סגרתי שירות לאומי במרכז להעמקת יהדות שהתלהבתי ממנו ונמצא בעיר שלי. אני מרגישה שהתפקיד שם יוציא מהאופי שלי בדיוק את מה שנמצא שם ולא בא לידי ביטוי מספיק כמו יצירתיות וכ'ו וגם יפתח אצלי צדדים שאני רוצה לשפר: ספונטניות, ליזום, יותר לאהוב ילדים וכ'ו
הבנתי שהעבודה שם היא גם אחה"צ ואני קצת חוששת מזה.. חוששת שזה יחסל לי את כל הזמן הפנוי שיש לי. אני גם חוששת פתאום שאולי עבודה עם ילדים בכלל לא מתאימה לי ואולי עדיף לי כבר להסתגר במשרד או משהו.. פתאום אני גם חוששת שאולי אני לא אתחבר עם הבנות שירות וארגיש מנודה..
האם הרגשות והבלבול שאני מרגישה לגטימיים ומובנים לגמרי? יכול להיות שמה שאני מרגישה באמת מראה על צורך לשנות כיוון?

