ברית על הבוקראנונימי (פותח)

בהמשך לשרשורי בריתות.

רציתי לשמוע מה דעתכם.

 

אנחנו גרים די רחוק מכל המשפחה (שעתיים נסיעה פלוס מינוס) וחשבנו לעשות ברית בשמונה וחצי בבוקר (7.30 תפילה).

 

השיקולים בעד:

ברית קצרה כי כולם ממהרים לעבודה.

יש לי עדיין כוח ולא כמו בצהרים ערב שאני סמרטוט.

לחברים, שכנים, קולגות וכו' יותר קל להגיע כי הילדים במוסדות.

 

השיקולים נגד:

לומר למשפחה (הורים יבואו ברור!הם לא צריכים לארגן ילדים ומקסימום יצאו מוקדם בבוקר) הקרובה והמורחבת שהם לא חייבים להגיע..יותר נכון..הם לא יבואו ויש מצב שהם קצת יעלבו שאנחנו עושים את זה בשעות 'הזויות' מבחינתם.

 

דעתכם?!

רק להדגיש שזאת לא ברית ראשונה אצלינו!

אין לי מושג..מדי פעם פה

אבל מוסיפה שככל הידוע לי, ההתאוששות קלה יותר לתינוק כאשר הברית בבוקר.

שקיעה מאוחרת. אחה"צ!העני ממעש


יש גם עניין הלכתי להקדים....אנונימי (3)

אנחנו גם הלכנו על השעות שציינת בשל ההלכה, אע"פ שהמורחבת לא אהבה כ"כ את הרעיון והרבה לא הגיעו...

לא הלכה. ומתנגש עם כיבוד הורים. גם בלוויה להבדיל. תשאל רבהעני ממעש


בזמנו, ביררנו עם רב וכן פתחנו מקורות הלכתיים נוספים.אנונימי (3)

הכי נכון זה לעשות עם הנץ, מה שגם לנו לא התאים.

 

הפותחת כתבה בפירוש שההורים יגיעו בכל מקרה...

 

אגב, אני בת.

^^^אנונימי (8)
אני לא רב אבל שמעתי פעם שיעור שהנושא שלו היה שלא לגרום צער לבריות והזכירו שם על ברית מילה- שהתינוק סובל כל עוד אין לו שם . משהו עם הנשמה שלו. אני לא מבינה בעניינים הללו אבל נשמע לי הגיוני שמכניסים אותו בבריתו של אברהם אבינו ולעם היהודי ולמה לחכות לסוף היום כשהוא יכול להיות יהודי כבר על הבוקר.....
בדיוק. מצווה מזדרזים לקייםאנונימי (9)


חלילה! הוא יהודי גם לפני הברית!yr

ואם הקב"ה קבע שכל היום זמנה של המצוה אז לא צריך להתחכם ולהמציא דברים.

זריזין מקדימין זה ודאי נכון אבל להגיד שזה צער לתינוק והוא לא יהודי וכו' זה כבר הפרזה גדולה.

ואיפה הצער למשפחה שרוצים להגיע? (לא כולם רק מחפשים תירוץ להשתמט. יש כאלה שזה באמת מצער אותם)

לא הלכה?גוונא

שולחן ערוך מפורש ידידי.

 

גם בקבלה הפליגו מאוד בדבר. והאור זרוע בהלכות ראש השנה כתב ״ המאחר קיום מילה עד אחר שליש היום מראה שמצוות בזויות עליו ״.

פשיטא דלא לעיכובא. ויש כאן צורך במשקל.העני ממעש


עם כל כך הרבה מקורות שהפליגו בחשיבות הדברגוונא

למה לפספס? ובמיוחד בנידון דידן שהמשקל מוטה בצורה ברורה.

כ"אהעני ממעש

וחשבונותיו

 

נראה שכדאי להתייעץ לגופו עם מו"צ

 

יו"ד רסב- זריזין מקדימין

זהירות קודמת לזריזות- מסל"ש

 

ועשר גם טוב? להורים זה יהיה סביר, הילדים עדיין במוסדות..ירושלמית טרייה

נראה לי כדאי טיפהלה להתפשר בהידור של הזמן כדי להדר עם האורחים.

הקהל במצווה גם משמעותי להידור, לא?

או שאולי תעשו ברית ליד ההורים ותישארו שם קצת לפני ואחרי? הקולגות והחברים כנראה לא ייעלבו. מבינים שמשפחה קודמת.

 

הפותחתאנונימי (פותח)
אני לא כתבתי שיקול את הידור הזמן..
10 זה אומר שאני אהיה אחרי כמה שעות טובות של ערות עם כל הילדים. גמורה! וזה אומר שאני תוקעת את יום העבודה להרבה אנשים.. כלומר מי שירוויח מזה זה רק המשפחה.

השאלה בעצם היא, טובתו של מי קודמת.. שלי ושל כל האנשים או של המשפחה (כולה למעט ההורים).

בלתי אפשרי לזוז ממיקום הברית. אנחנו השתקענו כאן. ממש לא יפה לעשות אירוע ולא להזמין כאן.. אנשים ייפגעו ו.. טוב שכן קרוב מאי רחוק..לא ככה?!
בהתחשב שזו לא ברית ראשונה נשמע לי שזה בסדראנונימי (4)
גמור.

תמיד אי אפשר לרצות את כולם, ואם חשובים לכם כרגע הקהילה שלכם, וזו טובתך כיולדת ועוד שיקולים חיוביים אז תעשו לבריאות!


שיהיה במזל טוב והחלטות טובות!
באמת מסובך, אבל בעניין הקהילה - לדעתי לא.ירושלמית טרייה

עם כל הכבוד ל"טוב שכן קרוב" המשפחה חשובה יותר.

השכנים הקרובים יכלים להיות חברים טובים, אבל כשבאמת צריך עזרה, עזרה שמצריכה הקרבה אמיתית כמו הרבה זמן וכסף, אז זה רק משפחה.

אתם בטח צעירים..

ממרומי גילי (P- אני יודעת כבר שחברויות פשוט נמוגות כשהתנאים משתנים.

