החיים שלי מלאי ערך ומשמעות כי באמת לא באנו לכאן סתם

אני חושה שעל ידי לעשות לעצמך מטרה לשינוי משהו או עזרה בהתפתחות קהילתית/שכונתית/עירית/לאומית ואפילו אולי בין- לאומית

למדנו כל מיני מקורות של רבנים איך לחיות חיים בעלי משמעות.. לא כל כך הסברתי טוב הגיוני שזה אולי לא ממש מובן.. תגידי מה לא ברור ואני ממש אשמח להסביר

אני אישית הכי התחברתי לדברים של הרב קוק והרב דסלר (השתיים האחרונים)

ואפשר לשאול בת כמה את?

הרמב"ם:

יש לאדם תכלית בעולם, אנו יודעים זאת מכיוון שלכל חפץ בעולם יש מטרה, לדוגמה מטרת הכסא- שישבו עליו. מטרת השולחן- לאכול עליו. אם לחפצים, שנבראים ע"י האדם- יש תכלית, קל וחומר שלאדם, שנברא ע"י הקב"ה- יש תכלית. התכלית היא השגת המושכלות, להיות איש חכם וטוב. והידיעה הכי גדולה- היא ידיעת ה'. הנימוק לכך הוא שהאדם נפרד מבעלי החיים בכך שיש לו שכל, דעת, ולכן התכלית שלו תהיה קשורה בכך. האדם צריך ללמוד ולהחכים, להשיג מושכלות, ובעיקר ידיעת ה'. ובנוסף יש לעשות מעשים טובים כי אדם חכם בלי מעשים טובים לא השיג את מטרת חייו. לכן תכלית האדם היא להיות איש חכם (בשכל) וטוב (במעשים).

הרמח"ל (פרק א'):

מטרת האדם היא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו. מטרה זו מושגת במלואה בעולם הבא, אך גם בעולם הזה היא מתקיימת ע"י עשיית מצוות ומעשים טובים.

המעשים שלנו בעולם הזה הם הדרך להשגת התכלית בעולם הבא, כדברי חז"ל: "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא"- כל החיים שלנו בעולם הזה הם הדרך לעולם הבא, ונגיע באמצעות המצוות. "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם"- בעולם הזה אנו מקיימים את המצוות, ובעתיד, בעולם הבא- נקבל על כך את השכר.

הדרך לזכות בעולם הבא להתענגות על ה' היא ע"י עמל ויגיעה בעולם הזה, להשתדל ולהידבק בה' ע"י המצוות.

הרמח"ל (פרק יט'):

צריך להיות אדם טוב ולקיים מצוות כדי לקבל על זה שכר בעולם הבא, אבל זה לא יכול להיות מטרת האדם בעולם, כי אז האדם שקוע רק בעצמו, עסוק בעניינים שהם לטובתו בלבד.

ולכן תכלית האדם בעולם היא להגדיל את כבוד ה' בעולם, שכולם יכירו את ה', לא רק שהאדם בעצמו יכיר את ה' אלא שכל העולם כולו ידע ויכיר בכבוד ה'.

הגדלת כבוד ה' בעולם נעשית ע"י שלושה שלבים:

1. להצטער על מיעוט קרבתו לקב"ה,

2. להצטער על מיעוט כבוד ה' בעולם,

3. להתפלל הרבה על הגאולה (כי הגאולה מגדילה את כבוד ה' בעולם).

הגדלת כבוד ה' בעולם זוהי מטרה גדולה וחשובה והאדם צריך לשים מטרה זאת לנגד עיניו כל ימי חייו, שבכל דבר שיעשה יזכור שתפקידו הוא להגדיל את שם ה' בעולם. כמו שנאמר: "נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום".

הרב דסלר:

משמעות החיים לפי הרב דסלר זה לעסוק בנתינה ובחסד וכך להידבק במידותיו של הקב"ה ולזכות ליהנות מזיו שכינתו.

