את תנוחי תמלאי מצברים ותכיני לילדים שלך אמא רעננה עם כוחות מחודשים ולבוס עובדת רגועה ונינוחה.

הכי מובן למה צריך לפעמים מנוחה כדי להמשיך לתפעל

אני ממש לא מפונקת ואלך חולה לעבודה אבל בהריון אני מרשה לעצמי הרבה יותר מנוחה ומקשיבה הרבה יותר לדרישות של הגוף שלי

אין מה לעשות הריון זה משרה מלאה ++ שנכנסת לשגרה הממילא מלאה ושוחקת מאוד

במחילה זה גם שקר וגם גזל!

ההטבה של ימי מחלה מיועדת למקרים שבהם את חולה בהגדרה רפואית של המילה. זה חוק סוציאלי שבא לתת לעובד שיפוי שאם הוא חולה בכל זאת לא יינזק גם כספית. אבל צריך לזכור - המעסיק משלם עלזה בלי שקיבל תמורה! (ולפעמים גם עליו להביא מילוי מקום) אם רופא היה נותן לך חופשת מחלה זה לגיטימי, זה בעצם מגדיר שהצורך הוא אמיתי. אבל הרי הוא לא יתן לדברייך. אז למה שתקבלי שכר בלי שעבדת?? 

וחוץ מזה זו גם פגיעה באמון של המעביד כלפייך.

אני מעסיק עובדות, ופעם אחת נודע לי על מישהי שהגישה מחלה למרות שלא היתה חולה. זו היתה בשבילי שבירת אמון חריפה מאוד. לא אמרתי לה כלום, כי הביאה אישור רפואי (אין לי מושג איך) ולכן כביכול היא מכוסה, אבל אישית לקחתי את זה קשה, וקשה לי מאוד לסלוח לה על זה!

אם את חייבת למלא מצברים קחי יום חופש ללא תשלום. זה לגיטימי. (אבל באמת לא תמיד זה הפתרון לתחושת הלחץ)

חולה זה לא רק חום של 39 מעלות.

לפעמים יש הרגשה רעה או חולשה או עניין רפואי כלשהו שאתה לא יכול לראות.

אני אישית יש לי חום גבוהה לעיתים מאד מאד רחוקות. וגם כשיש לא רואים עלי שאני חולה בד"כ.

אז זה אומר שאני לא יכולה לפעמים לקבל מנוחה לגוף ולנפש?

השאלה היא 

אם זה היה על חשבונך - היית לוקחת את החופש הזה כי את חייבת?

או שזה טרמפ בגלל שאפשר לקבל את זה על חשבון המעסיק?

משום מה אנשים נוטים לשכוח שהמעסיק, במיוחד אם הוא פרטי ולא משרד החינוך וכו, הוא גם אדם פרטי שמתמודד עם חובות וסיכונים גדולים, והיד קלה על חופש על חשבונו.

צריך לשקול חופשת מחלה טוב כדי שלא תחטאי בגזל.

הרבה פעמים אם תבואי למעסיק בדרך הגונה שאת מרגישה תשושה מהעומס והיית רוצה לנוח כדי לחזור עם כוחות מחודשים ומצד שני את לא יכולה לאפשר לעצמך ניכוי מהשכר. הרבה פעמים הוא יסכים, או לפחות יתחלק איתך.

מתחילים לקבל רק מהיום השלישי או הרביעי

ב. זה על פי חוק. יש הרבה מקומות שנותנים מעבר.

ג. לא שווה להצהיר מחלה אם כל הימים רק על חשבון העובד. ימי מחלה מתקזזים ללא תמורה.

זה נשמע לי השקעה לטווח ארוך . 

אני בעד! למה לא? את צריכה גם זמן לעצמך בתוך כל האמהות..

לכי על זה!

אני עובדת עצמאית ולכן אם אני לא עובדת אני לא משתכרת.

מצד שני יש לי מחלת הנשיקה שגורם להרבה ימים של חולשה, דפיקות לב וכאלה מרעין בישין. 

כשאני לוקחת חופש אני גם מפסידה כסף וגם עלולה לאכזב לקוחות, אז ככה אני יודעת שכשאני לוקחת זה כי אני ממש ממש ממש חייבת.

אלא אם כן את חשה לא טוב.  

להזכירכם: יום מחלה ראשון ללא תשלום ע''י המעסיק, כך שלא ניצלת אותו, חוץ מעניין הטיימינג, שבחל''ת אתם יכולים לסכם על יום שנוח לשני הצדדים, מה שאין כן במחלה.

קודם כל תודה לכל העונים והעונות, באמת שמאוד התלבטתי אם זה בסדר או לא..

בסופו של דבר מה שקרה זה שכנראה כל העומס והלחץ התחילו לי צירים (הרבה מאוד לפני הזמן..)

כמובן שהגעתי לבית חולים ושם הצליחו לעצור אותם ב"ה אחרי כמה תהליכים ועכשיו הכל בסדר

בכל אופן בהנחיית רופא מהמיון אני נחה בבית שבוע.

