מה דעתכם על פמיניסטיות דתיות?
אתם מגדירים אותן 'דתיות לייט' ?
האם דעותיהן מנוגדות להלכה?
הם כאילו דומות לרפורמיות?
אשמח אם תענו...
. ![]()
מה דעתכם על פמיניסטיות דתיות?
אתם מגדירים אותן 'דתיות לייט' ?
האם דעותיהן מנוגדות להלכה?
הם כאילו דומות לרפורמיות?
אשמח אם תענו...
. ![]()
תלוי מי..
יש כאלה רציניות מאוד מאוד,
ויש כאלה שפחות..
להכליל את כל הפמיניסטיות כדתיות לייט זה לא נכון ולא אמיתי כלל.
נשים שחושבות שהן משפרות את מעמד האישה אבל הורסות את כל הייחודיות שלה
אותך כל רגע ממש. הקב"ה רוצה רק להיטיב לנבראיו. יש נשים שרוצות לחכות את הגברים. זה בדר"כ מחוסר הבנה והערכה עצמית נמוכה במובן העמוק . ממש לא הייתי רוצה להתחתן עם אחת כזאת.
וכל הכבוד למי שיוצא נגד.
הוא נזעק על זה שהיא זילזלה בו.
לפחות ככה אני הבנתי את זה...
לנשים בתורה. ייחודי אולי כן![]()
ונראה לי שקצת הגזמת עם הכופרת חמוד
ולא אני אמרתי כופרת.
עלייך לא אמרתי כי לא היה ברור לי מה התכוונת.

גם אני ממש לא מסכימה. כן, שונאת פמיניזם. ואני חושבת שאת טועה בגדול. אבל נחת קצתו...אם את רוצה, אשמח לפרט לך באופן מושקע יותר כשיהיה לי זמן מה הייחודיות המדהימה לפי התורה...
וסליחה אם ריחפתי וטעיתי בתגובתי

שיש הבדל בין גברים לנשים.
הבדל בכל תחום ועניין.
בס"ד
פמיניסטיות דתיות זה פשוט פמיניסטיות שגם שומרות מצוות. לא חייב להיות קשר בין השניים.
פמיניזם זה בסה"כ לתת לאישה את האפשרות להחליט ולבחור בדיוק כמו שיש לגבר.
אין שום סיבה בעולם שאני אקבל פחות כסף בעבודה.
ואין שום סיבה בעולם שיתייחסו אלי בצורה אחרת כי אני אישה.
מותר לי לפתח קריירה, מותר לי לעשות הכל.
מותר לי גם להיות מרצה ומותר לי גם להשכיל.
מותר לי לבחור ומותר לי שהאופציות יהיו פתוחות בפניי.
זה לא מרצון להידמות לגברים, זה מרצון שתהיה לי את האופציה למצות את עצמי בדרך שלי.
ואין שום סיבה שזה לא יהיה ככה.
גם לא הלכתית.
אתם אולי מונעים מסטיגמות, אבל תכירו את הנושא ואז תדברו.
[גם אם תלכו לאלה שחושבות שצריך שוויון גם בדת, תגלו שבעצם רוב הדברים שהן עושות הם בסדר. אין איסור לאישה להניח תפילין וגם אין איסור לאישה לקרוא מגילה.]
בס"ד
ולא הבנתי איך הסקת שהיא לא מבינה את התורה.
או את מהות האישה..
מה זה מהות האישה בכלל?
כל אישה היא דומה?
לכולנו יש אותו יעוד של להביא ילדים וזהו?
כל אישה ומה שמתאים לה.
אני לא מכונה לייצור ילדים.
וזה אולי טבעי וברור לך. לא לכולם.
ולכבד זה לא הדבר היחיד שהן נלחמות עליו.
מכירה את המושג שוויון?
בס"ד
שוב, שכר עבודה שווה למשל.
או סיכוי שווה להיות מנהלת או חברת כנסת או ראשת ממשלה.
ובסיכוי שווה אני מתכוונת למהפך תודעתי בעניין.
ואגב, מזה גם נובע שאני לא בעד שריון מקומות לנשים, אני בעד שבאופן טבעי אנשים יבחרו גם נשים.
ומקווה שבקרוב נגיע כבר למצב שלא יצטרכו שריון מקומות...
יש לו בעיות
בכל עולם " אצילות , בריאה , יצירה ,עשיה" , יש משפיע שהוא בבחינת "זכר" ויש מקבל שזה בחינת "נקבה". משתלשל מזה שגם בעולמנו זה כך. לכן לאשה יש תכונות אחרות ומבנה אחר, וגם דרך שונה קצת בעבודת ה'. אם מבינים את זה - זו כבר התחלה טובה. בהצלחה !

"רבה" רפורמית הדליקה את הנרות ואמרה "שעשה ניסים לאבותינו ולאימותינו..."
ולפני שתבלע אותי
אני לא מתנגד לעליית נשים לתורה אלה שהמצב היום (למרבה הצער) הוא כזה שהיחידות שיהיו מוכנות לעלות הן כלו שמחפשות להתנגח במסורת ישראל וזה באמת לא מכובד שיעלו ולכן זה בעיה ממש כמו לפני 500 שנה
ממש כמו שיש קהילות בהן נתנו בשמחת תורה לנשים ספר לרקוד איתן - עד שזה הפך להיות 'דיון' דבילי על פמיניזם ופריצת גדרות ולא פשוט שמחה בתורה (בישוב שלנו באמת התוצאה היא שאין ספר תורה בעזרת נשים וחבל)
רוצות לעלות את צודקת, מוכנות לעלות במניין (של בנים) - אני חושש שזה כמו שאמרתי
כמובן שאם זה לא ככה אז אין שום בעיה
דרך אגב זה גם מה שאני רואה סביבי
"היחידות שרוצות לעלות לתורה הן אלו שרוצות להתנגח"?
הלכת אחת אחת ועשית לכולן שאלון וראיון אישי והן הודו בפניך?
או שמא יש לך מכשיר לקריאת מחשבות?
רגע, וכללת גם את אלו שרוצות עד למאוד אבל לא עולות?
או את אלו שרוצות מאד ומדחיקות את הרצון הזה כי כל היום חפרו להן ש"זה אסור"?
או את אלו שכרגע לא רוצות- כי הן אף פעם לא חשבו על זה, אבל ברגע שתפתח את זה לנשים הן ישמחו מאד לעלות לתורה?
