"האם אפשר להיות קדוש ולהשאר נורמאלי?"הלב והמעין.

מכירים את השיר?

 

"האם אפשר להיות קדוש ולהשאר נורמלי 
להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי 
להתבגר ולהשאר טוטאלי 
להתאבד על החלום באופן רציונאלי 
למצוא ת'רגש בשגרת הריפיט 
לשים תחפושת ולזכור ת'תכלית 
ליצור פאנק-היפ-הופ ולשמור על הביט 
ושעדיין יקראו לזה מוסיקה יהודית" (מתוך השיר איזון- חנן בן ארי)

 

אני אישית מאוד התחברתי אליו כי זה באמת דברים שאנחנו נפגשים בהם ביומיום (בתור בני אדם דתיים), כל מיני שאלות שנתקלים בהם רק במילים קצת אחרות. 

 

רציתי לשמוע מה אתם חושבים על כל השאלות האלה?

 

לי אישית, בשורה הראשונה אין ספק, אפשר להיות קדוש ולהשאר נורמאלי! לגבי האחרים אני עדין בודקת קצת עם עצמי.

 

חשוב לי בעיקר לשמוע מה אתם חושבים על השורה המודגשת.

 

ר' יהודה הלוי אמר כבר "עבד ה' הוא לבדו החופשי"אהבת איתן

אקדים ואומר, שמה שאכתוב זה רק דברים ששמעתי, לא בהכרח שאני מרגיש כך, זוהי עבודה..

וכן, להיות חופשי זה לא לעשות את כל מה שבא לי, דייקא.

הראיה הפשוטה לזה היא החופש הגדול, אדם שמחליט שהוא עושה מה שבא לו בלבד,
יצא מהחופש הגדול מרוקן, כשהוא הרגיש שלא עשה כלום, וזוהי הרגשה נוראית.

אז כן, החופשיות הזו לבחור בטוב ולהרגיש טוב עם עצמך,
זה דווקא אם לא עושים את כל מה שבא לי.

אבל זוהי עבודה...
בהצלחה.

אין סתירה בכלל בין קדושה לחיי מעשה.נפש חיה.

כותב הרב קוק כך-


..."כשהנשמה הומה לאור היותר בהיר, אינה מסתפקת באותו האור הנמצא מהצדק גם במעשים היותר טובים, לא באותו האור הנמצא מהאמת אפילו בלמודים היותר ברורים, ולא בהיופי - אפילו בחזיונות היותר מפוארים, אז מתנול העולם בעיניה: 
היא כל כך מתרחבת בקרבה, עד שהעולם כולו עם כל גשמיותו ורוחניותו גם יחד, עם כל גילוייו החמריים והרוחניים, 
נדמה לה לבי עקתא ואוירו נעשה לה מחנק. 
הם מבקשים מה שהוא למעלה מכחם, מה שהוא לעומתם אין, ולהפך אין ליש אין יכולת גם ברצון לרצות, על כן יחלש לפעמים כח הרצון וכל עז החיים באנשים אשר דרישת אלהים היא מגמתם הפנימית."
 

הרצון לרוחניות הוא כזה 
שיכול להשבית כל רצון אחר
ולצבוע אותו בצבע קודר משהוא באמת; פשוט ונחמד ככל שיהיה הרצון. רק משום שהוא "לא בא לנו טוב" בעין הרוחנית ובצימאון לאל חי ש'לא ראוי' כביכול שייתגלה גם ביומיום הפשוט.
ולא כך הוא.

אבל

זה לא סותר בכלל בכלל חיים נורמטיבים
כביסה
כלים
סידור דברים
שטיפה
קריאה
כתיבה
התבוננות בנוף
התבוננות בתוכי

כמו שראיתי והיטיב לתאר כך: 
"...האלהות המתגלה בעולם, 
בעולם בכל יפיו והדרו,
בכל רוח ונשמה,
בכל חי ורמש, 
בכל צמח ופרח, 
בכל גוי וממלכה, 
בים וגליו, 
בשפרירי שחק ובהדרת המאורות, בכשרונות כל שיח, ברעיונות כל סופר, בדמיונות כל משורר ובהגיונות כל חושב, בהרגשת כל מרגיש ובסערת גבורה של כל גבור. 
האלהות העליונה, שאנו משתוקקים להגיע אליה, להבלע בקרבה, להאסף אל אורה, ואין אנו יכולים לבוא למדה זו של מלוי תשוקתנו,
יורדת היא בעצמה בשבילנו 
אל העולם ובתוכו, 
ואנו מוצאים אותה ומתענגים באהבתה, מוצאים מרגע ושלום במנוחתה."

