בס"ד

אני מצאתי מישהו כזה שלא היה לו כסף לשלם על הדברים האלה, אז אני שילמתי, כי זה היה חלק מהחוויה ונהניתי לצאת לבתי קפה.

אם הוא היה מתחתן איתי הוא היה מחזיר לי ככה שלא דאגתי..

ובמקרה הזה, שהוא לא התחתן איתי, לפחות נהניתי..

בס"ד

אתה פשוט עושה מה שאומרים לך כביכול.

וזה הגיוני, גם אני כזאת.

אם מישהו ירצה לשלם עלי אני לא אגיד לו לא.

אני אולי אחשוב שזה לא נצרך אבל מה אכפת לי?

בעיה שלו.

אני לא אוהבת משחקים בכללי, ככה ש..

בס"ד

לפחות אני מקווה שהבהרתי..

וסבבה, זה גם אני.

אבל זה לא סותר את העובדה שאני מאוד מאוד מאוד אוהבת מסעדות ובתי קפה..

אם כי זה די תלוי במקום.

אם היינו בבית שלי אז פק"ל היה מתאים יותר.

בישיבה שלו בית קפה היה מתאים יותר..

אבל בכללי אני מעדיפה את המרכז והבורגנות

פק"ל זה נחמד לפעמים אבל לא הבחירה הראשונה שלי..

מצטרף.

חבל לחתוך על זה. כל מה שכתבת לא מעיד על זה שהוא קמצן. יותר תפרן. מה לעשות לביינישים אין כסף. יצאתי עם אישתי שלוש שנים והיינו פעם אחת ויחידה במסעדה. 

ממש לא מתוך קמצנות. 

את ההבנה שלך לאחרים

מצרך נדיר

צריך ללמוד ממך

שכוייח!

ואם זה מפריע לך- אז תשאלי אותו על זה. ככה פשוט.

אם הוא יענה שפשוט אין לו כסף- אז יופי

ואם הוא ילביש את זה בתוך אידאולוגיה כלשהיא- אז תביני שמה שהרגשת כנראה נכון.

תמיד יכול להיות בייניש עשיר, ועובד הייטק שבחובות.

אבל אם מישהו בייניש, הסבירות שאין לו הרבה כסף גבוהה יחסית.

בס"ד

א. אחרי שמתחיילים זה חוקי בכלל לעבוד?

ב. אני לא מצפה מבחור שכל השנה למד לבלות שלושה שבועות של חופש בעבודה.

ג. גם אם אתה עובד בבין הזמנים קשה לי להאמין שיש לך כסף לשלם על בתי קפה ומסעדות במיוחד כשאין לך מושג אם תתחתן איתה בכלל ויכול להיות שיש עכשיו חמש בחורות שאתה הולך לצאת איתן בהפרשים די קצרים.

בקיצור זה בהחלט דבר שצריך להתחשב בו.

זה שיש יחידים כמוך לא אומר שכולם כמוך.

ואישית קשה לי לחשוב על מצב שבייניש יש לו כסף לבית קפה או מסעדה..

בקושי לקופיקס

בס"ד

מהכרותי עם רוב יושבי הפורום, רוב הבנות פה כן יוצאות עם ביינישים נורמלים וממוצעים.

לרוב הביינישים האלה אין כסף.

ועל המקרה הזה דובר בכל השרשור.

בס"ד

ומדברת בצורה מאוד לא מכובדת.

אני מסכימה שהייתי מאוד תקיפה בהודעתי אבל התנצלתי על זה.

אם תסתכלי שוב על הודעתך תשימי לב [אני מקווה לפחות] שדיברת בצורה מאוד מאוד לא יפה כלפיי.

אני לא צריכה להיות "עלק מגניבה"??

את מכירה אותי בכלל?

אם היית קוראת את כל השרשור ולא סתם מגיבה אולי היית רואה שאמרתי שאני כן הולכת לבתי קפה ומסעדות.

ואישה לא צריכה לוותר על שום מקום, אישה צריכה להבין שלא חייבים לה כלום בדיוק כמו שאנחנו לא חייבות להם כלום.

דייטים זה מתוך רצון הדדי של להגיע בסוף להקמת בית. זה לא ממקום של מי ירשים את השני יותר.

לשניכם יש אינטרס בסיפור, ואת זה אסור לשכוח.

הוא לא צריך לעשות הכל בשבילך ולהיות השפוט שלך, הוא בסה"כ צריך להיות נחמד וגם זה לא מובן מאליו, ולא חסרים סיפורים הפוכים.

אם הגבר ירצה לשלם עלי אני לא אגיד לו לא, אם אדע שאין לו כסף אני מראש אכוון למקומות זולים יותר או שאתעקש לשלם בעצמי. אם בכל זאת הוא ירצה לשלם ובכל זאת הוא ירצה ללכת למקום יקר אני אוותר ואגיד שיהיה לו בכיף. אני לא אתעקש.

