בחיים. 

הם מבינים מה באמת חשוב בחיים. 

בס"ד

שוני ביני לבין תלמיד הר המור יכול להתבטא בפרטים הכי קטנים בחיים.

למשל באיזה ספרים אני מכניסה הביתה, אלו סרטים, מה עם אינטרנט- מסונן או לא?, לאיזה בית סםפר לשלוח את הילדים- ת"ת, ממ"ד, או בכלל בי"ס מעורב?, איפה גרים- קהילה סגורה, יישוב פתוח יותר, עיר, גרעין תורני?, וכו'.

שאנחנו לא רואים פה פסיקה שונה כמו אשכנזים\ספרדים אלא מעבר לזה.

האם פסיקה שונה בעיני צניעות לדוג', 

זה יותר חמור מאשר פסיקה שונה בעניני כשרות? 

אם אנחנו מבינים שזה עניין של פסיקה שונה, ושל עבודת ה' בדרך שונה, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

אז למה שלא נתחתן איתם ונמצא פתרון למה שיצוץ?

למה ישר להגיד "זה הבדלים ביראת שמיים"

אתה באמת חושב שלרב ליכטנשטיין ותלמידיו יש פחות יר"ש מאשר לרב טל ותלמידיו?

ובכלל- איך מודדים הבדלים ביר"ש? 

לא מדובר בנישואים שניים. פשוט, האישה הולכת לפי מנהג הבעל. שום וויכוחים. שום בעיות. אביה הסכים להשיא אותה לאיש הזה, בן המחנה האחר. אז הוא מבין שבתו תנהג כמו בעלה והוא מקבל את זה. לכן פסקו שכשיש מחלוקת בכל עניין [לאו דווקא דתי] בין אביה לבין בעלה, היא פטורה מעניין כיבוד אב [אלא אם כן היא נדרשת לעבור עברות כגון להדליק אש בשבת]. מי שאמרה שההבדל בין ימי בית שני לבין ימינו הוא שהיום האיש והאישה שעומדים להתחתן הם אלו שמחליטים ולא הוריהם -- צדקה.

הלא הרבנים בני זמננו [בעלי המחלוקת שמדובר בהם] למדו באותה הישיבה ובאופן מעשי נוהגים באותו אופן. זה בכלל לא יכול להשפיע על חינוך הילדים הקטנים. כשהם יותר גדולים, ועומדים על דעתם, הם יחליטו בעצמם. צריך רק לקוות שיהיו שומרי מצוות ולא אפיקורסים... לא רק שההבדלים בזמן הלל ושמאי לא היו יותר קטנים, אלא ההיפך הוא הנכון. תחשבו על נרות חנוכה: האם מוסיפים נר כל יום או ההיפך? זה דבר שילד קטן שם לב אליו. הנה, אצל אבא עושים כך ואצל סבא עושים בדיוק הפוך ! אלא שרבותינו של אז הבינו מה חשוב [ בחינת ייהרג ואל יעבור]  -- ומה פחות חשוב.

בס"ד

וגם סבבה, אם זאת הסביבה שלך וככה אתה רואה את הבית שלך אז כנראה שתתחתן עם אישה מאותה סביבה.

אבל יש המון סוגים, והיום הכלל הזה כבר לא רלוונטי, יש בו יותר מדי יוצאים מן הכלל...

מה שכתבת לא נכון. הגמרא מבין שהחידוש הוא שהם נישאו למרות הפערים האידאולוגיים. על הפערים ההלכתיים הם גישרו על ידי שהם סיפרו אלו לאלו על האנשים שאיתם הם לא יכולים להתחתן...

אם הייתה אשה שפסולה לשיטתם, ואז לא היו מתחתנים.

משם רואים שאסור לפסול ולחלק בין ספרדים לאשכנזים למשל. אבל מי שנמצא בקבוצה שלגיטימי אצלה לעבור עבירות או להתחכך לעולם החילוני, זה לא קשור לבית הלל או בית שמאי. אלא יותר דומה שחסיד של הרב אליהו זצ"ל ישיא את ביתו לחסיד של הרב עובדיה זצ"ל. 

סמכו על זה שאמרו אחד לשני "עם זאת אסור לך להתחתן לשיטתך".

בין בית הלל לבית שמאי היתה מחלוקת הלכתית ורעיונית, אבל כולם כיבדו זה את זה כת"ח,

ברגע שבו יש צד שנתפס כמי ש"אינו מכוון את ליבו לשמיים"- אז כבר אי אפשר להתחתן איתו.

מה לעשות? להתחתן עם קרוב\ה לכפירה?

שמי שחושב אחרת מוגדר ככופר בעיקר

זה לא נורמלי

(בכ"ז קשה לי לראות את עצמי מתחתן עם חרדייה.

יש בינינו כ"כ הרבה פערים שבטח יהיה קשה לגשר עליהם...

לא בגלל שהיא חרדייה ישר אפסול. אבל מאמין שזה לא יילך...)

והם יגידו שהבעיה היא שלא מוגדר מספיק בבירור ככופר בעיקר.

זה נורמלי שבמחלוקות על יסודות האמונה כאשר צד אחד נתפס ע"י הצד השני כמחדש מעצמו דברים

שנוגדים את היסודות יהיה פילוג. ולא צריך להזכיר את המחלוקות שהיו ביסודות בראשונים בשביל לראות

מה זו הוקעה.

ושזו היתה ה-בעיה של שנאת חינם בחורבן המקדש. כך זכור לי

"צדיקים שאינם ישרים" בהקדמת הנצי"ב לביאורו לספר בראשית, כמי שאינם מקבלים את השונה מהם- בתוך ההלכה.

השאלה האם הם בתוך ההלכה היא שאלה של תפיסה.

האם גם על רפורמים הנצי"ב היה אומר את זה?

כנראה שלא, וכנראה שהיה אומר שיש לנדות אותם.

האם בנידון דידן התרחקו עד כדי כך - זו שאלה תפיסתית של הגדרת המציאות,

אתה סובר שלא, אז אתה אומר שזה לא בסדר, מי שסובר שכן יגיד שאתה לא בסדר.

יש פה בירור של נק' יסוד, וכבירור כזה הוא חריף.

אף רב דת"ל או חרדי איננו רפורמי

זה מגוחך

לא דיברתי דווקא על חרדים ודת"לים, גם בתוך הדת"לים יש מחלוקות עזות(וזה מה שהכותב העלה)

זה שאתה "קובע עובדות" לא הופך אותך לצודק.

שמעתי מרבנים(חרדים, חרדל"ים, דת"לים, לייטים, קווניקים, גושניקים, איך שתרצה) אמירות כמו "הרב X לא ראוי להיות רב וכו'..."

אז מה? אז זו שיטתו.

לפי הרמב"ם כנראה שהאבן עזרא היה מין לפי חלק מהדברים שהוא כותב.

כשיש מחלוקות ביסוד יש חריפות גדולה לפעמים.

אז מעניין אותי איך הגעת למסקנה שאני קל על ההדק.

לפי הרמב"ם שכותם שכל מי שלא מקבל את היסוד של "אינו דמות הגוף" יוצא שככל הנראה האבן

עזרא היה מין לפי הרמב"ם.

זו רק דוגמא לעובדה שכשיש מחלוקת ביסוד- אז גם יש כאלו שמושארים בחוץ.

זו קושיה על שיטתך.

כמובן שכל אמירה כזו נאמרת בדחילו ורחימו.

כל מה שאמרתי הוא שברגע שצד אחד סובר שהצד השני מחוץ למגרש, זה אחרת מהלל ושמאי

שידעו ששניהם באותו המגרש רק בצדדים שונים. ולכן- יש הבדל עצום בין הלל ושמאי לימינו.

אם זה טוב\נכון\רע\מטופש - זו כבר פרשנות של אחרים. אני רק ציינתי עובדה.

אני דוקטורנט לפיסיקה שנשוי למרפאה אלטרנטיבית.

