולכן יהודה פחד לתת אותה לייבום לשלישי שלא ימות גם.

אח"כ גם אשתו של יהודה נפטרה ותמר הבינה שיהודה לא ייתן אותה לשלה לייבום אז היא התחפשה לזןנה שזה מישהי שמתחתנת כל פעם עם מישהו אחר לקצת זמן (הגדרה נכונה מצד האמת שכן בזמנם לא היו קידושין וגירושין, ראה רמב"ם אישות פ"א) כדי שהוא יתחתן איתה. ויהודה ראה אותה ורצה  להתחתן איתה ונתן לה את המקל החותמת והפתילים פיקדון עד שישלח לה שה (+כדי שהיא תסכים להתחתן איתו).

אח"כ הוא גילה שיש לה תינוק בבטן וזה אומר שיש לתינוק אבא והיא התחתנה עם מישהו וזה אסור לה כי היא צריכה ייבום אז הוא רצה להעניש אותה, ואז היא הראתה לו את הדברים שלו והוא הבין שזה בעצם הוא זה שהתחתן איתה ולכן זה בעצם היה ייבום כמו שהיה נהוג (אבל לא כמו ההלכה שנתנה במתן תורה) והיא בעצם הייתה בסדר.

ואז נולדו תאומים על שם שני האחים שנפטרו שהיו הבעלים שלה.

פשוט חתונה, בלי פירוט המעשים.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....