ולהגיד לו: אתה יודע מה, אתה צודק. לא צריך טיטול. אתה גדול. תשתדל שלא "יברח", ואם צריך בלילה, לקרוא לנו. וגם אם יקרה, לא נורא..

תשתדלו לקחת כמה פעמים לפני השינה לשירותים.

לתת לשתות מספיק, זמן די-ניכר מוקדם יותר.

אפשר לנסות לשים מתחת לשמיכת הפוך, שמיכה דקה אטומה יותר, בלי להסביר למה.

אני כ"כ רוצה

אבל באמת אין לי כרגע כוחות פיסים לזה (תחילת הריון מאוד מתיש)

אני מאוד רוצה לתת לו אבל רק המחשבה על הקימות בלילה וההתארגנות הפיסית סביב זה מתישה אותי

(ודרך אגב גם בדברים אחרים פיסים בבית אני פחות מתפקדת- כנ"ל כביסה שוטפת, כלים וכו'.. הכל פה מצטבר בכמויות ב"ה)

ובעלי הוא גם לא כ"כ פתרון כי גם אם אני מעירה אותו מהבכי ואני לא קמה... אני לא מצליחה לחזור לישון והולכת לי יותר משעה שינה ככה

לגמרי..

וברור שגם לגבייך, הכלל הזה נכון.. הכי חשוב הנפש. הכלים בכיור בד"כ פחות נפגעים אם הם נשארים קצת...

בעיות מצויות.

אולי, תנסי לומר לו, ברור שאתה גדול ולא צריך. אבל לאמא כעת קשה מאד לקום בלילה, זה לא בשבילך, אלא כדי לעזור לאמא שלא תצטרך להחליף הכל בלילה.. אז אנחנו נלך לפני השינה כמה פעמים לשירותים, ואם תראה שאתה כבר לא צריך - נפסיק לשים את זה.

[השאלה גם, אם יש לו אופציה בלילה לגשת לבד לשירותים בלי לפחד. למשל, אור בדרך לשם, מחומם]

השירותים מואר וקרוב לחדר... הוא מסתדר לגמרי לבד

אבל לא בלילה- בלילה הוא מתעורר רק אחרי שהוא רטוב...וגם זה לא תמיד

ולגבי להסביר- אני מנסה- זה עדין פוגע בו מאוד כל לילה מחדש

וניסינו לומר לו שילך בלילה ואם נראה שהחיתול יבש הוא יקבל פרס ונפסיק לשים לו את הטיטול- אבל הוא באמת ישן עמוק...

תנסו הרבה פעמים שירותים לפני השינה.

[באופן רגיל, אם לא "מצבך", הדעה שלי היא לנסות כנ"ל לפני השינה, וממש לא לעשות מכך ענין. רק להזכיר מידי פעם לפני השינה להשתדל ללכת לשירותים אם צריכים, וגם להגיד שגם אם מפספסים - לא נורא, העיקר שמשתדלים..]

לי יש שלוש מרטיבות...הקטנה בת שלוש וחצי.

עברתי הרבה בענין הזה. ועכשיו אני במקום של אדישות...  אולי אפשר לקרוא לזה רוגע.

מה אנחנו עושים:

א. לא מנסים בכלל להחזיר לטיטול

ב. יש ציפות פלסטיק לשמיכות פוך וגם ציפיות פלסטיק לכריות. (מיגון מכל הכיוונים..)

ג. הודעתי להן שאני לא מחליפה מצעים באמצע הלילה (גם ככה קמה להניק פעמיים שלוש בלילה). מי שקמה- תחליף לעצמה, אני משאירה מצעים ופיג'מות נקיות. אם הוא קטן מדי- אז אפשר לפחות ללמד אותו להוריד מצעים ולהניח במכונת כביסה. או להסביר לו שאפשר להמשיך לישון גם עם פיפי. אולי זה נשמע מוזר...אבל אם זה לא מפריע לו אז לא יקרה כלום, ויחסוך הרבה כביסה. לי יש שתיים שלא מתעוררות מפיפי ואני ממש לא מעירה אותן כדי להחליף.

ד. פעם מי שקמה יבשה קיבלה איזו הפתעה, מדבקות וכד'. אבל זה לא באמת עזר, אז היום הן פשוט מקבלות צל"ש ממני על כך שקמו יבשות. אבל אולי כן כדאי לך לנסות טבלת מדבקות או משהו דומה.

ה. כדאי לקחת פעמיים לשרותים- הכי חשוב זה שעה וחצי או שעתיים אחרי שהולך לישון, ועוד פעם לפני שאתם הולכים לישון.

ו. להשאיר מכונת כביסה ריקה לבוקר, ועל הבוקר להפעיל מכונה.

ז. פשוט להירגע עם זה. זה נורמלי לגמרי לגילו והוא צריך שישדרו לו שהוא כזה- נורמלי לגמרי. בלי שום לחץ, כי ממילא לחץ לא עוזר.

בהצלחה, רק רוגע!

לא לתת לשתות ממש סמוך לשינה

אצלנו למרטיב אנחנו מגבילים את השתיה לרבע כוס לפני השינה

{ הוא מזמן לא בן 3 }

וזה מועיל

הבעיה שלי לא שהוא מרטיב ברור לי שזה נורמלי לגילו

הבעיה שלי היא להתעורר בלילה (הוא קם בוכה אבל לא אוהב שמחליפים לו וגם לא אוהב להיות רטוב) והבעיה שלי להשתעסק עם ההחלפות.. כמו שכתבתי לדן

נראה לי שמה שאקח מדברייך זה את ההרגל להעיר אותי פעמיים לשירותים.. גן א V הוא לא אוהב ומתעורר בבכי אבל הוא כנראה יתרגל לזה...

שוב תודה!

שנראה כמו תחתונים ופועל כמו חיתול.

אולי אפשר להסביר שיש תחתונים של יום ותחתונים של לילה? 

ואני ממש ממש מבינה ומזדהה איתך....

ילד חכם.. מבין שזה טיטול לכל דבר

ולהבטיח שאחרי פסח כשיהיה חם הוא יישן בלי טיטול.  

ואני חושבת שבסופו של דבר אימא אמורה לקבוע מה ילד לובש.

כי אין לזה סוף. היה לי ילד בגיל שלוש שרצה ללבוש רק ירוק כי הוא חייל, ילדה שלא רצתה גרביים בחורף, ילד בן שנתיים שרצה מכנס של חורף בקיץ - זרמנו אתו שבוע ואז היה גירוי רציני אז אמרתי שדי עם זה, הוא בכה רבע שעה והשלים. והיה שילדים רצו בשבת דווקא נעליים מאירים שזה אסור. או ילדה בהירה לא רצתה כובע שמש בקיץ וגם קרם הגנה לא רצתה. ילד בן שמונה שלא רצה מעיל בחורף. 

הוא לא מהמתעוררים

אבל אשתמש בעצה שלך...כי כעת אני משדרת לו שרק אם יפסיק אז אני אוריד לו אבל אולי באמת צריך לשדר לו אחרת

כשהם אמרו שהם גדולים ולא רוצים טיטול אמרתי תזכור שאתה בלי טיטול ואם אתה צריך להתפנות תקום ללכת לשרותים. בהתחלה הם התעוררו לפעמים בוכים מתוך שינה כי הם לא היו ערניים מספיק ללכת לבד והייתי לוקחת אותם מהר לשרותים.

וזה ממש עבד.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות