כמוני
כל הלילה
אני ער. וגם אז הייתי ער, ואני לא מסכן בכלל.
פלונטר היפהלא מצליחה לישון עדיין בגלל השיעול הזה...
ובכל זאת אני חייבת ללכת מחר לבצפר בגלל המבחן...![]()
אני יהיה במבחן מחר כמו איזה זומבי
(אבל לא שמח..)
אוווף
מתה כבר לישון
כיף לכם שאתם עכשיו ישנים לכם שינה מתוקה![]()
-כמו שאני חולמת... האא... (חולמת ועירה- המצב כבר נעשה קשה)
...
יאאאאא!
מסתכלת בחלון ורואה ת'זריחה
אמא'לה!![]()
זה לא משמח
כי זה אומר שעוד מעט אמצא את עצמי בבצפר (חצי גוססת)
הצילו!
איך זה קרה כ''כ מהר?
לא!!
מה אני עושה????????????![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
הלוואי שהלילה היה מתחיל שוב. ה-ל-ו-ו-א-י-!
אוף המבחן שמחר חשוב ואני חייבת לבוא.. ![]()
מה יהיה ? ? ? בא לי להיבלע באדמה |מיואש|...
היית ערה כל הלילה או שהצלחת לישון איכשהו בסוף?
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)