חב"ד יותר מתעסקים עם ההשכלה של החסידות בחינת חכמה בינה דעת.

חסידי פולין מתעסקים עם חג"ת

וברסלב וכדו עם נה"י

זה מתבטא בפועל בהנהגות שונות.

למשל ענין ההתבודדות או איך להסתכל על חטא ועוד הרבה דברים

שיטת חב"ד שונה לגרי משיטת ברסלב (ומשיטת חסידי חג"ת)

אגב יפה מאד מה שהבאת...  (לא יודע אם הבנתי לגמרי.. לא נורא)

אבל לא הבנתי מה השאלה... התבודדות והתבוננות זה בכלל לא דומה אחד לשני 

זה לא אותו דבר... זה לדבר עם ה' וזה להתבונן בשכל.   (אגב זכור לי שגם בברסלב יש להתבונן בגדולת הבורא.. אבל אני לא בקיא איך זה מתבצע)

התכוונת לשאול מה ההבדלים בקירבת ה' בין מי שעושה התבוננות לבין מי שעושה התבודדות? 

אם לבקש ולהתחנן  במילים שלך - לבד.

או  ע"י לימוד החסידות עבודת התפילה.

בשניהם אותה מטרה - עבודת ה

הרי ר' נחמן מברסלב אמר לעשות מתורות תפילות...  במיוחד מהתורות שהוא גילה

נכון שיש את הקטע של להגיד לקב"ה מה שיש לי על הלב כרגע... 

אבל הוא אומר שעיקר התפילה -מה שעושה נחת רוח לה' - זה להתפלל לקיים את התורה.

זה דומה לחב"ד או לא? תסביר קצת יותר אחי... זה לא עולה כסף 

רק הבאתי דוגמאות על דגשים מסוימים בעבודת ה' שאין בשני.

"הטוב הוא המוחלט, העומד, והרע איננו כי אם דמיוני.

אם כן די בבירור הדעת והגברת הרוח להפך הכל לטובה, ואין מקום לסיגופים ועצבונות,

רק שמחה ורוממות נשמה צריך למלא את הכל"

לענ"ד

בירור הדעת - מה שקורה בהתבודדות. הפרדת הקשרים שבנפש, מתוך הדעת התחתונה

הגברת הרוח - מה שקורה בהתבוננות. חזרה מהדעת המצומצמת לדעת עליונה נשמתית

שניהם מובילים לנוכחות בהויה האלהית השלמה הנצחית, להשראה (וכך גם במדיטציה)

על פי הבנתי, בהתבוננות החב"דית החסיד יושב ומתבונן בגדולתו של הקב"ה, בשפלותו אל מול הקב"ה ומתוך כך הוא מבין מה מטרתו בעולם ומעורר בליבו את אהבת ה' ויראתו. ההתבוננות החב"דית לא נעשית רק לפני התפילה, אלא מודגשת בכל שלב שהוא בעבודת ה'. גם בלימוד תורה בכלל וחסידות בפרט, ישנה דרך של התבוננות בגדולת ה' דרך התורה שהוא נתן לנו.

ההפנמה של הבנת גדולת הקב"ה נכנסת לתוך ה"מוחין" של האדם - חכמה בינה ודעת ודרכה מועברת אל המידות. משם היא מגיה בפועל אל השכל והמחשבות ואל הרגשות. וכך מגיעה אהבת ה' ויראתו.

בברסלב אין עניין בהתבוננות אלא בהתפעלות. משום כך בהתבודדות אדם שופך את ליבו אל הקב"ה על כל מה שקורה אצלו בלב, הן ברגשות החיוביים והן בשליליים ומבקש מהקב"ה בקשות שונות ומדבר איתו על החיים בכלל. אין כאן עניין של "השכלה" בגדולתו של הקב"ה. אמנם, גם בברסלב ניתן להסתכל על גדולת הקב"ה אך העיקר אינו ההתבוננות וההשכלה אלא ההתפעלות הנוצרת בצורה פשוטה.

מקווה שדייקתי. יום טוב.

עד כמה שידוע לי

בהתבוננות לוקחים מאמר חסידות, רעיון חסידי בנוגע לגדולת ה'.

וחושבים עליו שוב ושוב, ומנסים להתחבר אליו. שזה יהיה גם בדעת ולא רק במוחין.

זו לא התפילה עצמה. זו ההכנה.

בנוגע להתבודדות אני פחות מבינה אבל נראה לי שאדם מדבר וחושב מה שיושב לו בלב,לא?

עד כמה ששמעתי בהתבודדות יש גם את התפילה עצמה. לא?

היא גם חלק מהם וגם בפ"ע

שאחד מתפקידיה הוא לקשר את המוחין למידות, כמו גם לקשר בין החכמה לבינה. אעפ"כ היא חלק מהמוחין "שלוש אמות" משום שהיא חלק מתהליך ה"לידה" של המידות - "שבע כפולות".

רק במוחין

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.

התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.

לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

תודה

ראיתי כבר בזמנו את העלונים שמתארים איך יבוא המשיח ואז משבר האקלים ייעלם כהרף עין (ועוד נגזרה מכך מסקנה שאין מה להיות מוטרדים).
לחשוב שמחנות הפליטים הרעילים והמסוכנים - והעמוסים אנשים מלאי שיטנה ומשטמה לישראל - משמשים כאיזה מטה זעם הולוגרפי תיאולוגי, זה בערך אותו ההיגיון.

אגב, העלונים ההם הופיעו למיטב זכרוני עוד כשבחיים היתה חיותו, אבל גם אם אני טועה בכרונולוגיה הזו אזי מכל מקום הם הופיעו כשהמשיחיזם שלאחר המוות עוד היה בשיאו.

מובן שכל התפיסה הזו נשענת על ימי ההאדרה המטורללת למבצע "סופה במדבר" (שחרור כוויית מהפלישה העירקית) ותום הקומוניזם במדינות הסובייטיות-לשעבר, שיצרו שבתאות ברורה ומובהקת.