אבל אם גבר אומר לי "המקום הזה יקר בשבילי אז לא בטוח שאוכל לשלם עלייך" אני אומר לו "סבבה, תודה שאתה אומר לי. אני אשלם על עצמי" או שמלכתחילה אגיד לו "אז בוא לא נשב פה ונלך למקום זול יותר כי גם לי אין כסף לשלם על המקום הזה".

אבל אני לא אדרוש ממנו להוציא עלי מאות שקלים כל דייט.

אני לא אשתו ובדייטים ראשונים אני גם לא מתקרבת להיות אשתו.

אז לא, הוא לא חייב לי כלום. זה לא אומר שאישה צריכה לוותר על המקום שלה. המקום שלה הוא פשוט לא המקום המתנשא של "אני האישה ואתה הגבר אז אתה חייב לשלם עלי ולתת לי".

אם אישה רוצה שיתייחסו אליה כשווה אז שתתחיל להתייחס גם לסובבים אותה כשווים אליה.

אם הגבר לא יכול לשלם הוא לא חייב. ואם הוא לא רוצה בדייט ראשון להוציא מאות שקלים [בטח אם הציפייה היא שהוא יעשה את זה בכל דייט ולא רק בראשון] זה לגיטימי וזאת זכותו. זה לא מעיד על קמצנות, זה מעיד על חסכנות וחוסר בזבזנות. זה הזוי להוציא מאות ואלפי שקלים על בחורה שברגע יכולה לזרוק אותך ועוד בגלל דבר כל כך טיפשי.

אני בתור גבר לא הייתי מוכנה להיכנע לזה. הכסף שלי הוא שלי והוא צריך לצאת על דברים שחשובים לי. ועם כל הכבוד לבחורה שיוצאים איתה אני לא רואה צורך בלהוציא עליה אלפי שקלים. זה להוציא אלף שקל על כל בחורה שיוצאים איתה חמש פגישות. יש דברים טובים יותר לעשות עם הכסף ועדיף לשמור אותו לאחרי החתונה.

אחרי החתונה אני מבטיחה לך שאני אשמח שבעלי יפנק אותי ואני לא אגיד לו כלום. אבל מדוייט לא חייב לי כלום. הוא צריך ממני בדיוק מה שאני צריכה ממנו.

וזה הכל.

בס"ד

אמרתי שאם את לא מבינה מה אני רוצה אז אל תגיבי, אין חובה להגיב אם לא מבינים.

זכותך לעשות מה שאת רוצה.

אם אמרתי דברים שלא אמרת אז בבקשה, תקני אותי ואודה בטעות שלי.

ובקשר למגילות-

זה פורום נשמה, המטרה פה היא לפתח דיונים. דיון בדרך כלל מתבסס על תגובות עם יותר ממשפט אחד.

אז לא, אני לא מגזימה.

גם אחרי שמתחילים לעבוד ויש כסף - קשה להשתחרר מההרגל הביינישי

לקח לי עוד איזה שנה וחצי אחרי הישיבה עד שהתחלתי להיכנס לראש שיש לי כסף ואני לא צריך לחסוך פרוטות, והפסקתי להיות קמצן. יש לי חברים שעדיין לא יצאו מהראש הזה (ואני כבר התחלתי תואר שני, אז עבר קצת זמן מהישיבה...). 

בקיצור - זו עשויה להיות תופעה עוברת. בהחלט כדאי לדבר איתו על זה "באופן כללי" (מה דעתו על רמת חיים הרצויה וכדו'), ולא בהכרח על המקרה הספציפי (למה אנחנו לא הולכים למסעדות עם אוכל יוקרתי). 

יכול להיות שזה באמת נובע מקמצנות/חסכנות, כמו שאת ועוד אמרו פה שאם הוא בייניש יכול להיות שבאמת אין לו.

אבל אציג אפשרות נוספת, שאולי סתם הוא מרגיש פחות בנח בבתי קפה ולכן מעדיף להיפגש במקומות פחות רשמיים. זה מאוד הבדל עירוני/מתנחל... אני אישית גם ככה, הרגשתי תמיד שפגישה בבית קפה היא רשמית ופחות זורמת....

וזה לא סותר, זה יכול להיות צירוף של כמה גורמים.

בס"ד

תהיה אחת שאו שונאת מסעדות ובתי קפה, או מבינה שביינישים לא בדיוק עושים את זה כל שני וחמישי

בס"ד

ועכשיו סתם סקרנת

בס"ד

חבל שאני לא בן, או שאתם לא בנות, או שאתם לא מדברים עם בנות או יוצאים איתן..

