אולי החמאת בוטנים המתוקה, הטבעית כן בריאה למיטב ידיעתי

רוב החמאות בוטנים שאני מכירה הן עם שומן צמחי מוקשה = מרגרינה. אז זה כמובן לא טוב.

אם יש לך אחת בלי שומן צמחי מוקשה ובלי ממתיקים, אז יופי.

יום ראשון טונה, שני חביתה וכו' כי באמת זו דילמה קבועה

אפשר בקופסא: לחם מטוגן בביצה עם ממרח טעים בקופסא שימרח לו לבד.(אפשר לטגן בשמן זית לחם ביתי-כמה טעים!)

ממרח זיתים-מוצלח מאוד! ונשמר יפה בקירור

הלהיט האחרון אצלנו: חמאה עם סילאן, אולי אפשר במקום החמאה ממרח טופו? 

אולי יום עם לביבות של ירק/או מתוקות שהכנת להקפאה בכמות מראש?

בורק (עלה סיגר מטוגן בצורת חצי עיגול עם ביצה בפנים-מוכן תוך שתי דקות במחבת.

תמיד כדאי להוסיף בקופסא קצת פלפל אדום, מלפפון, מקלות גזר וכד' שיכרסמו.

פיתה או לחם בתנור כמה דקות עם שמן זית וזעתר כמו שהציעו

לפעמים אם אני מכינה לארוחת ערב פנקייקים, אני מכפילה כמויות הבלילה ואורזת להם לבוקר (מטגנת בבוקר או לא איך שיוצא) מורחת בדבש /מייפל/ סילאן ומגלגלת בקופסא. 

טוסט עם קטשופ או רסק וקצת מלח וסוכר ועליו פטריות /זיתים/ תירס/טופו עם אורגנו כמובן. מכינים לפני שהילדים מתעוררים ומכניסים לתנור כמה דקות תוך כדי ההתארגנות.

בימי שישי ממרחים מתוקים: ריבה, תמרים, חלבה וכד'.

בתור ילדים היינו מורחים גם ממרח אנשובי (יאמי) אבל אין לי מושג אם זה קביל היום מצד הריח והערך התזונתי.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כתוב לך שם כמה אחוזי חרובים ואגוזים יש בו? זה יותר מחמישים?

אם בא לך להעתיק את רשימת הרכיבים, זה יעזור. תודה רבה.

תעשייתיים כאלה שנמכרים. כלומר ברור שמקדימה הם ישימו המון תמונות של אגוזים או דברים טובים ובריאים אחרים, וברור שמכל המרכיבים יבחרו דווקא במרכיב הזה לעשות ממנו שם למוצר - אבל בפועל כמה כבר יש שם מהמרכיב הטוב והבריא, וכמה מרכיבים שונים לגמרי? אני לא יודעת, כי אין לי את רשימת הרכיבים, אבל אני יכולה לספר שלרוב כשאני בודקת אני מגלה שהחרובים / אגוזים / או מה שזה לא יהיה שהם מתהדרים בו הוא רק לקישוט, ומבחינת אחוזים זה אפילו לא רבע מהתכולה של המוצר (לרוב האחוז מצוין ברשימת הרכיבים).

עוד כדאי לבדוק

(א) איפה ממוקם הסוכר ברשימה. אם הוא הרכיב הראשון אז מתייחסים למוצר כממתק. אין כל כך חשיבות איזה סוג של סוכר זה. גם אם הוא דבש או סילאן - השאלה היא כמה ממנו יש.

(ב) אם יש ברשימה עוד סוגים אחרים של סוכר / ממתיקים אחרים בתחפושות, למשל מלטוז, דקסטרוז, דקסטרן, מלטודקסטרין... וכו' וכו' (אפשר לראות עוד הרבה שמות אחרים לסוכר כאן: http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/sugar_in_disguise.aspx )

(ג) איזה שומנים יש ואיפה הם ברשימה. שמן סויה לא כ"כ טוב, שמן דקל זו ממש קטסטרופה, ושומן צמחי מוקשה זה שם מכובס למרגרינה.

אחרי הבדיקות האלה הרבה פעמים מגלים שמה שאנחנו מתייחסים אליו כמזון בריאות הוא בעיקר עיסה של סוכר ושומנים זולים, עם קצת אגוזים לקישוט.

אני שוב מסייגת שלא יודעת ספציפית לגבי מה שאת קישרת. רק ממליצה לבדוק.

כמות הסוכר משמעותית הרבה יותר מסוג הסוכר. סוכר לבן במקום החמישי זה מוצר בריא הרבה יותר מסוכר פירות במקום השני. ואם הסוכר נמצא במקום הראשון, ולא משנה איזה סוכר זה - להתייחס כממתק ולא כמזון בריאות. אחת ההשלכות למשל היא שאם נותנים - לתת בארוחת ערב ולא כממרח לבית ספר, כי אז עוברות יותר מדי שעות עד צצחצוח שיניים וזה נזק משמעותי לשיניים. בעיקר שזה על לחם שהוא דביק מאוד, ולא נשטף בקלות עם הרוק. הדברים האלה (כמות הסוכר, הדביקות, מרווח הזמן עד לצחצוח) משפיעים הרבה הרבה יותר מסוג הסוכר.

