קודם כל, למה אין פסיקים ונקודות?  

לא חבל על הזמן שכל דור של לומדי תורה מנסים מחדש להבין איפה הפסיק.. איפה הסימן שאלה. וכו'

ואם נאמר שיש בזה תועלת כל שהיא... למה לא לתרגם את הגמרא לעברית וזהו?

@עוגי פלצת

זו הזדקקות לתיווך, שקצת מנתק מהמקור וגורם שלא פוגשים אותו בצורה ישירה, אלא דרך עיניו של מישהו אחר.

בנוסף, זה לא מסתיים בגמרא. רוב הספרות העיונית וההלכתית משתמשת במידה זו או אחרת בביטויים מארמית. חלקים בספר עזרא ודניאל כתובים בארמית.

הרי מה המטרה בארמית?

צריכים לדעת את מהות הגמרא שהן גופי הסוגיות ולא להתחיל לתרגם מילים 

זה גם היה מאהיב יותר את הלימוד על הרבה אנשים וחוסך כאב ראש מיותר.

במיוחד לגבי התרגום המילולי... לא ידעתי שיש מילים שמתפרשות לכמה אופנים

אבל יש מקרים בשס שחלק מהפרשנים מסבירים מקרה אחר ולא רק טענה

רש"י מפרש -  "לאחר אכילה ובהמ"ז היו רגילים להביא כיסנין והן קליות לפי שיפין ללב כדאמרי' בעלמא (עירובין כט הני כיסני דמעלו לליבא ומביאין עמהן פת שנלושה עם תבלין כעין אובליאי"ש שלנו ויש שעושין אותן כמין צפורים ואילנות ואוכלין מהן דבר מועט"

יש מפרשים לשון כיס - פת ממולאת. ויש מפרשים לשון כסיסה - פת קשה שנאכלת בדרך של כסיסה.

דוגמא נוספת-

למלה 'בעי' יש כמה משמעויות - רוצה/שואל/מבקש/צריך.

בדרך כלל המשמעות שלה ברורה מההקשר, אבל אולי יש מקומות שאפשר להסביר את הגמרא בשני אופנים. 

אבל בהתאם להבנת המילה זויקו מגיעים להלכה שונה..

https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%98_%D7%A9%D7%9E%D7%93  והרב טאו בעניין בלאמונת עיתנו חלק ג

אני וודאי מסכים שצריך לעמול בתורה, אבל אני מבין שעמל  פירושו - אחרי שהבנתי מה כתוב להתחיל לפרק ולהקשות וכו'

אבל סתם (אני מרגיש שזה סתם)  להיתקע על שורה.. כל שכן על מילה מסויימת ולרוץ לחפש מילון עברי ארמי..

מה התועלת מזה..?  

אם ככה... בוא נקח את כל הספרים שיש, נוריד מהם את הפסיקים, נעשה אותם בכתב קשה לקריאה, וככה יהיה יותר קשה... לכאורה

בוא נשאל ככה... נניח שיש לך אפשרות לבחור בין שני שיעורים על אותו חומר, אחד נמסר ע"י רב שמגמגם וקשה להבנה

והשני נמסר ע"י רב שמדבר בצורה רהוטה ומובנת... תבחר במגמגם בשביל עמל התורה?? 

לדעתי יש ערך עצמי בעצם הקריאה הנשנית והחוזרת,עצם הרכינה על הסטנדר שעות כדי להבין איך למען השם מפסקים (מלשון פיסוק) את התוספות הזה...מזה נבנים ובונים

מצד שני, העמל לא מתחיל אחרי ההבנה.

עיון אמור לשפר את ההבנה שלך גם במשמעות הפשוטה.

נראה לי, שקושיות שנוצרו מניסיון להבין את הגמרא [בניסוח, בסברא, באיך היא מסתדר עם מה שידוע לך עד היום], וחיפוש תירוץ להן, עדיפות בהרבה על קושיות שנוצרו בניסיון לחפש קושיות כי צריך לעיין במשהו.

אז המטרה של כתיבת את הגמרא בארמית אינה להקשות עלינו, מצד שני, אחרי שהגמרא נכתבה בארמית, כדי לעיין בה, רצוי ללמוד אותה באופן הכי ישיר.

