אני הייתי בלחץ הזה שאמרת.. התחלתי מהר יחסית ללמוד במחשבה שאני רוצה להתחתן די מוקדם וכדאי לסיים עם הקטע הזה מהר. היום אני לקראת סיום הלימודים ועוד לא התחתנתי- אני לא מצטערת שהתחלתי מוקדם אבל במחשבה אחורה לא היה קורה כלום אם הייתי נותנת לעצמי עוד שנה.. אני חושבת שבן אדם צריך לעשות את מה שטוב לנשמה שלו, כמובן להיות גם ריאלית ולא לחיות בסרט ולקחת יותר מדי זמן אבל אם את מרגישה שבאמת לא טוב לך להתחיל עכשיו ללמוד אז אל תתחילי ללמוד! 

מוזמנת לאישי אם את רוצה לשאול יותר..

בהצלחה!

מה שחשוב- זה באמת להקשיב למה שטוב לך.

בס"ד

ב. זה שונה לדעתי.

תוך כדי נישואין אמנם לא יהיה לה זמן לעצמה יותר מדי, אבל עכשיו יש לה, אז למה לא לנצל אותו?

בנישואין גם ככה יש לחץ, וגם ככה אין בדיוק זמן להתאוורר, אז עוד מילא, כשאי אפשר אז אי אפשר. אבל עכשיו יש לה הזדמנות, היא יכולה להתאוורר, אז שתעשה את זה.

כשיש אפשרות לוקחים אותה.

ובמחילה, אולי את כנשואה תחלקי עלי אבל לדעתי לעבור לחץ עם בעלך זה טיפה פשוט יותר מלעבור לחץ לבד.

במיוחד כשהלחץ הוא חלק מהלמצוא את בעלך..

בס"ד

התחבטתי עם זה המון.

והדבר היחיד שיש לי לומר לך זה-

לכי עם הלב שלך. אל תתני לשום דבר להלחיץ אותך.

לבוא לחתונה מתוך לחץ זה גרוע.

את לא צריכה לעשות וי על רשימת משימות שצריך לעשות בחיים. בנחת.

מותר לך שיהיה לך זמן לעצמך, מותר לך להנות, מותר לך למצוא את עצמך, מותר לך הכל.

כשתרגישי מוכנה תתחילי ללמוד, וכשתרגישי מוכנה תתחתני. אין לחץ.

את לא תדפקי את עצמך בשום צורה.

אנשים חיים ככה, אין מה להתבחבש בזה.

יש פתרונות. והבריאות הנפשית שלך חשובה יותר. נקודה.

וגם החלטתי להתעכב ועשיתי עוד שנת מדרשה...

היום בגילי המופלג שזכיתי לראות את שני סוגי ה"טיפוסים" גם בעשור השלישי והרביעי לחייהם,

אני יכולה להגיד די בוודאות- שהחברות (והגברים) שהיו ממוקדים בדרך והתקדמו בה ללא הפסקה, הגיעו למקום אחר לגמרי מבחינת פרנסה ויציבות כלכלית (וגם נפשית כנגזרת מכך)

ויוכלו גם בעוד שנים מעטות להפחית שעות עבודה ועדיין להרוויח משכורת  יפה בגלל הוותק והנסיון שהצטבר.

ואלו שלא, (כמובן שלא כולם!) רודפים אחרי הזנב של עצמם ומתמודדים עם האתגרים הכלכליים רק בשביל לסגור את החודש.

לא צריך בהכרח להיות בלחץ כל הזמן, אלא, לתכנן ולהתקדם אפילו במינון נמוך- נאמר לדוג': קורסי חובה באוניברסיטה, שיפור פסיכומטרי אם צריך, הכנת תיק עבודות אם חושבים לכיוון של מקצועות העיצוב וכד'.

שום דבר לא בוער בגיל שלך.

להפך, אם תדחי חלומות בגלל חתונה, החלומות ישובו לצוף כשיהיו ילדים ואז בכלל החלום יגנז.

צאי, תבלי, תנשמי ואז תתחילי. לא הכל צריך כאן ועכשיו. איזי איזי, שוואיה שוואיה, פרה פרה. תזרמי.

אם תקחי הכל בקלות, שום דבר לא ידפוק אותך בהמשך.

רק קחי בחשבון שהשנה לא תסחב לך עוד ועוד. תקבעי יעד של זמן בלי לעבור אותו.

אל תתחילי לימודים אם את לא מוכנה לזה נפשית!!

ביחס למה שאת מעוניינת ללמוד.

יש מקצועות שבהם לימודים תוך כדי חתונה ומשפחה זה די טירוף.

ודאי שהכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך. אך אם גם להתחיל ללמוד מספיק מעניין אותך ויהיה לך טוב, זה יכול לחסוך המון צרות.

עם כל הצניעות, כדאי גם לחשוב בכנות עד כמה את מוכשרת. יש בנות שיעשו את הכל יחד בלי למצמץ, גם בתואר מאוד קשה. תהיי כנה עם עצמך (עד כמה שניתן לדעת מעכשיו) כמה את חושבת שתצליחי בקלות, בהתאם לכישורים האמיתיים שלך.

(לשם ההבהרה, אני רווקה, למדתי ועדיין לומדת יחד עם בנות נשואות ומתחתנות, רואה כמה זה טירוף ואיך הן צריכות להשלים קורסים שוב ושוב. ובהחלט שוקלת שנה חופש אחרי השירות... מאוד מבינה אותך, פשוט מעלה נקודה שאני עדה לה סביבי )

מלא בהצלחה!

את כבר יודעת מה את רוצה ללמוד? מה נדרש בשביל זה? אם תצטרכי מכינה/פסיכומטרי וכדומה או שאת יכולה להתחיל ככה?

הלימודים עצמם - מתישים ושוחקים או משהו שאפשר להעביר רגוע יותר? (גם ביחס אליך)

אני יכולה להעיד על עצמי, שהתחלתי ברצף אחרי השירות תואר מתיש ושוחק. 

ושנה א' התבזבזה לי על לקלוט שאני אמורה ללמוד ולא רק לבוא לשיעורים. (לתרגל בבית, לחזור, ללמוד את החומר, לנסות להבין כמה שיותר, לתרגל שוב וכו')

ואח"כ הייתי צריכה להשלים את זה, אבל תוך כדי הרצף של ההמשך, כי לא נכשלתי אבל גם לא הייתי טובה. 

לא יודעת אם שנה חופש הייתה עוזרת במקרה שלי, ולא יודעת מתי הייתי מתחתנת אם הייתי במצב הזה (התחתנתי ב"ה במהלך התואר, וזה דרש הרבה, אבל הצלחתי, בעיקר כי כבר הייתי די לקראת סיום, אבל לאל רק בזכותי)

אבל מה שחשוב לי לומר, זה שכשתתחילי ללמוד. תעשי את זה ברצינות. 

כי לחזור על שנה א' (יש לי חברות שעשו את זה) או לעשות מליוני קורסים בהשלמה, זה סיוט. 

ואני לא בטוחה שזה חוסך יותר זמן מלעשות שנה חופש במודע.

ואם את הולכת על החופש. תנצלי אותו. באמת להגשים חלומות, ולעשות דברים שרצית, ואם רלוונטי לעבוד ולחסוך - גם לקראת הלימודים, זה מבורך. 

ואני לא בטוחה שצריך לקחת 'שנה' דווקא. תבדקי מה רלוונטי

הכי טוב להתייעץ עם ההורים, הם הכי מכירים אותך וירצו את הכי טוב בשבילך-בטוח! אפשר גם אם יש לך רב/רבנית שאת מאד קשורה, אפשר לשאול אותם...

לעינות דעתי, (בלי להכיר אותך..- אולי לא מתאים), אבל מה שנירא לי נכון לבחורה- לא כדאי להפסיד שנה, אחרי זה עם הלימודים והבית והילדים בעז'ה הרבה יותר קשה לסיים את התואר, תצטרכי עזרה מבחוץ או שלא תסיימי, או שתצטרכי לעבוד בעבודות שלא מתאימות כדי לעזור בבית.

אחרי זה תוכלי לטייל עם בעלך- לדעתי הרבה יותר מושלם...

עכשיו הלחץ של הלימודים יהיו שום דבר בדומה ללחץ של לימודים בתור נשואה.

לחץ של לימודים בתור רווקה - יש לך זמן ללמוד למבחנים, להכין עבודות, לצאת לקניות, לצאת לדייטים, וכן תוכלי לטייל קצת בחופשות של הלימודים גם.

לחץ של לימודים בתור נשואה זה - מה אני יבשל למחר? איך הבית מלוכלך, מתי אני יקפל את הכביסה? מאיפה אני אתחיל לכהין את העבודה שלא הקשבתי לקורס כי היתי עייפה מרוב מטלות? איך אני אחייך לבעלי. שכחתי לעשות קניות בסופר. בעלי חולה, איך אני יטפל בו? אני בהריון, יש לי בחילות? אמאלה חשבון חשמל מאד יקר- כבר נתחיל להיות במינוס? כמה זמן נסיעה ללימודים, אנחנו גרים רחוק-אולי אני יוותר על עוד יום לימודים?