(אולי אתה מכיר אותי? מי אתה?)

אבל זה לא משנה כמעט לכלום, וזו בדיוק הנקודה גם כאן:

צריך לפצל את השאלה לשני חלקים:

א. האם לא מתחתנים בגלל שלא סובלים זה את זה? אם כן, זה חמור מאוד (אלא אם כן אתה באמת מאמין שהצד השני הוא כופר וכדומה, שזו טענה משמעותית הדורשת בירור רציני).

ב. האם לא מתחתנים בגלל בעיות פרקטיות שיתעוררו? כאן צריך רגליים על הקרקע.

לדוגמא אצלנו אני זורם עם אשתי בכל ענייני הרפואה האלטרנטיבית, למרות שאני לא ממש מאמין בהכל, כי זה לא נראה לי דבר מהותי שאני לא מוכן להתפשר עליו.

לעומת זאת אם היא היתה דורשת לטפל בסכנת חיים ממשית ע"י אמצעים מפוקפקים, ממש לא הייתי זורם.

השאלה איננה האם ההבדלים מהותיים ועמוקים, אלא בדיוק להיפך - האם ההבדלים באים לידי ביטוי בדברים מעשיים באופן בלתי מתפשר.

אבל בכל מקרה, כדאי לזכור שיש הרבה הבדלים חשובים הרבה יותר, שאתם לא מעלים על דעתכם בכלל. כדאי להתמקד בדברים עם ביטוי מעשי, ולא בתיאוריות מרחפות באויר. הבדלים וקונפליקטים ביניכם תוכלו למצוא בלי סוף בכל מקרה.

כמובן שאתה לא חייב לענות.

אבל יש לכל אחד הרבה צדדים חיוביים יותר ופחות, ועוד נקודה כזאת לא תשבור אותי.

יש דברים אחרים בחיים שהרבה יותר משמעותיים.

בזה שהלל ושמאי היו באותו בית מדרש.

הם למדו ביחד ודיברו אחד עם השני.

תלמידי הלל ראו אותו לומד חברותא עם שמאי, מדבר איתו, דן איתו- ועדיין מכבד אותו.

ביום שבו נראה את הרב טאו עושה שבת בישיבת הגוש, או את הרב משה ליכטנשטיין מתקבל בברכה בהר המור- אז גם התלמידים יהיו פתוחים יותר.

פתרנו את כל הבעיות

(מעבר לזה שזה ממש לא נכון. ברור לכל גושניק שהרב טאו מוערך מאוד ע"י הישיבה, ולהיפך.

ואני בכלל לא בטוח שב"ה וב"ש זה דווקא תלמידיהם שראו אותם מתוועדים יחד.

נראלי שזה בית המדרש שנוצר אח"כ)

אם אני אתן פה את רשימת הישיבות בהם למדו הבחורים איתם יצאתי- תמצא קשת מאד מאד רחבה.

(הבדיחה שלנו שנס שבעלי לא שאל באיזו מדרשה למדתי כי אז הוא היה מסנן אותי.. לכאורה ההפך הגמור מהישיבה שלו)

ואני מכירה לא מעט כאלו- אנשים עם ראש פתוח ויכולת הכלה שמסוגלים ליצור זוגיות גם עם מי ששונה מהם ברמה הזו ומבינים שזה דברים לא כאלו משמעותיים כמו שעשו מהם..

אני מכירה גם זוגות כאלו, שמצליחים לגשר על הפער הלא גדול הזה ולחיות באושר. 

ואני מכירה אנשים סגורים שמוכנים לצאת רק עם מי שבתת-תת-זרם שלהם. (אם הוא לא שייך לזרם X מהישיבה Y אז אין מצב..)

אבל ההנהגה לא במקום הזה. (רובה לפחות. יש ראשי ישיבות שכן במקום הזה- כמו הרב בלומנצוויג של ירוחם, ואכן תמצא שם מגוון רחב מאד, כולל קווניקים וברסלבר מחמד מקפצץ.  ישיבות בהן ראש הישיבה פתוח- גם התלמידים יהיו פתוחים יותר. ישיבות בהן ראש הישיבה מתיחס לתורה של ה"אחר" בזלזול או בהתנערות - לא יסכימו לדבר עם ה"אחר" הזה ק"ו לצאת איתו בכלל...)

