לוקחת אותו אלי למיטה ושומרת על האנרגיות שלי.

זה גם מאפשר לו להישאר מנומנם ולא להתעורר לגמרי.

בכל אופן, גם את מעדיפה שלא, תכבי את רוב האורות בבית, שישאר רק אור מעומעם.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

לחלק מהילדים מזון האם לא מספיק! וצריך להוסיך להם מזון כמו מטרנה וכדומה

מגיל שנה וקצת.. הבעיה היא שבשבוע האחרון היא התחילה להתעורר הרבה פעמים במהלך הלילה צורחת ובוכה ולא נרגעת. לפעמים המוצץ עוזר אבל היא לא תמיד מוכנה לקחת אותו (היא בלי בקבוק ב"ה).. היא ממש עצבנית וצועקת  דיייי כשאני מנסה לעזור לה לשכב או לכסות אותה... זה ממש מתסכל וגורם לי לעצבים כי אני קשה כל כך לקום באמצע הלילה....אתמול בלילה היא בכתה ככה כל חצי שעה למשך 3 שעות בערך...סיוט.. 

אשמח לשמוע מה יש לכן להגיד... 

דלקת אוזניים, תועלים, שיניים.

לנו היה ככה גם והבאנו לה אקמול כמה לילות ואז זה עבר.

אולי תנסי באמת אקמול.

התעוררות בבכי כל חצי שעה זה רק כאבים. 

בשום אופן... ואני לא אפתח לו שולחן באמצע הלילה...בעיה...

אולי רק להאכיל הרבה לפני כן, בארוחת ערב..אבל גם אז הוא לא מסכים לאכול הרבה..

אז לא תמיד זה עוזר להאכיל הרבה לפני השינה

לדעתי תנסי בתור התחלה להשאיר אותו בחדרו, גם אם לא ירדם, לפחות שיהיה רגוע..

אפשר בהתחלה ללטף אותו במיטתו ולהסביר: לילה טוב, עכשיו הולכים לישון..

להגיד שמע ישראל

לשיר המלאך הגואל..

אם לא עוזר- לשבת לידו כמה דקות טובות, כשהוא במיטתו

אם לא עוזר- להרים אותו לכמה דקות, מבלי לצאת מהחדר, ולהחזיר למיטתו

להגיד לך שלא קרו מקרים בהם התייאשתי והבאתי אותם אליי? זה לא יהיה נכון

ולדעתי גם אפשר מידי פעם לאפשר את זה, רק לשים לב שלא יהפוך לדרך קבע..

שלי לא.

אז כל לילה הוא מגיע בסוף למיטה שלי וממשיכים לישון..

אבל השינה שלי לא רציפה בגלל זה ואני קמה עייפה בסופו של דבר.

אשמח גם לעצות מה לעשות

זו ממש טעות להוציא ילד מהמיטה שלו באמצע הלילה לסלון..

הוא במיטת תינוק ולא עצמאי, אין שום סיבה להוציא אותו כשהוא ערני ושמח...

סביר להניח שהפעם הראשונה קרתה בגלל תקלה (לא הרגיש טוב, ישן יותר מדי זמן ביום, רעש חזק/חלום) וההוצאה מהמיטה התחילה הרגל נחמד עבורו..

במידה וברצונך לסיים את היקיצות הללו מהר ממליצה להשאיר אותו במיטה, לשכב לידו בחדר (אם אין מיטה אז על שמיכה) ולהרגיע אותו מדי פעם, לחזור על המשפט "עכשיו לילה, בלילה ישנים" מדי פעם, ולנמנם לידו.. אם הוא כ"כ שמח, שימשיך להיות שמח במיטה עד שיירדם חזרה..

מאמינה שזה ישים קץ להרגל הנחמד שסיגל לעצמו.

זו ממש טעות להוציא ילד מהמיטה שלו באמצע הלילה לסלון..

הוא במיטת תינוק ולא עצמאי, אין שום סיבה להוציא אותו כשהוא ערני ושמח...

סביר להניח שהפעם הראשונה קרתה בגלל תקלה (לא הרגיש טוב, ישן יותר מדי זמן ביום, רעש חזק/חלום) וההוצאה מהמיטה התחילה הרגל נחמד עבורו..

במידה וברצונך לסיים את היקיצות הללו מהר ממליצה להשאיר אותו במיטה, לשכב לידו בחדר (אם אין מיטה אז על שמיכה) ולהרגיע אותו מדי פעם, לחזור על המשפט "עכשיו לילה, בלילה ישנים" מדי פעם, ולנמנם לידו.. אם הוא כ"כ שמח, שימשיך להיות שמח במיטה עד שיירדם חזרה..

מאמינה שזה ישים קץ להרגל הנחמד שסיגל לעצמו.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...