(ממש לא הכי מוזר אבל)הרעשתי עם חברים בערב שבת ויצאה אשה מבוגרת ושאלה בעצבים"אתם יודעים מה השעה?!!!!" אז התחלתי לשאול חברים כדי לענות לה...

מישהו יצא וניסה לשפוך עלינו שמן מכונות, הוא ליכלך לי ת'שורש וקצת את השמלה של אחת הבנות...

משו מוזר: ניסינו להכחין פסטה עם גזיה ולא הבנו למה היא לא עובדת עד שקלטנו ששכחנו להפוך שם משו...

עברתי דרך דלת בלי לדעת שיש דלת...

הסתיים בתפרים ברגל XP

הלכנו למסעדה שהייתה לה דלת ממש ממש ממש שקופה נוצצת שלא רואים אותה,

אני כולי ילדה קטנה וסתומה,

הולכת,

לא רואה שיש דלת,

ופאף,

כל המסעדה מסתכלת עליי.

אופסי.

טוב לראות שאני לא המוזרה היחידה

החלקתי על בננה ברחוב

שבת אחת איש יחף בבגדים לבנים שאל אותה אם היא רוצה מילקי

הזוי...

שבת אחת בדרך לסניף מישהו התחיל לשאול אותי ואת אחים שלי שאלות בתנ"ך.

ובסוף אמר שאם אנחנו לא יודעים שנתקשר אליו- וזה היה מישהו דתי-ככה שלא רק שהוא לא נתן מס' הוא אפילו לא תכנן לתת מספר (בהנחה שהוא לא רצה שנלמד את המספר שלו בע"פ)

באמת הזויים......

מישהי מבוגרת התחילה לקרוא לי בכף היד ברחוב

נסעתי ארבע שעות ירדתי חציתי את הכביש ולקחתי משהו ממישו וחזרתי ארבע שעות

החלקתי על מלפפון

איזשהי זקנה שיעבדה אותי למשך כמה שעות בכינרת כי לא היה לי נעים להגיד לה לא

חפפתי את השיער בעוגה

נכנסה לי מסרגה למרפק

נכנס לי חוד לקרקפת

איכשהו שברתי את העצם בריח

ישנתי בחורבה כי לא היה לי כח ללכת לבית

כשיעלו לי עוד אני אכתוב

היה לילה ממש מוזר שמעתי מלא צעקות מהבתים האחרים בכוונה לקחתי בית שכמעט אי אפשר להגיע אליו כדי שלא יגיעו אלי פדופילים באמצע הלילה 

זה אומנם היה חלום אבל זה היה חלום ממש מוזר! זה היה כאילו בר מצווה לאח שלי ואז איכשהו זה הגיע לזה שיש שם את הדרדסים (לא סגורה על זה עם זה נשאר הבר מצווה) ושיחקנו איתם כזה ואז פתאום קלטתי שאני כאילו משתפת פעולה עם גרגמל כי ידעתי שהוא צריך לבוא ואני אמרתי לו איפה הם אז הלכתי למערכת כריזה באולפנה ואמרתי לכולם להתחבאות ואז פתאום ראיתי אותו מהחלון (הוא היהי ענק) אז כולם התחבאו ואז החלטנו (אני וחברה) שאנחנו עושות כאילו דרדסבא מת ואנחנו זורקות אותו לפח והראנו לגרגמל כדי שילך ויחשוב שאין לו מה לעשות פה ועשינו את זה על עוד דרדס ואז דרסבא יצא מהפח לעיני גרגמל והרס לנו את התוכנית ואז.... התעוררתי! קיצר זה היה אחד החלומות ההזויים!

דרכתי על זרת של בחור באוטובוס והוא כמעט התחיל לבכות.....

מישי מהאולפנה שלי שלחה לי את כל המספרי פלפונים של חברי הכנסת של הבית היהודי..של בנט,אורי אריאל שולי מועלם..

קיצרר אני וחברה שלי החלטנו להתקשר לאחד מהם ולדבר איתם על איזה חוק..נראלי חוק הגיוס..ואז כולם לא ענו לנו ,איילת שקד הייתה תפוסה ובסוף שולי מועלם ענתה לנו ודיברנו איתה עלזה בלי שאנחנו מבינות שומדבר בפוליטיקה..קיצר אבל בסוףף היא התעצבנה עלינו וניתקה לנו..היה ממש מפדח..

פעם אחת אני וחברה שלי חזרנו ממד"א ולא היה לנו כוח להוריד את המדים, והלכנו לתחנה מרכזית (בירושלים) ובמזנון המהיר אישה אחת באה אלינו ודרשה שנמרח לה איזה שהיא משחה על הגב...ואנחנו כזה ללא! כי אתה לא יודע מה עבר על האישה ( שנראתה מאוד... לא מטופחת?!) (האמתי תירצנו שאסור לנו וכו) ואז היא התחילה לקלל אותנו, את מדא, את האנושות ובנות חסרות אמפטיה  היה קצת הזוי

ופעם אחת אני וידיד שלי חזרנו ( שוב ממדא) והוא שכח שהוא בשרי וקנה שוקו, אז הלכנו להביא את השוקו לקבצן כלשהו, ונתנו לו את השוקו והוא כזה ישר שואל אותו.. זאת חברה שלך? ( דמיינו מבטא רוסי כבד) ואנחנו מובכים לגמריי אומרים לא.. והקבצן אומר כן! כן! חברה!!! אם לא חברה אז תעשה חברה היא! ואנחנו פשוט אדומים כמעט ברחנו משם והוא אמר לו שיזכה לחיים טובים... וגם החברה כמובן ברחנו משם והעברנו 45 דקות של נסיעה בצחקוקים מובכים

אחד המפדחיים!!

בפורים אחד היה איזה בן שיכור (הוא עשה את עצמו שיכור.. והוא היה שפוי..)
ואז הוא לא שם לב שעמדתי מאחוריו והוא פשוט נפל עלי!! זה היה אחד המביכייייםם!!!!!
והוא לא הצליח לקום כשהוא קם הוא הסתכל עלי, ונהיה אדום!! אין לי מושג מי היה יותרכ אדום..

ואנחנו מכירים מהיישוב, אז זה היה אחד המפאדחים!

אני סרגתי לי לתומי ותוך כדי שאני סורגת פתאום המסרגה נכנסה לי לאצבע וכשהיא יצאה היה עליה דם וזה היה ניראה שרצחתי מישהו עם המסרגה.

ניסינו להרוג מקק בסניף, הוא נחצה לשתיים והמשיך ללכת.

באמצע סעודת שבת נכנסה איזה אישה זקנה והתחילה לקחת עם הידיים מהאוכל שלנו. אחרי זה ניגמר לנו התאבון

פעם בהסעה בדרך הביתה תפסתי חרופ רציני..ואז הייתי צריכה לרדת בגן של אחותי ששם אבא שלי היה אמור לחכות לי..

אני יורדת כולי מטושטשת שהרגע התעוררה משינה, ואז אני רואה תאוטו, באה..פותחת אותו ככה בתנופה כזה של"הווו הביתההה" אני קולטת כמה זוגות עיינים נעוצות בי......הייי האוטו הזה היה ממש דומה לשלנוווו!!!

"למישהו יש אוכל כלשהו? באלי אשש שוקולד! למישהו יש? אני שיאא רעבההה!"

אז צעקתי אתזה  בכיתה, ובדיוק המורה נכנסה ושמעה, היא עושה לי: "רוצה שוקולד? בדיוק יש לי מקופלת בתיק" ותוך כדי היא מחפשת,תוך כדי שאני כולי מפודחת "חח לא המורה זה בסדר "היא זורקת לכיון שלי את המקופלת... 

חח זה היה קטע מוזרר ומבייך

כשעוד הייתי קטנה וחמודה ונסעתי באוטובוסים.. אז עליתי פעם אחת שיאא המוקדם ולא הספקתי לאכול כלום, אז אמא שלי הצדיקה חתכה לי מלון בקופסא ואכלתי אתזה.... והיו כמה חיילים מאחורי שדיברו פשוט בקול, פתאום אחד כזה צועק: אני מריח מלון, וואו בא לי מלון, יש פה מלון, וואי באלי, אפשר מלון, אחי ישך מלון וכו....וואי שעה חפר, ואז קלטתי שמריחים אתזה אז סגרתי את התיק במבוכה

פעם בסיור בעיר העתיקה בי-ם, אני לא זוכר בדיוק איפה, יש שם בור מלא במטבעות. אז אני ושני חברים שלי עומדים מעל הבור, ומעלים רעיונות מטופשים איך להוציא את כל הכסף (צחוק כמובן), פתאום באה ערביה ומחבקת אותי חזק חזק, ומסתכלת לבור ואומרת משהו בסגנון: או או או. בסוף נחלצתי ממנה, אבל זה בהחלט היה מוזר.

סיפור על נהג גבר::: עליתי על אוטובוס עירוני, ומלפנינו אוטובוס לי-ם. באחת התחנות האוטובוס לי-ם לא עצר לחייל שעמד בתחנה. הנהג שלי שם לב, העלה מהר את החייל, טס כמו מטורף, צפר לאוטובוס השני, וחסם אותו באחת התחנות, וככה החייל שלנו הגיע ירושלימה בשלום, כן ירבו.

ונהג תותח ממש!

הלכתי עם חברה לכותל והיו לי שתי קופסאות נעליים ביד כי הייתי לפני זה בעיר..

פתאום באה אלי זקנה הומלסית ועושה לי.. תביאי לי את אחד הזוגות, את לא צריכה שניים.. אז מילמלתי לה משו בסגנון... לא אני כן צריכה וברחתי משם.. 

נסעתי עם חברות ברכבת מתל אביב נסיעה ממש ארוכה ולא היה מקום לשבת אז עמדנו מלא אנשים דחוס,

וכל האנשים בהו בחבורת דוסיות שנחתו להם בקרון  

באמצע הנסיעה נזכרתי שיש לי מחר מבחן ענק במתמטיקה וכדאי לנצל את הזמן ללמוד...

קיצר ישבתי עם חברה שלי על המדרגות של הרכבת ולמדנו, פתאום מתיישב לידנו חייל חילוני ושואל אותנו

אם אכפת לנו שהוא יסתכל איתנו בספר אחרי שסובבנו אליו את הספר הוא ניסה להצחיק אותנו אבל איך שהוא זה יצא שצחקנו עליו והוא עבר לקרון אחר

פתאום הנהג שואל אותנו כזה: תגידו יש מצב אתם עוזרים לי לחפש את הקבר של סבתא שלי? 

אז עצרנו את הרכב בכניסה לבית קברות של המושבה דגניה. ואחרי חצי שעה של חיפושים מצאנו אותה בשורה הראשונה

הדלקנו נרות קראנו קצת משניות לזכרה, והמשכנו בנסיעה... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....