בדיעבד..

אולי היה עדיף להבין בזמן שאני צריכה לנוח, ללכת אל רופא המשפחה שלי ולומר לו את זה.

זה היה חוסך לי ביקור מיותר ומלחיץ במיון, וגם יכול להיות שיום-יומיים מחלה היו עושים את העבודה וחוסכים מהמעסיק שלי שבוע מחלה.

אבל כל זאת חכמה של בדיעבד.

למדתי להקשיב יותר לגוף שלי.

תודה רבה לכל מי שענה ושבת מבורכת!

מחלות של גברים, לעומת סכנת חיים.

נו שוין. גברים.

התגובה שלך מכוערת, מזלזלת ושוביניסטית.

לעצם העניין לשקר אסור.

גם הפותחת אומרת שהיתה יכולה לפנות לרופא לפני כן ואולי לקבל אישור מחלה. זו כמובן מציאות אחרת. אבל להציג כמחלה כשאין לכך אישור רפואי זה גם שקר וגם גזל.

וגם מי אמר שהצירים היו דווקא בגלל הלחץ וכו'? יש לכך אלף סיבות אפשריות.

האם להצדיק בגלל זה מעשים פסולים???

הרי אם היתה יכולה לקבל ימי מחלה מהרופא אז לא היתה שאלה ולא היה שרשור מעניין כזה.

שהיא לא דיברה על לשקר

בתור הריונית, בדר"כ מספיק לבוא לרופא ולומר לו שיש לך חולשה כללית ואת צריכה לנוח (נשמע תואם את המצב שהיא תיארה) כדי לקבל כמה ימי מחלה

ונראה לי שכדאי שכל אחת תכיר בגבולות היכולת שלה ותאפשר לעצמה גם מנוחה אם היא באמת זקוקה לה

לחץ ומאמץ יוצרים צירים.כל הדברים הללו הם עובדה גמורה.

לא מאמין?תשאל רופא. אחות (הם מוגדרים בסיכון גבוה..כמו זקנים..)

כנראה היא הגיבה כך משום שתארה לעצמה שהיתה מקשיבה לעיצה שלך ואז מתמוטטת ולא יודעת למה..

היא הרי בריאה .למה לשקר למעביד?ולעצמה?

וגם לפי ההלכה אישה בהריון זה פיקוח נפש.

ישרות זה דבר טוב אבל יש ביטוי כזה שכשמתמוטטים צריך כמה אנשים שירימו ואם עוזרים לפני מספיק אדם אחד .סוף מעשה במחשבה תחילה....

אני מבינה את העיצה שלך אבל נשים זה משהו אחר לגמרי אתם המין החזק ואנחנו לא...

בהריון הגוף צריך כוחות יש צניחה של ויטמינים שהעובר לוקח לעצמו בקיצור לא סתם בודקים אותם כל היום..

אחיות רופאה מעקב...

צריך להיזהר איך מגיבים כי אנשים מושפעים מהעיצות שלכם...

תמשיכו הלאה בעיצות טובות ומועילות רק טיפה בזהירות טוב?

בגלל תגובות כאלה אנשים לא אוהבים להעסיק נשים בגיל הפוריות, במיוחד דתיות.

אם כל אחת שבהריון היתה לוקחת חופשת מחלה רק באמת במצב אמיתי של חולשה וכו, הקושי בתעסוקה לא היה קיים ברמות כאלה.

ושוב אומר - המבחן: בהנחה שאת היית צריכה לשלם על חופשת מחלה הזו, האם היית לוקחת אותה? או שזה טרמפ כי יש מי שמשלם עבורך?

אתן הורסות לעצמכן, חברות!!!

ואני דיברתי על התנהגות במקום עבודה שמשפיעה על המעסיק האינדבדואלי.

א"א להיות בלחץ מזה כל הזמן ולחשוב מה יחשוב הבוס והצוות.ואז להתמוטט...

אישה היא לא גבר סוג ב'!

אני לא מהשטח כך שזה לא חכמה...אבל זה ההרגשה שלי..

חוץ מזה שנשים דתיות בדר"כ יותר ישרות כמו הפותחת שמתלבטת אם זה מוסרי ולא פשוט לוקחת סיק.-וזה מעלה גדולה...שאין לשאר אז זה משתלם לבוסים..

קרירה או ילדים?זה נושא אחר...

הפותחת כבר בהריון וכבר לא מרגישה טוב. קראת שהיא כמעט אושפזה?זה משהו אחר...

רק ציינתי שבגלל שנשים לפעמים מנצלות ימי מחלה שלא כהוגן, בסך הכללי, לאישה דתיה בגיל הפוריות הרבה יותר קשה למצוא עבודה.

את לא חולה חלילה אבל את עיפה וצריך להקשיב לגוף ולנפש ולנוח לפעמים. 

יש המון מצבים בהריון שלא מוגדרים רפואית- אבל יש להם תסמינים והם מקשים על התפקוד כמו כל מחלה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות