הנה עובדה קטנה. אתם תמותו.

ואני יודע שאני אוכל לעשות את זה כי נסעתי ללונדון לבד לגמרי וכי פתרתי את התעלומה "מי הרג את ולינגטון?" ומצאתי את אמא שלי והייתי אמיץ וכתבתי ספר וזה אומר שאני יכול לעשות הכול.

עין קיקלופ רעה. עין קיקלופ חסרת תנועה. פקוחה רק למחצה. וילד קטן, לבן, חרישי, חופר באצבעות ידיו באדמה מתה, חופר מהר, מביט נפחד מעבר לכתפו אל עין קיקלופ קטנה חסרת תנועה, מי יודע אם אינה רואה אותו, מי יודע אם אינה מערימה עליו,

תרשה לי רק לציין בפניך, לא להצליח לנשום? זה באסה! מאכזב לגמרי. לגמרי.

-"אתה מתרגל לכך שהעולם פועל בשיטה מסויימת, שנדמה שאין דרך לברוח"

-"לפעמים עליך לאבד שליטה אם את רוצה לגלות מה החמצת"
(19 דקות, ג׳ודי פיקו)

"אני כאילו כמו רימון יד, ובאיזשו שלב אתפוצץ, והייתי רוצה לצמצם את מספר הנפגעים, אוקי?"

"כשאני מנסה להסתכל עליך ככה, כל מה שאני רואה זה את מה שתצטרך לסבול בגללי"
(אשמת הכוכבים)

"יש שאלות שאין עליהם תשובות, יש שאלות שיש להם תשובות, אבל התשובות מורכבות ומסובכות, ולא תמיד אפשר להבין אותן, ולא כל אחד יכול.
אין שאלות שאי אפשר לשואלן."

"כשאת מגבה מילים במעשים, את מעמידה מאחורי המילים קיר תומך, נותנת להן מציאות להאחז בה. לכן, גם אם נאמרו מילים, אפילו לא נעימות, אל תבססי אותם במעשים. אל תתני להן כח כבידה. תני להן כמה שיותר לפרוח, להיעלם, להתפוגג באוויר."

"יש דברים שהם חזקים ואיתנים ויציבים לעולם. ואם היה נדמה לנו שהם מתנדנדים קצת ברוח, זה רק בגלל שהיה ערפל"
(שביל בצד, נעמי צוובנר)

-"לתהות למה שרדת לא עוזר להישרדות"

-"אל תפחדי מהמקומות האפלים שלך, אם תצליחי להאיר אותם תמצאי שם אוצר"

-"אני חושבת שאמא מאמינה בזה, זה לא אטמר שזה נכון. אולי היא פשוט היתה צריכה להאשים מישהו בכל מה שקרה"

-"לא מפסיקים להלחם רק כי מתחילים להפסיד"
(כוכב הכסף)

"..קיבלת מתנות ואת לא פותחת אפילו תעטיפות.."
(מחנה הקיץ של אדון הוא)

"הלב שלה, שעמד רק לפני רגע במקומו הנכון, מלא שמחה ואהבה ורצון טוב כלפי העולם כולו - צונח פתאום מטה מטה, למקום שבו מתנפצות האשליות ונקברות התקוות"
(הזדמנות שניה)

"נח לה לסגור את הדלת, ולדמיין שסגרה גם את כפתור ההפעלה של העוךם, והוא אינו רוגש סביבה יותר"

"כי לפעמים, דווקא כאשר אתה משעבד את עצמך, אתה הופך לבן חורין"

"נסינה להבין כשאני מדברת בשקט, כדי שלא אצטרך לצעוק"

"מסתובבת ומתהפכת ברכבת הרים, ופוחדת פחד מוות, ואז נאחזת בחיים"
(אולי היא בתוכי, תמר מור)

"שאוהבים מישהו, לא רואים את החלקים שלא אוהבים"

" אתם יודעים שמישהו מתאים לכם, שהדברים שהוא לא צריך להגיד חשובים עוד יותר מהדברים שהוא אומר"

"את לא אבודה, את צריכה עזרה"

"נכון אני מתרגזת לפעמים? זה בגלל שזה הדבר היחיד שאני עוד מצליחה להרגיש. ואני צריכה לבדוק את עצמי, לוודא שאני באמת כאן"
(שירו של הלב)