יש לי חברות שאני מאד אוהבת אבל כשכבר לא יוצא להיפגש אז זהו.

מקום עבודה, גם אם נראה שזה ממש עולם מלא, בשניה שעוזבים כמעט הכל מתפוגג..

שכנים - אם אתם או הם עוברים אז די נשכחים.

ורק משפחה נשארת.

 

זה לא אומר שאת צריכה בגלל זה לעשות משהו שלא נוח לך.

נראה לי שהעצה לשאול את ההורים היא דווקא טובה.

אמא שלך יכולה להבין מצוין שזה פחות נוח לך ופחות טוב הלכתית ואת לא רוצה אחה"צ.

אפשר לשאול בפירוש, שאת רוצה בוקר אבל מה הכי מוקדם שהם והאחים והאחיות יכולים.

ולהגיד שאתם רוצים משהו קליל. מותר שיהיו לכם רצונות..

זה שתשאלי לא אומר שתצטרכי להיכנע לכל מיני לחצים ובקשות, לדעתי.

 

רק שמחות!!

אתם ספרדים? אם כן יש ברית יצחק ערב לפני כן.. אזאנונימי (5)
אפשר לסדר שאולי ישנו ערב לפני כן באיזור בו אתם גרים.. אפשרי?
הפותחתאנונימי (פותח)

לא נראה לי מציאותי לארח את כולם.. אני כולה שבוע אחרי לידה, בקושי יש לי כוח לטפל בילדים שלי

מה עכשיו לטפל בכל המשפחה.. זה נראה לי השקעה גדולה מידי.

 

אני באמת חושבת על זה. 

זה פוגע שאנחנו מאפשרים להם לא להגיע או שסהכ זה חוסך להם נסיעה מטורפת עם הילדים והשקעה של מלא שעות סהכ על ברית (שלא ראשונה ובעז"ה גם לא אחרונה)?

לא התכוונתי אצלך.. אבל אין סיכוי שיש שכנים שיכולים לעזור?אנונימי (5)

אם לא כל המשפחה, אז לפחות ההורים של בעלך.. ככה אני חושבת..

אבל מה שתחליטי - בשמחה

אם זה שעתיים נסיעהאמא, ברוך ה'

הייתי עושה את הברית בתשע וחצי/עשר או בארבע. אם זה שייך מבחינתכם, אפשר שהתפילה תהיה בשמונה וחצי וכל אחד יעשה את שיקוליו אם להגיע לתפילה אצלכם או אחרי התפילה. אבל אני לא יודעת אם זה שייך אצלכם תפילה בשעה מאוחרת יחסית.

 

לדעתי האישית, גם אם הקשר עם השכנים הוא טוב, המשפחה (הקרובה=אחים ואחיות וילדיהם) יותר חשובים. בנפתולי החיים, משפחה היא דבר שתמיד נשאר ואותה לא מחליפים... כדאי לכבד ולהשאר בקשר טוב, אך זו כמובן דעתי בלבד.

אם את מתעייפת עם הילדים, תנסי באותו יום למצוא מישהי שתעזור לך להפעיל אותם ולשמור עליהם.

אם זה אפשרי ושייך מבחינתכם, סבתא יכולה להיות אחלה פתרון, שתגיע ערב קודם או באותו יום מוקדם ותעזור.

ודרך אגב, גם ברית בשעה מאוד מוקדמת היא פרוייקט לא תמיד קל בשבילכם. יש התארגנויות על הבוקר...

 

אנחנו עשינו באזור תשע וחצי/עשר שתי בריתות (כי הן יצאו ביום שישי ובערב חג, כך שבכל מקרה היה תירוץ טוב לעשות מוקדם, וגם ההעדפה שלנו היתה מוקדם), אבל לא הייתי מעיזה לעשות קודם, כי המשפחה גרה רחוק. וההורים באו לברית יצחק ערב קודם ועזרו לי עם הילדים. רוב הקהילה באו רק לברית ומיהרו אחר כך לעבודה/סידורים - עשינו להם בופה של קוראסונים, בורקסים ושתייה. המשפחה וקצת חברים טובים נשארו לסעודת מצווה.

ועוד דבראמא, ברוך ה'

אם הקשר שלך עם המשפחה פתוח, תנסי להתייעץ איתם על זה. או אפילו להתייעץ עם ההורים ושהם יעשו בשבילך את הבירורים. אם האחים לא יפגעו וזה אפילו מבחינתם נוח, אז סבבה... לי זה נראה שלהגיע לברית של אחיין זה "חובה" ומפגש משפחתי שכולם צריכים לכבד או לפחות להשתדל לכבד, יכול להיות מאוד שלאחרים זה נראה אחרת והגישה שלהם שונה..

הפותחתאנונימי (פותח)

ייתכן מאוד שאת צודקת.

 

אני מסתכלת בעיניים שלי ומנקודת היכולת שלי ואחרי שברית קודמת היתה בחמש כדי שלכולם יהיה נוח ואני סבלתי!

לכן שאלתי כאן, כדי לשמוע עוד דעות של אנשים ממשקפיים אחרות משלי כרגע..

כי אם אני יישאל אותם יכול להיות שמעצם האופציה שאני מעלה הם יפגעו. מצד שני.. אני לא אשרוד שוב ברית אחרי צהרים.. לא מתאים לי נפשית להיות נחמדה אחרי יום שלם ולחזור מיד אחר כך עם הילדים הביתה וכו'.

ברית בבוקר מאפשרת לי מיד אחרי הברית לשלוח את הילדים למוסדות ולהכנס להתאושש ולישון.

 

לצערי הרב, המדינה שלנו לא מכירה בעובדה שבעל צריך ימי חופש לפחות שבוע כדי להיות עם משפחתו אחרי כזה מאורע

ואני לא יבקש מאף אחת מהמשפחה להשאר לעזור לי.

אז שתדעי שעכשיו יש משהו חדשת.מ.
לא יודעת אם כבר נכנס או עוד מעט יכנס
שבעל יהיה זכאי לקחת 8 ימי חופשה אחרי לידה...
ממה שידוע לי זה עדיין לא נכנס... ולפותחתאמא!!