הייתי מחנכת אתכם

בס"ד

אתה מקרה אבוד

אתה לא נורמלי

בס"ד

הם טעימים?

כי אם כן אני עוד שעה אצלך :

[פחות משעה אפילו..]

בס"ד

והוא לא כזה רחוק.

אז בשנייה אני מתארגנת ובאה

אבל הדוס הזה לא מוכן לפגוש בנות סתם.

@יוני אתה מיותר

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

יאללה @יוני אתה מכין ארוחת ערב?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בס"ד

עכשיו תיקנת.

ומוטב מאוחר מלעולם לא...

הסדנה עדיין יכולה לצאת לדרך

בס"ד

כי על הבעל אני מוכנה לוותר

בס"ד

זה אומר שתכננתם את זה כבר מזמן.

רגע..

@שוברת גלים

את תכננת הכל מאחורי גבי?!

בס"ד

וגם לא מתקמצנים.

פשוט אין להם.

וזה לא דבר שהוא צורך מחייה. אפשר לחיות יפה גם בלעדיו.

זה שהקב"ה דואג לכל אדם ומפרנס לא אומר שאנחנו יכולים לבזבז הכל ולסמוך על הנס שהקב"ה יביא לנו עוד כסף. יש גם מידה של שכל ומחשבה שצריכה להיות מושקעת בזה.

אבל סבבה, אם ככה את רגילה אז חפשי מישהו שגם רגיל לזה ותחסכי לך ולו את הדייטים המיותרים.

בס"ד

ולא נשמע שזה רק בשביל הקפה.

ותחשוב ששונה דייט ראשון משני..

בדייט השני היא יכולה להתחיל לאכול ואז זה יעלה 150 אם לא יותר.

בקיצור החשבון שלו זה במקרה הקיצוני, אבל הוא אומר משהו גם על האמצע.

וגם 600 שקלים בחודש הרבה פעמים זה מעבר ליכולתו של חייל\בייניש\סטודנט שלא חי על חשבון ההורים.

בס"ד

ב. אם זה רק קפה אז מה אכפת לך שזה יהיה מקופיקס? רק כי זה עולה חמישה שקלים ולא 15?

תסבירי לי את ההיגיון. מה הבעיה בלחסוך?

במיוחד אם אין לך כסף ואתה לא חי על חשבון ההורים.

ג. גם בדייט שני את תזמיני רק קפה? ובשלישי?

בס"ד

אמרתי שיש לך זכות לכל דבר והדיון פה הוא לא על הזכות שיש לך אישית, אלא על העקרונות.

לכל אחד יש זכות לעשות כל דבר כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר. יש לי גם זכות להסתובב ולעשות קוקוריקו. זה רק כדי להבהיר שזה לא העניין.

זה הכל.

אם יש לך תגובה עניינית לשאר דבריי את מוזמנת להגיד אותה.

ואין לך מה להתייאש ממני, את לא אמורה לחנך אותי.

בס"ד

ומסעדות על בסיס יותר קבוע..

בכל מקרה, הוא אמר מקרה קיצוני כדי שזה יובן.
 

ואנשים כאלה גם ככה צריכים להתאמץ בשביל כל שקל אז בשביל מה להקשות יותר?

בס"ד

בקשר לקופיקס- זאת הייתה דוגמה.

יש מקומות זולים ושקטים אחרים.

חוץ מזה שתמיד אפשר לקחת את הקפה מקופיקס וללכת לשבת במקום יפה.

הדבר הזה עצמו אינו "התקמצנות".

וזה לא נכון שלדאוג לצרכים הבסיסיים של אשה אחרי החתונה, מתחיל מהדברים הללו.

כעת אינך אשתו. נפגשים - והוא בודק התאמה, כמוך.

את יכולה בעקיפין, אם הנקודה של "קמצנות" מהותית לך, לבדוק אם אינו בעל תכונה של קמצנות באופיו, אבל מכאן אין כל ראיה.

מה שכן, אם את "מקפידה" על כאלה דברים, אז כדאי לבדוק האם מושגיכם מתאימים, לאו דווקא בתחום של איפה נפגשים כעת, אלא כללית, לגבי ציפיותייך מאדם שיהיה נשוי לך. הבחור צריך לראות, האם מה שאת מצפה - זה גם מה שהוא חושב שצריך להיות, או מה שמתאים לו.

אם היא לא רוצה לקבל (חטיף אנרגיה או כל דבר אחר שהגבר מציע) היא צריכה לזייף את זה?

מתישהו גם הזיוף נהיה פחות מושך...

אתה מציג את הטיפים האלה כאמת פשוטה.

אני כאן כדי להגיד שלא כך עשיתי, ועלה בידי.

