יש מקום לעבודת המידות עוד קודם שאתה מחפש את המוכשרת שלך. 

מסילת ישרים הוא המדריך הכי טוב בעניין, לא?

אני לא רוצה להעריך מישהי כ"היכי תמצי" ללצאת איתה. אני לא מודד אנשים ביחס אלי, אני בכלל לא מודד אנשים באופן מודע...

נראה לי שאני מסתייג מהנקודה האחרונה...

אני לא בטוח שהבהרתי את עצמי היטב. אני לא בטוח שאני כזה שחצן גדול כפי שאולי ציירת במוחך, וכפי שכתבתי הקריטריון שלי להערכה אינו מידת הכישרון של האדם, זה יותר מורכב מזה (אני לא כותב מה זה כן, כי אין לי מושג).

לפני שאתה מצייר ממני רשע גדול אני אנסה להסביר שוב. הבעיה איננה כאשר אני משווה אנשים לעצמי (מכיוון שאני לא עושה את זה) אלא כאשר אני מסתכל עליהם כשלעצמם (וגם זו לא פעולה מודעת, זה פשוט מה שאני מרגיש). זה בכלל לא קשור לאיך שאני תופס את עצמי, לכל היותר אפשר לומר שה"רף" (הלא מוגדר) שלי גבוהה יותר בגלל זה.

בקצרה, אני לא עושה פעולה מודעת של "אי הערכת אחרים" אלא זו פשוט מה שאני מרגיש. ואני לא חושב שזה קשור לאיך שאני תופס את עצמי.

הערה אחרונה - הפתרון שהצעתי לא כל כך טוב עבורי מכיוון שאינני מאמין בו. אבל כנראה עניין לפורום אחר...

אני לא חושב שזו הסיבה. אני פשוט מניח שאם אני תופס כך אנשים אז כנראה אני מסתכל מהכיוון הלא נכון ולכן כדאי שאסתובב. השאלה היא לאן ואיך.

ושוב, אני לא חושב שזה נובע מה"גאווה" שלי. אני לא תופס אנשים ביחס לעצמי אלא בפני עצמם.

להעריך את הנקודות הטובות הקטנות שבך

וכמובן תעבור משם גם לאנשים אחרים שאין לך נגיעות אישיות כלפיהם..

תתחיל מהקרוב לך.. משפחה וחברים.. ועד לכאלו שאתה לא מכיר

לדעתי זה דבר שיכול לעזור לך מאד

כי זה פשוט מפרק לגורמים פרטים יותר קטנים שכדאי ומומלץ להעריך בך ובאחרים..

ולא רק את הכישרונות היותר "נדירים" ומיוחדים שקיימים

ולגבי האישה העתידית...

במציאות רוב הנשים (והאנשים) הם ממוצעים מבחינת יכולות וכישרונות

אז אני אישית מאחלת לך אישה מיוחדת בעינייך כל כך שלעולם לא תעלה מחשבה כזאת לראש...אבל

קח בחשבון שזו עבודה שלך להתרכז יותר במעלות הקטנות שה' חנן את סובבייך

וזו הבחירה שלך אם לשנות את ההסתכלות שלך

ואני בטוחה שתצליח! אבל קח את הזמן.. ואתה תראה שינויים לטובה! בעז"ה!

לא קראתי תגובות קודמות

ואם אזכור ללכת על פיה- יגמרו צרותי בעולם הזה.

פעם הצלחתי להכיר לו מישהי שהוא מאד העריך. מאז לא היו הרבה (לפי עדותו) שהוא יצא איתן והעריך אותן. נראה לי שאצלו זה די מסתכם כעת בסמי-מיזוגניה... 

האם פגשת פעם אחת כזאת, שגרמה לך להעריך אותך? אם כן - תנסה לחשוב על התכונות שלה ש'עשו' לך את זה, ותברר היכן יכולות להימצא בחורות נוספות כאלו (מדרשה מסוימת, אוניברסיטה מסוימת, החברות של אותה בחורה עצמה וכדו'). 