ורוב האנשים הולכים אחרי ההנהגה שלהם. במיוחד בישיבות מסויימות בהם תמצא הכי פחות נישואין מגוונים.

כשרב מדבר על סגנון אחר או ישיבה אחרת בזלזול- למה שהתלמידים שלו יתיחסו אליה אחרת?

ביום שבו כל ראשי ישיבות ההסדר והגבוהות הדת"ליות יסכימו לקיים פורום משותף ולקבל בו את כולם בלי האשמות או התנערות- כמות הרווקים שיתחילו לחשוב פתוח יותר תגדל.

וביום שבו יצטרפו אלים גם הרבנים החרדיים יבוא המשיח. (או לפחות תוקם סנהדרין..)

גם דתיים שהתחתנו עם חילוניות / דתיות שהתחתנו עם חילונים - יתנסחו בדיוק באותו האופן שאת התנסחת כאן: שהם הבינו שזה לא דבר כ"כ משמעותי כמו שעשו מזה.

אז אני לא משווה לגמרי, ולא טוען שכל תפיסת עולם היא בהכרח דבר משמעותי (בדיוק נפרדה ממני מישהי שיצאתי איתה, כשאני רציתי להמשיך למרות הבדלי ההשקפות בינינו - והיא לא רצתה בדיוק מהסיבה הזאת. ודווקא חשבתי שהיא תהיה פתוחה יותר בהקשר הזה); אבל כל מקרה הוא פרטני, ולא תמיד זה קשור ל'ראש פתוח' ו'יכולות הכלה'. פעם אחד הרבנים אצלנו בישיבה אמר לנו, שנישואין זה לא סמינריון החזרה בתשובה. באותה המידה זה גם לא סמינריון עבודה על המידות (בפועל ודאי שעובדים על המידות בנישואין, אבל אין סיבה לחפש דווקא את מי שתעלה לך על העצבים לחלוטין כדי שתוכל לעבוד על המידות שלך...). מי שמתאהב במישהו שלא בדיוק בתלם שלו ומוכן לעבוד בשביל זה - שיבושם לו, וכל הכבוד לו. להגדיר את כל האחרים כמי שלא מבינים מה חשוב בחיים, ושאין להם ראש פתוח או יכולות הכלה - זה קצת קיצוני, ולא כל כך מכיל כמו שאת חושבת... 

לא אמרתי פה מה טוב ומה רע.

שאלו למה אין נישואין בתוך תת זרמים בחברה הדתית.

עניתי שלענ"ד הסיבה היא חלק מההנהגה.

אין לי בעיה עם אנשים שלא "בזרם" שלי. יש לי הרבה חברים מכל הסוגים ועם כולם אני מוצאת משותף הרבה יותר מן המפריד.

יכלתי להתחתן עם מישהו שהוא חושב שונה ממני בהשקפה או בדרך שלו בעבודת ה'.

גם עם בעלי (שיחסית בסוף התחתנתי עם מישהו שדומה לי בהרבה מובנים) יש כמה וכמה חילוקים ופערים קטנים.

אבל כל עוד יש כבוד, ויש הכלה והבנה שגם זו דרך ו70 פנים לתורה וכו'- 

אז אפשר לגשר על כל פער.

במיוחד כשלשני הצדדים יש רצון לעבוד את ה', מחויבות להלכה לפי ראיתם ואורח חיים אורתודוקסי.

יש להם מטרה גדולה וראשית משותפת. ורוב הדרך די דומה. החילוקים הם בדברים קטנים.

(אני למדתי באולפנה קוניקית, עבדתי באולפנה רב-קו, למדתי במדרשה סופר דופר דוסית, והמשפחה שלי חרד"ל ממש, ואני היום גושניקית. אני מכירה את כל התתי זרמים האלו די טוב, למדתי אותם וחייתי בהם. תאמין לי- ההבדלים למעשה הרבה יותר קטנים ממה שעושים מהם.)

