רב האפרוחים החמודים שקונים בחנויות הם עודפי זכרים שנזרקו מהלולים. 

אפרוח חמוד גדל להיות תרנגול בלתי נסבל שעושה קוקוריקו בארבע לפנות בוקר. 

אם תשחטו אותם זה נהדר, אבל אם לא, נא לא לזרוק אותם לטבע כמו שעושים כל מיני...

זה לא משחק שקונים וזורקים. ואין שום סיבה להביא עוד אוכל לחתולי רחוב - יש אותם יותר מדי, הם שמנים ומזהמים חול בגנים. ואגב יש מספיק זקנות שמאכילות אותם. 

תמיד אומרים שמכניסים חיה הביתה כדי ללמד ילד אחריות וחמלה. בפועל מלמדים משהו הפוך לגמרי. זה לא עליך - זה תמיד ככה.

דרך העולם זה שיש טורפים וניטרפים. אבל הנטרפים גם יודעים להגן על עצמם ולישרוד חלקית.

אלו שגדלו בין בני אדם אין להם את היכולת האת. גם לדאוג לעצמם למזון לבד רוב הסיכוים שהם לא מסוגלים.

והחתולים לא צריכים את המזון הזה. זה לא שהם בטבע ואין להם אוכל אחר.

ככה שזה ממש סתם צער בעלי חיים. זה לזרוק אותם לגווע ברעב או להיות משחק לחתול.

גם אם הותרנו לאכול בעלי חיים, לא כדאי לאמץ סגנון התייחסות אדיש כזה, שלא תתקבע בנפש אכזריות חלילה.

מומלץ ללמוד את הסיפור על רבי, בבא-מציע פ"ה ע"א.

לא מוכרחים להתעקש על מוצא אכזרי בדווקא.

או לחילופין לגדל ולמסור לשחיטה.

רציתי להגיב לנקודת המוצא של הכותב שמעליי, לנימת הדברים.

כשמתחילים מרגישות ואכפתיות, מן הסתם הפתרונות שיימצאו יהיו עדיפים על אלה שמגיעים אליהם מתוך "ככה זה, אלה החיים" / "לך כי לכך נוצרת".

אני מודה שמעולם לא ראיתי בעצמי, אבל שמעתי שזה עניין של שניה וזהו.  אני כן האכלתי נחשים בעכברים ויכולה להעיד שיכול לקחת דקה או יותר עד שהעכבר מת, כך שלמות על ידי טורף כנראה לא כזה מלהיב. 

למה לא לזרוק? יש כמה סיבות. אחד זה שהמוות עלול להיות ארוך ומלווה בייסורים (החיה נפצעת ושוכבת יומיים עד שהיא מתה). סיבה נוספת היא שזה עלול לפגוע אקולוגית בסביבה. אתם יודעים כמה זמן עבר מהרגע שברחו 14 ארנבונים עד שכיסו את יבשת אוסטרליה? 50 שנה. הנזק האקולוגי בל יתואר. המיינות  (הציפורים השחורות חומות האלה עם הצהוב מסביב למקור) שהיום דוחקות את רגליהם של המון מינים מקומיים ברחו במקור מהספארי ברמת גן. 

אין לי בעיה עם זה שדואגים שחיה תחיה חיים טובים ואז משתמשים בה לאוכל - מוות מהיר ונקי יחסית. 

האמת, ואני מתביישת בזה, שאנחנו אוכלים המון עוף שגדל בתנאים לא תנאים, וביצים כנ"ל. יש לי חלום לעבור לביצי חופש ועוף אורגני, אבל זה חלום יקר למדי. 

2. אם חיה טורפת אותה זה עניין של שניות או דקות. 

3. אין חשש להתפשטות תרנגולים, 

ואם יתפשטו, למה לא?

4. מה הבעיה שמין חדש ידחוק את רגליו של מין ישן?

בקשר לשני המשפטים האחרונים, מסכים ומזדהה

זה  שהמין הישן עלול להכחד, וחבל שמשהו שהקב"ה ברא ייעלם לחלוטין מהעולם. אחרי שזה נעלם אין דרך חזרה. לא נוכל להחזיר לחיים את החיות שנכחדו. לעיתים שחרור חיות גורם הרס אקולוגי רציני ממש כגון ביעור יערות ומידבור. היה אי באוקיינוס השקט ששחררו לתוכו ארנבונים ועיזים. תוך כמה עשרות שנים הוא הפך מאי מיוער בג'ונגל טרופי לסלע עירום עם כמה דקלים מסכנים קרוב לחוף. (round island למי שמתעניין).