אני בתור משפחה קרובה הייתי נעלבת שהברית בשעה שאין לי אפשרות לבוא...

גם ככה הנסיעה היא השקעה רבה שאני עושה בשמחה, אז לפחות לאפשר זאת.

אם הסיבה היחידה לא לעשות אחרי צהרים זה המותשות שלך,

אפשר אולי לחשוב על עזרה בשבילך. בבוקר הילדים במסגרות, ובשעות צהרים למצוא סבתא/ בעל/ בייביסיטר 

שישמרו על הילדים ואת תנוחי כדי שתגיעי רעננה לברית.

מבינה אותך מאודאמא, ברוך ה'

אני לא הייתי "נחמדה" באף אחת מן הבריתות שלנו. תמיד הייתי כל כולי עם התינוק ובקושי ראיתי את האורחים, וזה לא היה תלוי שעה.. בברית האחרונה, התקשרתי אחרי לכל האנשים שלא הספקתי להתייחס אליהם וכן היה לי חשוב...

 

עזרה אפשר גם בתשלום ממישהו שהוא לא משפחה, כחלק מהוצאות הברית.. תחשבי אם זה אפשרי, כי לפעמים זה שווה, גם אם תעשו בשעה מוקדמת. ובשעה מאוחרת - אפשר שמישהו יעזור להביא ולהחזיר את הילדים מהמוסדות ותוכלי לישון קודם.

ואני חושבת שמלהתייעץ לא נפגעים, תוכלי להציג את הצד שלך ולשמוע את התגובות. אולי תופתעי לטובה והרבה חששות ירדו ממך ואז תעשו בבוקר מוקדם בכיף...

 

מה שאני יודעתאנונימי (6)

שגיסתי עשו ב8 וחצי בבוקר והייתי צריכה לצאת מהבית ב5 כדי להגיע בזמן, ולקחת איתי את הילדה הגדולה כי אף אחד לא ישמור לי עליה ב5 בבוקר. פשטו לא נסעתי.

בעלי נסע לבד.

אני לא יכולתי. מבחינתי זה יותר מידי השקעה אפילו שזה משפחה קרובה.

וגם אצלהם לא ברית ראשונה.

צ"ל אצלםהעני ממעש


הפותחתאנונימי (פותח)

אוקי.. אני לא מצפה שיגיעו לברית בשמונה וחצי בבוקר.

אני פשוט מצפה שלא ייפגעו מהעובדה שזאת שעה שהם לא יכולים להגיע.

לא מצפה מהם להתנצלות על כך שהם לא מגיעים!

מגיבה שובמדי פעם פה

תראי, לעניין העייפות שלך - 

דווקא ברית אחרי 2.00 יכולה לעזור. תעמדו על כך שהילדים ילכו למסגרות בבוקר - ותיכנסי לישון. תבואי ככה רעננה לברית, ובסיומה תתארגנו בזריזות לשינה (תשאירו את המתנות ליום אחר) - ולישון!

 

אני חושבת ש(כמו שכתבתי קודם) - השיקול העיקרי הוא טובת ונוחות התינוק, אולי כדאי שהתגובות בשרשור יעסקו גם בזה. ותתייעצו בעניין גם עם המוהל - איזה שעה נוחה לו יותר. כמדומני שברית בבוקר יותר קלה לתינוק.

למה משפחה לא יכולים לבוא ב9.00? משעה 5 יש אוטובוסיםl666

אם הם ברכב אז בכלל. לא מבינה למה זה יעזור להם ברית אחרי צהריים. הם יצטרכו לצאת מעבודה באחת ולמצוא סידור לילדים או להוציא אותם מוקדם ולסחוב אותם עד אלייך או למצוא ביביסיטר. ברית לא מתחיל בזמן בדרך כלל ולא חייבים לבוא ממש בזמן.

לדעתי לעשות אחר"צ- אני הייתי ממש נפגעת...אמאשוני
לעשות במקום או בזמן שברור שלא יוכלו להגיע זה פוגע...
לעשות ב10:00 זה תקוע למי שגר קרוב ורוצה להמשיך לעבודה אח"כ אבל זה עדיף על האופציה הראשונה.
לדעתי 14:00 זה סביר בהתחשב בשאר הנסיבות
17:00 זה באמת מאוחר לך ולמארגני האירוע עד שכולם יתקפלו...
תנסי לישון בשעות הבוקר גם ככה שבוע אחרי חידה אין יום ואין לילה..
תנסי לארגן בייביסיטר שתהיה אחראית לארגן את הילדים לישון.
אני אפילו הייתי מוצאת מקום לנוח בו עם התינוק ונכנסת הביתה אחרי שכולם ישנים...
הפותחתאנונימי (פותח)

מה עוזר לעשות ב14:00 זה תוקע את כולם ומכריח לקחת יום חופש ואף להשאיר את הילדים בבית.

אפשר לחפור לך קצת כדי להבין למה את היית נפגעת?

זה באמת נקודה חשובה לי..

אני גם הייתי די נפגעתג'נדס
רבאק, זה אח/ות שלי שילדו ילד! הם יקרים לי! הם לא מעוניינים שאהיה איתם ברגעיהם המאושרים???
ויש לי להוסיף עוד משהוג'נדס
מראש מתנצלת על הכתיבה הקצת גוערת, זה לא כלפיך ח"ו.

לפני עשר שנים היתה מלחמת לבנון השניה. כל משפחתי גרה בצפון בהתחלה עוד נשארו, אח"כ עברו לדוד אחר שלי מחדרה, ואז כבר עברו אלינו (מרכז הארץ).

כל יום היינו ישנים עם הבני דודים במזרנים בסלון או לפעמים אנחנו, מהילדים המארחים, ישנו אצל חברים כדי לפנות מקום בבית...
היינו הולכים יום יום לטייל בעיר ולעשות דברים,לף לנשום... כמובן שהטלויזיה היתה דלוקה 24/6...