בהצלחה! 

כמובן שיהיו דברים שאתה תהיה בהם יותר טוב ממנה- ויהיו דברים שהיא תהיה טובה בהם יותר ממך.

אתה יכול להעריך את התכונות אופי שלה- לדוגמא: נאמנה, לא מוותרת, הולכת תמיד עם העקרונות שלה, מידות טובות שיש בה, גמילות חסדים וכו'. 

וגם יש תכונות מיוחדות שיש אותן בדר"כ יותר לבנות כגון תשומת לב יתרה לפרטים קטנים, זכרון יותר טוב לכל מיני פרטים קטנים, רוחניות יותר גבוהה, רגישות יותר גבוהה, צניעות (כן, גם על צניעות אפשר להעריך) ועוד.

אפשר גם להעריך מישהו לפי מה שהוא עבר בחיים (לדוגמא אם אני פוגשת אדם שהיו לו חיים קשים והוא אחרי הכל התגבר על כל הקשיים שהיו לו וזה בנה אותו וגרם לו להתחשל אני מאוד אעריך אותו על כל מה שהוא עבר)

גם אם אתה חושב שאתה חכם יותר ממנה- אתה חיב להבין שזה רק בתחומים המסוים שאתה חכם בהם. אולי תתן לה לדבר על התחומים שהיא טובה יותר בהם?

ואם זה מה שהיא אומרת- אתה לא חייב להסכים עם כל מה שהיא אומרת, אבל כן חייב לכבד תמיד את הדעות שלה. 

והאמת היא שאני לא בדיוק הבנתי למה אתה מתכוון בהודעה שלך, כי אם אתה מאוד מוכשר בתחום מסוים, אז זה רק בתחום המסוים הזה, ותמיד יהיו אנשים מוכשרים יותר ומוכשרים פחות בכל מיני תחומים. יכול להיות שאתה מאוד מוכשר בתחום הריאלי- נגיד מתמטיקה והיא מאוד מוכשרת במוזיקה, אז למה זה הופך אותה ליותר נחותה בעיניך?

ואם נגיד יש לכם דעות שונות ואתה לא מסכים איתה על משהו בפוליטיקה נגיד, אז פשוט אל תדבר איתה על זה.. ואם זה חכמה באופן כללי- אז ראה את כל מה שכתבתי למעלה

אולי תוכל להגיד במה זה מתבטא בדיוק שאני אוכל להבין יותר נכון?

אך ורק מפני שאת האחרונה שהגיבה בשרשור, אבל הדברים תקפים לגבי רוב התשובות כאן: 

אני חושב שהתגובות פה היו קצת צבועות ומתחסדות. למה, אתם באמת לא חושבים שיש אנשים שהם 'לא בליגה שלכם'? צר לי, אבל בבירור יש בחורות שלא רלוונטי בעליל שאצא איתן, גם אם יכול להיות שהן נורא נחמדות, עם 'חכמת חיים', בוגרות, כנות, אמינות וכו'. אני בטוח שלכל המגיבים כאן יש דימוי מסוים של מה שהם מעוניינים בו, ושל מי שנחשב ל'אותה רמה' מבחינתם, ובעיקר שיש להם דימויים של מי שלא רלוונטי שהם אי פעם יצאו איתו. 

דבר נוסף - לבן אדם יש בעיה עכשיו. הוא רוצה להתחתן, ומחפש מישהי שתתאים לו. כל אחד תמיד צריך לעבוד על המידות, אבל זו עבודה של שנים. הפתרונות שהוצעו כאן הם חשובים ונכונים - אבל לא רלוונטיים. יש בהם נימה הטפתית, כשאין בהם שום תועלת לבעיה המיידית של פותח השרשור. אז פשוט תחסכו אותם, באמת. אתם חושבים שהבנאדם לא נחמד, ושלא יהיה לכם נעים לדבר איתו כי הוא לא יעריך אתכם? סבבה, אל תתחתנו איתו, ואל תהיו חברים שלו. אבל אל תתחילו להטיף לו אם אין לכם פתרון לבעיה שלו. 