נו באמת...
אז הגבאי יפסיק לבקש ממני לעלות...
סתם. אני נגד כל הרפורמות החדשות האלה ביהדות. זה לא נהוג.
אני חושבת שפמיניסטיות דתיות הן לא שונות ברמה הדתית מכל אחד אחר, אלא אם כן, הם מכופפות את ההלכה לרצונן האישי.
ולא, הן לא דתיות לייט לפחות ממי שאני מכירה ולדעתי אין שום בעיה בכך שאישה גם תבין מה היא עושה כשהיא מקיימת מצוות, ואין בעיה לעיין בגמרא וללמוד ולהחכים בתורה, ולדעתי זה אפילו מאד רצוי וטוב..
ורפורמים אם אני לא טועה, מקיימים רק מה שבא להם מה שלא נכון אצל הפמיניסטיות, שהן בסך הכל רוצות שוויון..
מקווה שעניתי..
חבל.
בעיקרון פמניזם- "היא תפיסת עולם שראשיתה באירופה במאה ה-19, שעל פיה יש להיאבק בדיכוי נשים ובאפליה כנגדן בחברה ולהביא לשוויון הזדמנויות לנשים." (באדיבות ויקי)
לגבי העבודה/קרירה/בחירות וכו' זה נושא אחר שלא קשור להלכה.
ההלכה ובראשה התורה מאדירה את כוחה של האישה ומציבה אותה כבעלת התפקיד המרכזי בכל בית יהודי.
כל מי שטוען אחרת- או שלא קרא את התורה או שקרא את הטקסט הפוך ומתורגם בצורה גרועה.
הגישה הפנמינסטית לחוקי התורה מגיעה מתוך בורות וחוסר העמקה בסיבות המצוות ובמטרתן.
הבית היהודי ללא כל ספק סובב סביב הגבר - שזה לא סיבה שלא לכבד את האישה - אבל איך הגעת למה שכתבת
מה שנכון זה הטענה כי נשים מזמן לא מנסות לקבל שוויון אלה העדפה מתקנת וזה באמת מה שגורר ריבוי בעיות בנושא הזה (הגברים היום לא מתייחסים לפמיניזם כאל שוויון ולכן - גם אם לא במוצהר - נוטים לזלזל בו)
יש גבר אחד אבל לא בהכרח אישה אחת
והולכות בדרך ההלכה כפי שנפסקה על ידי מורי הלכה
יש כאלה שלא אכפת להם מההלכה, לא רק פמיניסטיות.
יש כאלה שכן אכפת להם, ומדקדקים בהלכה, וזו השאלה בעיניי.
זה הגיוני ויש רבנים שאומרים שעם הגאולה נגאל מעמד האישה אבל ברגע שהן מתחילות לעבור על ההלכה צריך לדעת לומר לא! אני לדוגמא לא פמיניסטית ולא שוביניסטית זה יותר מידי מסובך וחברות שלי מתחילות לחלוק על ההלכה, לא נעים..
אח"כ תגדירי "דתיות".
אח"כ תעני על השאלה.
הפמיניזם הוא משהו גדול ורחב.
כל אשה שיוצאת לעבוד, שמחזיקה רכוש משל עצמה, שבוחרת בבחירות, שמאמינה שהבעל הוא לא המחליט הבלעדי בבית ורק לפיו הכל יוחלט, שמאמינה שהטרדה מינית זה דבר שאיננו לגיטימי ושיש לכל אשה זכות בלעדית על גופה ובחירותיה-
היא פמיניסטית.
היא מאמינה בעקרונות הכי בסיסים של הפמיניזם.
יש עוד גישות פמיניסטיות-
וכמו שאם יבוא ויגיד "אני לא אוהב את הדתיים, הם לא הולכים לצבא ולא עובדים" מיד יסבירו לו שרוב הדתיים דוקא עושים צבא, ואפילו קרבי, ועובדים וכו'
אותו דבר.
לא כל הפמיניסטיות מאמינות בטשטוש הזהות בין נשים וגברים (ליתר דיוק זו דיעה קטנה ומאד קיצונית בפמיניזם..)
לא כל הפמיניסטיות מאמינות שצריך שנשים ילכו לצבא
יש הרבה דברים שנתונים במחלוקת גם בתוך קבוצות של פמיניסטים ופמיניסטיות.
אז על מה אני מדברת כשאני מדברת על שיוויון?
אני לא מדברת על זהות שווה.
אני לא מדברת על טשטוש זהויות כמו שאוהבים להציג את זה.
רוב רובן של הפמיניסטיות לא טוענות שנשים וגברים זהים או דומים.
יש שוני בין נשים וגברים.
שוני במבנה הפיזיולוגי
שוני במבנה המוח על כל השלכותיו.
אבל הטענה הפמיניסטית היא שגם אם יש שוני- הוא לא מחייב את המצב שקיים היום.
נשים מסוגלות ליותר מהמקום הצר שאליו דחפו אותן עד כה.
הידעתן שעד לפני כ50 שנה לאשה נשואה לא היה רכוש משלה בא"י? הרגע שהתחתנה- כל הרכוש עבר לרשות בעלה.
הידעתן שבעבר אשה היתה רכוש בעצמה? חפץ שעובר מאבא לבעל?
הידעתן שבעבר היחס לאשה היה כאל ילד קטן- שבינתו פחותה משל גבר?
ולכן אין צורך שהיא תבחר- כי אין לה שכל מספיק כדי לבחור.
ואין לה יכולת לנהל, או יכולת לעבוד במשהו שדורש שכל ומחשבה..
נגד כל זה נולד הפמיניזם.
הפמיניזם קורא לשויון הזדמנויות- שאני כאשה אקבל הזדמנות שווה.
שלא יערימו עלי קשיים שאין בהם צורך.
שאני אוכל לבחור במה שאני רוצה בלי מחסומים חיצוניים.
הפמיניזם לא סותר את ההלכה.
הוא מתכתב איתה.
אני רואה בזה תורת א"י, תורת הגאולה.
אנחנו כבר לא בגלות- יש לנו תורה שלמה.
תורה שיש בה חלק גם לנשים באופן מלא יותר.
תורה שהיא מעבר ל"הציבי לך ציונים"
תורה שהיא חיה ונושמת ולא רק בד' אמות של הלכה, בצל הנצרות או האיסלם.
מעצבן אותי שא.נשים יוצאים נגד פמיניזם בלי לדעת מה זה. זורקים על זה סטיגמות בשקל.
כמו שחילוני גמור יוצא נגד "דוסים" רק ממה שהוא שמע בטלויזיה.
תלמדו קצת, תבררו, תנסו לפתוח אוזניים ועיניים- אח"כ תדברו.
ממני- הקולה, אשה, דתיה, הלכתית, פמיניסטית, עם חוש הומור 
צאו מהסטיגמה!
פמיניסטיות לא רוצות "להדמות לגברים"
פשוט נמאס להן להיות נחותות, חסרות זכויות, לקבל פחות כסף על אותה עבודה, לקבל יחס משפיל, הטרדות וחיפצון.
מי רוצה להיות גבר?
אני סה"כ רוצה זכויות שוות, ושלא יפריעו לי או יטרידו אותי.
אפילו לא אפליה מתקנת.

לקבל את אותה המשכורת - כאשר ברור שאחת לשנתיים שלוש את נעלמת לכמה חודשים (אצל נשים נשואות זה ככה כמעט תמיד) זו אפליה
נכון שזה אומר שתמיד גברים ירוויחו יותר אבל לא דווקה מטעמים של אפלייה
או עם רוקה?
או סתם אשה חילונית שלא נעלמת כל שנתיים אלא כל הרבה יותר זמן?
חוצמזה שהיום ב"ה הרבה יותר גברים גם לוקחים ימי חופש ומורידים שעות סביב הלידה. גם הם צריכים לעבוד קבוע בשכר נמוך יותר?
למה אשה, כאשה. בלי קשר למצבה. מקבלת פחות מגבר? רק בגלל שיש לו גן אחד מנוון?
ומה עם גבר שהוא קצין בצבא? נעלם לחודש לפחות כל שנה למילואים? האם גם הוא צריך לקבל פחות מגבר שיש לו פטור ממילואים?
ומעבר לזה- אם אתה מאמין שילדים זה ערך, וזה ערך שהוא זוגי וכללי.
אז אתה כמעסיק, ואנחנו כמדינה צריכים להראות את זה.
ואם המצב הזה ימשיך- אז תהיה לו תוצאה מאד ברורה- נשים יחשבו פעמיים ושלוש לפני שיביאו עוד ילד. כי אם זה מה שתוקע אותן, וגורם להן לקבל פחות כסף- אז זה יכול להיות שיקול.
וגבר בן 45 - אם יתחילו יחד לעבוד באותו מקום אכן לא תמאי כאלו פערי שכר
נכון שאם מדובר בעבודה עם ותק והגבר התקדם קודם יותר מהר אז הא עדיין יקבל יותר
אצל חילוניות יש פחות הבדל ועדיין היות ואי אפשר לסמוך עליהן (ןזה לא מעיד עליהן כבני אדם אלה על המצב הטכני) אז זה משנה
ד.א. נכון עדיין שעיקר גידול הילדים הוא על האישה והמשמעות היא פחות בשכר (גם טכנית יותר העדרויות וגם אני יכול להגיד לך שיש אצל מעסיקים מונח "טפשת הריון" שזה עובדת שחוזרת מלידה והעבודה כבל לא מעניינת אותה והיא עסוקה בעיקר בילד - זה טיבעי אבל זה נתון שמוריד נערכה כעובדת)
גבר שמקפיד על מילואים זה באמת פוגע בו באופן מקצועי הרבה פעמים - אומנם פחות אבל זה גם כי זה פחות זמן כל פעם וגם כי יותר קל להערך לזה (כל שנה בערך אותו זמן למשך זמן מסיים)
זה ערך זוגי וכלכלי אבל כמעסיק אני עושה את החשבון של העסק לגבי טענות על הבדלים בשרות הציבורי זה כבר אחרת ואת צודקת
נשים רבות כבר כיום משקללות את זה (כמו גם את עלויות גידול ילד נוסף - שגם זה לא ממומן ע"י הציבור)
אנחנו ממש לא פמניסטים, ואת מוזמנת לשאול את אמא שלי וכל אחיותי אם הן מושפלות והתשובה היא לא.
הטרדות אסורות בלי קשר.
מה זה חיפצון?
או לפני..
כי הפמיניזם כבר פה וכולנו מושפעים ממנו אם נרצה או לא נרצה.
אתה יכול לטעון עד מחר ש"אנחנו ממש לא פמיניסטים"
אבל קשה לי להאמין שהבית שלכם מתנהל כמו לפני 100 שנה ביחסים שבין גברים לנשים.
פשוט כ"כ קל לחיות היום, אחרי המהפכה הגדולה של הפמיניזם ולהצהיר "אנחנו לא פמיניסטים"
(וגם היום אני מכיר משפחות שמתנהלות כמו אז)
הנשים לא היו מושפלות.
ולהכין את האוכל בלי שהגבר יזיז אצבע- זה השפלה!
בס"ד
ואם מישהו היה מצווה עלי להגיש לו ולבשל לו הוא היה מקבל כאפה.
העולם השתנה, נשים הן כבר הרבה מעבר למבשלות ושפחות.
הן נשים.
יש הבדלים בניהם, וכל אחד יעשה את תפקידו.
לדוג': הבעל יבנה את הבית והאישה תעצב אותו.
בימינו גם הנשים עובדות, ומפרנסות חלק לא כ"כ קטן, ולדעתי זה לא בסדר אם הגבר חושב שהוא מורם מהאישה..
והגבר גם הוא לא בונה בד"כ את הבית, אלא הוא מביא פועלים או משהו.. ואצלנו בבית, גם כשאבא שלי משפץ או בונה משהו, אנחנו עוזרות לו, והרבה יותר מאח שלי..
העולם השתנה, ועכשיו גם נשים עובדות והן חלק מעוד הרבה דברים- לדוג' פעם הנשים לא היו יושבות עם הגברים לשולחן בסעודת שבת והיום הם יושבות בלי שום מחשבה אפילו (לפחות אצלנו).
זו היתה דוג', כי בנייה זו מלאכה של גברים,
עניינים שלצניעות - זה בגלל נורמות חברתיות.
אם לשבת נפרד זה היה הלכתי - אז היה אסור לשנות.
כנראה שזה לא הלכתי.
בס"ד
אחת שאישית לא מציקה לי אבל כן היה מציק לי אם הייתי רואה אישה שרוצה לעסוק בזה ולא היו נותנים לה רק כי היא אישה.
