אני מכירה זוג כזה- מקסים ומדהים.

אבל הוא לא חבדניק קיצוני, הוא לא הפתיע אפחד כשהתחתן עם מישהי לא חב"דניקית מלידה,

והיא התקרבה ממש לחב"ד והתחברה לדברים.

בסופו של דבר- יש הרבה סוגים של אנשים בחב"ד חלקם פתוחים יותר לשונה מהם, חלקם פחות..

(לא חבדניקית בעצמי, אבל ממשפחה חב"דניקית..)

תעשי בדיקה אמיתית עם עצמך איפה את רואה את עצמך בחיים, לאיפה את מרגישה שייכת באמת. בדיקה כזאת כוללת הבנה של 2 המגזרים לעומק, עד כמה שניתן.

אח"כ תחליטי לאיפה את רוצה להשתייך.

אם חב"ד כ"כ מוצאים חן בעינייך, אולי מתאים לך להיות חבדניקית ולגדל בית חבדי.

כמו שכבר ענו לפניי, לא נראה לי שילך אם תחליטי שאת נשארת דת"ל.

ויש גם את הגינזבורגים, שזה משהו סוג של באמצע (וחבדניקים אולי יגדירו אותם מזוייפים.. אבל אולי תמצאי שם מענה למה שאת מחפשת)

חב"דניק אמיתי לא באמת פתוח להכיל ולקבל (וזה בסדר גמור בעיניי, בהיותו חסיד של הרבי הספציפי שלו)

לעומת דת"לים שמנסים להנות מכל העולמות.

וגם אם הם עצמם יסתדרו,

חינוך הילדים יכול להעלות הכל על שרטון

צריך אישיות מיוחדת או לחילפוים להסכים לוותר על הרבה דברים עקרונים בשביל לא להגיע למריבות אין סופיות

1. אם אתה באמת חב"ניק - אז יש לך אישיות מיוחדת.

2. אם זה עקרוני עבורך צבע המרצפות או הוילונות - אתה צודק.

כגדול ניתן לומר שמה שכתוב בשולחן ערוך הוא עקרוני ובזה (אני מקווה) זה אותו שולחן ערוך גם למי שאינו חב"ניק.

אל תישן בסוכה, וגם אל תישן מחוץ לסוכה..

שני אנשים יכולים להחליט להסתדר.  

זה ילך להתוועדות חסידית, וזה ילך לומר הלל שלם עם ברכה ביום העצמאות.

זו תחבוש פאה וזה כפה סרוגה, או הפוך - זה כובע וזו מטפחת.  גרביונים ושרוול עד לכף היד או שרוול קצר \ שלושת רבעי וסנדלים בלי גרביים?

ואיך להלביש את הילדים???  את הילדות???

האם הילדים מתחנכים בבתי ספר של חב"ד או ממ"ד \ ת"ת ציוני וכדומה?

אגב, יש חבדניקים שונים - יש "משיחיסטים" ויש "רגילים".  

אפשר להיות דתי לאומי וללמוד תניא לעומק, ולהיות עם חיבור חזק לחב"ד, אבל כל בית צריך קו חינוכי ברור.  חינוך אינו אמור להיות מזנון פתוח, שכל ילד יבוא ויטול את מה שהוא רוצה, וחלילה יתבלבל בדרך.

בהצלחה!

סתם סיטואציה מענינת

כמו נטורי קרתא וכדו

חב"ד מתעלמים מזה ולא מציינים את זה

בטח התכוונת למפת א"י השלמה. מתי זה יום העצמאות?

"היתר של טפח בחוץ" - לא צריך להיות חבדניק כדי לא להסתדר עם מה שלא הולך חלק עם השולחן ערוך.

- יש פאות שמסתדות יפה עם הוראות השולחן ערוך - והם קדוקא זולות יותר..

אחלה שילוב.

זה לא כמו דתי וחילוניה או להפך.

שאלה פשוטה מידי. את התשובה כתב הרב אבינר לפני 20 שנה ויותר בספר פרקי אהבה

אם הם אידיאולוגים ומכירים היטב את ההשקפות והמנהגים של השיטה שלהם, זה מתנגש בהמון פרטים וכללים כמו שכבר ציינו כאן רבים וטובים.

אם הם פחות אידיאולוגים, פחות מכירים את ההשקפה או אכפתיים מפרטים והולכים לפי האווירה הכללית- אז  באווירה הכללית של לימוד חסידות,  אחריות לכל העם ועוד הרבה יש הרבה משותף כמו שכבר ציינו כאן גם. ויכול להיות שזה דווקא ממש מתאים.

אני מכירה 2 זוגות שהתחתנו כך ונראה שחיים נפלא.

(אני לא אשקר, בשניהם בן הזוג הדתי לאומי התקרב לחבד יותר מאשר להיפך... 2 זוגות זה לא סטטיסטיקה, אבל זה דבר שצריך לקחת בחשבון)

את מרגישה קרובה לחב"ד, אך אינך חב"דניקית. יש בחורים שלומדים חסידות, מרגישים קרובים לחב"ד, אך שייכים למגזר דתי לאומי. לדעתי - כששני בני הזוג בעלי השקפות דומות - הבית יציב יותר. בהצלחה!

אנסה לעזור לך מניסיוני האישי.

אני מבית דתי ספרדי (בת עדות המזרח)  , התחנכתי במוסדות של החינוך הדתי לאומי אבל לא התחברתי

לרוב הסניפים של בני עקיבא ואני מאוד מאוד לא ממלכתית (לא קוראת הלל ביום העצמאות). בהחלט ציונית, אוהבת

את א"י, עם ישראל ותורת ישראל אך לא מעריכה בלשון המעטה את  התנהלות מוסדות המדינה ואת 95% ממנהיגיה.

בעלי דתי לאומי תורני אשכנזי קיבוצניק במקור, למד הרבה במכון מאיר ג"כ מאוד ציוני ,

הוא גם כן לא ממלכתי (למרות שגורש מנצרים אחרי שגר שם שנים רבות כרווק וכידוע רוב תושבי נצרים ידועים כממלכתיים מאוד)

אבל חוגג בהתלהבות רבה את יום העצמאות.

אני מכבדת את האמונה שלו בכך שאני עוזרת ושותפה פעילה שיום העצמאות יקבל אווירת חג והוא משלים עם זה

שאשתו לא אומרת הלל ביום זה.

עוד נקודה - את ביתי הבכורה רשמנו למוסד לימודים שמזוהה עם ישיבת הר המור (פחות או יותר) כי זאת הייתה העדפתו הברורה של בעלי ובסוף כיתה א' כשהמנהלת התנתה המשך לימודיה בבית הספר בנטילת ריטלין (למרות שנוירולוגית לא המליצה) פשוט העברנו אותה לבית ספר חב"די של הרב גינזבורג כמובן ברצונו של בעלי ובהסכמתו המלאה.

בבית הספר הזה לומדים ביום העצמאות ואנחנו את ביתנו (כמו עוד משפחות שקשורות ל"מרכז") לא שולחים כי לבעלי חשוב שהיא תחגוג.

שנינו מאוד מרוצים מבית הספר  ומהערכים שהוא מקנה ורשמנו גם את הבת השנייה לשם.

אני לא רואה סתירה. אם תלמדי ותקראי על מערכת היחסים המיוחדת שהייתה בין הרבי לרב אליהו זצ"ל זה גם יוכל לעזור.

בהצלחה!

או הנהגות הלכתיות מחייבות: למשל מנגל ביום העצמאות?

נניח אני לא עושה מנגל, אבל אני אומר הלל האם אני מספיק לאומי?

ואם אני אומר בה' או בו' באייר את פרקי התהילים של כד' אז אני לא חבדניק?

האם דתי, עובר על מצוות עשה או לא תעשה ש'חילוני' מחויב בו?

האם חילוני חייב ליסוע לים בשבת? מה הבעיה שאהיה חילוני שלא נוסע בשבת, אוכל כשר, ואפילו מניח תפילין ברב ימות השנה, האם בגלל אלה אני מנוע מלהגדיר את עצמי 'חילוני'.

כנראה הבעיה היא "ריקודגלים" שזו חובה גדולה מאד ומי שלא משתתף בה לא יבוא בקהל הלאומי..

הפער בין איש לאישה כפשוטו. מגמד את הפערים האחרים. (ויש צד שזה אפילו לתועלת הקשר - המריבה לא אישית)

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.