אם רש"י ותוספות, או רש"י והרמב"ם נחלקו בהבנת הגמרא, אז כדאי שתראה את המקור שבהבנתו נחלקו, ולא רק את התרגום-פירוש שנעשה אחרי שהם כתבו את דבריהם.

א. ככה- ה' רצה. הגמרא נכתבה בארמית בגלל שהיא חוברה ע"י אמוראים שדיברו ארמית וזו השפה שבה למדו.
במשך כל השנים הללו, כשיהודים למדו- הם למדו בארמית, באשכנז, בפרובנס, בספרד ואח"כ בקהילות צפון אפריקה

ואשכנז למדו תמיד את אותה גמרא(מלבד שינויי גירסאות ואכמ"ל). הקב"ה גלגל ככה, וככה זה הגיע לידינו, תאמין לי שלא

היה קל יותר ליהודי דובר אידיש וגרמנית ללמוד ארמית מאשר לך(אם כבר, לך קל יותר כי העיברית והארמית קרובות יותר

מגרמנית לארמית)

ב. כל תרגון לוקה בחסר, מרגע שתרגמת משפט- החסרת חלק מההבנה שלו, רק תסתכל על כמות תירגומי הספרים השונים

שחוברו בשפות זרות(רמב"ם, ריה"ל וכו') למה? כי תרגום זה הריסה מסויימת של הטקסט המקורי. איך תתרגם כל סוגיה?

כמו הרא"ש, הרי"ף, הרמב"ם, הרא"ה, הרז"ה? וכשיש 4 דרכים להסביר את אותה סוגיה בגמרא?

ג. מה המטרה בלימוד תורה? להגיע לידע? אם כן, באמת, עדיף שהטקסטים יהיו קלים ונגישים. אבל לא משמע ככה, אלא

שעיקר הלימוד הוא בעמל- מה אכפת לך לעמול על הארמית? זה שכר לימוד תורה נטו, בעז"ה תגיע גם לרמה שבה אתה

לומד בקלות בארמית, וזה שלב מסויים של ללמוד שפה.

ד. הסיבה שהגמרא היא כזו- היא כי היא משקפת את המשך לימוד התורה שבע"פ, כשטקטס הוא מסודר, יש בו משהו מת,

הוא לא חי את שטף הדיבור והסגנון של האדם המדבר, הגמרא לא הפכה לתורה שבכתב אלא ממשיכה את כוחות החיים של

בתי המדרשות של האמוראים עד אלינו כשאנחנו לומדים את הגמרא בשפתם, בשיטתם, אנחנו ממשיכים את בתי המדרש

האלו, את התורה שלהם שהיא בע"פ, אע"פ שהיא כבר מזמן נכתבה, אבל משהו ממשהו שנשאר בה כדי להשאיר אותה

כתורה שבע"פ.

ה. הסיבה היחידה שארמית קשה לך היא שלא לימדו אותך מגיל צעיר ארמית, מי שרגיל מגיל צעיר ללמוד בארמית קל לו אח"כ,

כמו שאתה לא מתלונן שהתורה כתובה בעברית, כי אתה חושב שאתה יודע עברית. אז אם כבר תשאל- למה לא לימדו אותי

ללמוד בארמית כבר בגיל צעיר יותר? כמראה שלמישהו בחינוך שלך היה יותר חשוב שתלמד דברים אחרים.

עד שאתה שואל על הגמרא תשאל על עצמך.

מגיע מתוך "למה אני לא מצליח לקיים את מצוות ידיעת התורה בשלימות"

וגם מצוות ידיעת התורה לא מתקיימת כשאדם לומד פירוש מסויים לגמרא,

כי זה לא ידיעת כל התורה כולה אם אתה לא יודע את כל הפירושים השונים.

לכן עיקר העניין הוא עמל תורה, שידיעת התורה יכולה להגיע רק איתו ובעזרתו.

יש את הגמרא שאומרת "לגרוס איניש והדר לסבור"   או "הסכת" הס ואח"כ כתת...

וכן אורחות צדיקים בשער התורה כותב שרוב גירסא עיקר.    לא חולק על העניין של עמל אבל הבנתי שקודם כל חשוב להיות בקיא בתלמוד בכללותו

אז מאד הייתי רוצה לסיים את הש"ס בקלות כמה פעמים ולהיות בקיא.   ואח"כ אני אכנס לדיעות של כל אחד 

לא שאני בא לבטל את הארמית... אבל לפחות בתור התחלה נלמד בעברית.  

לגבי א. שכולם למדו ככה כל הדורות וגם להם היה קשה..

אולי אפשר לתרץ שהם גם רצו לפרש, אבל בגלל שהדפוס היה יקר הם ויתרו על זה? 

הקושי של ללמוד ארמית ברמה שמספיקה ללימוד גמרא, זניח לעומת הקושי להיות בקיא בש"ס.

אחרי שתלמד כמה מסכתות בארמית, ותהיה בקיא בהן, הארמית כמעט לא תהיה קושי עבור ההמשך.

הארמית היא הקושי הראשון שלומד הגמרא נתקל בו, כשהוא מתחיל ללמוד, וזה קושי שעלול להרתיע, אבל זה לא באמת הדבר הכי קשה בלימוד גמרא.

נדגים, נניח שאתה מתחיל ללמוד מסכת מגילה, ולמדת את העמוד הראשון, תוך כדי פענוח של המילים בארמית באמצעות מילון. [דבר שמכביד ולוקח זמן].

אחרי זה, אתה חוזר על העמוד כמה פעמים, כדי לזכור אותו, [לא נהיים בקיאים בלי לחזור הרבה] ואגב זה אתה קולט וזוכר את המילים בארמית.

כבר יש לך כמה מילים נפוצות בארמית שאתה יודע, שכל אחת מהן חוזרת מאות פעמים במהלך הש"ס.

למשל - מנלן, היכא.

אוצר המילים בארמית שנדרש ללימוד גמרא הוא לא כ"כ גדול, כך שבאיזה שהוא שלב של הלימוד, אתה כבר מכיר את המלים הנפוצות. [עדיין, מדי פעם אתה נתקל במילה יותר נדירה שאתה לא מכיר, אבל זה קורה גם בלימוד תנ"ך], הרבה לפני שהגעת לבקיאות ברבע מהש"ס.

הרווח מזה, שאתה לומד את הגמרא בצורה ישירה, וגם יש לך הרבה יותר גישה לשאר הספרות התורנית.

[אני חושב שאם תפתח עמוד אקראי במשנה ברורה, רוב הסיכויים שתמצא שם לפחות מילה אחת בארמית].

ועדיין אני רוצה להדגיש, שאם משום הדרך הזו של הלימוד לא מתאימה לך - אל תוותר על הלימוד בגלל שהצורה הרגילה של הלימוד היא בארמית.

תלמד משוטנשטיין, תלמד משנה, תלמד רמב"ם.

הרי הם העתיקו אלפי פעמים את התלמוד, לא יכלו לעשות העתק בשפתם?

לכולנו חשוב להיות בקיאים- להיות בקיא בגמרא זה לא להיות בקיא במה שכתוב בשוטנשטיין, אלא בגמרא.

רק הערתי שבד"כ הקושי בארמית לא מתסכל אנשים כי הם מרגישים צורך גדול להקיף את כל הש"ס, מצד

"ידיעת התורה" אלא מצד אחר.

כשמדפיסים בארמית הגויים לא מבינים מה כתבת

קודם כל- הרבה לפני שהנוצרים שלטו, היו עמים לא פחות שונאי יהודים ששלטו היטב בארמית,

הם בטוח לא היו שמחים לשמוע על הדברים הללו, לכן אין בזה עניין.

דבר נוסף- פתח גמרא עוז והדר ותבדוק שינויי גירסאות ממליץ לך לגשת לגמרא בארמית במסכת

חגיגה בה מופיעה מרים מגדלא שיער נשיא ובהערה שם, ובגמרא שעוסקת באופן ישיר ביש"ו,

שגם היא אגדתא, שתיהן מובאות גם בארמית ויש בהם צנזורות.

