החיים שלי מלאי ערך ומשמעות כי באמת לא באנו לכאן סתם

אני חושה שעל ידי לעשות לעצמך מטרה לשינוי משהו או עזרה בהתפתחות קהילתית/שכונתית/עירית/לאומית ואפילו אולי בין- לאומית

למדנו כל מיני מקורות של רבנים איך לחיות חיים בעלי משמעות.. לא כל כך הסברתי טוב הגיוני שזה אולי לא ממש מובן.. תגידי מה לא ברור ואני ממש אשמח להסביר

אני אישית הכי התחברתי לדברים של הרב קוק והרב דסלר (השתיים האחרונים)

ואפשר לשאול בת כמה את?

הרמב"ם:

יש לאדם תכלית בעולם, אנו יודעים זאת מכיוון שלכל חפץ בעולם יש מטרה, לדוגמה מטרת הכסא- שישבו עליו. מטרת השולחן- לאכול עליו. אם לחפצים, שנבראים ע"י האדם- יש תכלית, קל וחומר שלאדם, שנברא ע"י הקב"ה- יש תכלית. התכלית היא השגת המושכלות, להיות איש חכם וטוב. והידיעה הכי גדולה- היא ידיעת ה'. הנימוק לכך הוא שהאדם נפרד מבעלי החיים בכך שיש לו שכל, דעת, ולכן התכלית שלו תהיה קשורה בכך. האדם צריך ללמוד ולהחכים, להשיג מושכלות, ובעיקר ידיעת ה'. ובנוסף יש לעשות מעשים טובים כי אדם חכם בלי מעשים טובים לא השיג את מטרת חייו. לכן תכלית האדם היא להיות איש חכם (בשכל) וטוב (במעשים).

הרמח"ל (פרק א'):

מטרת האדם היא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. מטרה זו מושגת במלואה בעולם הבא, אך גם בעולם הזה היא מתקיימת ע"י עשיית מצוות ומעשים טובים.

המעשים שלנו בעולם הזה הם הדרך להשגת התכלית בעולם הבא, כדברי חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא"- כל החיים שלנו בעולם הזה הם הדרך לעולם הבא, ונגיע באמצעות המצוות. "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם"- בעולם הזה אנו מקיימים את המצוות, ובעתיד, בעולם הבא- נקבל על כך את השכר.

הדרך לזכות בעולם הבא להתענגות על ה' היא ע"י עמל ויגיעה בעולם הזה, להשתדל ולהידבק בה' ע"י המצוות.

הרמח"ל (פרק יט'):

צריך להיות אדם טוב ולקיים מצוות כדי לקבל על זה שכר בעולם הבא, אבל זה לא יכול להיות מטרת האדם בעולם, כי אז האדם שקוע רק בעצמו, עסוק בעניינים שהם לטובתו בלבד.

ולכן תכלית האדם בעולם היא להגדיל את כבוד ה' בעולם, שכולם יכירו את ה', לא רק שהאדם בעצמו יכיר את ה' אלא שכל העולם כולו ידע ויכיר בכבוד ה'.

הגדלת כבוד ה' בעולם נעשית ע"י שלושה שלבים:

1. להצטער על מיעוט קרבתו לקב"ה,

2. להצטער על מיעוט כבוד ה' בעולם,

3. להתפלל הרבה על הגאולה (כי הגאולה מגדילה את כבוד ה' בעולם).

הגדלת כבוד ה' בעולם זוהי מטרה גדולה וחשובה והאדם צריך לשים מטרה זאת לנגד עיניו כל ימי חייו, שבכל דבר שיעשה יזכור שתפקידו הוא להגדיל את שם ה' בעולם. כמו שנאמר: "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום".

הרב דסלר:

משמעות החיים לפי הרב דסלר זה לעסוק בנתינה ובחסד וכך להידבק במידותיו של הקב"ה ולזכות ליהנות מזיו שכינתו.

טענתו המרכזית היא שכשאלוקים ברא את האדם הוא ברא בו שתי כוחות- נתינה ונטילה (האדם אוהב לתת אבל אוהב גם לקחת). כוח הנטילה הוא שורש כל הרעות (זה לא טוב שאדם רק יקבל, הוא צריך גם לתת) ולכן צריך להמעיט בו ואילו כוח הנתינה שהוא כוח עליון ממידות הקב"ה שמרחם ומיטיב ונותן מבלי לקבל דבר בתמורה- צריך להרבות להשתמש בכוח זה ובכך להידמות כביכול להקב"ה.

"עולם חסד יבנה" ה' ברא אותנו בחסד והוא נותן לנו חיים כל שעה ושעה וחסדו העמוק והמהותי יותר איתנו הוא שנוכל ליהנות מזיו שכינתו. כדי לזכות ולהידבק בו, להיות קרובים אליו- יש לנו צורך להיות בעלי יכולת להכיר את חסדו וכדי להיות כאלו עלינו להיות גומלי חסדים בעצמינו כי רק מי שעושה חסד מסוגל להבין מהו. (אדם ששקוע בנטילה למשל, כשרואה שאחרים עושים חסדים אינו מאמין שעושים לשם החסד כי אם לשם הנאה כלשהי שיוצאת להם מכך).

בנוסף, אנו כביכול עושים עם הבורא חסד שבזכות מעשה החסד והנתינה מביאים את העולם אל תכליתו. וגם, כשאדם רק מקבל הוא אינו מכיר בטובתם של אחרים ונעשה כפוי טובה ולכן הוא אטום רוחנית והדרך להידבק בה' היא רוחנית.

הרב קוק:

משמעות החיים לפי הרב קוק זה לראות את הקב"ה בכל דבר שהאדם עושה.

טענתו המרכזית היא "בכל דרכיך דעהו"- לכוון את כל פעולות האדם (כולל פעולותיו בתחומי חול) לעבודת ה' ולמילוי רצונו בצורה הטובה ביותר שיכול. וכך יוצא שהאדם עובד את ה' בכל מעשיו ובכל דבר ה' נמצא איתו. לדוגמה כשאדם עוסק בגמילות חסדים, יבקש מה' שיעזור לו לעשות את הטוב ביותר לחברו.

וכן בשאר הדברים שישתדל בכל כוחו ושכלו לעשות את מה שעושה בתכלית השלמות ונימצא שיודע את ה' יתברך בכל דרכיו.

זהו דרך חיים שממלא את החיים בקדושה. אפילו דברי חול מקבלים משמעות והופכים לחלק מעבודת ה'. בדרך זו, האדם מבין שכל חייו נועדו לעבוד את ה', ואין דבר שנפרד מזה.

כך לדוגמה אדם שעובד כמנקה רחובות, מקיים בכך מצווה. בכך שהוא מנקה הוא עובד את ה'.

וכך כל חיינו מלאים בקדושה ובעבודת ה', וממלאים את מטרתנו בעולם.

התחברתי לדבריו משום שכל חיינו אנו משתדלים לקיים את רצון ה' ולעבוד אותו ולחיות חיי קדושה, ומרגישים לפעמים שיש דברים שמונעים זאת ממנו משום שאנו נדרשים גם לחיי חול, לדוגמה לימודים, עבודה וכו'. הרב קוק מחדש לנו שדברים אלה אינם מונעים ממנו לחיות חיי קדושה, אלא הם חלק מעבודת ה' ומוסיפים קדושה.   

אני חושבת שתיקח/י את הכוחות שבך(הדברים שאת/ה טובים בהם) ועם זה תקדשו שם שמים ותנתבו את זה למקומות טובים.. ככה אני חושבת שזה חיים משמעותיים בשבילי שבמה שהקב"ה חנן אותי לטובה אני עוזרת במדינה ומעבירה הלאה..בעז"ה נעשה ונצליח.

לא ללכת לחפש רחוק. אפילו כזה ביישוב מישהו אפילו חד פעמי שסובל ממשו זה לעזור, להתנדב במקומות שאפשר לתרום, פשוט להתחיל לשים לב לסביבה..

זה נותן סיפוק כמו ..

ולשאוף גבוה 

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.