לא ידענו מתי המלחמה תיגמר, מה יהיה מחר...

אני לא צכה לומר שההורים שלי בטח היו מותשים פיזית, נפשית מהאירוח שלא-ידוע-מתי-נגמר... אני לא יודעת על זה.
יודעת למה?
כי הם עשו הכל בשמחה. זה היה ברור שבשביל דודים שלי (אחים שלי אמא שלי) נעשה הכל גם אם נישן על התיקרה.
היה נוח? ברור שלא. היה מפחיד גם? וודאי, אמצע מלחמה...

ובכ"ז היה שמחה כל הזמן בבית. איזה יופי של הכנסת אורחים. כולנו ביחד....


למה נזכרתי בכל זה?

נשמע שחווית טראומה מהקושי בברית הקודמת.
היה לך קשה להוציא את הפועל, התחושות שזכורות לך זה העייפות והעצבים, הדאגה לתינוק וזה שלא היה כמו שרציתם...

נשמע שיצא הרע אולי הצליח להשכיח ממך את המצווה הגדולה שאתם זוכים לה! להביא עוד יהודי לעולם! למול אותו בבריתו של אברהם אבינו!!!!

איזה שמחה גדולה!!!!

אני ממש אבל ממש לא מזלזלת בקשיים של האירגון וההוצאה לפועל של האירוע!!!
אבל המוטו שלי זה-
קצת קשה אבל אחר כך כיף! (לא באמת המוטו שלי... אבל זה קו שמנחה אותי)
אני שמחה להתאמץ בשביל המשפחה שלי. השמחה שלהם להגיע לאירוע שלנו. לשמוח איתנו שמחה אמיתית. לרקוד איתנו. להיות ביחד...
זה לא שווה הכל??

את כמובן לא חייבת להזדהות איתי...

ועוד דבר- תזכרי תמיד שהמשפחה תמיד תהיה שם לצידך. גם אם זה נראה וגם אם זה לא נראה... לחלוק איתם את הרגעים החשובים זהו ערך עליון שלא תצטערי עליו לעולם... אם כבר ההיפך...
ברור שההתלבטות עכשיו היא נגזרת די משמעותית של הברית הקודמתאנונימי (פותח)

הברית הקודמת היתה בחמש, באולם, עם מלא אנשים!! (את לא יכולה להזמין רק חלק.. אם משפחה- מזמינים את כולם. אם חברים- מזמינים את כולם. אם שכנים- מזמינים את כולם וכו') הברית כיסתה את עצמה כלכלית אומנם.. אבל היא עלתה הון תועפות! שלמפרע.. לא חרם על כל האנשים שהוציאו כסף כי הם באו לכבד?!?!?!

מה היה בפועל?? אני לא התייחסתי לאף אחד! היתה ברית קשה ממש לתינוק! רוב המשפחה..(כמו שאמרתי גרים רחוק) איחרו בשעה וכשנאלצנו לעשות את הברית עצמה לפני שהם (חיכו באולם קרוב למאה איש למשפחה שאיחרה..) הגיעו הם כעסו ממש! לא הפסקתי לבכות כל האירוע.. 

בקיצור.. אני חושבת שיצאנו מפרופורציה.. סהכ ברית היא מצווה.. מתחשק לי משהו קטן ולא מחייב, קצת נמאס לי לרצות, להצטרך לדפוק בגדים לי ולילדים כי זה אירוע מכובד יותר אם זה בצהרים. ומצד שני לא מתחשק לי לריב עם המשפחה. מורכב..

 

למה הם צריכים לכוון את עצמם בהתאם אלייך ואת לא מוכנה לבואאנונימי (9)

לקראתם?

אם העריכו והחליטו שנח להם לעשות בשעות הבוקר,ואין הבדל משמעותי בין הבוקר לצהריים אפילו יכול להיות שבצהריים יהיה קשה יותר לכל הנפשות הפועלות,אז מה זה שייך להגיד שהם לא רוצים שתהיי איתם?

להפך,בכל החלטה עושים שיקול של כל הנתונים ומחליטים מה הכי טוב לכולם. אין מציאות שבה כולם מרוצים..

מחליטים מי הכי חשובג'נדס
לדעתי המשפחה הכי חשובה. יותר מחברים. ובתוך המשפחה- המשפחה המצומצמת הכי חשובה...
ומה ז"א שאני לא מוכנה לבוא לקראתם?! אם קובעים ב7 וחצי בבוקר וזה מרחק שעתיים נסיעה ולא מזמינים אותי לישון בקרבת מקום או בכלל לא מציעים... איך אני אמורה להגיע?! זה כמעט כמו לומר במפורש שאני לא רצויה... הייתי בוכה!
הפותחתאנונימי (פותח)

לדעתי זה לומר במפורש תבואי לבקר בזמן שאני יהנה וישמח ולא שבוע אחרי לידה באירוע קשה

אז יש עוד אפשרות שגם אותה את יכולה להעלות למשפחהאמא, ברוך ה'

להחליט שעושים את הברית בבוקר מוקדם, מכל הסיבות שהזכרת, ותעשו בזמן אחר, עוד חודש או יותר, כשתהיי רגועה יותר ונינוחה, סעודה משפחתית של הודיה על הרך הנילוד. ותעשו את זה איפה שגרה המשפחה כך שלא יצטרכו לטרוח ולנסוע.

סתם רעיון, כדי שיראה למשפחה שאת כן חושבת עליהם וחשוב לך המפגש איתם, פשוט בזמן הברית זה לא רלוונטי מבחינתך... 

ויכול להיות שבאמת לא צריך, ועצם זה שתסבירי להם את נקודת הראות שלך זה מספיק, אבל יכול להיות נחמד (בכל מקרה אל תזכירי את "טוב שכן קרוב מאח רחוק"- אני חושבת שזה היה החלק הפוגע בדבריך, למי שהרגישה נפגעת אם היתה אחותך... לא שאר הדברים שהם לגיטימיים בהחלט)

יש מצב שזה רעיון מעולה!אנונימי (פותח)


מסיבת הודיה במקום ברית??? זה עיוות מושגים במחילהyr

אתם יודעים מה זה ברית???
אליהו הנביא מטריח את עצמו לבוא לכל ברית!

יש דין שאם מזמינים אתה חייב לבוא! (ולכן רק "מודיעים" למקרה שמישהו לא יוכל) 

הערך של השתתפות בברית היא עצומה. זו לא סתם הטרחה למסיבה קטנה.

 

הלו הלו הלו..נשואים פלוס

אף אחד לא זילזל בחשיבות של ברית.

אבל לא עושים ברית פעמיים נראה לי.

ושבוע אחרי לידה לעשות משהו גדול ומכיל אתכולם יש כאלה שקשה להם.

האופציה הנוספת שהעלו זה ברית קטנה ולאחר מכן מן אירוע הודיה שנועד כדילהזמין את מי שלא הגיע לברית

אני מבינה אותךג'נדס
את ממשיכה להישמע כאובה מפעם קודמת...
זה באמת קשה... אבל זה לא ביקור...
את יודעת איזו מצווה חשובה זו?! בתור אחות, לא להשתתף במצווה הזו עם אחותי/אחי זה פוגע...
שוב, לא מדברת על בנדוד. מדברת על אח/אחות...

החלטות טובות והכי חשוב- לידה קלה!!!
לפותחת-אמאשוניאחרונה

מהשרשור פה נשמע שכן היית רוצה שאחים ואחיות קרובים יבואו לשמוח בשמחתך רק שלך קשה מאוד פיזית עם זה.

זה די חריג מהמקובל ולכן אם לא תסבירי להם סיכוי גבוה שייפגעו.

לדעתי שווה לעשות מאמץ לעשות בזמן שהם יוכלו לבוא ואם ממש אי אפשר אז להתקשר ולהסביר.

נכון זה גם דורש כוחות להרים טלפון לכל אחד בנפרד אבל לדעתי זה נצרך כדי שלא יפגעו.

בסופו של דבר כמו שג'נדס אמרה, המשפחה הקרובה היא זו שתהיה לצידך בזמנים המשמחים והזמנים הקשים...

אז נכון את יולדת, אבל אם תחשבי רק על עצמך אז אל תצפי שאחרים יחשבו עלייך כשתצטרכי אותם...

 

ובעניין הכוחות- נשמע שפעם הקודמת הלכתם על קונספט שממש לא התאים לך ויצאת עם תחושות מאוד קשות.

אולי תנסי לפתוח את הראש לעוד רעיונות איך לתקן הפעם בלי לוותר על נוכחות האחים?

(אני יכולה לתת לך דוגמה שהייתה אצלנו והלך מצוין- אבל אולי לך יתאים משהו אחר, העיקר להיפתח לעוד אופציות שיוכלו לשלב נוחות לך עם השתתפות האחים)

אצלנו הברית הייתה אחר"צ הברית עצמה הייתה בביכנ"ס והאוכל היה באולם ליד, לי היה חדר קטן צדדי שהיה חדר פרטי בשבילי (כמו חדר ייחוד בחתונה) מראש דאגתי שיאבזרו אותו בכורסה נוחה וכריות, אחות אחת הייתה אחראית להביא לשם אוכל, היה ציוד הנקה וציוד לתינוק כל מה שהייתי צריכה.

אחרי הברית לקחתי את התינוק להרגיע אותו שם, המוהל ואמא שלי בדקו אותו, אחות אחת הביאה אוכל, השניה עזרה לי עם ההנקה וכו'.

לבינתיים באולם ההורים שלי, בעלי וההורים שלו הרגישו מארחים והתייחסו לכל האורחים שהגיעו וכיבדו אותם יפה, כמעט ולא הרגישו בהיעדרי. 

אח"כ אחרי שהתינוק נרגע ונרדם, ולי היה כוחות כי אכלתי ונחתי ופרקתי את המתח שלפי הברית וכו' נכנסתי לאולם, רוב האנשים באו אלי ככה שלא הייתי צריכה לקום, אח"כ קמתי להגיד שלום למי שלא אמרתי (בד"כ דודים מבוגרים שמן הראוי שאני אבוא אליהם אבל גם אין כ"כ מה להאריך איתם בשיחה...)

זה היה סיבוב של רבע שעה וחזרתי לשבת, אחרי שעה בערך שהיית באולם המשפחה המורחבת התחילה להתפזר ונשארה רק משפחה מצומצמת ואז יכולתי להתייחס אליהם אישית יותר גם לכל הגיסים והגיסות שביקשתי שלא יבואו לבקר בבי"ח זאת הייתה הזדמנות לדבר ולשתף אותם קצת יותר.

 

סה"כ הייתי רבע שעה על הרגליים ואף אחד לא הרגיש שלא התייחסתי אליו מספיק או שהוא לא שותף לשמחה שלנו. 

 

מה לעשות שלהיות אחרי לידה זה לא פשוטאנונימי (9)

וטובתה של היולדת היא מעל הכל ומי שלא מבין את זה זו בעיה שלו בלבד. אין ממה להפגע זה בכלל לא קשור כי לא עושים את זה נגד מישהו כזה או אחר

מדובר ביום אחד.ג'נדס
אף אחד לא מבקר אותך יום יום בתקופה קשה שלך.
דופק בלי סוף על הדלת.
מתיש אותך.

סך הכל, נאזרים בכוחות לרגע הזה...
זה יום מיוחד... אולי כדאי להתפלל על זה שה' יסייע ויתן כוחות...
אולי אפשר לחשוב על אזור 15:00?אנונימי (7)

3-4 אחה"צ.

זה עדיין לא ערב, המשפחה תצא מוקדם מהעבודה כדי להגיע , אני מניחה שזה עדיף מבחינתם  מאשר לא להגיע בכלל לעבודה אם הברית בתשע.

והשכנים - מי שרוצה ויכול יגיע, מי שלא- יגיע בטח לברית יצחק ערב קודם, או בשבת יגיד מזל טוב. אחרי הכל הם קרובים וזמינים ופוגשים אותך לעיתים קרובות יותר,

ולמשפחה הרחוקה זו הזדמנות יותר נדירה. 

 

אופציה 2: במרחק 40 דק לכיוון המשפחה בשעות הבוקר הסבירות להגעה. נאמר שצריך לצאת מהבית לקראת שבע מקס' (בתנאי שזו לא דרך פקוקה) כך שהברית בשמונה וחצי בערך, אח"כ אורחים חוזרים לעבוד. 

ותתפלאי לגלות שהחברים והשכנים פחות יטרחו לנסוע להשתתף בעוד שהמשפחה ממש תתאמץ לעשות זאת.

 

תקחי תוספת ברזל אם את סמרטוט כבר בצהריים. זה משפיע תוך יומיים לפעמים על ההרגשה והאנרגיה.

 

אנחנו עשינו תמיד על הבוקראילנ_ה

כך היא ההלכה. 

רוב הדעות פוסקות שעדיף לעשות על הבוקר מאשר שיהיה רוב של אנשים.

מבחינת להיעלב - כנראה שרוב האנשים לא מודעים להלכה הזאת. ולכן ניתן להסביר שזאת ההלכה (וגם אם אתם חשים כך - ואתם מאוד רוצים שהם יבואו, וגם מאוד יצער אתכם שלא יבואו, אבל לגמרי תבינו כי זה ממש קשה בשעה כזו בשבילם).  

אותנו זה ממש ציער שכמעט לא היה אף אחד מהמשפחה המורחבת, אבל זה לא העליב אף אחד, לפחות לא מה שידוע לנו. 

דעתי-+mp8
הייתי נפגעת מאוד אם מישהו מהמשפחה היה עושה ברית באופן כזה שמראה לי שהוא בכלל לא מצפה לבואי.
גם אם זו היתה הברית העשירית.
עשיתי בריתות בצהרים. כל הבוקר הייתי בנחת. נחתי, אירגנתי בשלווה מה שצריך, כשהילדים הגיעו מהגנים/ בתי"ס- התלבשו והלכנו. לא הייתי עייפה יותר מהרגיל.
אבל כמובן תעשי מה שטוב לך.
עשינו ב 7:30 כי רצינו מוהל מסוייםארץטרופיתיפה
רק האחים וההורים שלנו באו לברית בבי''כ
אח''כ באו לאכול אצל הוריי עוד כמה דודים שלי, אבל די בקטנה, יותר כמו קידוש

היה נחמד מאד ולדעתי זה לא משנה איזנה מספר הילד, לכולם מגיע אותו הדבר (נאה דורשת אך לצערי לא מקיימת...)
את אחרי לידה, תתחשבי בעצמך.ש.א הלוי
לך הכי טוב ונוח בבוקר, יש לך עוד ילדים שצריכים אותך ואחד שרק נולד שצריך לנוח ואמא רגועה.
תסבירו למשפחה שזה מה שנוח לכם- אתם יכולים להגיד שהרב המליץ לעשות על הבוקר.
ברית זה תמיד בשעה תקועה - 10 הורס לאנשים שעובדים וצהריים - זה אומר לעשות מאוחר על גבול השקיעה..

את והילד קודמים למשפחה. אחרי לידה את לא צריכה להתחשב באף אחד.

זו דעתי.
הפותחתאנונימי (פותח)

היית חושבת את זה גם אם היית האחות? או רק כשאת מתבוננת בעיניים של יולדת

לא עקבתי אחרי מה שכתבו אבל...אנונימי 5

אחותי עשתה ברית לפני חודשיים בבוקר וזה היה סיוט לכולם... לדעתי אחים לא יכולים לא להיות וזה שיגע את כולם לקום כ"כ מוקדם בבוקר ולאחר לעבודה.... בקיצור לדעתי חד משמעי עדיף צהריים.

יש הבדל אם מאחרים לעבודה או אם יוצאים מוקדם?אנונימי (פותח)


אם יוצאים מוקדם מהעבודה הכוונהאנונימי (פותח)


אני חושבת שזה תלוי מנטליות בעיקר. אני לא הייתי נעלבתאיזו נחמה

אצלנו צרכי היולדת הם בעדיפות ראשונה. ובאופן כללי מעדיפים לערוך את הבריתות כמה שיותר כשמסתדר (בעלי רצה בנץ! אבל את זה אני לא אפשרתי כי לי זה היה קשה נורא) בגלל העניין ההלכתי שבכך.

 

כתוצאה מכך יש אנשים שבאמת לא מגיעים לברית בגלל שהם לא רוצים/יכולים להפסיד יום עבודה זה רחוק להם וכו'.. אבל הקרובים קרובים תמיד הגיעו. כולל סבא וסבתא שלי שיחיו שהגיעו לישון בלילה לפני, כדי להיות על הבוקר.

 

את צריכה להתחשב בעצמך כיולדת, וכשזה מתיישב עם ההלכה להקדים בעשיית המצווה, על אחת כמה וכמה. 

 

תספרי לכולם את מה שסיפרת פה, תגידי שתשמחי מאד אם יגיעו ותביני אם לא יצליחו ותחליטו לעשות מה שהכי נכון לכם כרגע.

 

אני כותבת את זה בעיקר בגלל שבאמת קיים הידור מצווה לערוך את הברית בבוקר, אני חושבת שאת יכולה להישען על זה ולהדר במצווה ועל הדרך לעשות גם את מה שנוח לך. את בודאי קודמת לכולם את אם התינוק!

כן, מובן לי שכשאשר גרים רחוק אי אפשר להתחשב בכולםש.א הלוי
ולא כולם יכולים להגיע לכל אירוע, במיוחד לא לאירוע שהוא לא בערב.
להתחיל להתחשב בכולם כדי שיגיעו - לא נראה לי שווה את הטרחה.
בעז"ה יהיו לכם עוד שמחות- בר/ת מצוות וכו' שאותם תוכלו לעשות בזמן שהוא יותר נוח.
אצלינו כל אחד עשה מתי שהתאים לואמא יפה
בלי להתחשבן לגבי האחרים ואני חושבת שכך צריך להיות!!!! זה לא חתונה וגם לא בר מצווה. היום זה נהיה ממש כמו אירוע וזה הבעיה.
שוכחים שמשהי פה ילדה וסך הכל אמורה להיות כאובה ועיפה וכל אחד מצפה שיתחשבו בו.
זה לא אמור להיות כך.
היחידים שאותם צריכים לספור זה אבא ואמא כל השאר יעשו איך שנוח להם ויחליטו אם הם מעונינים לבוא או לא.
וברור שזה משנה אם זה ילד ראשון או לא יש פחות מחויבות.
אצלינו ההורים גרים במרכז ואח אחד עשה ברית בבוקר בצפון אז ההורים הגיעו לישון לילה לפני כמובן לא אצל היולדת ועוד אחות נשואה הגיעה לבד לילה לפני ועוד זוג אחד הגיע בבוקר עם רכב ויש עוד כמה שגרים באותה עיר אז לא היתה בעיה.
אף אחד לא נפגע כולם הבינו שהם עשו את זה כי כך הם ראו לנכון.
בלי קשר הם היו שמחים שכולם יבואו אבל גם הבינו אותם שלא באו
אני חושבת שזה הכי חכם ונכון להתחשב בעיקר בעצמינו.
לדעתי תעשי איך שנוח לך מי שבוחר להיפגע זה בעיה שלו בלבד!!!
כשאני מנסה להיזכר-העני ממעש

אולי לא אצל כולם,

אבל יש דודים שבשבילם משנים שעה ובסוף הם מגיעים בכלל.

כך שלא להשתגע מדי..

 

אם זה ההורים, כדאי מאד להתחשב..

 

יו"ד רסב- זריזין מקדימין

זהירות קודמת לזריזות- מסל"ש

 

 

 

 

 

מהמם על הבוקר לדעתי הכי נח..לגמור ודי אח"כ תוכלי לנוח...רק אמונה

לענין מי שיעלב הוא לאאמור להיעלב השאלה איך מודיעים?

אם אומרים מבינים שזה קשה אבל  זה מה שנוח לנו אם זה יסתדר מאוד נשמח שתבואו..

אמרו לי דברים כאלה ולא נפגעתי הפוך פחדתי שהם יפגעו שלא הפסדתי עבודה בשבילם ובאתי

זה מובן ומוכר חבל"ז ואם דוחים לא"חכ זה נמרח ומחכים לכולם ומורט עצבים הייתי בבריתות רבות מנסיון קובעים שעה מי שבא ברוך הבא זה הילד שלך  ואת מחליטה מה יהיה ..לפי איך שנח לך

במיוחד שזה לא בן ראשון...

מזל טוב ובהצלחה במה שתחליטי...העיקר תהיי שלמה עם זה

ההורים שלי עשו יותר מוקדם ממה שאתם מתלבטיםמה המצב
א"א לא טועה זה היה 7 בבוקר וזה היה עוד חופש..היה מדהים!!! גם דודים רחוקים הגיעו..
וגם אנחנו עשינו ברית בבוקר נראה לי זה היה 8 (לא הייתי באיפוס) הסיבה ששלנו היתה שזה היה שישי.. היה מוצלח!! גם מי שרחוק לו מגיע אם זה חשוב לו.
לדעתי ביום עבודה יותר ריאלי בוקר וגם מבחינת הכוחות שלך שזה הכי הכי חשוב!!
לנסות ללכת על הצד הטוב ביותרמאמינה בטוב

אנחנו עשינו אחה"צ.

לרוב בגלל כיבוד הורים, בשתי הבריתות זה היה בשתיים בצהריים.

 

בברית השניה כבר כל מהלך ההריון בנינו על רב מסוים במקום מסוים, כנראה שה' החליט אחרת.

ברגע האחרון אותו רב שמקבל רק אחרי ותיקין ( שההורים רק מלשמוע על הרעיון.. התפחלצו...).

לא היה יכול לקבל אותנו.

האופציה השניה של רב אחר גם נפלה ברגע האחרון בגלל שיעור שלא ייכל לבטל.

בקיצור הבנו שיד ה' בדבר.

 

אנחנו שנינו אנשים שאוהבים לשתף בשמחות שלנו, משפחה חברים ככווללללםםם.

למזלנו הברית האחרונה יצאה על יום בחירות אז לא היתה לנו בעיה של לקחת יום חופש מהעבודה.

 

אבל כאן את מדברת על שעתיים נסיעה, שזה מכובד גם מבחינת הדלק גם הנסיעה עצמה ועוד עם ילדים, ואת לא מוכנה לאחר קצת בשביל המשפחה?

סליחה שאני שיפוטית, אבל כאחת שמשתדלת להגיע לכל שמחה שמזמינים אותי, זה קצת מרגיש שאת לא באמת רוצה שהם יבואו... זה קצת כמו לומר, אנחנו מבינים שיהיה לכם קשה להגיע, אז עזבו מראש... וכן הייתי נפגעת.

 

אצלנו גם להורים היה חשוב להזמין את החברים שלהם, לנו מה אכפת שישמו כולם, כמובן זה רק רווח נקי שלנו...

 

לבסוף באמת משמיים עשינו בצהריים ואף זכינו במצוות כיבוד הורים... שהיתה לה משמעות גדולה כאן...

בתכלס מי יכול לישון ביום של הברית???

אפשר לשים את הילדים מול המחשב לעיתים,,, יש מצבים שצריך לתמרן...

הם גם ככה יתרגשו גם ובעלך בטח לא יעבוד ביום של הברית, אז הוא יוכל לעזור לשמור על הילדים.

 

בקיצור, כשדברים חשובים, מצליחים להסתדר.

 

בהצלחה, שיהיה בקלות והחלטות טובות.

 

משום מה אני לא נפגעתאנונימי (פותח)

יש מצב שהמשפחה תרגיש בדיוק כמוך..

אבל בדיוק כמו בתיאור שלך.. את מסתכלת על הסיטואציה בעיניים שלך ומתוך ההנאה שיש לך מאירועים כאלה.

אני לא אוהבת אירועים! סובלת מכל סיטואציה המונית שצריך להיות בה יצוגיים ונחמדים. ואני לא יודעת איך אצלך.. אני חייבת לנוח אחרי ההמוניות הזאת.

 

כנראה שבאמת מי שיפגעו זה אלה ששונים ממני מנטלית. ויש מצב שזה פחות מעניין אותי כרגע.

אולי במקום שאני ינסה להבין אותם ולחשוב מה הם יחשבו.. אני אנסה לבקש מהם לעשות ההיפך.

כמובן שכל אחד שיבוא אני אשמח, אבל בהחלט לא אפגע ממי שלא יגיע. ולא בגלל שהם לא חשובים לי! אלא בגלל שאני לא מייחסת לאירוע חשיבות גדולה בכלל מלבד עניין המצווה (אותה אפשר לעשות עם מניין בלבד)

הדברים החשובים לי הם הבריאות שלי והשמחה שלנו כמשפחה גרעיניתאנונימי (פותח)

מהאירוע הזה..

ויתכן מאוד שהדברים החשובים לך היו שונים. ולכן הצלחת להסתדר

ערוך השולחן כותב שיש לעשות בבוקר ולא לדחות גם אם לא כולםלעד חיה בלבבנו

יוכלו להגיע. צריך להתחשב בזה ,אלא אם כן מישהו ממש יפגע , אז זה משהו אחר.

מנצלש"תאנונימי (10)

בעלי ביקש שלא לדעת את מין הילוד...

ואני נשארת קצת לבד עם המחשבות על הברית...

אז זה מאוד עוזר לי הדיון פה...

אנחנו גרים בישוב "מעבר לקו הירוק", את הברית של הראשון עשינו בישוב, זה היה בסוכות וממילא כולם באו לחג.

עכשיו קצת יותר מורכב ביטחונית להגיע אלינו ואני יודעת שזה ירתיע חלק נכבד מהמשפחה.

האמת שגם אני קצת חוששת להזמין לישוב שמא חס ושלום ל"ע יקרה משהוא בדרך...ואני אשאר עם יסוריי מצפון...

אני יודעת שבעלי מאוד לא יאהב את המחשבה לעשות את הברית מחוץ לישוב, לי לא מפריע לבוא לקראת האורחים ולעשות לדוג' בירושלים...

לא רוצה להתווכח איתו אחרי הלידה, גם לא יהיה לי כוח לעמוד על שלי...

האם במצב כזה הייתם עושים ברית ביישוב או באים לקראת האורחים?

לא שווה לריב בשביל ברית.נשואים פלוס

אתם יכולים לדבר על זה עכשיו תאורטית

ובפועל לתת לו לעשות מה שמתחשק לו..

וסתם בלי קשר.. הקבה הוא זה שקוצב חיים לכל חי ואם נגזר על ישהו גזירה..

לא הנסיעה למקום מסוים היא הגורם לכך שהיא תתקיים.

מקסימום אתם יכולים לארגן אוטובוס ממוגן מאיזה חניה מסודרת בתוך הקו אליכם.

הסעה ממוגנת היא באמת רעיון טוב!אנונימי (10)

תודה! הרגעת אותי!

בחזרה לפותחת. אנחנו עשינו בבוקר וככה גם אחי.הה"ה

זה נח בבוקר כי ככה אנשים לא צריכים להפסיד יום עבודה בגלל אירוע וגם בגלל שבבוקר יש ליולדת יותר כח. במשפחה שלנו מי שלא בא אני חושב שהוא לא נפגע אך  במקרה שמישהו קרוב יכול להפגע שווה לראות מה אפשר לעשות כדי שזה יהיה בבוקר בלי לפגוע. למשל לעשות את הברית במקום יותר קרוב או לדאוג לו למקום שינה בערב לפני זה. 

 

אגב אותה בעיה קיימת גם באירועים בישובים מצד משפחה שמפחדת לבא. אצלנו פשוט קבענו עובדות והדודים שפחדו באו בממוגן, הסתדרו עם זה ואפילו גילו שיש פה ישובים נחמדים.

לו הייתי קרובת משפחתכם. אתם כ"כ נוחים אני הייתי מברכתאחת שאכפת לה

אתכם שאתם לא מאלצים אותי לקחת עוד יום חופש ולהגדיל את החוסר ההולך וגדל בימי חופש...

וכאות הערכה בחול המועד הקרוב הייתי משתדלת להתאמץ להגיע לבקרכם עם מתנה יפה.

 

מזל טוב!

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדשאחרונה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שליאחרונה

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!אחרונה

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעוןאחרונה

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

השלב הזה בחיים..חזקה בעורף

שהרגש רוצה עוד הריון❤️

והשכל קצת עוצר…

ואז באים ערוץ 12 ומשחררים לעולם עוד עונה של בייבי בום🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️

תודה באמת🤪

טוב לדעת שיש עוד עונה...😉שומשומונית

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

יש קישורים לסדרה?מחכה עד מאוד

אני רואה דרך 12+ יש את כל הפרקים (שיצאו…)חזקה בעורף

יואו ממשמחכה להריון

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

דווקא לי כשאני רואה בייבי בום זה לא עושה חשקממתקית

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

מסכימהמחכה להריון

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

יאן לא ידעתי שיש עוד עונה!שלומית.

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

וואי מזדהה כל כךתוהה לעצמי

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

וואי הצלחת לראות בלי להרשם? לא בא לי לפרנס אותםאורוש3

באפליקציה לא צריך מנויסטודנטית אלופה

וזה לא משהו ששווה להם?אורוש3

לא מבינה בזה, אבל כניראה עצם זה שמורידים א האפליקצסטודנטית אלופה

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

באתר שלהם לא עובד?מרגול

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

ראיתי את הפרק הראשון באתר,יש עוד?מחכה עד מאודאחרונה

הופהה טוב לדעתשירה_11

חחח עשית חשק לצפותשמ"פ

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅

אולי יעניין אותך