נכון שראוי להעריך כל אדם שמדברים איתו; אבל לא כל אדם שמדברים איתו מתחתנים איתו בסוף (אפילו מן המין השני. יצא לי לדבר עם כמה בחורות בחיים שלי, ואני עדיין רווק, ומניח שיש פה עוד כמה דוגמאות לכך), וחוצמזה נישואין זה לא סמינר בעבודת המידות! נא להפריד בין שני העניינים - הצורך לעבוד על המידות מחד, והצורך להתחתן מאידך (ומותר לפותח השרשור להתחתן גם לפני שהוא יתקן את מידותיו בנושא זה, אם ימצא את האחת שיעריך אותה, כמובן - וזו הבעיה שלו ואותה הוא מנסה לפתור כעת). 

לתשומת לבכם. 

הצעתם לו תכנית רב-שנתית (כמה? 5? 6? כל החיים?), שבסופהּ הוא אולי יוכל להתחתן, לשיטתכם. אז במקום להטיף - אם אין לכם איך לתת פתרון פשוט תשתקו, או שתשאלו אותו מה הוא כן מחפש ותראו אם אתם יכולים לעזור (היו פה כמה שעשו את זה - ויישר כוחם (טופח, בין היתר, גם לעצמי על השכם)).  

לגבי הסיפא של דבריך - נראה לי שהם מוסכמים על כולם, ונראה לי שההבדל בין גבר מכה לבין אדם שלא מעריך את כל מי שסביבו הוא ברור. אני התייחסתי ל'עבודת המידות' בהקשר מאד מסוים (הרי אני בטוח שגם אתה מסכים עם חלק מדבריי בנושא, שלא צריך להיות 'מושלם' מבחינת עבודת המידות כדי להתחתן) אז להביא את דבריי לאבסורד כדי לחלוק עליהם זה מיותר (האם לדעתך אסור לאדם שלא קם לאנשים זקנים באוטובוס להתחתן עד שיעבוד על המידה הזאת? מסופקני). 

ה'תשתקו' כמובן לא היה הנחיה, אלא המלצה (אגב - אם אתה לא מסוגל לקבל את העצה לשתוק - אולי גם אתה צריך לעבוד על המידות?). 

הנקודה היא, שלהגיד למישהו 'תעבוד על המידות שלך' זה לא פיתרון. זו המלצה שתמיד נכונה, והיא לא פותרת בעיות מיידיות. הטפה היא דבר נכון, כשהיא מגיעה עם אמירות אופרטיביות (ו'תלמד איגרת הרמב"ן' זה לא אמירה אופרטיבית, כי שוב - היא קשורה לעבודה על המידות, לא על הבעיה המיידית). 

את ההטפה תשמרו להורים שלו ולאנשים שמכירים אותו. וואלה, אני מכיר כמה וכמה אנשים (זכרים כנקבות) שאני 'לא בליגה שלהם', ואני בהחלט יכול להבין אם הם לא מעריכים אותי, או מעריכים שאם היו מציעים להם אותי - זה לא היה מסתיים בחתונה (מבלי להיכנס כרגע לענייני מגדר). אני לא חושב שזה בגלל גאוותם, ואני לא חושב שאני אדם קטן, מטומטם וחסר ערך. פשוט אני באמת לא ב'ליגה שלהם'. אז איך (כמעט) כולם פה ניתחו על בסיס הודעה אחת שהאדם מלא גאווה? כל נגעים אדם רואה וכו'. במצב כזה אני חושב שעדיף לשתוק. 

בס"ד

אני שמחה שאתה אנונימי, כך אוכל לומר לך את דעתי מבלי לפגוע בך יותר מדי.אני בכוונה מתבטאת באופן קיצוני, כדי שתגיע לאיזשהו אמצע.

ראשית, אם היית כשרוני מספיך היתה לך היכולת האינטלקטואלית והרגשית להבין את יכולותיהם, כישרונותיהם ועולמם המורכב והעשיר של זולתך. כנראה שבחרת לך פרמטרים (כמו ציונים במבחנים) שנותנים לך את ההתרשמות הזו מעצמך. יתכן שאתה לא אשם כ"כ כי כך שופטים בסביבתך הקרובה. אם אתה כ"כ כישרוני אני מציעה לך ללמוד את גדולתם של הסובבים אותך. זה בוודאי יהווה עבורך תרגיל כושר שיעשיר את עולמך.

שנית, תסתכל סביבך כמה אנשים שהם באמת חכמים (ואני מתכוונת גם לפרופסורים וגם ת"ח גדולים), כמה הם קשובים להבין את ה"פואנטה" של בר שיחם ובהרבה ענווה.

אני מאחלת לך עולם עשיר בחכמה

בהצלחה

מעשה אחד הלך מאביו, והיה במדינות אחרות ימים רבים אצל אחרים. ולזמן בא לאביו, והתפאר בעצמו שלמד שם אמנות גדול: לעשות מנורה התלויה (שקורין הענג לייכטער). וצוה להתאסף כל בעלי אמנויות הזה, והוא יראה להם חכמתו בזה האמנות. וכן עשה אביו. וקבץ כל הבעלי אמנויות הזאת לראות גדולת הבן, מה שפעל בכל הימים האלו שהיה ביד אחרים.

והבן הוציא מנורה אחת שעשה, והיתה מגונה מאד בעיני כולם. ואביו הלך אצלם, ובקש מאתם שיגלו לו האמת. והוכרחו להודיע לו האמת שהיא מגונה מאד. והבן התפאר: הלא ראיתם חכמת אמנותי. והודיע לו אביו שלא נראה יפה בעיני כולם. השיב לו הבן: אדרבא! בזה הראיתי גדולתי. כי הראיתי לכולם חסרונם. כי בזאת המנורה נמצאים החסרונות של כל אחד מהבעלי אמנות הנמצאים כאן. הלא תראה. שאצל זה, מגונה חתיכה זו, אבל חתיכה אחרת יפה אצלו מאד. ואצל אחר להפך. אדרבא, זאת החתיכה שהיא מגונה אצל חברו היא יפה ונפלאה בעיניו, רק זאת החתיכה מגונה. וכן אצל כולם: מה שרע בעיני זה היא יפה בעיני חברו, וכן להפך. ועשיתי מנורה זאת מחסרונות לבדם. להראות לכולם שאין להם שלמות, ויש לכל אחד חסרון. כי מה שיפה בעיניו הוא חסרון בעיני חברו, אבל באמת אני יכול לעשות כתקונו.

אם היו יודעים כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים מהות הדבר, אף שלא ראו אותו מעולם.

(סיפורי מעשיות, שיחות שאחר ספורי המעשיות).

ממה שאת חושבת. "התפעלתי" מטוב לבך אך משום מה הוא לא בדיוק עקבי ביחס אלי ואני לא אנונימית(אל דאגה ממש לא נפגעתי). ולעינייננו, אני מזמינה את השואל האנונימי  לחשוב ברצינות על מה שכתבתי כי זו הדרכה אמיתית מבחינתי ולא צינית כפי שאת מפרשת. תודה לך על ההזדמנות שנתת לי להבהיר את כוונותיי ייתכן שלא הייתי ברורה לכולם.

דרך אגב אני נוכחתי לדעת שיש אנשים שאם אומרים להם את האמת (של אומרה כמובן) הם יודעים לבדוק. אני מקווה שכך השואל ינהג.

ומוכשר ממך? ומוסרי יותר ממך?

מכירה מקרוב את העניין ובאמת מודה לה' בכל יום על השפע טוב הזה שנתן לי, מתפללת להוסיף לעולם רק טוב ולא להתגאות בזה חס ושלום.

לא חושבת שמדובר בגאווה, אבל כן מצריך עבודה והתבוננות פנימית.

אחלק לשניים (שהם בעצם אחד):

1.מול אנשים, זו באמת עבודה, צריך לדעת שיש הרבה סוגים של אנשים חוץ ממך, אם יש אדם שאתה לא מעריך, תנסה להגדיר לעצמך (אפילו בכתב!) מה אתה לומד ממנו?("הלומד מחברו אפילו אות אחת...") תגלה שאין אדם שלא חידש לך כלום בנוכחותו, וזו אחת הדרכים להגיע להערכה כלפיו.

תבדוק גם האם מדובר בעניין של הגדרה- ייתכן שלא תהיה חבר טוב של כל אחד, ייתכן מאד שאתה מעריך ומכבד אנשים, ומגלה עניין גבוה יותר וסקרנות בחברת אנשים מסויימים.

לא אמורה להיות סתירה בין הערכה לאנשים הסובבים, בין חיבור לאנשים שונים ומגוונים, בשמחה ובפשטות, לבין הכשרונות.

2. בקשר זוגי- בהנחה שיש מסוגלות להעריך אנשים שונים, זה נגזר מזה אך לא אותו דבר בכלל. 

בקשר זוגי יש צרכים שהם מעבר לכל קשר אחר, צריכה להתרחש הפריה הדדית, יכולת קבלה ונתינה, וזה מתרחש גם במישורים פנימיים וגם במישורים שנראים לכאורה חיצוניים שלגמרי משפיעים רגשית, משפיעים על ההערכה והחיבור לבן/בת הזוג.

יכולה להבין לגמרי את הצורך באיזון מסויים של כוחות בתוך הקשר הזוגי שמביאים להפריה וצמיחה.

שורה תחתונה, תתיחס לזה כצורך לא כבעיה ועם זאת תנסה ללמוד את העולם שסביבך ולהצמיח התחדשות פנימית מכל אדם.

אל תציב את "הכשרונית המיוחדת" כקריטריון ברשימת המכולת. תהיה מודע לכך שיש לך צורך בנפש לאיזון מהצד השני, נסה למצוא בבחורה שמולך את התחומים שבהם היא טובה, במיוחד אם הם שונים לגמרי מהתחומים שבהם אתה טוב (ואולי אפילו משלימה בתחומים שבהם אתה חלש.). שים לב שיש גם בנות עם אופי כזה שמכיל ולומד המון דברים, זה יכול גם להתיישב לך על הלב.

בהצלחה רבה בדרך, בטוחה שתמצא את האחת המשלימה בשבילך.

בתור אחת שנהגה עד לא מזמן להעריך ולהתפעל בעיקר מכשרון וחכמה ,הקב"ה העביר אותי סדרת חינוך בעניין.אני חושבת שהבעיה שלנו דומה-אני מעריכה מדי ,ולך קשה להעריך,מאותה סיבה,והיא -השורש להערכה אצלי (ואולי גם אצלך )-שגוי: חכמה,כישרון ודומיהם הם לא (!) סיבה ראויה להערכת בן אנוש! הם מתנה נטו מהקב"ה. צריך להעלות את ההתפעלות לשורשה- רק הוא יתברך בעל הבית על כל הכשרונות כולם. על מה כן להעריך? על הדברים שהם כן ביד האדם-ירא"ש,לב,מידות-על זה ראוי להעריך. אם תדייק את מעוררי ההערכה אצלך,וודאי תמצא רבים וטובים להעריך.

ועוד משהו:למרות שאתה לא מרגיש שאי- ההערכה שלך היא פועל יוצא של גאווה,היא קרוב לוודאי כן .לא כל דבר מפעפע לעולם הרגש שלנו מתוך תכנון וחשיבה מודעת ומסקנות ביננינו לבין עצמינו.גם אם לא תכננת :"אני חושב על עצמי Y, אז אני רואה את אחרים X. אלא עצם גבהות הלב שאדם מסתובב איתה (וכשאני כותבת "גבות הלב",אני לא מתכוונת לומר חלילה ברמה של שחצנות  מופרזת,אלא גאווה טבעית ,אך הרסנית וארורה ,שהרבה מאיתנו לצערינו נגועים בה וחיים אותה מרגע עומדינו על דעתינו- מי יותר ומי פחות) משפיעה אוטומאטית על ההרגשה והיחס שלו לאחרים:כמו שאדם לא מבין איך זה פועל אצלו המכניקה הזאת ש"כעס הוא תולדה של גאווה",אבל חז"ל מגלים לנו שככה המנגנון האנושי-מידתי שלנו עובד.

ומה עושים עם גאווה? לומדים אמונה!ככל שהאמונה יותר בהירה וצלולה מופנמת ע"י הדעת,ככה המידות מזדככות מאליהן.

צריך  ללמוד

אמונה, מוסר ,חסידות.אחרת...השם ירחם עלינו.

סיפורים כאלו לדעתי בעיקר מחלישים. על רוב מקרים שבהם הסגולות לא עובדות, לא כותבים סיפורים מרגשים, ואז אנשים תולים תקוות ונופלים לייאוש יותר חזק.

גם לא אהבתי את המסגור שאסור שהבת הצעירה תתחתן לפני הגדולות. כידוע, במקורות מי שהקפיד על זה במיוחד היה לבן הארמי. לא בדיוק דמות להערצה. מקרים של נישואי אח צעיר לפני הבכור הם מורכבים וצריכים להתנהל ברגישות, אבל אין עניין שהצעיר יסבול רק כי האח הגדול עוד לא מצא.

(ומסכן הבא בסיפור הזה, שכיאה לציבור החרדי, צריך לממן 4 חתונות במחירי עתק כולל דירה ומחייה לשנה לכל בת. היה עדיף לבקש מהחתן המהולל להתפלל ברווחים גדולים יותר כדי שהאבא יוכל לחסוך...)

במיוחד שאצל כל אחד יש קושי אחר.

כל הסגולות הן גורנישט, נאדה, כלום ושום דבר. כל סיפורי המופתים מתבססים על חומר פלצבו שבמקרה עזר, פעם אחת מתוך טריליון, ואז הכריזו עליו כעל תרופת פלא. להבדיל, גם לנוצרים ולמוסלמים יש סגולות, קמעות, קברי צדיקים ושאר האמצעים למשוך לקב"ה בזקן שאין לו.

אך נימת הזלזול שלך בעניינים שרבים מחכמי ישראל ייחסו להם משמעות גם אם שולית, מקוממת ויש בה טעם לפגם. חוץ מזה, אתה בהחלט מוזמן להחזיק בעמדתך, אך דע לך שאין כמעט דרך לחקור בכלים אמפיריים את אמיתות הצלחת סגולות ואמיתות מופתים, וכנראה שגם לו היתה כזו, רובן לא מעולם לא נחקרו וכנראה שלעולם לא ייחקרו.

אתה יכול לטעון שאין שום סיבה להאמין שדברים כאלה עובדים, אך קביעה נחרצת שהכל שקר ושטויות היא לא מדעית, לא רצינית, ולדעת רבים וחכמים - גם לא נכונה.

וזה הולך ככה:

אם גדולי ישראל הם כאלה גדולים, ובעלי המופתים מחוללים ניסים בסיטונות, והסגולות עובדות, אז איך זה שבעיתות משבר עם ישראל אוכל אותה? איך זה שאותם ה"גדוילים" על עצותיהם וסגולותיהם לא היו מסוגלים להתמודד לא עם תנועת ההשכלה, לא עם עזיבת הדת, לא עם המשטר הסובייטי ולא, להבדיל, עם "גזירת הגיוס"? איפה אסטרטגיות מבריקות (חוץ מהפגנות חד-גוניות ועצרות משמימות), איפה פולסא דנורא, איפה פיטום הקטורת שפועל את פעולתו, מה עם קמעות, לחשים וקברי צדיקים? מה יש לרבי נחמן לומר על המלחמה באוקראינה (כשבוע לפני הפלישה אורגן אירוע רב-משתתפים על הציון שלו באומן)? האם רבי מגור ביטל את הקורונה כפי שהאדמו"ר מוויז'ניץ ביקש ממנו?