היו פעמים שהמדוייטים הביאו כיבוד, וסירבתי -

כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).

היו פעמים שהסכמתי.

גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.

ממני -

שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.

(ראו גם שרשור עבר, וגם קישרתי לתגובה ספציפית: אי אפשר ככה - לקראת נישואין וזוגיות)

ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.

ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?

בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.

תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.

תמצא בחורה ותתחתן חביבי, לא כזה מסובך.

יצא לי יותר מפעם אחת לקרוע את ים סוף, אז אל תספרו לי שקשה זיווגו וכו'.

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

הוא יכול להיות מציאה ומעולה

יש סיבה למה בחרת לצאת איתו..

פשוט אתם לא מתאימים אחד לשני והוא יכול להתאים למישהי אחרת.

אני מכירה בנות שהכירו ככה

אני חושבת שזו דרך היכרות מעולה

שיצאו משידוך כזה.

ומעולם לא חשבתי שזה שמישהו חושב שלא מתאים להמשיך, חושב שאותו אחד לא טוב.

אם את יצאת איתו,

כנראה חשבת שיש פוטנציאל,

רק שהמפגש בינכם לא הצליח למנף אותו לכדי קשר זוגי.

האם זה אומר שכל האנשים שיצאתי איתם הם לא מציאות גדולות???

אין כזה דבר אדם מושלם.

כולנו אנושיים, כולנו פגומים, כולנו נופלים, כולנו נכשלים. ככה זה.

ומדייט - שניים -שלושה, שבעיקר יושבים על ספסל ומדברים,

כמה מצליחים לתפוב את המורכבות של האדם שעומד מולנו -

כדי להגיד שהוא לא מציאה כזאת גדולה??

אפשר להגיד,

לא התאים,

לא הלך,

הוא לא בכיוון שלי.

אפשר לדבר על משהו פיזי שהפריע, על משהו התנהגותי שהפריע, משהו רעיוני\השקפתי וכו'.

מה שלי נראה נכון -

אם בחרתי להצאת עם מישהו, זה אומר שיש צדדים שהערכתי, ורציתי לבדוק אם אוכל לממש את הפוטנציאל שראיתי.

כשנפגשים בפועל, רואים איך הדברים האלה באים לידי ביטוי -

מי יותר ומי פחות, מה התאים לדמיונות ומה לא,

האם המציאות יותר חיובית או שלילית ממה שדמיינו.

ויש אנשים שיצאתי איתם, שאני עדיין מאוד מעריכה, אבל לא ראיתי בהם עוד פוטנציאל זוגי אחרי הקשר.

יש כאלה שכן מבחינתי, אבל מבחינתם לא.

ואני שני הסוגים ניסיתי להכיר לחברות שלי. (יצא לי נגיד לשאול מישהו אם הוא פנוי ולגלות שהוא כבר נשוי פלוס).

וגם אני הכרתי לא מעט מדוייטים דרך מדוייטי עבר.

בקיצור,

נורא ואיום בעיניי לראות באופן גורף מדוייטי עבר כאנשים שאינם ברי חיתון.

כמובן שיכול להיות אדם ספציפי שיש לו משהו קיצוני (נניח חשדת שיש סימנים מטרימים לזוגיות אלימה), ואז כנראה שלא הייתי מנסה להכיר אותו למישהי אחרת.

אבל ברוב גורף של המקרים -

בעיני זה חסד מאוד גדול,

כי גם סביר שהחברות שלך באזור חיוג של מה שהוא מחפש, כי אתם יצאתם מתוך הנחה שאתם מתאימים.

בשולי הדברים,

פעם ישבתי עם חברה ממעגל קצת רחוק, לא מישהי שדיברתי איתה ביומיום,

והחלטנו "להחליף מדוייטים" - לעבור בראש על האנשים שיצאנו איתם, ולהציע לשנייה.

גילינו שיש לא מעט אנשים ששתינו יצאנו איתם -

ומה שמעניין בהקשר הזה, זה שלשתינו היו חוויות שונות לחלוטין עם אותם אנשים.

לא כל מפגש בין אנשים מוליד אותו סוג של קשר.

מעדיפה לתת לבני זוג לשפוט בעצמם,

ובטח לא לקבוע מראש שהם לא מציאה גדולה.

(סליחה, הביטוי הזה קצת מקומם אותי; לא יודעת באיזה כלים זה נמדד, איך בדקו את פוטנציאל הזוגיות שלו..)

.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

אני ממליצה לך על "לאהוב את מה שיש"

ספר לא כל כך קל לעיכול אבל עוזר מאוד לשמוח במציאות ולהסתכל קדימה, לפרק משקעים מהעבר ולצמוח מהם.

אמנם של כותבת גויה אבל אותי לימד הרבה אמונה.

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.