לאחת והיחידה, הנהדרת והמקסימה, הנחמודה ועוזרת לזולתה,
חברתי היקרה לי מאוד @כישוף כושל שבנסיון נוסף לא נכשל תיוגה אבל אני אכתוב שהוא נכשל כי זה יוצא מגניב עם הניק שלה.
אני צריכה שיהיה לה מצברוח ידידותי ונחמד.
כי יש לי טובה ענקית, מטורפת, כמעט לא הגיונית, לבקש..
וגם אני רוצה שיהיה לה מצברוח ידידותי ונחמד.
סתם כי זה נחמד כשנחמד לחברות. היא חברה נחמדה.
זרמו איתי?
נפתלי הדגכן! מצב רוח נחמד! הידד! מורלים! סימני קריאה!
אז פשוט צהלות! שירה שירה אוהבים את שירה!
אין כמוך בכל רחבי העולם
זאת ידוע לכולם
את אדם פשוט מדופלם
פלם פלם פלללם
לילי לילי לילי לים
מתקשקשים על המקלדת
ללת ללת ללת ללת
ולכל שורה חרוז
רוז רוז רוז לוז
ועדיף שהשורה הבאה
טרלה להלה להלה לה
תכיל משהו שלא באמת זורם בכתיבה.
בה בה בה בה.
גיחי.
פינג.
מישי' מאפושו'כל המביט בעינייך מוקסם
ואת הרדיו הכי משוכלל שקיים
ים ים ים
בס"ד
נקבע יום שבוע הבא את לא חייבת להתחנף בשביל זה
ויש לי בשורה סופר טובה להגיד לך
גיליתי שיש דברים שהייתי בטוחה שיש לי ומסתבר שלא.
אבל היי, התחלתי לבנות מזה משהו!!
יש טיימליין! [שזאת התקדמות
]
ובכלל נחמד לי שיפרגנו לך כאן.
למרות שאת נחמדה ולא צריכה חנופה כדי לעזור לי
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