הפואנטה היא שכיום התפקידים לא כאלה ברורים וכל זוג עם התפקידים שנכונים לו.
להפוך את זה ולהעביד בזה אישה זה להעביד בפרך.
סוטה יא ע"ב: " "את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך" - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים".
התפקידים לא ברורים כי הפמנסטיות טשטשו את הגבולות.
ע"ע אולימפיאדה, צבא, ועוד.
זה היה בעיקר על יחידת קרקל. הוא כתב (הוא עשה מחקר של כמה שנים טובות) וגילה שאחוז גדול (אולי 40%, לא זוכר בדיוק) מנשים סבלו מפצעי מאמץ, גם לאחר שהקלו את האימונים (פחות משקל ופחות קושי), לעומת אצל גברים שאחוז הסובלים מפצעי מאמץ בצבא הוא נמוך מאחוז. ועוד (הוא הראה שאפילו כשרמת הקושי ירדה מאד - לרמה שלא היו מקבלים גברים אם רק יכלו ברמה כזאת - עדיין הרבה נשים סבלו מפצעי מאמץ).
זה לא רע, זה כמו שאמרת - נובע משוני במבנה, אבל בכללי זה מתבטא בפחות חוזק.
זה משניות מפורשות.
הלכות מפורשות.
הידעת שזה אכן ככה:
- לאישה אין רכוש, כל רכושה זה רכוש בעלה, חוץ מנכסים מסויימים.
- אישה היא רכוש, זה אפילו פסוקים כמעט מפורשים.
- נשים דעתן קלה, זה אמת.
אם הפמניזם נולד נגד זה אז הוא נגד הדת.
בהכרח הוא סותר אותה.
זה שאנחנו לא בגלות לא נותן לנו שום אישור לשנות את התורה.
- לאשה יש רכוש. כל הדיון הוא על מעשה ידיה. והיא זאת שקובעת האם מעשה ידיה עובר לבעלה ובתמורה היא מקבלת זכויות מסוימות, או שאינה ניזונת ואינה עושה. היא יכולה לקנות זכויות מבעלה.
ובכ"מ כל ההלכות הנ"ל אינן חיוב המציאות, כי אם כללים שנכתבו למקרי קיצון בהם זוג לא מסתדר לבד. אין שום בעיה הלכתית שזוג יחליטו לבד דברים אחרים.
אני מכירה את ההלכות הנ"ל אז אל תמציא.
ואם אתה לא מכיר- אז עוד יותר אל תמציא.
- אישה איננה רכוש. מאיפה יש לך הוה אמינה כזו? אשה מתקדשת אך ורק מדעתה. קידושין ב ע"ב. רק אתמול למדנו בדף יומי..
- נשים דעתן קלה איננה הלכה. אז אל תגיד שזה הלכה מפורשת.
זו אמירה ויש לה פירושים רבים.
הפמיניזם לא סותר את התורה.
וזה שאנחנו לא בגלות נותן לנו תורה שלמה יותר ורחבה יותר.
זה שאנחנו בגאולה נותן לנו לאט לאט את ביטול הקללה שניתנה לחוה (כמו גם הקללה שניתנה לאדם)
זה שאנשים מתעקשים להשאר בפירוש צר של התורה- זבש"ם.
לאישה אין רכוש, כל מה שהיא קונה- של בעלה. חוץ ממה שהיה לה לפי החתונה. (וגם זה - של בעלה ויחזור אילה אם הוא ימות או יגרשנה.).
אין בעיה שזוג יחליט, אבל תכל'ס של מי זה? אם לא בא לו לתת לה - שלו.
אני מכיר ואני לא ממציא, לא יודע מי לימד אותך והמציא לך, אולי בגלל זה אמרו חז"ל (סוטה כ"א): כל המלמד את ביתו תורה כאילו לימדה תפלות (=זנות, ע"פ רש"י.)
היא מתקדשת רק מדעתה, נכון, אבל היא בכל זאת סוג של רכוש.
- זו אמירה עם משמעויות הלכתיות,
בכל מקרה, פירושו די ברור, אפשר לראות במעשה דברוריה.
ובכל מקרה, זה שנשים פטורות מכל מצוות עשה שהזמן גרמן, ולא מצרפות לזימון ולמניין, ולא מקדשות אלא מתקדשות, ועוד ועוד.. - מראה משהו.
הסוף ממש מזעזע אותי, התורה לא משתנית זה אחד מי"ג עיקרים.
אם ברצונך לפרש את התורה לא על דרכם של חז"ל - בכיף, אבל זה מחוץ ליהדות..
היהדות היא על פי חז"ל. בחז"ל מעמד האישה ברור.
מעניין אותי.
בכל מקרה, נראלי לא הובנתי נכון.
והאם אישה היא רכוש או לא זה משחק מילים.
זה שאנחנו ב"גלות" (אם באמת נאמר שזה כך, שזה לא ממש מדויק...) לא אומר שהתורה "שלמה יותר", אלא הפוך! התורה חסרה יותר. (עייני כל מי שכתב על תורת א"י, ועייני גם "הקיצו ורננו" של הרב החלבן וכו').
זה מתחלק אצלי להיבט ההלכתי, ולהיבט החברתי.
ההיבט ההלכתי מבוסס על גדרים מהותניים - כלומר, "אתה יהודי ולכן חובותיך הדתיות כך וכך", "אתה כהן ולכן חובותיך הדתיות כך וכך", ובאותו אופן בדיוק "אתה גבר ולכן חובותיך ההלכתיות כך וכך", וגם "את אשה ולכן חובותייך ההלכתיות כך וכך". צעד ראשון והכרחי הוא לקבל את המחויבויות האלו - את מקומך בעולם המהותני-הלכתי.
המילה 'החפצה' שמשתמשים בה המון שנואה עלי מאוד. כי אף אחד לא מגדיר אף אחד או אחת כחפץ. אבל גם כשאינו 'חפץ' - זה כל כך בלתי-הגיוני לומר שהוא מחויב לכללים..?
הרבה פמיניסטיות דתיות הן דוסיות בהחלט. הן לא עושות שום דבר שמתנגד להלכה, מקפידות מאוד, חלקן נוהג במנהגים שונים-מהמקובל אבל בתחום האפשרי. כאלו בנות אני מעריך לטובה - אם כי, למשל, נדמה לי שבתור מי שתהיה אשתי אבחר אחת שפחות כזאת; הרצון והנטיה לפרוץ גבולות, באופן כללי, לא חביבים עלי מדי.