הבנה חדה
מפלחת
שכל המעש הזה-
השמש, הטיול, הלמידה, הבישול, סדר הבית ונקיונו, היחס הנאות ליהודים מוכרים ושאינם-

הוא שביבי אור
מהדבר הגדול 
הרוחני
שנקרא אור השם בעולם.
כבוד השם. 
אלוקות.

ממילא 
אם /כשנבין 
שכל ניצוץ קטן כזה 
הוא הזדמנות בשבילנו להיקשר=להצתוות [צוותא וחיבור] להשם ולגלות אותו פה למטה
ובזה הוא מתייקר דווקא במעשיות של תחתיות ארץ. 
דווקא בכלים פשוטים, 
בעשייה...
"לדעת- (לחבר את) כל רז סודך... מידי דברי בכבודך - (ממילא זה כי) הומה לבי אל דודיך" 
והכל מתחבר בפסיפס מעניין
"אל מקום אחד"

"הגלויים (שכל הדברים החומריים הללו) הולכים הם במהלכם ומתעלים, הולכים ומתבלטים לעיני כל 
שהם באמת הנם גלוים של כל - הטוב. והשפע הזורם בכל-הטוב, 
המנשא את שורש הנשמה אל עליוניותו, המקטין בעיניה את העולם החמרי והרוחני וכל הודו ותפארתו,
אותו השפע עצמו מחדש עליה את כל העולמים 
וכל היצורים לובשים צורה חדשה,
וכל מראה של חיים מעורר ששון וישע, וכל מעשה טוב מרנין לב,
וכל למוד מרחיב דעה.

המצרים הצרים של כל אלה  (=" זה ארצי. זה מעשי. זה קשה . זה לא קשור להשם.... זה מאד גשמי וגס...")

אינם דוחקים את מרחבה של הנשמה, (מכיון שכאשר)
שהיא מסתכלת תיכף ומיד,
ורואה שכל אותם הניצוצות הקטנים הולכים ומתעלים,
הולכים ומתאגדים
ונצררים בצרור החיים המלאים."

השיוך של כל המעשים הקטנים
למקור הכל
נופך בהם אופי ואופן אחר. 

וככה
השם נמצא. 
"גם בשטיפת צלחות.... "

וזאת גדולה. 
לתפוס את ההבנה החשובה הזו
שהשם נמצא גם במטבח ובטיפול בבית ובילדים ושזה חלק מכבודו.
לחיות באופן מעשי ביותר
בכל תחומי החיים
גם הפשוטים
יומיומיים
ואפרוריים אפילו
כיהודים שומרי חוקותיו.


צריך לקרא את התוכן הזה 
שוב. ושוב. ושוב.

ולשמוח בהשם
ש שש ושמח 
בדירתו
אצל עם קרובו
במטבח
בסלון
בכביסה
עם הילדים בגינה.. 
...
 

הממליך מלכים ולו המלוכה
יוצא לשדה ונותן תורה
שמכתיבה ומזכירה
בכל תחומי החיים
הקטנים
משעממים
ואפורים
לקשר את עצמנו לאלוקים...!!!!
ואז
הם נצבעים
בצבעים ומבעים
נעימים
כי הם שביבי זהב
מהכתר שלו ית'.
 

וזה כיף. ומיוחד.

במבט פשוט יש, זה לא נכון לתאר את המציאותאהבת איתן

כשלמה, ואין שום סתירה,
ישנה במבט פשוט
בעומק אין סתירה כלל וכלל .

אבל זו עבודה. 
(לענ"ד)

יש קדושה בתוך חיי החול ויש קדושה נבדלת ( - שבת)סוג'וק


מקור^^- "זרעונים"/ צמאון לא-ל חינפש חיה.


זו דעתי!סתמישוו
אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי. (אולי קדוש זה הנורמלי?)

