ולהגיד לו: אתה יודע מה, אתה צודק. לא צריך טיטול. אתה גדול. תשתדל שלא "יברח", ואם צריך בלילה, לקרוא לנו. וגם אם יקרה, לא נורא..

תשתדלו לקחת כמה פעמים לפני השינה לשירותים.

לתת לשתות מספיק, זמן די-ניכר מוקדם יותר.

אפשר לנסות לשים מתחת לשמיכת הפוך, שמיכה דקה אטומה יותר, בלי להסביר למה.

אני כ"כ רוצה

אבל באמת אין לי כרגע כוחות פיסים לזה (תחילת הריון מאוד מתיש)

אני מאוד רוצה לתת לו אבל רק המחשבה על הקימות בלילה וההתארגנות הפיסית סביב זה מתישה אותי

(ודרך אגב גם בדברים אחרים פיסים בבית אני פחות מתפקדת- כנ"ל כביסה שוטפת, כלים וכו'.. הכל פה מצטבר בכמויות ב"ה)

ובעלי הוא גם לא כ"כ פתרון כי גם אם אני מעירה אותו מהבכי ואני לא קמה... אני לא מצליחה לחזור לישון והולכת לי יותר משעה שינה ככה

לגמרי..

וברור שגם לגבייך, הכלל הזה נכון.. הכי חשוב הנפש. הכלים בכיור בד"כ פחות נפגעים אם הם נשארים קצת...

בעיות מצויות.

אולי, תנסי לומר לו, ברור שאתה גדול ולא צריך. אבל לאמא כעת קשה מאד לקום בלילה, זה לא בשבילך, אלא כדי לעזור לאמא שלא תצטרך להחליף הכל בלילה.. אז אנחנו נלך לפני השינה כמה פעמים לשירותים, ואם תראה שאתה כבר לא צריך - נפסיק לשים את זה.

[השאלה גם, אם יש לו אופציה בלילה לגשת לבד לשירותים בלי לפחד. למשל, אור בדרך לשם, מחומם]

השירותים מואר וקרוב לחדר... הוא מסתדר לגמרי לבד

אבל לא בלילה- בלילה הוא מתעורר רק אחרי שהוא רטוב...וגם זה לא תמיד

ולגבי להסביר- אני מנסה- זה עדין פוגע בו מאוד כל לילה מחדש

וניסינו לומר לו שילך בלילה ואם נראה שהחיתול יבש הוא יקבל פרס ונפסיק לשים לו את הטיטול- אבל הוא באמת ישן עמוק...

תנסו הרבה פעמים שירותים לפני השינה.

[באופן רגיל, אם לא "מצבך", הדעה שלי היא לנסות כנ"ל לפני השינה, וממש לא לעשות מכך ענין. רק להזכיר מידי פעם לפני השינה להשתדל ללכת לשירותים אם צריכים, וגם להגיד שגם אם מפספסים - לא נורא, העיקר שמשתדלים..]

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לא לתת לשתות ממש סמוך לשינה

אצלנו למרטיב אנחנו מגבילים את השתיה לרבע כוס לפני השינה

{ הוא מזמן לא בן 3 }

וזה מועיל

הבעיה שלי לא שהוא מרטיב ברור לי שזה נורמלי לגילו

הבעיה שלי היא להתעורר בלילה (הוא קם בוכה אבל לא אוהב שמחליפים לו וגם לא אוהב להיות רטוב) והבעיה שלי להשתעסק עם ההחלפות.. כמו שכתבתי לדן

נראה לי שמה שאקח מדברייך זה את ההרגל להעיר אותי פעמיים לשירותים.. גן א V הוא לא אוהב ומתעורר בבכי אבל הוא כנראה יתרגל לזה...

שוב תודה!

שנראה כמו תחתונים ופועל כמו חיתול.

אולי אפשר להסביר שיש תחתונים של יום ותחתונים של לילה? 

ואני ממש ממש מבינה ומזדהה איתך....

ילד חכם.. מבין שזה טיטול לכל דבר

ולהבטיח שאחרי פסח כשיהיה חם הוא יישן בלי טיטול.  

ואני חושבת שבסופו של דבר אימא אמורה לקבוע מה ילד לובש.

כי אין לזה סוף. היה לי ילד בגיל שלוש שרצה ללבוש רק ירוק כי הוא חייל, ילדה שלא רצתה גרביים בחורף, ילד בן שנתיים שרצה מכנס של חורף בקיץ - זרמנו אתו שבוע ואז היה גירוי רציני אז אמרתי שדי עם זה, הוא בכה רבע שעה והשלים. והיה שילדים רצו בשבת דווקא נעליים מאירים שזה אסור. או ילדה בהירה לא רצתה כובע שמש בקיץ וגם קרם הגנה לא רצתה. ילד בן שמונה שלא רצה מעיל בחורף. 

הוא לא מהמתעוררים

אבל אשתמש בעצה שלך...כי כעת אני משדרת לו שרק אם יפסיק אז אני אוריד לו אבל אולי באמת צריך לשדר לו אחרת

כשהם אמרו שהם גדולים ולא רוצים טיטול אמרתי תזכור שאתה בלי טיטול ואם אתה צריך להתפנות תקום ללכת לשרותים. בהתחלה הם התעוררו לפעמים בוכים מתוך שינה כי הם לא היו ערניים מספיק ללכת לבד והייתי לוקחת אותם מהר לשרותים.

וזה ממש עבד.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...