ההיבט החברתי, לעומתו, נתון לשינוי. לפי איך שחושבים בכל דור שהוא נכון. וכרגע נראה שיש ברכה גדולה בהשכלה והתפתחות של נשים, ובתרומה שלהן לפיתוח העולם, וממש לא מן הצדק למנוע אותה.
~
הערה שאינה קשורה באמת, אבל זה מקום טוב לכתוב אותה: גם אם יש דבר, הבדל בין גברים לנשים, שהוא באמת נטו הבניה חברתית, שאין בו צורך מהותני בכלל, בכל זאת הייתי חושב לפני שהייתי רץ לשבור אותו. למרות שהוא מגביל את הגברים ואת הנשים, יש בו גם רווח, לגברים, לנשים ולעולם - תבניות רגש עוצמתיות בין איש לאשה. הוא "יותר מורגש כאיש", והיא "יותר מורגשת כאשה", וגם הקשר ביניהם "מורגש יותר כקשר בין איש ואשה", מאשר כחברות רגילה. וזה רווח שלא הייתי ממהר לזרוק. כנקודה למחשבה.
היא מדברת בדיוק על זה שהופכים אותה לחפץ- לאובייקט מיני.
היא לא סובייקט- אדם אינדבידואלי עם רגשות ונפש
היא אובייקט- חפץ. מתעלמים ממנה ומהנפש שלה ומתיחסים אך ורק למימד הפיזי ותו לא.
זה נחמד מאד שאתה שונא את המילה החפצה, אבל מה לעשות שזה המצב הקיים?
אני גם שונאת את המילה החפצה.
אבל בעיקר אני שונאת לעבור החפצה.
בהטרדה מינית.
ביחס משפיל.
בהערות על לבוש כן צנוע או לא צנוע.
כשמסבירים לי ש"מהות האשה זה צניעות" ומכניסים אותי לקוביה של גוף ותו לא.
יש עוד מילים שאני שונאת שמשתמשים בהן-
פיגוע
רצח
גניבה
אז בואו באמת נפסיק להשתמש בהן, זה מה שיתקן את העולם..
יש הרבה מאוד כבוד לנשים. כבנות אדם.
ועדיין אני והם מעזים לחשוב שהן, כמו כל אחד, מחויבות בחובות שלהן.
זה שאני שונא את המילה ׳החפצה׳, זה כי אני חושב שהיא כל כך לא נכונה, לפחות לגבי המציאות שאני מכיר. אולי באמת אני לא מכיר.
נכנס פה עוד עניין, שהוא תרבות התוכחה מול תרבות ה״אל תתערב״, שגם בו יש לי מילה, אבל זה בלתי תלוי בכלל בגברים או נשים.
התייחסתי רק להתייחסות לחובות הלכתיות כאל החפצה. זה לדעתי שימוש מוגזם ולא נכון במילה.
הטרדות מיניות אני מודע לכך שיש, לצערי הגדול מאוד, ולגבי זה המילה אכן שייכת..
זה לא קשור לפמנסטים או לא.
מישהו חילוני שרואה עצמו תומך בפמיניזם היה יכול להצדיק הטרדות.
באופן נורמלי שניהם אמורים להתנגד להטרדות, אבל יש מקרים חריגים ומאוד לא נורמלים.
[כמובן, יכול להיות ויכוח על עובדות, ושמישהו יאמין לצד הלא נכון, אבל זה לא להצדיק הטרדות].
מי הופך את האישה לחפץ??
למה זה שמהות האישה זה צניעות (נניח שזה נכון, לא נכנס לזה..) מכניס אותך לקובייה של גוף?
הערות על לבוש צנוע זה דברים הלכתיים, בדיוק כמו שיעירו לי על הנחת תפילין לא במקום.
כמעט כל אשה נתקלה בזה במהלך חייה.
כמובן שרוב האנשים לא מחפיצים.
אבל יש לא מעט שכן.
יש גם החפצה אחרת- כששמים דוגמנית על פרסומת, גם זו החפצה.
והיא גם לא לגיטימית לדעתי.
ולהגיד שמהות האשה זה צניעות זה לצמצם את האשה לעיסוק בגוף שלה.
מהות- מלשון מה. מה זה.
הדבר הכי פנימי והכי בסיסי שיש באותו דבר.
המהות שלי כיהודיה- זה לעבוד את ה'.
הדבר הכי בסיסי והכי משותף והכי פנימי.
לצמצם את זה למצוה ספציפית, במובן הכי צר של אותה מצווה- זה להפוך את האשה לאובייקט מיני שצריך לברוח כל חייו מלבטא את זה ברבים.
מהות האשה היא הרבה מעבר ל"תהיי צנועה ותשתקי"
לא סותר שיש לאשה מצוות של צניעות משלה והמחוייבות אליהן.
אבל כמו שמהות הגבר היא לא "שמירת העיניים" או "להניח תפילין" אלא מהות מורכבת וגדולה יותר
ככה גם האשה לא מצטמצמת למצוה אחת.
ואם מעירים על צניעות,
זה לא כי מהות האישה זה צניעות אלא שמעירים לה על משהו שהיא חייבת בו ולא עושה.
זה כדי לגאול אותה מהמיניות שמציגים אותה. זו הדרך שלה לצעוק "אני יותר מגוף" ("בשר ורוח" - גילה מנולסון)
אני 100% בעד הסרת כל הנשים מפרסומות, זה פוגע בי בדיוק כמו שזה פוגע בהן.
דוקא זה שאישה מתלבשת בצניעות משחרר אותה יותר.
זו מצווה עיקרית מאד לאישה, אך בכלל לא כל המהות.
כדי שגברים לא יסתכלו על החיצוניות אלא על הפנים.
אם נשים לא רוצות להיות כאובייקט אז למה יש תופעה של חצאיות בלתי נראות שהופכות את האשה למוכרת את גופה?
עובדה- אחוז ההטרדות והתקיפות זהה לחלוטין אצל נשים שהתלבשו צנוע, צנוע מאד ופרוץ.
עוד עובדה- בארצות האיסלם הקיצוני- ששם הנשים מתלבשות הכי צנוע - יש את אחוז ההטרדות, תקיפות, אונס, וסחר בנשים הכי גבוה בעולם.
שם גם האשה היא חפץ פשוטו כמשמעו. בחוק.
אז אין לי מושג למה החלטת שאני לא הולכת צנוע.
(לידיעתך- אני הולכת צנוע. לפי כל כללי ההלכה.)
וכבר כתבתי פה את דעתי על פרסומות חשופות וכו'- שגם הן החפצה, אבל מסוג שונה. (ולא פחות גרוע, כן? הלוואי שיעלמו כולן מן העולם..)
יש לי חברה פמניסטית שלבעלה היא תיקרא אישי ואחת אחרת שכל פעם שמישו מעביר לנו הרצאה היא מבקשת שידבר בלשון נקבה כי אין בנים.
אבל מה שמעצבן זה האלה (גם דתיות) שאומרות שכשכתבו את ההלכה זה היה פעם בתקופה שהאישה הייתה מאוד לא נחשבת ושעכשיו זה שונה אז יש דברים שצריך לשנות.
ובנים אתם סתם מעצבנים שאתם מגיבים על פמניזם כי ניראה מה הייתם אומרים אם הייתה הפליית גברים.
ובות הם לא רכוש!!!!!נקודה.
זה לא אומר שצריך לזלזל בהן, אבל הם סוג רכוש.
אני הייתי רוצה להיות רכוש של מישו. עדיף להיות רכוש מאשר בעל הרכוש.
מרבה נכסים - מרבה דאגה..
שתצטרך לדאוג כל כך לאשתך אחרי החתונה
בטח משמח אותך שאסור לך להתחתן עם הרבה נשים, ככה לא יהיו לך הרבה דאגות.
הבעל הולך לעבוד, והאישה לא.
היא עושה את עבודות הבית.
לשנות את זה זה מה שעשו מצרים (סוטה י"א): "שהיו מחליפין מלאכת אנשים לנשים ומלאכת נשים לאנשים"
מטפלת בילדים ומנקה ומסדרת ומבשלת.
ואני בטוחה שמאוד כואב לגברים כשהאישה שלהם יולדת
רוצה להיות גבר - תתפללי על זה.
נולדת אישה וזה תפקידה.
לא הבנתי איפה אנחנו חולקים.
מי שרוצה להיות מי שהוא לא הוא הוא אידיוט גמור.
זה דפוק שאתה חושב שבנים הם כל כך אומללים בגלל שהם עובדים.
אלה עושים את זה ואלה את זה.
בס"ד
למה לשיטתך אני חייבת לשבת בבית ולכבס?
ואם אני רוצה לעבוד? ואם אני רוצה לפתח קריירה? ואם אני רוצה ללמוד?
מה הופך את זה שאני אישה לפחות נחשב?
זה שאני אישה לא אומר שלא מתחשבים ברצונותיי.
והדברים האלה שאמרת למשל הם אפילו לא הלכה.
הם נטו נורמות חברתיות שהשתנו מלפני מאתיים שנה.
זה פשוט משהו אחר, עם תפקידים אחרים.
יש מלאכות של נשים, ויש של גברים.
אם את רוצה לעבוד במלאכות של נשים, ולפתח קריירה - תהני.
אבל אל תכנסי לתחום של הגברים.
כיום נוצר טישטוש, וכבר הרבה מלאכות של נשים/גברים היו של שניהם ביחד.
אבל זה לא מציאות טובה, זה עבודת פרך לפי הגמרא.
וזה שאת אישה אומר שמתחשבים ברצונותייך,
אבל לא אומר שנותנים לך לעבוד בדברים שהם מחוץ לתחומך.
מה את מתכוונת הדברים שאמרת?
בס"ד
אם יש לך כיסא בבית ובאלך לשבור אותו, אתה תשבור?
אם כן, למה אישה לא?
כי כנראה שגם אתה מבין שיש פה משהו מעבר ל"רכוש".
ובכל זאת, המשנה אומרת "האישה נקנית",
(אמנם לא 'האיש קונה', כי זה חייב להיות מדעתה, אבל עדיין, היא נקנית..)
בס"ד
עדיין יש לה בחירה חופשית וחיים משלה.
היא לא כפופה לבעלה.
בקיצור, רכוש זאת לא המילה הנכונה ולהשתמש בה על אישה זאת משמעות המילה "החפצה".
לפחות חלק מהמשמעות..
ואגב, דברים השתנו מאז.
זה לא אומר שההלכה משתנה, זה כן אומר שהטרמינולוגיה וההתייחסות משתנות.
[ואם תביא לי דוגמה של גירושין אני אגיד שזה לא כ"כ פשוט ולא זוכרת איפה ראיתי שיש רבנים שחושבים שצריך למצוא פתרון הלכתי שגם נשים יוכלו להחליט שהן רוצות להתגרש...
או שיש כזה כבר. לא זוכרת בדיוק.].
יש לה בחירה חופשית וחיים משלה, אבל היא כפופה לבעלה.
כמו שכתב הרמב"ם (אישות ט"ו כ'):
"וְכֵן צִוּוּ עַל הָאִשָּׁה שֶׁתִּהְיֶה מְכַבֶּדֶת אֶת בַּעְלָהּ בְּיוֹתֵר מִדַּאי וְיִהְיֶה עָלֶיהָ מוֹרָא מִמֶּנּוּ וְתַעֲשֶׂה כָּל מַעֲשֶׂיהָ [ס] עַל פִּיו. וְיִהְיֶה בְּעֵינֶיהָ כְּמוֹ שַׂר אוֹ מֶלֶךְ. מְהַלֶּכֶת בְּתַאֲוַת לִבּוֹ וּמַרְחֶקֶת כָּל מַה שֶּׁיִּשְׂנָא."
אני לא מכיר את המילה החפצה, ומבחינתי היא לא משנה.
אישה היא אדם שאפשר לרכוש.
כחלק מזה שהיא אדם חובה לכבדה, ולא לזלזל בה, ולא להשפיל אותה וכו'.
אבל היא עדיין סוג של רכוש.
אם ההלכה והתורה לא השתנתה, היחס לא אמור להשתנות.
[לגבי הגירושין, "למצוא פתרון" זה בדיוק לשנות את ההלכה. אם ההלכה אמרה משהו וזה לא מסתדר עם ההשקפה שלך, צריך לשנות את ההשקפה, לא את ההלכה.
גם אם יש זה לא אומר כלום, לעוות את ההלכה זה לא קשה, ותמיד אפשר לטהר את השרץ.]
בס"ד
הוא גם אמר שאישה לא תצא מביתה ואני חושבת שכולנו מסכימים שזאת הייתה הלכה לדורו, ולא לדורות.
מה שעכשיו ציטטת נשמע יותר כמו מה שגרם לאחשוורוש להרוג את וושתי. למען יראו וייראו שצריך להקשיב לגברים.
אני חושבת שהמציאות כיום טיפה שונה מהמציאות אז.
והמציאות היום היא שנשים בוחרות לבד, ולאו דווקא על פי מה שהגבר בחייהן קובע.
מה גם שכיום נשים נמצאות ברשות עצמן די הרבה זמן..
נשים היום מספיק חזקות ומספיק משכילות כדי שהן יוכלו לבחור לבד.
אין חשש שהן יביישו את בעליהן.
[זה לא לשנות את ההלכה. זה לבחון אותה מחדש לאור המציאות בימינו. אף אחד לא ישנה את ההלכה, רק יחפש לראות אם יש אולי משהו שהיה אפשר לפרש אחרת אבל לא פירשו כך כי המציאות בימיהם הייתה שונה.].
צניעות (לא אורך הבגדים וצמידותם וכו', אלא דרך ההתנהגות) נקבעת לפי הנורמה החברתית.
ולכן זה אכן השתנה, אבל ההלכה לא השתנתה.
[אם ההלכה היא שהגבר מגרש, אז לנסות לנסות לשנות את זה שגם אישה תוכל לבחור להתגרש זה בדיוק לשנות את ההלכה.]
בס"ד
מי קבע שזאת נורמה חברתית וזאת הלכה?
ובכלל, אם הטעם להלכה הוא איקס והיום האיקס הזה לא קיים אז למה זה שונה מזה שבזמן הרמבם הייתה הלכה כזאת כי בלה בלה בלה והיום הבלה בלה בלה כבר לא קיים אז ההלכה הזאת כבר לא רלוונטית?
אני לא בטוחה שאתה צודק כשאתה אומר שיש כיום הלכה שאישה חייבת לעשות מה שבעלה אומר לה.
ונשמע לי מאוד הגיוני שזה גם תלוי תקופה.
בתקופות של פעם אני אפילו יכולה להבין את זה.
[לא. ההלכה כפי שהפוסקים מלפני מאתיים שנה ראו אותה היא משהו מסוים שהושפע גם באופן ישיר מהתקופה בה הם חיו. כיום יש פוסקים שהולכים למקורות היותר קדומים [=הגמרא והמשנה] ורוצים לבדוק מחדש את כל הנחות הבסיס. בכל מקרה זה לא נושא שאני בקיאה בו, בכלל, זה רק משהו ששמעתי ואני גם לא זוכרת איפה.]
אבל ההלכה היא לא שאישה לא תצא, אלא שהיא לא תחרוג מהנורמה החברתית.
אבל עכשיו כשאני חושב על זה, נראה לי שזה באמת לא נכון, אני יחשוב על זה עוד.
אני די בטוח שכן.
ד"א, גם לגבר יש חובות, לא רק לאישה.. "וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיֶה אָדָם מְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ וְאוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ. וְאִם יֵשׁ לוֹ מָמוֹן מַרְבֶּה בְּטוֹבָתָהּ כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְלֹא יַטִּיל עָלֶיהָ אֵימָה יְתֵרָה. וְיִהְיֶה דִּבּוּרוֹ עִמָּהּ [נ] בְּנַחַת. וְלֹא יִהְיֶה עָצֵב וְלֹא רַגְזָן:"
להכריע בין אחרונים זה לגיטימי.
לחלוק על אחרונים ולפסוק על פי ראשונים צריכים להיות בר הכי לזה, לא כל ת"ח יכול.
לחלוק על ראשונים (כשאין איתך ראשונים אחרים) זה דבר שכמעט ורק הגר"א עשה.
לפסוק על פי המשנה זה אסור לכל הדיעות.
גם על פי הגמ' זה בעייתי, כי אם כל הראשונים הבינו אותה אחרת ממך, כנראה לא הבנת נכון את הגמרא, או את הראשונים.
היא אדם.
אבל גם אדם ניתן לרכוש.
אם רכוש מבחינתכם זה חפץ אז היא גם לא רכוש,
מבחינתי רכוש זה לא חפץ.
זה אסור לפי ההלכה. זה לא לפי המוסר האנושי. וכל מי שיהודי מאמין יודע שזה אסור. למה זה קשור לפמיניזם? את סתם הולכת בסיבובים ומטה את הדיון לפינות לא קשורות.
על גדרי הצניעות - חצאיות מעל לברך (זה בעיה של הרבה יותר מרק הפמיניסטיות), שרוולים קצרים, כיסוי ראש ג"כ פחות מוקפד ועוד ועוד (קול אישה וכו')
ולפני שתגיד לי שאתה לא מחפיץ נשים, תסתכל על התגובות שלך.
אתה שומע את עצמך בכלל?
אתה מדבר כמו אדם לפני מאות שנים!!
ההלכה מתחדשת כל הזמן, וזו עובדה.
ולפני שתקראו לי כופרת, הנה כמה דוגמאות:
ידעתם שפעם היה אסור לבנים בכלל להסתכל במראה או להתגלח,
ושינו את זה?!
אז למה את זה ועוד דברים אחרים מותר לשנות,
ואת "מעמד האישה" כמו שאתה רוצה לקרוא לזה - אסור?!!
נחמד לשמוע שאני מדבר כמו חז"ל.
ההלכה מתחשדת, היא לא משתנה.
מה שהיה אסור - עדיין אסור.
זו מחלוקת אם היה מותר להסתכל במראה או לא.
להתגלח תמיד היה מותר, אבל לא בתער, בדיוק מה שמותר היום.
אל תמציאי.
לא שינו כלום.
ואסור לשנות כלום.
לשנות את ההלכה זו כפירה "זאת התורה לא תהא מוחלפת"
ומישהו פה ציטט את חזל ליודעת אם זה אתה.
מצטערת אם הייתי קצת חריפה בתגובה קודם, פשוט הייתי ממש עצבנית בגלל התגובות האחרות.
ובנוגע למראה - אוקי יש מצב שאתה צודק, לא בדקתי את זה לעומק.
אבל יש עוד דוגמאות - פעם היה אסור לבנים לשים תכשיטים בכלל והיום יש מלא דתיים עם טבעת נישואים.
ההלכה לא משתנית.
לגבי הטבעת -
א. אכן יש שאוסרים.
ב. למקילים יכולות להיות הרבה תשובות, צריך לראות בדבריהם.
אולי הם יגידו שזה עניים של צניעות, וצניעות נקבעת על פי נורמה חברתית.
שלאחר שרבים עברו על ההלכה והחלו ללבוש בגד נשים, שוב אין הבגד הזה מיוחד אך ורק לנשים.
כי כך זה לשיטתו, אז לשיטתו מה שהיה אסור זה לעשות מעשה נשים.
זה היה מעשה נשים ולכן זה היה אסור,
כרגע זה לא מעשה נשים לכן זה יהיה מותר.
(לא מכיר ת'סוגיה, אבל עקרונית..)
לא ידעתי.
על כל פנים, דבר לא השתנה,
מה שהיה אסור - עדיין אסור.
ההלכה לא משתנית.
זו הלכה אסור לשנות אותה כמו שאתה אומר אז קדימה מעכשיו תזכור טוב טוב איך אתה ניראה כי אין יותר מראות.
בכל מקרה - ההלכה לא משתנה.
אבל זה לא כל מה שאמרת
ימשול בך"
וכשהקללות נעלמות אמורה לבוא הגאולה. (כמובן שזה לא תלוי רק בזה, אבל גם)
תחשבו על זה.
יש מצב שאתם מעכבים את הגאולה.
בגאולה הקללות יתבטלו, לא שעל ידי ביטול הקללות תגיע הגאולה.
מבחינתי כל עוד אתן יולדות בעצב, גם המשך הקללה רלוונטי...
הרי הקללה הזו איננה ציווי, ולא מוטל עליך לדאוג לכך שאישה תלד בעצב, ושגבר יאכל לחם בזיעת אפו.
"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ:"
זה שנשים יולדות בעצב, מראה שהקללה לא התבטלה.
ולכן הטיעון שהיא אמרה, שכשהקללות מתבטלות אמורה לבוא הגאולה הוא טעות, כי זה מוכיח שזה הפוך.
לא באתי להגיד בזה שיש ציווי, רק לפרוך את הטענה.
היא לכל הפחות לא מבוססת. [כי באופן פשוט, יחסי הסיבה והתוצאה הם הפוכים, כמו שאמרת].
אבל, נראה לי שיכול להיות שביטול הקללות הוא הדרגתי, כמו בקללות הגלות.
וגם אם בעצב תלדי בנים עדיין נשאר [וגם שם, היה שינוי לטובה בדורות האחרונים, עם התפתחות הרפואה], זה לא מחייב ש"והוא ימשול בך" צריך להשאר במלואו.
יכול להיות, שגם תופעות של פמיניזם מעוות, קשורים לתהליך גאולי, שאמור בסופו של דבר להוביל לתיקון הקללות.
השאלה היא מאיזה כיוון.
שלנשים יהיו זכויות
אבל יש לי בעיה שהם יחליפו את התפקידים שלהם בתפקידים של הגברים.
מי קבע מה התפקיד של מי וכלמיני שאלות כאלה
אין לי תשובה, אבל ברור לי שיש מלאכות של גברים ומלאכות של נשים.
איזו מלאכה של מי, אני לא יודע לתת הגדרה.

יש את המימרא שהבאתי מגמ' בסוטה שאיך המצרים העבידו בפרך? העבידו נשים במלאכות של גברים וגברים במלאכות של נשים.
ואם הייתי בקיא בחז"ל אני מניח שהייתי מביא עוד מלא מימרות.
בקבלה זה גם ברור, גם לאלה שהם לא מקובלים גדולים..![]()
כנראה שבגמרא שם מדובר על עבודה פיזית קשה, שנעשתה על ידי נשים. [ולא עבודת ניהול, או הנדסת בניין..].
האם זה קשה יותר לנשים - באופן כללי, כן.
למה -
1. יש הבדל בין נשים לגברים בכח הפיזי. [עובדה רפואית].
2. נשים לא רגילות לזה.
אבל גם בזה, לא חייב להיות שזה היה רע לכולם.
המצרים ניסו שבני ישראל יסבלו, אבל זה לא מחייב שלא היו כמה נשים חזקות פיזית, שהעבודה של הגברים התאימה להן.
כי מפורש שיש מלאכות של גברים ומלאכות של נשים.
הסיבות הם סיבות, והם רק מגדירות איזו מלאכה למי.
וזה אולי יכול לעזור לי להגדיר איזה מלאכות של מי, אבל ודאי שיש מלאכות לאלה ומלאכות לאלה.
א. האם מלאכה של גברים, היא מלאכה שבדרך כלל לגברים קל יותר לעשות אותה, אבל אין שום בעיה שאישה שמתאים לה לעשות אותה תעשה אותה, או שזה משהו גורף.
ב. האם זה משהו תמידי, או משהו שהיה נכון במצרים לפני 3500 שנה, אבל יכול להשתנות.
את שתי השאלות האלה אי אפשר לברר מתוך הגמרא, כי גם אם זה היה משהו שלא נכון לכל הנשים, ומשהו שתלוי בתקופה, עדיין זו הייתה דרך להכביד את השעבוד.
[לגבי עבודות פיזיות קשות, אני חושב שאפשר לברר רפואית, שהן פחות מתאימות לנשים גם בזמננו, אבל זה לא מבוסס על הגמרא, וגם לא אומר שזה משהו גורף].
יש כשרונות שנפוצים הרבה יותר אצל גברים, וכישרונות שנפוצים הרבה יותר אצל נשים.
אני חושב שלא במקרה מקצועות ההנדסה הם מקצועות גבריים.
אבל, השאלה היא, מה לגבי מי שבאופן אישי יש לה את הכישרון הזה, והיא אוהבת את התחום, האם יש בעיה שהיא תעסוק בהנדסה וכדומה.
וכנ"ל לגבי גברים, בתחומים נשיים.
מהמקרים האישה והתינוק היו מתים בלידה. היום זה כמעט ולא קורה,
וגם הרפואה התפתחה מאד כך שאפשר לקחת אפידורל לדוגמה
ולא להרגיש בכלל את הלידה.
אז כן, הקללות הולכות ונעלמות.
אתה לא רוצה להכיר בזה? אל תכיר.
אבל אתה מתעקש לספרל עצמך סיפורים וחבל.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.