ישלנו רמת סינון גבוהה, ואני שמחה מאוד שככה.

אני יודעת איך לעקוף אתזה,

אבל אני לא משתמשת בזה בכלל.

ואני יודעת אתזה בגלל שאבא שלי אמר לי, לא בגלל שניסיתי..

אם אני צריכה משו ההורים פותחים, וב"ה אני כמעט ולא צריכה.

בינוני,

לצערי אני יודעת את הסיסמה אבל ממש משכנעת את עצמי תמיד לא להשתמש בה..

אני יודעת שזה מה שטוב לי גם אם לפעמים זה סתם מחרפן...

ואני ממש שמחה על זה ממש

אני יודעת את הדרך לעבור אותה כי ההורים שלי אמרו לי אבל אם אני צריכה לפתוח אני מבקשת מהם.

זה בעיקרון פותח כל דבר שאני צריכה באמת ומה שלא פותחים לי

עד כמה שבסיסית ברימון חוסם משהו..

ולא לחוץ לי לשנות.

אני סוג של יודע לעקוף.. אבל זה דיי תיאורתי.. 

משהו שהבנתי לבד עם הזמן.

אבל חבר שלי סיפר לי על עוד משהו, אפילו יותר נחמד. אפשר בפרטי- אם אתה כבר יודע לפרוץ

ואח"כ בגלל משו שקרה , הם שמו לי סינון גבוה ואני ממש בבאסה מזה!!!!! ואני לא יודעת איך להוציא את זה(ניסיתי מאה פעם)

בחירה שלה

אם היא רוצה שתדבר עם ההורים שלה. למה אתה נכנס מרצונך לסרט הזה? ההורים שלה חושבים שזה מה שטוב לה ואף אחד מבחוץ לא אמור להתערב..

לדעתי לגלות לה איך פותחים זו טעות חמורה.

באמת לא מכוונה רעה, רק כי זה לא נראה לי.. וגם זה יכול לסבך אותך

ונדמה לי שהיא צודקת..

אנו שמחים שאנחנו מבתים דוסים.

דוסים זה דתי.

זה לא חייב להיות חסידי.

בתקווה להבנה.

יוזמה מצד ההורים.

זה דבר נפלא, מונע ממני (ומשאר האחים) להגיע למחוזות לא רצויים בטעות.

אין לי מושג איך לעקוף את הסינון כי אני לא מעוניינת לדעת.

כשיש צורך לפתוח את הסינון אני מבקשת מההורים והם פותחים.

למען האמת הוא גם לא ממש מפריע לי, רק לעתים רחוקות.

גבוהה

כן

כן

לא

אני גולשת באינטרנט רוב הפעמים מסונן, הוא לפעמים

פתוח אבל יש לנו חסימה נראה לי בינונית לא יודעת.

זה מצד ההורים אני חושבת שצריך שיהיה אבל אני תמיד רוצה

שכל הסדרות והתכניות שאני רואה יהיו תמיד פתוחים,

שאני רוצה לראות משו שלא "נכנס" בסינון אז ההורים שלי פותחים לי..

אני לא יודעת איך לעקוף אותו.

אתם הבנים חושבים שרק לכם יש מחשבות וכו', ובנות משחקות אותה כאלו אין להן.. באינטרנט הבעיה היא לא רק תמונות של בנות לא צנועות... יש הרבה דברים אחרים שמטמאים את הנשמה!

בת שלא ניראת כראוי.

זה ברור.

השאלה היא לגבי דברים בסגנון של "בייבי בום"

רימון גבוהה/הרמטית (משתנה)

לא נכפה.

הייתי משנה שתמיד יהיה גבוהה.

נראלי רמה בינונית או גבוהה

ההורים שלי עשו

זה לא מכפייה, אני שמחה שיש.

ההורים רוצים. 

כולם בבית יודעים את הסיסמה.

אני אישית שונאת את החסימות האלו. בתור אחת שאוהבת להתעסק במחשבים, עם רימון זה פשוט סיוט, על גבול הבלתי אפשרי.

מה גם שהוא יעיל עד גבול מסויים... ורק למי שרוצה את זה בעצמו. בוודאי שלא לנער או נערה שההורים שמים להם חסימות בניגוד לרצונם. הם ילמדו מהר מאוד לעקוף את זה, ולרוב גם יפתחו אנטי לחסימות מעין אלו.

אני מאמינה בחינוך מתוך דיבור, כבוד ואמון. וגם אם כבר משתמשים בסינון כלשהו, זה חייב להיות בשיתוף והסכמה של הילד, ויחד עם דיבור, הקשבה והבנה של צרכיו.

מניחה שמי שמעוניין לעשות לעצמו סייגים וצריך אינטרנט רק לשימושים בסיסיים כגון מייל, חדשות וכו', רימון יהיה טוב בשבילו.

וא"כ קשה לצאת משם, גם אם ההורים כופים זה מתנה בשבילך! א"כ תודי להם שזה היציל אותך!

רמה גבוהה קשורה לאווירה שההורים רוצים שתחיה, לכמה שהבועה תהיה עבה.

אני  חושב שמבינונית אפשר באמת להתחיל ליפול.

אפזר מן הסמם גם מגבוהה... זה צלוי גם בבנאדם..

עקרונית חסימה זה לא מה שמונע לגמרי לגמרי הכל אבל בהחלט שם את ההתמודדויות בתחום במקום אחר והרבה יותר נורמלי.

בכל מקום אפשר להגיע להרבה דברים אבל לפעמים החסימה הזאת, גם אם אני יודע איך לעקוף אותה, נותנת לי את הכמה דקות האלה ש--"היי, זה חסום!! זה באמת טוב בשבילי???" מתארת לעצמי שמן הסתם זה לאתמיד עוד... אבל בטוח בחלק מהפעמים זה כן ואתה קולט שאתה מעדיף לא לעשות את הצעד הזה...

זה גם טוב אם אתה מחפש משהו ופתאום אתה מגיע לאתר שאתה לא וידע שהוא בעייתי ורימון חוסם... אם הגעת לשם בטעות - אתה תחזור בחזרה.. אם לא הייתה חסימה זה היה מורכב קצת יותר.....

ולא...אני לא יודעת איךלפתוח חסימה... לצערי יודעת קצת איך אפשר לעקוף בערך... וזה לא נחמד בכלל... 

בקיצור, אני חושבת שסינון זה מצוין!

זה מונע אבל זה גם לא סותר שאדם צריך לעשות עבודה אישית עם עצמו.. עם ובלי קשר...

לנו בבית יש רימון ברמה גבוהה...

עם אחת אבא פתח לבינונית כי אחותי רצתה להוריד משהו והאתר ההוא לא נפתח בגבוהה... ואח"כ אבא החזיר להרמטית... זה היה מעצבן בקטע החיצוני.. כאילו.. שפתאום אתה לא רואה כלום.. אהה.. ואחותי התעצבנה שהיא לא יכלה לשים שירים ביוטיוב.. אז אבא החזיר לגבוהה וככה זה כל הזמן.

אני אחלה עם זה וזה מצוין לדעתי! אני לא יודעת איך פותחים וזה מעולה.. אם אני רוצה להוריד משהו ואני צריכה את האתר ההוא אני יכולה לבקש מאבא שיפתח לרבע שעה כדי להוריד ואחר כך שיחזיר לגבוהה בחזרה.

תם הנאום....

אם יש גם ככה דברים בחוץ, אז למה להכניס אותך מלכתחילה ומידיעה גמורה??

רמה גבוהה , ואני יודעת לעקוף אותה, אבל אין לי צורך בזה..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...