עבר עריכה על ידי בקש עבדך בתאריך ט"ו באדר ב תשע"ו 09:32
זכרני נא זכרני נאא
וחזקני נא אא
אין בי כלום.ולפחות אני מודעת לעצמי.
לאט לאט אני א י טי ית,אוכ כמה שזה מציק.
ה' שומע תפילות,במיוחד כאלה רחוקות שכבר כמעט שכחתי אבל היו חשובות.
ב"ה כולם שמחו (התקדמנו משנה שעברה)
והקטן הכין לעצמו משלוח.זה היה קצת מסכן
אני מעריכה את אבאואמא ממש.ממש. הם חזקים.הלואי עלי ככה,
בפורים לבכות זה אומלל.
צריך עין טובה.
בתחילת הקריאה היא פתאום התיישבה לידנו.היא יודעת.זה בטוח.
וכל השאר לאמשנה כבר רשמתי לעצמ.
איזה כיף שעוד מעט אני 'ייגמל' מפה סופית.
איזה טוב ה'! יאו כ"כ.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר