מה איתך??

קודם כל אני יכולה לתאר לעצמי כמה זה קשה שגבר שיצאת איתו 8 (!) חודשים מרגיש התקררות ומתרחק. ועוד יותר חותך בהודעה ( כאילו מה?!). אבל דבר אחד צרם לי, לכל אורך ההודעה חשבת איך הוא ירגיש אם תעשי ככה, והאם יקבל את זה את זה ככה, ושלחת לו הודעה נחמדה (אחרי שהוא חתך אותך בהודעה!! כאילו לא הייתה לו את ההגינות והכבוד המינימלי לשבת איתך לשיחה ולהבהיר את מצבו?? קצת מזלזל. קצת הרבה לטעמי.) אני אישית לא הייתי מסוגלת לשלוח לו הודעה נחמדה אחרי שהתנהג בצורה כזאת. אולי הייתי שולחת הודעת " ביי ביי" כאילו נחמדה וממשיכה בדרכי.
אז מה בעצם אני מנסה להגיד- אני פשוט חושבת שאת צריכה לחשוב על עצמך. איפה את בכל הסיפור? האם את בכלל מעוניינת בו. האם נפגעת? כי ממה שכתבת זה מרגיש שלא עצרת ולקחת את השניה הזאת לחשוב איפה זה תופס אותך. 

כמובן, כל האמור לעיל עפ"י ההודעה היחידה הזאת. אין לי מושג מה באמת את מרגישה. איך היה ביניכם וכו'. רק רוצה לסייג כדי לא לפגוע(:

אני חס ושלום לא מתכוונת לביקורת.או לשומדבר שדומה לזה. אני איתך ומבינה ללבך ממש. רק היה חשוב לי לכתוב את זה כדי אולי לגרום לך לשים לב לנקודה שאולי פיספסת. הלב שלך

אני מבינה אותך ואת ליבך. את מרגישה שיש פה משהו. שיש קשר עמוק שנבנה. (8 חודשים כמעט חובה שיווצר קשר כזה.) 

העניין הוא לאו דווקא להפנות את הגב. אלא באמת לקחת את הזמן הזה כן ללקק את הפצעים ולחשוב שניה. איפה אני בכל הסיפור? האם אני רוצה, מתכננת, מקווה שהוא יהיה בעלי? (האם דיברתם על מיסוד הקשר במשך כל התקופה?) איפה זה תפס אותך? מין חשיבה מחדש כזאת. (למרות שמניסיון זה מאד קשה כשכל הרגשות צפים והלב כואב.) 

ואם התשובה היא שאת כן רוצה אותו. שאת כן רואה פה את מה שאת מחפשת. אז אני חושבת שהודעה קצרה בסגנון של "אני מרגישה שונה ממך-אשמח שניקח פסק זמן כדי לקבל החלטה בצורה שלמה יותר-וכו"

בכל מקרה. הוא יודע שאת רוצה אותו ואת הקשר. ולשכנע את הלב שלו אי אפשר. ככה זה עם רגש. אם הוא זקוק לזמן הזה, לא תעזור שום הודעה לטעמי. עדיף שתתני לו את הזמן. וככה הוא יעריך את המרחב שנתת לו וגם יעריך אותך - שאת רוצה את הקשר רק אם הוא גם איתך בו. מחויב. רוצה. מכבד. וכו.

אם זה רק סיבוב, אז הזמן צריך לעזור לו ליישר את עצמו. לא היא. ולכן. לדעתי, עדיף שתתמקדי בעצמך. (וזה קשה כרגע. אני יודעת.)

ממה שכתבת עד כה זה נראה שאת מאד מודעת. לעצמך ולו. ולמצב. אז קודם כל שאפו שאת מצליחה להתעלות מעבר לפגיעה ולראות איפה זה יתפוס אותך אם בכלל בעוד חצי שנה, שנה. (בקשר לזה שאת רוצה לסיים כל אפשרות ולמצות הקשר בלי להתחרט עכשיו וכו)
 

את כתבת שאת רוצה להגיד לו שאת כן מאמינה בקשר. ולהשאיר אופציה בשבילו לחזור. וכל זה בלי להיות מסכנה/ מזוכיסטית(את לא. זה טבעי ההרגשה שלך.)/ נואשת וכו 

אפשר משו בסגנון של "מצטערת לשמוע שככה אתה מרגיש. לא לגמרי שותפה להרגשותיך. בכל מקרה מכבדת אותן ומאחלת בהצלחה בהמשך".. משו כזה או שתכווני אותי יותר? (בואי נעשה סיעור מוחין אבל תכלס. עדיף שהניסוח יבוא ממך כי רק את יודעת בדיוק מה את רוצה להגיד לו(:! תסמכי על עצמך. אני לא חושבת שאת נואשת אלא חכמה. שרוצה, אם כבר סיים. אז להיות בטוחה שהכל מוצה. ולא נגמר בגלל סיבוב בראש.בשבילך יותר מבשבילו. הבנתי נכון?
(ושוב. באמת שמה שהכי צריך להיות חשוב לך כאן. זו את. ואם את מקבלת את התחושה ממנו שזה זהו.אז לטובתך תחתכי ותתחילי במסע ההתגברות הקשה אך השווה (אומרים של קשר. פגישה. מקדם אותך אל הזיווג. אז קשה אך שווה בהחלט) )

ואם ירצה הוא יחזור אליך

בינתיים תמשיכי הלאה

זה קורה בד"כ לבחורים קצת מערער אותם כשיש להם רגשות, כשזה הופך למשמעותי 

אם את בטוחה שיש לו רגשות כלפיך סביר מאוד שינסה לחזור

אבל אל תחכי לו!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?