"אילו היו אומרים לה אז מה תיהיה היום-לא הייתה מאמינה לכך.זה בדיוק מה שהיא מנסה לומר להן:אל תתייאשו.המשיכו לנסות להגשים את החלומות שלכן.אולי לא כולם,אבל לפחות חלקם-מתגשמים" 
(כמו תחנה מרכזית, יעל רועי)

שתיקתן מלאה בדברים שהם מעל למילים
(בהתהוות, רבקה)

"אני גרה בשכירות בתוך גופי שלי"
"בהחלט רצוי שלסערות תהיה תכלית כלשהי"
(אני עדין כאן, קללי אביט)

"זה תסכול, והוא כואב יותר מכאב"
(שבט אחים, חיה לב)

"הכביש המהיר המשמים הנשקף מהחלון לא יכול היה לכבות את האש הבוערת בתוכה עוד ועוד"

"קול השם בדממה דקה, השם לא שותק אלא עונה לנו בקול שאיננו מכירים"

"מאבק לאומי שאין בו להט של קידוש השם הוא חסר תכלית ונועד לכישלון"

"משאלות אמיתיות זקוקות לזמן הבשלה ארוך"

"שקט של ספריות, כזה שמבעד לשקיפותו ניתן לחוש מידי פעם באותיות מתעופפות"
(שיעור מולדת, הדסה קלוש)

"הוא צריך ללמוד לחיות בלי שאהיה לצידו, כי אני לודעת כמה זמן אוכל להמשיך ככה בלי לטבוע"

"עכשיו סודות מגדירים אותי"

"הלילה ההוא שבר אותי למיליון רסיסים ופיזר אותם ברוח, כמו עלי שלכת מתפוררים"

"את פשוט בורחת מהחיים, ואת לא יכולה לשלוט בהכל. גם אם את רוצה"

"אני חייבת להיות כמו שאני עכשיו, אחרת לא אצליח לנשום. בבקשה תעזוב אותי בשקט. האש המחורבנת הזו אולי קיימת, אבל אני רוצה שהיא תיעלם."

"היא היתה מסוג האנשים שיודעים ליפול שצריך"

"אני רוצה להיכנע, רק למשך כמה שעות, לתת לקשר הסבוך שבתוכי להיפרם אני רוצה לתת לעצמי חנשום שוב, אבל פוחדת מאיבוד שליטה-פוחדת שאצטרך להרגיש הכל, כולל רגשות האשמה שלי"

"מה שאנחנו לא זוכרים לא יכול לפגוע בנו, נכון?"

""אני רק רוצה לנסוע הביתה, להיכנס למיטה ולכבות לעצמי את המחשבות"

""את מתנהגת כאילו את שוב בדרך למקום האפל ההוא"

""אבל יומאחד, כשהוא יהיה נשוי עם ילדים ויהיה מאושר, הרגע הזה לא יהיה חשוב מבחינתו"

"את לא תינוקת, את פשוט בתוך המציאות"

"אני פוחדת להרגיש הכל ואז לאבד הכל"

"האם אי פעם אהיה יציבה מספיק לעזור לאנשים במקום להיות הסיבה לבעיות שלהם?"
(אלה ומייקה)

"העובדה שאתה יודע היכן הזרוע שלך שבורה, עוד לא אומרת שאתה יודע איך לתקן אותה"
(התעוררתי לבד)

"אולי, אם אתן מעצמי, אמצא את האושר, ואולי, בחלוף הזמן, אמצא דרך לחזור לחיים"
(הפונדק במחוז רוז, דבי מקומבר)

- אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יוודע איפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עימנו..

- ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.

- מרשעים יצא רשע, וידי לא תהיה בך.

- לו חפץ ה' להמיתנו לא לקח מידינו עולה ומנחה...

- ה' א-לוהים זכרני וחזקני נא אך הפעם הזה הא-לוהים...

- וישלח ביד נתן הנביא ויקרא שמו ידידיה, בעבור ה'.

- יחי אדוני המלך דוד לעולם!

- אבל אדוננו המלך דוד המליך את שלמה

- למה ככה רימיתיני ותשלחי את אויבי וימלט?

- גם אני ידעתי, החשו.

- בלחי החמור, חמור חמורתיים, בלחי החמור הכתי אלף איש..

- אהה אדוני והוא שאול..

והכי אהבתי את את "יחי אדוני המלך דוד לעולם"