שלום לכולם,
אני מחפשת ספר שנכתב ע"י אדם ירא שמים המדריך הורים כיצד לחנך מגיל קטן, מהגיל הרך ממש,
למיניות בריאה. כל העניין של יחס בריא לגוף, איך ומתי מספרים על איך מגיעים הילדים לעולם וכו'.
מישו מכיר?
שלום לכולם,
אני מחפשת ספר שנכתב ע"י אדם ירא שמים המדריך הורים כיצד לחנך מגיל קטן, מהגיל הרך ממש,
למיניות בריאה. כל העניין של יחס בריא לגוף, איך ומתי מספרים על איך מגיעים הילדים לעולם וכו'.
מישו מכיר?
שצריך לחנך ילדים מהגיל הרך ל"מיניות".
יחס בריא לגוף, הוא דבר טבעי ונורמלי, ואינו צריך חינוך כזה דווקא.
וגם הנושא השני, אינו מצריך זאת.
כל דבר בזמנו. וכמובן, בצורה נכונה.
לפני זה בכלל לא נראה לי שצריך בכלל לדבר איתם .
סביב גיל 6-7 אולי תלוי בבת/בן וגם בחברה . אם הם שואלי ורוצים לדעת אז אולי .....
בכלל לא מדובר רק על מתי לדבר עם הילדים - חינוך ליחס לגוף עובר בהמון דרכים לא מילולות. שיחה מפורשת היא חלק קטן מאוד מהתמונה (וגם היא עשויה להפתיע ולהגיע בגיל מוקדם יותר).
כדאי להורים לחשוב על הנושא, לשים לב למה שהם משדרים בהקשרים שונים, לא להתעלם ולדחות שהילד יגדל.
המסרים שמוטבעים בגיל הרך הם אלה שמשפיעים בהמשך החיים יותר מכול.
שמירה עליו ובהמשך גם דברים נוספים.
וכן, מאמינה שמגיל 0 צריך לחנך לזה.
כמובן שבכל שלב מה שמתאים.
אבל אם לא נתכונן מראש לשאלות והתעניינויות של ילדינו בנושא הזה,
אנו עלולים למצוא את עצמנו מופתעים ונבוכים מול שאלות כאלה,
וזה עלול להיות מסר לא טוב.
של הדברים הללו בשם הזה, מראה על תפיסה לא נכונה.
ברור שחשוב לשים לב (מה שכתבה בהתהוות) מה משדרים בהקשרים שונים. אבל עצם ההגדרה של דברים כ"כ פשוטים וטריוויאליים ("יחס לגוף") כ"חינוך למיניות", הוא עצמו תפיסה בעייתית. לדעתי, הורה ש"משדר" במחשבתו הסמויה, שזו המשמעות, זה עצמו כבר שדר מוטעה...
לא אומר שלא צריך לחשוב איך להתייחס ומה לענות לשאלות, כמו בכל תחום. וגם לא צריך להיות "מופתעים ונבוכים".. לכל היותר אומרים, אני עסוק/ה כרגע - עוד מעט אענה, וחושבים בינתיים...
כמו ש"שלום בית" הוא מושג רחוק מאוד מעולמם של ילדים רכים, ובכל זאת אפשר לומר שאנחנו מחנכים אליו מגיל אפס בדרכים שונות, ודברים שנטבעו בגיל הרך משפיעים עליו מאוד --- כך אין פסול מלומר שגם כשאנחנו מחנכים ליחס בריא לגוף, אנחנו בעצם על הדרך מחנכים גם למיניות בריאה, ואין כאן עיוות.
שבוודאי חינוך ליחס נורמלי לגוף, משפיע בעקיפין גם על דברים נוספים שקשורים לכך עם הזמן - כמו שמשפיעה הקרנת יחס נכון לחברים ולאחים וכו' וכו', כפי שציינת יפה.
גם אין בעיה שבאיזשהו מקום, בראש, אדם מודע להשלכות החיוביות שיהיו לחינוך לדברים כאלו, גם בעתיד הרחוק יותר, מעבר לערכם העצמי.
אבל לא בריא בעיני, להגדיר כך. בגיל צעיר, לא זה מה שמחנכים אליו. לא שייך לשם. ולא טוב לחשוב על זה יותר מידי בהקשרם. כל שלב ועניינו. לפעמים, עצם ההגדרה הזו, יכולה לבוא מחינוך קיצוני הפוך שאדם חווה, ואז הוא אומר לעצמו, אני אחנך מגיל צעיר.. אבל זה מה שאמרתי, צריך להיות נינוחים. אם אתה תעלה על הכביש הנכון, תגיע למחוז חפצך, גם אם בינתיים תיהנה מהנוף שבדרך. אם תחנך בצורה נורמלית ורגועה, גם התחנות הרחוקות יותר תגענה בזמנן. בינתיים, חשוב על הילדים עם מה ששייך אליהם.
כלומר: יש הבדל בין לומר שאם מחנכים ליחס בריא לגוף, אז "על הדרך" בעצם מחנכים בכך גם לדברים שהשלכתם רחוקה יותר, כפי שכתבת - לבין לומר "איך מחנכים למיניות בריאה מגיל 0" ולהתכווין לחינוך ליחס בריא לגוף וכד'.
[ולגבי ה"תואר" - נו.. חודש אדר.. מכל מקום, לומדים הדדית]
ובשולי הדברים: לא כל מה שמגדירים היום "חינוך בריא ליחס לגוף" הוא באמת חינוך בריא. לפעמים זה בדיוק ההיפך - והאנארכיה המוסרית הגויית תופסת עליו טרמפ, לטשטש כל הבדל בין הנשמה לגוף ולהקהות כל רגש אנושי נורמלי. כמו שגם יכול להיות עיוות בהקצנה לכיוון השני. חינוך בריא, כולל גם שלוה וכבוד ואי-היסטריה, ויחס נורמלי ושמח, וגם התפתחות של צניעות ובושה טבעיים. ותחושה טבעית של הבדל היכן נמצאים.
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.