אי אפשר להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי (רק צריך לשים לב מה פירוש ההגדרה של חופשי ושל לעשות מה שבא לי. אם זה על יהדות זה ממש קו גבול דק. יש מדרש שאומר: אל יאמר אדם לא רוצה אני לאכול חזיר, אלא יאמר רוצה אני אלא שאבי שבשמיים גזר עלי כך. יענוו שאני רוצה לאכול חזיר אבל אני לא אוכל כי אני מאמין בתורה ובה', אז אני לא חופשי. אבל אינלך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.. טוב, חח זה באמת קצת מסובך בשביל הודעה)
בגדול, יש רצונות פנימיים ויש רצונות חיצוניים .. בד"כ לעשות מה שבא לי זה מהרצונות החיצוניים, לכן.. אני חופשי ועושה מה שאני רוצה מהרצונות הפנימיים, אבל מה שבאלי, את זה לא..
בתקווה שהיה מובן

להתגבר ולהישאר טוטלי - מה הוא רוצה?

אפשר לשים ת'חפושת ולזכור ת'תכלית.

ליצור פאנק היפ הופ ולשמור על הביט ושעדיין יקראו לזה מוזיקה יהודית.. שיהיה, נלך על כן
לא.אריק מהדרום
כי המציאות משוגעת.
שתי דוגמאות שלפי דעתי יסבירו קצתשאג
שבת-אפשר לחשוב "איזה עונש אני לא יכול..." או "סוף סוף אני יכול לא ל..." כלומר תלוי איך מרגישים כלפי זה

לימודים-אם מישהו רוצה להיות למשל רופא הוא לא יהיה חופשי להיכנס ישר לחדר ניתוח-הוא יוגבל כלומר חופש לא תמיד כדאי ולא תמיד רצוי
משל יפהמחדשת כוחות
שאולי יתאר את השורה-
להיות חופשי בלי לעשות כל מה שבא לי

תחשבי שאת עומדת על הגג של עזריאלי.
אם לא יהיה גדר שמקיפה את כל הגג, איפה תעמדי?
בטח באמצע בלי לזוז.. לא תתקרבי לקצה בלי גדר..
אם כן יהיה גדר אז איפה תעמדי?
איפה שתרצי!
הגדר זה התורה והמצוות.
אנחנו חושבים שאם נעשה כל מה שבאלנו בלי גדרות, גבולות, אז זה נקרא להיות חופשי. אבל בעצם זה הפקרות.
כשכן יש לנו את הגדר והגבול, אז אנחנו באמת חופשיים.
הגויים ובעצם כל מי שלא שומע לתורה והמצוות הם עבדים, ממש לא בני חורין. עבדים לתאוות, ליצרים, לסיפוקים האישיים שלהם. אין להם באמת חופש.
לא צריך ״לעשות כל מה שבא לי״ בשביל להיות חופשי.
יפה!וממילא כשהכייפים מגודרים בתורה ומצוות הם אמיתייםנפש חיה.
ומשמעותיים
אחלה משל! יפה..סתמישוו
וואי, זה יפההלב והמעין.


ממש יפה תודה !חליל הרועיםאחרונה
מעיןשבוןפיקולו
כדי להיות קדוש ומאוזן צריך לעבור כמה שלבים:
א. להתחתן: להגיע למצב טבעי וישר . כי אם עוד לא התחתנת ה"קדושה" עשויה להיות מסווה לבריחה. צריך להשתמש ביצר כדי לרצות ולגרום לחתונה באופן טבעי. קדושה קיצונית עשויה לגרום להתנהגות לא טבעית שתרחיק אותך מחתונה ומבן זוג. גדרי ההלכה לצניעות שומרים דיים על גדרי קדושה.
ב. רק אחרי חתונה אפשר ל"קדש את עצמך במותר לך" בתנאי שזה לא על חשבון החומריות של בן הזוג.
ג. כשמביאים ילדים והרבה , לא צריך הרבה להתאמץ הם יעזרו לך להיות קדושה.
בקיצור קדושה נועדה לאזן את המשיכה החומרית של החיים למי שיש לו חיים ויש חשש שהיצר יעוות אותם על זה נאמר : הרואה סוטה בקלקולה (והוא מרגיש שהוא נמשך לעיוות) יזיר עצמו מן היין. ואז הוא נקרא קדוש.
לעומת זאת, מי שעדיין לא זכה ל"חיים" הוא לא במסגרת מאוזנת, צריך לדאוג לדבר אחד: להגיע אליה. אם "יקדש" את עצמו כתחליף, עליו נאמר "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" כי הוא ציער את עצמו מן היין במקום להגיע לדרך מאוזנת. (עע שיטת הרמבם, הלכות דעות+8 פרקים)
שאלה על המשפט הראשון..אני מקליד...
מה הכוונה בנורמאלי?
לעשות כל מה שבא לי זו עבדות.פינג.

