אני מוקף במחשבות
אני סופר את הדקות
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה
ומאבד את הגבולות
כשהצלילים והריחות
תופסים מקום על הקירות והתקרה
אני מוקף במחשבות
אני סופר את הדקות
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה
ומאבד את הגבולות
כשהצלילים והריחות
תופסים מקום על הקירות והתקרה
עוד
אך לא אודה שמפחד משום דבר
עוד
חבל
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)