ויודע מה אפ"ה מה תעשה עם כל אחינו יושבי צפון אפריקה? ויושבי א"י- מדוע התלמוד הירושלמי כותב בארמית?
מדוע בתי המדרש שחיו תחת השלטון המוסלמי(שלא עשה צנזורה), גם הם כתבו בארמית.

קשה להבין איך התירוץ הזה רלוונטי.

אפשר להעזר במבנים הקבועים שהגמרא משתמשת בהם [אחרי שמכירים אותו מסוגיות אחרות], ומתוכו מבינים את הפיסוק.

נניח -"לימא מתניתין דלא כר' מאיר דאי ר"מ הא אמר מכר את הכרם מכר תשמישי כרם אפי' תימא ר"מ התם קביע הכא לא קביע".

בלי להבין בדיוק את השאלה והתשובה, אפשר להכיר את המבנה, ולהבין את הפיסוק-

לימא מתניתין דלא כ... - הגמרא מעלה שאלה האם המשנה אינה כדיעה מסויימת

דאי כ.. הגמרא מסבירה את הקושי להסביר כדעתו.

אפי' תימא... - הגמרא מסבירה למה זה מסתדר גם אם דעתו.

"שדות בכסף יקנו וכתוב בספר זה פשוט וחתום זה מקושר והעד שנים עדים שלשה"

אפשר להכיר את המבנה, ולראות שהגמרא עוברת מילה מילה בפסוק, ודורשת אותו.

"שדות בכסף יקנו וכתוב בספר - זה פשוט

וחתום - זה מקושר

והעד- שנים

עדים - שלשה"

בגלל הניסוחים הקבועים, ובגלל שהגמרא מעורבת בעברית, אוצר המילים בארמית שהגמרא משתמשת בהם בצורה שוטפת הוא גם מאוד קטן, [וכאשר יש מילים נדירות, הרבה פעמים רש"י מסביר, ואם לא אפשר לפתוח מילון/ שטיינזלץ/שוטנשטיין], ובנוסף חלק מהמילים אפשר לנחש מהשוואה לעברית. כך שללמוד ארמית ברמה שמספיקה לגמרא, זו משימה הרבה יותר קלה עבור דובר עברית, מאשר ללמוד אנגלית ברמה שמספיקה לקריאת מאמר אקדמי.

(בעיקר הרמב"ם)

ואם כן, אנו רואים שיטות הרבה יותר מעניינות, וזה מה שעושה את היופי לפעמים בעיון בגמרא

בנוסף מהווא אמינא שלך להבנה כתירוץ במקום קושיה או משהו כזה, וזה יוצר לפעמים בהבנה שלך צווי דינים או חקירות יפות וכדומה

או ניסוחים של טענות משפטיות חדות יותר.

וחוץ מזה שבדרך כלל זה לא קורה יותר מדי....

בהצלחה

ובהערות לטה מביא את שאר הדעות

פשוט הרבה מהמחלוקות הם בגלל פרשנויות שונות לפיסוק ולמילים שונות ולכן תרגום ופיסוק יהיה בעייתי כי אז לא יהיה איך להבין את המחלוקות. 
אבל למי שרוצה ללמוד רק את הגמרא נטו בלי להעמיק בראשונים ובנפקא מינות להלכה של הסוגיה זה אכן דבר ראוי וטוב שילמד מספרים שמפסקים כמו שוטנשטיין או יותר טוב שטיינזלץ כי הוא רק מפסק מה שנותן את החוויה של הלימוד ואת היכולת להבין את הראשונים.
 אבל יהודים לא אוהבים שינויים... אז זה מגיע מלמטה ויש רבנים שמנסים להלחם בזה. אני חושב שהם טועים כיון שיש חשיבות עצומה גם לעמל תורה בחזרות ובהיקף ובזיכרון וסימנים ולא צריך דווקא שהעמל יהיה דווקא בהבנת הכתוב. אני באופן אישי מהר מאוד פותח שוטנשטיין בלימודי בקיאות ואני לא רואה בזה שום בעיה.

שזה רק פירוש ותרגום ואת שוטנשטיין שזה גם עם הסברים, אתה וזן להשתמש בהם

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?