ברוב ההחלטות בחיים צריך להקשיב היטב ללב.

ר' נחמן כותב שה' מדבר לאדם דרך ליבו.

נכון שצריך להיזהר עם זה, וכמובן שלא "לנצל" את זה לכיוון שאינם אמיתיים.

אבל בהחלטות רבות- יכול להיות שהכל יגיד דבר אחד, ואם הלב לא מסכים איתו אז זה בעייתי לקבל החלטה.

נניח בחור טוב

את יודעת שהוא טוב

אממה

יש לגביו דעות, או ספקות וכד',

אולי חברות\משפחה וכו' שחושבות אחרות

אז לפי הרגש תשמעי לדעות וספקות

ז"א הרגש יקבע עבורך אם הוא טוב

או שבכל מקרה הוא טוב וזהו נקודה

?

גם אם עכשיו נראה שהתשובה ברור שלא הרגש יקבע - תשימו לב אם בפועל בזמן אמת זה אכן כך

ואין הכוונה לשעת מריבה או כעס

יענו: יש כל מיני עובדות השהכל מקבץ ומגיש לרגש- והרגש מכריע מי מביניהם צודק.

סוגו'ק-שאלה אדירה!

אז התכוונת לכך שהרגש הוא גורם ההחלטה היחיד ושלשכל אין כלל מקום. ואני התכוונתי שלפני הרגש יש שלב ראשוני והוא השכל ואחריו הרגש בא וקובע מה מבין השכל הוא הנכון.

עזבו רגש ושכל וכמה מזה ומזה

האם אמיתות, אמונות אוביקטיביות, ישתנו עפ"י מצב רגשי?

להמחשה נוספת - נגיד כאילו היום אני לא מרגיש טוב אז אני מחליט (עפ"י רגש הנל) שאין אלהים (שזאת אמונה, "אמת")

אז ככה עם בחורים, עפ"י רגשות חולפים (נגיד שהיא נמצאת ברגש שלילי) - לשנות אמונות\אמיתות (אז הוא יהפך לבחור לא טוב, כשמצד האמת היא מאמינה שהוא טוב)

מעין מה שקורה בשעת כעס ששולפים דברים מהבוידם ומאשימים. השאלה לגבי התנהגות שגרתית האם רגש ינהל אמונה ואמת

@עדןעדן

ואם אתן לא עושות את זה - מכירות? מה יש לכן לומר על התנהגות כזאת?, מלבד זאת שהיא אולי "לגיטימית" או "נורמלית" או שלא

ואולי להבין אם אתן חיות בסרט במודע או שלא..

ההוספה היתה בבדיחות

ואם כבר יש פורום מעורב אז המטרה לפתוח היבטים ותובנות

וכן,, אני אחרי כמה שנים עם "בנות".. וכנראה שעדיין לא הבנתי

שמלא בנים אינם מבינים בתחום הרגש

לא ממש מלמדים את זה, לא עוברים סטאז בזה

וגם לרוב כמעט ולא מכירים את זה מהבית

ואולי מכירים זלזול, או יותר מדויק "חוסר מקום" לרגש

בס"ד

האם לצאת עם בחור מסוים, האם לעבוד בעבודה מסוימת, האם ללמוד במקום מסוים-

אני אתן לאינטואיציה שלי לעבוד שעות נוספות, אבל אינטואיציה היא לא בדיוק רגש כך שלא בטוחה שזה עונה לך לשאלה.

בכל מקרה אני לא אשנה החלטות לפי מצב רוח.

[שים לב שבאמת יש הבדל בין אינטואיציה לבין רגש. אינטואיציה זה משהו שאמנם לא בא בדיווק מהשכל אבל כן צודק הרבה פעמים במיוחד אצל נשים, רגש זה דבר שלרוב מתייחסים אליו כמצב רוח. למשל אם אני במצב רוח טוב או לא..

למרות שטכנית זה לא נכון אבל זה נראה לי מה שהתכוונת.

לכן אני אומרת שלא אחליט על פי מצב רוח וכן אתן משקל מכובד לאינטואיציה.

ומי שמכיר אותי יודע שהאינטואיציה שלי מספיק טובה כדי שאסמוך עליה..]

אני אומר ש"כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ" כנראה הכוונה ש"שמעת" במובן התיחסת, הושפעת, ז"א נתת חשיבות יתרה לקול שלה ולא הבנת אותה באמת לפני הקול שלה

ומי שרוצה לשמוע את הסיפור האישי אפשר באישי

לא פגעת

נחתה עליכן רגישות יתר..

אבל באיזשהו מקום כן, אני לא יודעת אם לקרוא לזה רגש זה יותר אינטואיציה מאשר רגש אבל יש דברים שחייב להפעיל גם שכל..

לדעתי רוב ההחלטות נוגע בהם פן רגשי כלשהו אם לא שכלי גמור [וזה לפעמים גם משתנה מאחת לשניה]

עורכת את התוכן, אחרי שקראתי את מה שכתבת בהמשך השרשור: 

לשנות אמת-אמת בעקבות רגש? לא מכירה כאלה שזה ככה אצלם.

אולי שרגש משפיע על מה בא לנו ללבוש או לאכול או את מי לפגוש וכו', אבל דברים כמו אמונות או אמיתות חיים? לא ולא...

כמובן שבמידה וההרגשה הזו נשענת על ספקות באמונה ב"אמת" הזו או בתסכול שנובע מהיסוסים, זה יכול להיות שונה.

ראיתי שמדובר לגבי דעה על בחור. אז יכול להיות בהחלט מצב של התלהבות (התאהבות) בהתחלה, שבמהלכה גם בעיות רציניות באישיות מתגמדות או נעלמות (בעיות אובייקטיביות או דברים שפשוט לא מתאימים לבחורה הספציפית), וכשעובר זמן רואים את הדברים בצורה נכונה יותר.

זה כנראה לא מופרך שבחורה תטה מעט את אזנה גם למה שיש לאנשים בסביבה לומר, מחשש שהיא לא רואה דברים בצורה ברורה...

(ואולי גם זה לא מה שהתכוונת אליו...)

ההשלכות של זה הן משמעותיות

כיוון שאם בת קובעת מה אמת לפי מצב רגשי, ז"א שאין מה "לדבר" איתה, בבחינת הגיון.. מספיק לדאוג למצב הרגשי שלה.. והשגת כל מה שתרצה. זה חיובי ושלילי. סוג של פיתוי אולי

אולי תשאל את אמא שלך? נראה איך היא תגיב על הנונסנס הזה (אם תעצבן אותה מספיק יכול להיות שה'אמת' תשתנה בהתאם לזה). 

אבל גם מגזימה, כמובן

יש דברים כלליים שאפשר להתאים ככלל לבנות, ולהיפך

קשור בינך ובין חכמה ("לדעתי מאוד לא חכם")? הרי האמת אצלך משתנה לפי הרגש... 

|ציניות| 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