עוד דבר חשוב זה השעון הביולוגי של גוף האישה-ככל שיותר מוקדם תתחתני ותלדי-יותר בריא לגוף שלך...

שיהיה בהצלחה ובשמחה

למרות שהתחתנתי תוך כדי הסמסטר הראשון והיה קשה, וזה קשה ועמוס וכו'...

לא מתחרטת על דקה מהשנה הזאת!
שנה בונה, שנה מרגיעה, שנה שנתנה לי להתחיל את החיים עם ביטחון כלכלי (עבדתי וחסכתי במהלך השנה) ושנה שחידדה לי בדיוק את המקצוע שאני רוצה לעסוק בו בחיים.
שנה שפתחה לי עולם ונתנה לי את האפשרות לבוא ממקום נינוח, רגוע ובטוח יותר - גם בעצמי וגם בסביבה.

אז נכון, יש את המחשבות האלו של: בע"ה בשנה ב ייתכן שיהיה ילד וזה קשה, ואיך נסתדר, ואם הייתי כבר בשנה ג' זה היה יכול להיות קל יותר וכו' וכו'...
אבל אני לא מאמינה בלחיות ב"אם, ואם.."
בע"ה כשתגיעי למצבים מורכבים - את תסתדרי!
גם אם זה ילדים/ חתונה/ עבודות תוך כדי הלימודים.
כולן עושות את זה, ובע"ה גם את תצליחי!
(אגב, יש איתי כאלה שעשו תואר בלחץ, ועכשיו כשהן עם כמה ילדים עושות הסבה. אז הכל יכול לקרות והכל אפשרי)

לימודים זה עסק יקר שצריך להשקיע בו.
(40,000 ש"ח לפחות לתואר...)
אז כדאי לבוא לשלב הזה בטוחים ונינוחים!

ואת לא צריכה להתנצל - את בשלב בחיים שאת עושה מה שטוב, ל-ך!!! רק לך!
וכמובן, גם לוקחת אחריות על מה שאת עושה...
אל תתני לזרם להחליט בשבילך מה טוב לך השנה ואת לא חייבת לאף אחד הסברים והתנצלויות.

הרבה בהצלחה!
כאן באישי אם תרצי

אחד הדברים שהיווה גורם משמעותי להחלטה לקחת שנה "חופש",
היתה העובדה שהסיכוי שתהיה לך שנה כזאת בשלב אחר בחיים - ב"ה נמוכה מאוד מאוד!
בע"ה מחוייבות לבית, משפחה, פרנסה, עבודה. וכו..

אז זה בערך אפשרות יחידה לשנה עם עצמך ועם חלומות ללא מחוייבות לפני הכל...
(אני לדוג' למדתי קונדטוריה, דבר שאין סיכוי שמבחינה תקציבית ומבחינת פניות (נסיעות, עלות, זמן..) הייתי עושה עכשיו ובשנים הקרובות)

אני בדיוק סיימתי לימודים.

אין לך מושג כמה זה קשה לחיות כשאחד מבני זוג סטודנט (כל שכן, שניים).

יש את הלחץ של העומס בלימודים, שיעורי בית, לימודים, עבודות להגיש בזמן.

במקביל צריך לנהל בית (קניות, סידורים, חשבונות, בנקים, כביסות, בישולים, גיהוץ), יש מחוייבות לבן זוג, למשפחה של הבן זוג (שלפעמים לא מבינים למה הכלה/חתן צריכים להיות עסוקים כל כך בלימודים ולא לעבוד יותר/לעזור יותר, להגיע לאירועים ועוד), לפעמים גם ילדים...

ועוד ועוד.

בתוך זה יש גם הרבה מתח כלכלי, צורך לחיות בצמצום, תלות בעזרה של הורים (שאני באופן אישי מאוד קשה לי עם זה - להצטרך למתנת בשר ודם)

תאמיני לי שזה לא פשוט ב-כ-ל-ל!

אני משתדלת להקל על בעלי ככל שאפשר כדי שיוכל ללמוד כמו שצריך. שיעבור את כל הבחינות, שיסיים בזמן ולא יצטרך לדחות את סיום הלימודים וקבלת התעודה. הרבה חבר'ה נשואים אצלו פרשו/ דחו.

סופרת את הזמן שבעלי כבר יסיים עם הלימודים. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