טענתו המרכזית היא שכשאלוקים ברא את האדם הוא ברא בו שתי כוחות- נתינה ונטילה (האדם אוהב לתת אבל אוהב גם לקחת). כוח הנטילה הוא שורש כל הרעות (זה לא טוב שאדם רק יקבל, הוא צריך גם לתת) ולכן צריך להמעיט בו ואילו כוח הנתינה שהוא כוח עליון ממידות הקב"ה שמרחם ומיטיב ונותן מבלי לקבל דבר בתמורה- צריך להרבות להשתמש בכוח זה ובכך להידמות כביכול להקב"ה.

"עולם חסד יבנה" ה' ברא אותנו בחסד והוא נותן לנו חיים כל שעה ושעה וחסדו העמוק והמהותי יותר איתנו הוא שנוכל ליהנות מזיו שכינתו. כדי לזכות ולהידבק בו, להיות קרובים אליו- יש לנו צורך להיות בעלי יכולת להכיר את חסדו וכדי להיות כאלו עלינו להיות גומלי חסדים בעצמינו כי רק מי שעושה חסד מסוגל להבין מהו. (אדם ששקוע בנטילה למשל, כשרואה שאחרים עושים חסדים אינו מאמין שעושים לשם החסד כי אם לשם הנאה כלשהי שיוצאת להם מכך).

בנוסף, אנו כביכול עושים עם הבורא חסד שבזכות מעשה החסד והנתינה מביאים את העולם אל תכליתו. וגם, כשאדם רק מקבל הוא אינו מכיר בטובתם של אחרים ונעשה כפוי טובה ולכן הוא אטום רוחנית והדרך להידבק בה' היא רוחנית.

הרב קוק:

משמעות החיים לפי הרב קוק זה לראות את הקב"ה בכל דבר שהאדם עושה.

טענתו המרכזית היא "בכל דרכיך דעהו"- לכוון את כל פעולות האדם (כולל פעולותיו בתחומי חול) לעבודת ה' ולמילוי רצונו בצורה הטובה ביותר שיכול. וכך יוצא שהאדם עובד את ה' בכל מעשיו ובכל דבר ה' נמצא איתו. לדוגמה כשאדם עוסק בגמילות חסדים, יבקש מה' שיעזור לו לעשות את הטוב ביותר לחברו.

וכן בשאר הדברים שישתדל בכל כוחו ושכלו לעשות את מה שעושה בתכלית השלמות ונימצא שיודע את ה' יתברך בכל דרכיו.

זהו דרך חיים שממלא את החיים בקדושה. אפילו דברי חול מקבלים משמעות והופכים לחלק מעבודת ה'. בדרך זו, האדם מבין שכל חייו נועדו לעבוד את ה', ואין דבר שנפרד מזה.

כך לדוגמה אדם שעובד כמנקה רחובות, מקיים בכך מצווה. בכך שהוא מנקה הוא עובד את ה'.

וכך כל חיינו מלאים בקדושה ובעבודת ה', וממלאים את מטרתנו בעולם.

התחברתי לדבריו משום שכל חיינו אנו משתדלים לקיים את רצון ה' ולעבוד אותו ולחיות חיי קדושה, ומרגישים לפעמים שיש דברים שמונעים זאת ממנו משום שאנו נדרשים גם לחיי חול, לדוגמה לימודים, עבודה וכו'. הרב קוק מחדש לנו שדברים אלה אינם מונעים ממנו לחיות חיי קדושה, אלא הם חלק מעבודת ה' ומוסיפים קדושה.   

אני חושבת שתיקח/י את הכוחות שבך(הדברים שאת/ה טובים בהם) ועם זה תקדשו שם שמים ותנתבו את זה למקומות טובים.. ככה אני חושבת שזה חיים משמעותיים בשבילי שבמה שהקב"ה חנן אותי לטובה אני עוזרת במדינה ומעבירה הלאה..בעז"ה נעשה ונצליח.

לא ללכת לחפש רחוק. אפילו כזה ביישוב מישהו אפילו חד פעמי שסובל ממשו זה לעזור, להתנדב במקומות שאפשר לתרום, פשוט להתחיל לשים לב לסביבה..

זה נותן סיפוק כמו ..

ולשאוף גבוה 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....