זו עבדות נוראה לתאוות.

תחשבי על אדם שמן מאד, סוכרתי, עם לחץ דם גבולי.

הוא עומד מול עוגת קצפת ויודע, שאם יאכל אותה עכשיו, היא תזיק לו מאד מאד.

הוא אומר לעצמו, לא. אל תאכל את זה, זה לא טוב!

אבל בא לו. כ"כ בא לו, שהוא לא מצליח לעצור בעצמו, ואוכל הכל עד הביס האחרון.

אני יכולה להבטיח לך שהוא לא נהנה מן הטעם. האשמה מתערבבת לו עם הסוכר,

הקצפת מתפוגגת בתוך האכזבה מעצמו והיאוש, מכך שהוא לא מצליח לשלוט במצב.

 

איזו חופשיות נפלאה היא לעמוד מול מצב מורכב, להחליט החלטה מושכלת,

ולעמוד בה. לא להיכנע לאינסטינקטים ורצונות ותאוות.

החופש לבחור ולהחליט,

הוא בעיניי המתנה הכי גדולה שהופקדה בידי האדם.

(את התאוות, למשל, אפשר לקחת ממך,

אפשר לאסור אותך בחדר של ארבע קירות ולשלול ממך עוגות קצפת ותענוגות,

אבל את ההחלטה מי להיות, את החופש לבחור בטוב - אין בעולם כח מלבד הקב"ה שיכול ליטלו מאיתנו.)

ממליץ על הספר "התורה משמחת"לשם שבו ואחלמה
על הרב שלמה זלמן אוירבך
דוגמא לאדם רגיש, אנושי, אכפתי, נורמלי, וקדושששששששששששששששש
קדושה = נורמליותסוג'וק

מי שלא בקדושה ( - "עם הארץ") הוא חסר דעת אמת שלמה

 

קדושה לא הולכת עם "המוניות"

קדושה היא "היפך נטיית ההמון" 

קדושה כוללת נבדלות ופרישות - קדושה שאנו עוד לא חווים בדורנו

 

ולגבי "חופש"

כשממתינים וממתנים את ה"בא לי" מגיעים לחופש האמיתי שאיננו תלוי

זה קצת סותר את הציטוטאני מקליד...
"ממלכת כהנים וגוי קדוש" תפקידו של עמ"י..
התכלית שתהיה בימות המשיח כשהקדושה תיגבר על ההמוניותסוג'וק


מאיפה אתה מביא אתזה?אני מקליד...
רמבם למשלסוג'וק

"ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"

נראה לי שאפשר אבלארי-אל
זה המון מאמץ לחלק מהאנשים. יש לי חברות עם אמונה חזקה מאוד שאפשר ללמוד מהן הרבה והן אפילו יותר מנורמליות. אבל לפעמים להיכנס לעומק של התורה זה מבלבל, מניסיון.
ברור שיש קשיים ונפילות בדרך, אבל וודאי שזה אפשרי..אהבת איתן

מי שחושב שלא יהיו קשיים בדרך קצת חי בסרט,
אין אדם עובד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם..

 

השאלה המתבקשת היאאבוקת סוכר
מה זה נורמאלי?
הנורמה היחידה היא התורה
אם כך אין סתירה בין קדוש שמתנהג לפי חוקי התורה (הנורמה) ו''נורמאליות'' . זאת דעתי.
גם אם אפשר זה נורא מסובךטוביה2

וגם בתנך מופיע יותר מפעם אחד שמתייחסים לנביאים כאל משוגעים

 

אבל השאלה היא האם זה משנה - כלומר אם אני מצליח להגיע לקר נכון עם ה' אז מה אכפת לי מה אחרים חושבים עלי

 

כמובן שאצל כל אחד זה קיים - בעני חילונים כל הדתיים הם פגאנים משוגעים (ע"פ הקרובים החילונים שלי) 

ובעני אחרים דברים אחרים הם שיגעון - בסוף איפה שאני באמת קשור בה' האחרים לא ממש משנים לי 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך