אולי החמאת בוטנים המתוקה, הטבעית כן בריאה למיטב ידיעתי

רוב החמאות בוטנים שאני מכירה הן עם שומן צמחי מוקשה = מרגרינה. אז זה כמובן לא טוב.

אם יש לך אחת בלי שומן צמחי מוקשה ובלי ממתיקים, אז יופי.

יום ראשון טונה, שני חביתה וכו' כי באמת זו דילמה קבועה

אפשר בקופסא: לחם מטוגן בביצה עם ממרח טעים בקופסא שימרח לו לבד.(אפשר לטגן בשמן זית לחם ביתי-כמה טעים!)

ממרח זיתים-מוצלח מאוד! ונשמר יפה בקירור

הלהיט האחרון אצלנו: חמאה עם סילאן, אולי אפשר במקום החמאה ממרח טופו? 

אולי יום עם לביבות של ירק/או מתוקות שהכנת להקפאה בכמות מראש?

בורק (עלה סיגר מטוגן בצורת חצי עיגול עם ביצה בפנים-מוכן תוך שתי דקות במחבת.

תמיד כדאי להוסיף בקופסא קצת פלפל אדום, מלפפון, מקלות גזר וכד' שיכרסמו.

פיתה או לחם בתנור כמה דקות עם שמן זית וזעתר כמו שהציעו

לפעמים אם אני מכינה לארוחת ערב פנקייקים, אני מכפילה כמויות הבלילה ואורזת להם לבוקר (מטגנת בבוקר או לא איך שיוצא) מורחת בדבש /מייפל/ סילאן ומגלגלת בקופסא. 

טוסט עם קטשופ או רסק וקצת מלח וסוכר ועליו פטריות /זיתים/ תירס/טופו עם אורגנו כמובן. מכינים לפני שהילדים מתעוררים ומכניסים לתנור כמה דקות תוך כדי ההתארגנות.

בימי שישי ממרחים מתוקים: ריבה, תמרים, חלבה וכד'.

בתור ילדים היינו מורחים גם ממרח אנשובי (יאמי) אבל אין לי מושג אם זה קביל היום מצד הריח והערך התזונתי.

2\1 כוס קקאו,

2\1 כוס סילאן טהור,

2 כפות שמן קנולה

כפית תמצית וניל

להמיס על הגז.

אם יש לכם חלב סויה בגלל האלרגיה, תוסיפו 2 כפות. לא חובה.

זה נשמר משך המון המון זמן.

זה טעים ממש 

(אני מקווה שאני זוכרת את הכמויות נכון, תזרמי איתן...)

ו.. אפשר להכין חומוס  ביתי בלי טחינה... תחפשי אצל השף גוגל

כתוב לך שם כמה אחוזי חרובים ואגוזים יש בו? זה יותר מחמישים?

אם בא לך להעתיק את רשימת הרכיבים, זה יעזור. תודה רבה.

תעשייתיים כאלה שנמכרים. כלומר ברור שמקדימה הם ישימו המון תמונות של אגוזים או דברים טובים ובריאים אחרים, וברור שמכל המרכיבים יבחרו דווקא במרכיב הזה לעשות ממנו שם למוצר - אבל בפועל כמה כבר יש שם מהמרכיב הטוב והבריא, וכמה מרכיבים שונים לגמרי? אני לא יודעת, כי אין לי את רשימת הרכיבים, אבל אני יכולה לספר שלרוב כשאני בודקת אני מגלה שהחרובים / אגוזים / או מה שזה לא יהיה שהם מתהדרים בו הוא רק לקישוט, ומבחינת אחוזים זה אפילו לא רבע מהתכולה של המוצר (לרוב האחוז מצוין ברשימת הרכיבים).

עוד כדאי לבדוק

(א) איפה ממוקם הסוכר ברשימה. אם הוא הרכיב הראשון אז מתייחסים למוצר כממתק. אין כל כך חשיבות איזה סוג של סוכר זה. גם אם הוא דבש או סילאן - השאלה היא כמה ממנו יש.

(ב) אם יש ברשימה עוד סוגים אחרים של סוכר / ממתיקים אחרים בתחפושות, למשל מלטוז, דקסטרוז, דקסטרן, מלטודקסטרין... וכו' וכו' (אפשר לראות עוד הרבה שמות אחרים לסוכר כאן: http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/sugar_in_disguise.aspx )

(ג) איזה שומנים יש ואיפה הם ברשימה. שמן סויה לא כ"כ טוב, שמן דקל זו ממש קטסטרופה, ושומן צמחי מוקשה זה שם מכובס למרגרינה.

אחרי הבדיקות האלה הרבה פעמים מגלים שמה שאנחנו מתייחסים אליו כמזון בריאות הוא בעיקר עיסה של סוכר ושומנים זולים, עם קצת אגוזים לקישוט.

אני שוב מסייגת שלא יודעת ספציפית לגבי מה שאת קישרת. רק ממליצה לבדוק.

כמות הסוכר משמעותית הרבה יותר מסוג הסוכר. סוכר לבן במקום החמישי זה מוצר בריא הרבה יותר מסוכר פירות במקום השני. ואם הסוכר נמצא במקום הראשון, ולא משנה איזה סוכר זה - להתייחס כממתק ולא כמזון בריאות. אחת ההשלכות למשל היא שאם נותנים - לתת בארוחת ערב ולא כממרח לבית ספר, כי אז עוברות יותר מדי שעות עד צצחצוח שיניים וזה נזק משמעותי לשיניים. בעיקר שזה על לחם שהוא דביק מאוד, ולא נשטף בקלות עם הרוק. הדברים האלה (כמות הסוכר, הדביקות, מרווח הזמן עד לצחצוח) משפיעים הרבה הרבה יותר מסוג הסוכר.

ממליצה שוב לקרוא ת הכתבה של כללית: http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/sugar_in_disguise.aspx

מה שאני בסך הכול אומרת - להתייחס לזה כאל ממתק. רובנו נותנות ממתקים. כל הורה מחליט מה כמות הממתקים שהוא מאפשר. לספור את זה בתוך הכמות הזאת. כמובן שבתוך אגף הממתקים זה עדיף על כאלה שמפוצצים בסוכר לבן, אבל עדיין - זה באגף הממתקים, לא באגף ה"בריאים".

כי אז הפרוקטוז נשאר על השיניים הרבה שעות עד לצחצוח, ומספיק לגרום נזק.

'גלוקוז ופרוקטוז הם חד-סוכרים שחביבים על חיידקי העששת יותר מרב-סוכרים, כמו עמילן או גליקוגן. חיידקים שניזונים מהם מפרישים חומצה שפוגעת בשן. חד-סוכרים זמינים יותר לחיידקים לכן בעיתיים יותר לשיניים", מדגיש ד"ר ברנשטיין'

http://www.mako.co.il/health-magazine/maccabi-healthcare/Article-cbe967c7ceead41006.htm

'מזונות שגורמים להרס השיניים מכונים מזונות קָריוגֶניים (יוצרי עששת), והמזונות המזיקים ביותר לבריאות השן הם מזונות עתירי פחמימות. מזונות קריוגניים מורכבים מסוכרים פשוטים וחלק מפחמימות מורכבות (עמילנים) המתפרקות על ידי עמילאז המצוי ברוק. סוכרים פשוטים כוללים סוכרוז, פרוקטוז, לקטוז, מלטוז וגלוקוז. מכל אלה, לקטוז (סוכר החלב) הוא הפחות קריוגני מכולם.'

http://www.aguda.co.il/weekly-tips.html?view=product&id=10

אין הבדל בין גלוקוז, פרוקטוז, לקטוז, לחמניות ורוגאלאך.

בסוף העיכול כולם מתפרקים ומביאים גלוקוז לדם.

והלבלב רואה שהגיע הרבה גלוקוז, ואומר יאללה, נפריש אינסולין שיכניס את הגלוקוז לתאים.

ההבדל הוא במהירות הפירוק: מאכלים עם ערך גליקמי גבוה מעלים מהר את הסוכר בדם וזה קצת פחות טוב. גם להרגשה וגם להשמנה. תמרים הם בעלי ערך גליקמי גבוה מאד, למשל. אורז מלא וכאלה - ערך נמוך.

אז יכול להיות שהפרוקטוז טוב יותר מאיזשהן בחינות, אבל אני לא שמעתי על זה וזה לא קשור ספציפית לאינסולין.

יש במאכלים הרבה דברים מעבר לסוכר שמשנים את הערך שלהם.

וגם לא ידוע לי שפרוקטוז לא מזיק לשיניים.

כל אוכל שנשאר הוא מזון לחיידקים שבפה, ואם הוא מתוק על אחת כמה וכמה.

בפירות יש המון דברים טובים והם גם חמוצים שזה כנראה קצת מפריע לחיידקים שבפה, ואולי בגלל זה שמעת שפרוקטוז לא מזיק.

אבל כמו שאמרה מישהי למעלה, אם הוסיפו פרוקטוז וזה מאד מתוק זה לא בריא. עדיף משהו עם סוכר רגיל בכמות פחותה.

מה שהעירו לגבי השיניים חשוב: שלא יהיה מתוק ודביק שנשאר על השיניים לאורך זמן.

ממרח זיתים . איך מכינים ? שמים זיתים במעבד מזון .

שקדיה -קצת יקר , אבל טעים . (גילוי נאות : הילדה שלי לא נוגעת בזה)

על טעם וריח אין להתווכח,

אבל סבורני שהעולם לא היה מפסיד כלום גם לולא ההמצאה הזו

אבל כנראה שהצדק איתך . 

|רץ להכין טבעול|

(ושניצל של טבעול).

ככה זה כשתושבי הבית גם צמחונים, גם בררנים וגם עצלנים...

כתבו כאן אבל לא פרטו מתכון

אצלינו זה ממש הולך וזה מאד קל זמין טעים ולא מתקלקל מהר

קופסת זיתים מגולענים

מעט שמן זית

חופן קשיו לא קלוי או שני כפות ממרח חומוס או מיונז - לפי הבריאות/ הטעם 

להניח בקופסת איחסון ולטחון במקל בלנדר עד למרקם לא לגמרי חלק אך גם לא נוזלי מידי, 

הכמויות והיחס זה גם עניין של טעם, עם הזמן לומדים איך 

בהצלחה

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....