נכון ששחרור תרנגולת אחת לא תדחק את רגליהם של חיות אחרות, אבל המנטליות לא טובה, כי חופש אחד מביאים אפרוח חמוד וכשהוא הופך לתרנגול גדול ומכוער זורקים אותו, בחופש הבא זה ארנבון קטן וחמוד וכן על זה הדרך. 

ונראה לי שלקיחת אחריות כוללת לקיחת אחריות על מה קורה לבעל החיים כשכבר לא רוצים אותו. הרי אף אחד לא מכריח אותך לקחת חיה הביתה. אם כבר לקחת תיקח אחריות עד הסוף. אם לא בא לקחת אחריות אפשר לקנות כרטיס לגן החיות, או לשחק עם הכלב של השכן. 

לי היה בזמנו רעיון על הקמת מעין "ספריה" לחיות, שאפשר להלוות חיה לזמן מוגבל לאנשים שיודעים יפה מאוד שלא בא להם לטפל בארנב שמונה שנים. בינתיים זה ברמת הרעיון בלבד.  

אני לא חושב שאני צריך לסעוד אותו לעת זקנתו. 

אין בעיה לקחת אותו לשימושי.

להינות ממנו כשאפשר ולעזוב אותו כשזה לא נוח לי. 

זה לא יצור אנושי. 

היא כתבה שבגלל שהחיה מבויתת היא לא מיומנת לברוח ולהתגונן כמו בטבע. ולהיות טרף זה אכזרי יותר מאותה הסיבה שנחירה (קריעה מהגב) יותר אכזרית משחיטה כשרה ומהירה - צורת המוות.

מסכים עם מי שאמר שברגע שקנית בע"ח הוא באחריותך (גם הלכתית אגב, למשל אסור לך לאכול לפני שהאכלת אותו, אתה חייב בנזקים שהוא עושה וכו') ולכן אתה צריך לדאוג שלא יצטער יותר ממה שמתחייב - ולהיות טרף זה לא דבר מחויב.

מעבר לצער בעלי חיים, לשחרר תרנגולות זה גם נזק סביבתי (אצלנו היו עד לא מזמן תרנגולים שמישהו שחרר והם הסריחו והציקו להרבה אנשים).

האם מותר לך להרוג חיה סתם כי בא לך בלי שחיטה? הרי בישבילה זה אותה התוצאה אם תאכל אותה או סתם תהרןג לכיף? אני מקווה שאתה חושב שהתשובה היא שלילית.

אז כאן אתה עושה בערך אותו הדבר. 

זה לא לשחרר חיה שהולכת לחיות עכשיו בטבע לפי חוקי הטבע.

וזה גם שונה מלתת אותה לאריה בגן חיות שנמצא באחריותך ואתה צריך להאכיל אותו.

במקרה שאתה מתאר זה ממש סתם.

לנקות אחריה, 

להאכיל אותה, 

לשמור שלא יהיה לה קר מידי או חם מידי

אתה באמת חושב שאני מחוייב לסעוד אותה עד שתמות מזיקנה?

הוא הציל אפרוח ממיתה אכזרית,

והעניק לו שנות חיים בבית חמים ותזונה מפנקת

למה את דורשת ממנו מה שאינך דורשת מהלולים שרוצחים אותם בעודם תינוקות?

זה לא מצב נורמלי שמכניסים יצור חי הביתה לצורך שעשוע וכשנמאס אז זורקים אותו

את הרב שלנו שואלים הרבה בנושא וזה לא כזה פשוט

כי רוב האנשים לא יודעים באמת איך לגדל אותם. וצריך בשבילם תנאים מיוחדים.

מכירה כמה ילדים שנהיו צמחונים אחרי דיונים כאלה... לא לכולם זה טבעי.

אולי תחכימי אותי מה התנאים שהם צריכים

כדאי קודם ללמוד מה התנאים שבעל חי צריך כדי לחיות טוב.

כדאי לבדוק איך הוא נראה ומה הוא עושה כשהוא בוגר ולחשוב טוב אם אני רוצה לחיות עם זה בבית. 

כדאי לבדוק מה אורך החיים שלו (אורך החיים של אוגר, נגיד הוא שנה עד שנתיים - אידיאלי לאנשים שרוצים חיה חד פעמית כזאת...)

אם ממש רוצים חיה לזמן מוגבל אפשר לאסוף חלזונות, להחזיק אותם בקופסא עם קצת אדמה, ירקות ולחות ולשחרר בכיף בשניה שנמאס. גם כדרוריות (אורי כדורי) נורא כיפיים ואני אישית מאוד אוהבת שלשולי גשם....

קצת מצער אותי שהפסדנו אותם, 

ומצער אותי שהם סבלו מקור ולא ידעתי

חשבתי שיש לי את הידע הנחוץ....

אני לא חושב שהיה מימד של התאכזרות בהתנהגות שלי כלפיהם. 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....