רב האפרוחים החמודים שקונים בחנויות הם עודפי זכרים שנזרקו מהלולים. 

אפרוח חמוד גדל להיות תרנגול בלתי נסבל שעושה קוקוריקו בארבע לפנות בוקר. 

אם תשחטו אותם זה נהדר, אבל אם לא, נא לא לזרוק אותם לטבע כמו שעושים כל מיני...

זה לא משחק שקונים וזורקים. ואין שום סיבה להביא עוד אוכל לחתולי רחוב - יש אותם יותר מדי, הם שמנים ומזהמים חול בגנים. ואגב יש מספיק זקנות שמאכילות אותם. 

תמיד אומרים שמכניסים חיה הביתה כדי ללמד ילד אחריות וחמלה. בפועל מלמדים משהו הפוך לגמרי. זה לא עליך - זה תמיד ככה.

דרך העולם זה שיש טורפים וניטרפים. אבל הנטרפים גם יודעים להגן על עצמם ולישרוד חלקית.

אלו שגדלו בין בני אדם אין להם את היכולת האת. גם לדאוג לעצמם למזון לבד רוב הסיכוים שהם לא מסוגלים.

והחתולים לא צריכים את המזון הזה. זה לא שהם בטבע ואין להם אוכל אחר.

ככה שזה ממש סתם צער בעלי חיים. זה לזרוק אותם לגווע ברעב או להיות משחק לחתול.

גם אם הותרנו לאכול בעלי חיים, לא כדאי לאמץ סגנון התייחסות אדיש כזה, שלא תתקבע בנפש אכזריות חלילה.

מומלץ ללמוד את הסיפור על רבי, בבא-מציע פ"ה ע"א.

לא מוכרחים להתעקש על מוצא אכזרי בדווקא.

או לחילופין לגדל ולמסור לשחיטה.

רציתי להגיב לנקודת המוצא של הכותב שמעליי, לנימת הדברים.

כשמתחילים מרגישות ואכפתיות, מן הסתם הפתרונות שיימצאו יהיו עדיפים על אלה שמגיעים אליהם מתוך "ככה זה, אלה החיים" / "לך כי לכך נוצרת".

אני מודה שמעולם לא ראיתי בעצמי, אבל שמעתי שזה עניין של שניה וזהו.  אני כן האכלתי נחשים בעכברים ויכולה להעיד שיכול לקחת דקה או יותר עד שהעכבר מת, כך שלמות על ידי טורף כנראה לא כזה מלהיב. 

למה לא לזרוק? יש כמה סיבות. אחד זה שהמוות עלול להיות ארוך ומלווה בייסורים (החיה נפצעת ושוכבת יומיים עד שהיא מתה). סיבה נוספת היא שזה עלול לפגוע אקולוגית בסביבה. אתם יודעים כמה זמן עבר מהרגע שברחו 14 ארנבונים עד שכיסו את יבשת אוסטרליה? 50 שנה. הנזק האקולוגי בל יתואר. המיינות  (הציפורים השחורות חומות האלה עם הצהוב מסביב למקור) שהיום דוחקות את רגליהם של המון מינים מקומיים ברחו במקור מהספארי ברמת גן. 

אין לי בעיה עם זה שדואגים שחיה תחיה חיים טובים ואז משתמשים בה לאוכל - מוות מהיר ונקי יחסית. 

האמת, ואני מתביישת בזה, שאנחנו אוכלים המון עוף שגדל בתנאים לא תנאים, וביצים כנ"ל. יש לי חלום לעבור לביצי חופש ועוף אורגני, אבל זה חלום יקר למדי. 

2. אם חיה טורפת אותה זה עניין של שניות או דקות. 

3. אין חשש להתפשטות תרנגולים, 

ואם יתפשטו, למה לא?

4. מה הבעיה שמין חדש ידחוק את רגליו של מין ישן?

בקשר לשני המשפטים האחרונים, מסכים ומזדהה

זה  שהמין הישן עלול להכחד, וחבל שמשהו שהקב"ה ברא ייעלם לחלוטין מהעולם. אחרי שזה נעלם אין דרך חזרה. לא נוכל להחזיר לחיים את החיות שנכחדו. לעיתים שחרור חיות גורם הרס אקולוגי רציני ממש כגון ביעור יערות ומידבור. היה אי באוקיינוס השקט ששחררו לתוכו ארנבונים ועיזים. תוך כמה עשרות שנים הוא הפך מאי מיוער בג'ונגל טרופי לסלע עירום עם כמה דקלים מסכנים קרוב לחוף. (round island למי שמתעניין).

נכון ששחרור תרנגולת אחת לא תדחק את רגליהם של חיות אחרות, אבל המנטליות לא טובה, כי חופש אחד מביאים אפרוח חמוד וכשהוא הופך לתרנגול גדול ומכוער זורקים אותו, בחופש הבא זה ארנבון קטן וחמוד וכן על זה הדרך. 

ונראה לי שלקיחת אחריות כוללת לקיחת אחריות על מה קורה לבעל החיים כשכבר לא רוצים אותו. הרי אף אחד לא מכריח אותך לקחת חיה הביתה. אם כבר לקחת תיקח אחריות עד הסוף. אם לא בא לקחת אחריות אפשר לקנות כרטיס לגן החיות, או לשחק עם הכלב של השכן. 

לי היה בזמנו רעיון על הקמת מעין "ספריה" לחיות, שאפשר להלוות חיה לזמן מוגבל לאנשים שיודעים יפה מאוד שלא בא להם לטפל בארנב שמונה שנים. בינתיים זה ברמת הרעיון בלבד.  

אני לא חושב שאני צריך לסעוד אותו לעת זקנתו. 

אין בעיה לקחת אותו לשימושי.

להינות ממנו כשאפשר ולעזוב אותו כשזה לא נוח לי. 

זה לא יצור אנושי. 

היא כתבה שבגלל שהחיה מבויתת היא לא מיומנת לברוח ולהתגונן כמו בטבע. ולהיות טרף זה אכזרי יותר מאותה הסיבה שנחירה (קריעה מהגב) יותר אכזרית משחיטה כשרה ומהירה - צורת המוות.

מסכים עם מי שאמר שברגע שקנית בע"ח הוא באחריותך (גם הלכתית אגב, למשל אסור לך לאכול לפני שהאכלת אותו, אתה חייב בנזקים שהוא עושה וכו') ולכן אתה צריך לדאוג שלא יצטער יותר ממה שמתחייב - ולהיות טרף זה לא דבר מחויב.

מעבר לצער בעלי חיים, לשחרר תרנגולות זה גם נזק סביבתי (אצלנו היו עד לא מזמן תרנגולים שמישהו שחרר והם הסריחו והציקו להרבה אנשים).

האם מותר לך להרוג חיה סתם כי בא לך בלי שחיטה? הרי בישבילה זה אותה התוצאה אם תאכל אותה או סתם תהרןג לכיף? אני מקווה שאתה חושב שהתשובה היא שלילית.

אז כאן אתה עושה בערך אותו הדבר. 

זה לא לשחרר חיה שהולכת לחיות עכשיו בטבע לפי חוקי הטבע.

וזה גם שונה מלתת אותה לאריה בגן חיות שנמצא באחריותך ואתה צריך להאכיל אותו.

במקרה שאתה מתאר זה ממש סתם.

לנקות אחריה, 

להאכיל אותה, 

לשמור שלא יהיה לה קר מידי או חם מידי

אתה באמת חושב שאני מחוייב לסעוד אותה עד שתמות מזיקנה?

הוא הציל אפרוח ממיתה אכזרית,

והעניק לו שנות חיים בבית חמים ותזונה מפנקת

למה את דורשת ממנו מה שאינך דורשת מהלולים שרוצחים אותם בעודם תינוקות?

זה לא מצב נורמלי שמכניסים יצור חי הביתה לצורך שעשוע וכשנמאס אז זורקים אותו

את הרב שלנו שואלים הרבה בנושא וזה לא כזה פשוט

כי רוב האנשים לא יודעים באמת איך לגדל אותם. וצריך בשבילם תנאים מיוחדים.

מכירה כמה ילדים שנהיו צמחונים אחרי דיונים כאלה... לא לכולם זה טבעי.

אולי תחכימי אותי מה התנאים שהם צריכים

כדאי קודם ללמוד מה התנאים שבעל חי צריך כדי לחיות טוב.

כדאי לבדוק איך הוא נראה ומה הוא עושה כשהוא בוגר ולחשוב טוב אם אני רוצה לחיות עם זה בבית. 

כדאי לבדוק מה אורך החיים שלו (אורך החיים של אוגר, נגיד הוא שנה עד שנתיים - אידיאלי לאנשים שרוצים חיה חד פעמית כזאת...)

אם ממש רוצים חיה לזמן מוגבל אפשר לאסוף חלזונות, להחזיק אותם בקופסא עם קצת אדמה, ירקות ולחות ולשחרר בכיף בשניה שנמאס. גם כדרוריות (אורי כדורי) נורא כיפיים ואני אישית מאוד אוהבת שלשולי גשם....

קצת מצער אותי שהפסדנו אותם, 

ומצער אותי שהם סבלו מקור ולא ידעתי

חשבתי שיש לי את הידע הנחוץ....

אני לא חושב שהיה מימד של התאכזרות בהתנהגות שלי כלפיהם. 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...