ההבדל הוא- האם שני הצדדים מספיק פתוחים כדי לקבל שיש כמה דרכים לעבוד את ה'? האם יש להם יכולת לתקשר ולגשר על פערים? לכבד את הבחירות של השני? להחליט ביחד מתוך הקשבה וכבוד?

הבעיה לא בדרך כזו או אחרת- אלא בקיבעון המחשבתי ובסגירות שיש לחלק מהאנשים ויותר מזה- לחלק מהמנהיגים הרוחניים.

זה מה שהופך את ההבדלים הקטנים הללו- לתהום פעורה בין אנשים.

בתכל'ס- כמה נ"מ יש להבדלים הללו בחיי היומיום? 

לא הרבה בכלל.

זוג של דתי\חילוני או אפילו דתי\רפורמי זה קשה יותר (למרות שאני מאמינה שעדיין אפשרי..)

התלמידים לא משמשים מספיק את רבותיהם, אז הם מגיעים למסקנות מעוותות לגבי התפיסות שלהם

וברור למדי אפילו לרוב תלמידי הר-המור ובנותיה, ק"ו לרבותיהם, שגם אם נשמע לזול חיצוני -

זה עניין של סגנון התבטאות. לא של מה שממש חושבים

ואצלי בישיבה ג"כ אין שום הגבלה לסגנונות, ויש סגנונות שונים מקצה לקצה.

פשוט כי יש סיפור על זה שתלמידי בית שמאי איימו בחרבות על תלמידי בית הלל, ואותו היום היה קשה כיום שנעשה בו העגל. 

אני חושב שבית הלל ובית שמאי ישבו בבתי מדרש שונים, ולכן היה צריך כינוס מיוחד שבו הם נמנו וגמרו לפסוק הלכה. 

פעם אחת הציעו לי חרדייה

בסוף זה נפל מראש

כי היא רצתה מישהו שעובד ולומד - ואילו אני מתכנן בשנים הקרובות רק ללמוד בישיבה (אולי עבודות מזדמנות לפי הצורך. אבל סדר היום בנוי על לימודים נטו)

אני נוהג לומר שזה נפל כי הייתי חרדי מדי בשבילה

א. סליחה על חוסר האידיליה, אבל בהחלט ייתכן שזה קשור גם לכמות ההיצע. ב"ה הציבור הדתי-לאומי גדול, וכל אחד מהמחנות יכול לספק מספר גברים / נשים נאה לעצמו. אני לא בטוח כמה זה היה נכון לגבי תלמידי בית הלל ובית שמאי.

ב. יש לסייג את דבריי קודם: אלו בתים שפעלו במשך יותר מ-200 שנה. אבל היא הנותנת: בהחלט ייתכן שמסופר במשנה על תקופה מסוימת מתוך 200 שנות הפעילות הללו, ואולי בתחילת הפעילות שלהם דווקא, כשבאמת ההיצע היה נמוך יותר (ואולי לא. זו ספקולציה מוחלטת). 

ג. אני לא מעוניין להתחתן למען אחדות עם ישראל והציבור הדתי לאומי. אני מעוניין להתחתן כדי להיות אדם שלם, וכדי להקים בית ולגדל את ילדיי לאור הערכים שאני מאמין בהם. אז כן, אני אחפש מישהי שמאמינה באותם הערכים. 

ד. שאלת הנישואין היא לא השאלה היחידה שעל פיה מודדים אם יש אחדות או לא. שמעתי מחבריי (גילוי נאות: למדתי בגוש) שבצבא היו תלמידים מישיבת מסוימת שלא הסכימו לצרף אותם למניין (ממש כך!). ממש לא מדובר בהר המור או במצפה, ומדובר בתלמידים מסוימים מישיבה מסוימת, אז אפשר לומר שבאופן כללי אנחנו דווקא במקום בסדר (למיטב ידיעתי קרובי משפחה שלי שלמדו בהר המור מוכנים לצרף אותי למניין בשבתות משפחתיות, ואפילו מוכנים לדון איתי בדברי תורה; ובפירוש לא הייתי מוכן להתחתן עם בחורות כמו נשותיהם - לא מתוך חוסר הערכה לנשותיהם, אלא פשוט כי זה לא רלוונטי, כאמור בסעיף ג לעיל). 

ה. אני מכיר כמה מקרים (לא תופעה) של חתונות חוצות-תתי-מגזרים כמו שציינת; בהחלט ייתכן שזו גם ה'תופעה' שהמשנה מדברת עליה (היו כמה שלא נמנעו מלשאת, אז הפכו את זה ל'לא נמנעו' גורף, ולוּ בשל ההיבט החינוכי של העניין בלבד). 

ב"ה וב"ש לא חלקו כ"כ ברמת המהות, אלא בביטוי ההלכתי הלכה למעשה בהתאם למציאות העולם הזה (שהלכה כבית הלל) ולעתיד לבוא (שהלכה כבית שמאי) שהקדושה תתגלה בעולם. זאת אולי חלוקה בין אנשים חיצוניים יותר ופנימיים יותר שהיום ניתן לראות כאלו וכאלו בכל מגזר. נלע"ד

דברים מהותיים יותר - האם אנו בגלות או בגאולה. היחס לא"י, למדינה, לצבא, לטבע, לתקופה, למאורעות, לסגולת ישראל וכו'.

ברמה של בית ראשון ועוד לפניו, שבטי ממלכת ישראל - עץ יוסף (יותר חילונים), וממלכת יהודה (יותר חרדים), ובנימין באמצע (ציוני דתי). זה עפ"י הנביא יחזקאל... לא אני.. זה בכללי. כדאי לקרוא כתבי הרב מניטו בעניין

"גם וגם" או "הכל או כלום" אפשר למצוא בכל מגזר בכל מיני שילובים ביניהם

עם גושניק

אז לא מובן מהי השאלה, למרות שהיא יפה

...

הר המורניקית שמתחתנת עם גושניק או להיפך

ולכן, אני לא מבין היכן מתחילה השאלה

די והותר והותר והותר

באמת, בכמויות ורמות שתמיד מפתיעות אותי מחדש

ואני לא רואה שום ערך שמישהו יתחתן דווקא עם מי ששונה ממנו.

אם כבר אז די להיפך.

גם עשרות ספורים של זוגות לא היה מפתיע

אבל זה כן היה מספיק כדי שהיה כאן "לא נמנעו"

ולא היתה קושיא מבית שמאי ובית הלל

וכמובן שיש הרבה הרבה יותר מזה

ולדעתי מי שיתאמץ ימצא שהוא מכיר לא מעט זוגות כאלה

כי נמנעו = ממש לא התחתנו

אז לא נמנעו = כן התחתנו, לפחות קצת

ובנוסף, כולנו מצפים שאנשים יעדיפו להתחתן עם הדומים להם

ואין סיבה לראות את זה כנובע משנאת האחר או התבדלות בדווקא

יכולים להצליח ואפילו לבנות קשר מפרה כמובן שיש גבול לפערים שעליהם ניתן לגשר.

אני דתיה מבית מזרחי , דתיה ספרדייה שלא אומרת הלל ביום העצמאות ומאוד מאמינה בתפילות בקברי צדיקים נשואה לבחור אידיאליסט אשכנזי (חצי ייקה) ציוני מאוד שהיה שותף ממש להקמת הישוב נצרים (כרווק) וגר בישוב שנים רבות עד לגירוש.

יום העצמאות מאוד חשוב לו ואנו חוגגים כרצונו והוא מצידו מכיל את החשיבה העצמאית שלי לגבי יום זה וכן

את הצורך שלי במגורים בירושלים (עיר הולדתי).

מה שכן - שנינו טיפוסים שיודעים ויכולים להסתדר ולהעריך גם אנשים בעלי השקפות שונות

ובלבד שיהיו יראי שמיים אמיתיים וישרים!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!