ממליצה שוב לקרוא ת הכתבה של כללית: http://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/sugar_in_disguise.aspx

מה שאני בסך הכול אומרת - להתייחס לזה כאל ממתק. רובנו נותנות ממתקים. כל הורה מחליט מה כמות הממתקים שהוא מאפשר. לספור את זה בתוך הכמות הזאת. כמובן שבתוך אגף הממתקים זה עדיף על כאלה שמפוצצים בסוכר לבן, אבל עדיין - זה באגף הממתקים, לא באגף ה"בריאים".

כי אז הפרוקטוז נשאר על השיניים הרבה שעות עד לצחצוח, ומספיק לגרום נזק.

'גלוקוז ופרוקטוז הם חד-סוכרים שחביבים על חיידקי העששת יותר מרב-סוכרים, כמו עמילן או גליקוגן. חיידקים שניזונים מהם מפרישים חומצה שפוגעת בשן. חד-סוכרים זמינים יותר לחיידקים לכן בעיתיים יותר לשיניים", מדגיש ד"ר ברנשטיין'

http://www.mako.co.il/health-magazine/maccabi-healthcare/Article-cbe967c7ceead41006.htm

'מזונות שגורמים להרס השיניים מכונים מזונות קָריוגֶניים (יוצרי עששת), והמזונות המזיקים ביותר לבריאות השן הם מזונות עתירי פחמימות. מזונות קריוגניים מורכבים מסוכרים פשוטים וחלק מפחמימות מורכבות (עמילנים) המתפרקות על ידי עמילאז המצוי ברוק. סוכרים פשוטים כוללים סוכרוז, פרוקטוז, לקטוז, מלטוז וגלוקוז. מכל אלה, לקטוז (סוכר החלב) הוא הפחות קריוגני מכולם.'

http://www.aguda.co.il/weekly-tips.html?view=product&id=10

אין הבדל בין גלוקוז, פרוקטוז, לקטוז, לחמניות ורוגאלאך.

בסוף העיכול כולם מתפרקים ומביאים גלוקוז לדם.

והלבלב רואה שהגיע הרבה גלוקוז, ואומר יאללה, נפריש אינסולין שיכניס את הגלוקוז לתאים.

ההבדל הוא במהירות הפירוק: מאכלים עם ערך גליקמי גבוה מעלים מהר את הסוכר בדם וזה קצת פחות טוב. גם להרגשה וגם להשמנה. תמרים הם בעלי ערך גליקמי גבוה מאד, למשל. אורז מלא וכאלה - ערך נמוך.

אז יכול להיות שהפרוקטוז טוב יותר מאיזשהן בחינות, אבל אני לא שמעתי על זה וזה לא קשור ספציפית לאינסולין.

יש במאכלים הרבה דברים מעבר לסוכר שמשנים את הערך שלהם.

וגם לא ידוע לי שפרוקטוז לא מזיק לשיניים.

כל אוכל שנשאר הוא מזון לחיידקים שבפה, ואם הוא מתוק על אחת כמה וכמה.

בפירות יש המון דברים טובים והם גם חמוצים שזה כנראה קצת מפריע לחיידקים שבפה, ואולי בגלל זה שמעת שפרוקטוז לא מזיק.

אבל כמו שאמרה מישהי למעלה, אם הוסיפו פרוקטוז וזה מאד מתוק זה לא בריא. עדיף משהו עם סוכר רגיל בכמות פחותה.

מה שהעירו לגבי השיניים חשוב: שלא יהיה מתוק ודביק שנשאר על השיניים לאורך זמן.

ממרח זיתים . איך מכינים ? שמים זיתים במעבד מזון .

שקדיה -קצת יקר , אבל טעים . (גילוי נאות : הילדה שלי לא נוגעת בזה)

על טעם וריח אין להתווכח,

אבל סבורני שהעולם לא היה מפסיד כלום גם לולא ההמצאה הזו

אבל כנראה שהצדק איתך . 

|רץ להכין טבעול|

(ושניצל של טבעול).

ככה זה כשתושבי הבית גם צמחונים, גם בררנים וגם עצלנים...

כתבו כאן אבל לא פרטו מתכון

אצלינו זה ממש הולך וזה מאד קל זמין טעים ולא מתקלקל מהר

קופסת זיתים מגולענים

מעט שמן זית

חופן קשיו לא קלוי או שני כפות ממרח חומוס או מיונז - לפי הבריאות/ הטעם 

להניח בקופסת איחסון ולטחון במקל בלנדר עד למרקם לא לגמרי חלק אך גם לא נוזלי מידי, 

הכמויות והיחס זה גם עניין של טעם, עם הזמן לומדים איך 

בהצלחה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.