אני בכיתה ט' אבל במחוייבות אישית מטעם התיכון שמתחילים אותה מכיתה ט'..

וכן, אני באמת מתנדבת..

היה כמה אופציות, קשישים, ספריה, חונכות, מועדונית, או משו אחר שעושים לבד כמו עלה או סבא וסבתא או כל דבר אחר שהרכזת מאשרת..

וכל אחת בוחרת מה שמתאים לה..

ולא, לא יצא לי לחפש משהו יותר מעניין כי רציתי משו בקטנה, קרוב לבית.

ואשריכם על ההתנדבויות.

להתנדבות עוד לפני שידעתי על המחוייבות אישית, בסוף זה יצא טוב גם בקטע הזה...

בוחרים לבד. מי שרוצה הישיבה יכולה לעזור לו למצוא.

לא חיפשתי משהו מיוחד, חונכות- דיי קלאסי.

אני עדיין לא צריכה. אבל משעמם אז הולכים להתנדב..

וזה נכנס לי למחוייבות אישית. שנה הבאה..

לא מתנדב מטעם הישיבה אלא מטעמי" במד''א ונכנס להדרכה אוטטו...בחרתי בה בגלל שזה דבר חשוב ועזר..

כשיש את הרצון החזק הזה להוסיף טוב, אתה פשוט מוצא את הדבר שאתה מרגיש שהכי תיתן בו... יש הרבה מאוד מקומות, ומיוחדים.. אני הגעתי אליהם בעיקר מחברות ואנשים מסביבי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....