אם מישהו טוען שהוא ברווז, אך בשעת השי"ן מתברר שהוא לא יודע לשחות כמו ברווז ולגעגע כמוהו, ברווזיותו מוטלת בספק רב.

אני מראש מתנצל על התקיפוּת, אני לא אוהב להתבטא כפי שאתבטא כאן, אך הזלזול שלך בחכמי ישראל חייב לקבל תגובה הולמת, אל נא תעלב:

טענתך משולה לטענה שחץ וקשת הוא כלי נשק דמיוני שלא עובד, מכח העובדה שהתברר שמישהו ירה חץ פעם לכיוון מטרה ולא היה פיצוץ בקנה מידה של נשק גרעיני. וכמו כן, התברר שפעם מישהו ירה והחטיא.

אפילו המופתים הכי עוצמתיים, כמו ירידות האש של אליהו הנביא - לא היתה לגביהן וודאות ברמה שאפילו צדיק כמותו היה יכול לסמוך עליהן, ולכן אליהו נס על נפשו מפני איזבל.

"וַיַּעֲנֶ֣ה אֵלִיָּ֗הוּ וַיְדַבֵּר֮ אֶל־שַׂ֣ר הַחֲמִשִּׁים֒ וְאִם־אִ֤ישׁ אֱלֹהִים֙ אָ֔נִי תֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְתֹאכַ֥ל אֹתְךָ֖ וְאֶת־חֲמִשֶּׁ֑יךָ וַתֵּ֤רֶד אֵשׁ֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַתֹּ֥אכַל אֹת֖וֹ וְאֶת־חֲמִשָּֽׁיו"׃ - מלכים ב, פרק א

"וַתִּשְׁלַ֤ח אִיזֶ֙בֶל֙ מַלְאָ֔ךְ אֶל־אֵלִיָּ֖הוּ לֵאמֹ֑ר כֹּֽה־יַעֲשׂ֤וּן אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יֽוֹסִפ֔וּן כִּֽי־כָעֵ֤ת מָחָר֙ אָשִׂ֣ים אֶֽת־נַפְשְׁךָ֔ כְּנֶ֖פֶשׁ אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ וַיַּ֗רְא וַיָּ֙קׇם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־נַפְשׁ֔וֹ" - מלכים א, פרק יט.

כמובן שאין בכלל מה להשוות בין נסי הנביאים לסגולות של אדמו"רים, אך קל וחומר בריבוע - יש כאן.

גם הדוגלים בסגולות מבינים שאין הבטחה שהן תעבודנה, וגם כשעובדות - השפעתן מוגבלת ומצומצמת מאד. אבל למה לנו לדבר על סגולות, הרי ברור (לי לפחות) שתפילות יש להן פעולה חזקה הרבה יותר מאשר סגולות, וגם התפילות הכי עמוקות ונשגבות אין לגביהן שום וודאות שתישאנה פירות כפי שהמתפלל קיווה.

בקיצור, ה"הוכחה האמפירית שלך על דרך השלילה" לא פחות ממגוחכת, לא הוכחה ולא אמפירית, אך שלילה של הנחת מוצא שיש לך הבנה כלשהי בנדון - בהחלט יש כאן.

יאללה, שאדמו"רים והבאבות יגזרו על שופטי בג"ץ להפסיק את המרדף אחרי החרדים. כל כך פשוט, לא?

היא הנותנת: בתנ"ך הניסים היו גלויים, עוצמתיים, ובמשורה, ואילו בחומש הסגולה היחידה היא נחש הנחושת. החל מתקופת הגמרא התחיל מעין פס ייצור של ניסים וסגולות.

לחשוב שצדיק גוזר והקב"ה מקיים זה איזהו חוק פיזיקלי, שפשוט עובד כך, זו הבנה שגויה מאד שהופכת את יחס העובד והנעבד ביהדות למעין עבודה זרה. ה' ירחם. לא לזאת היתה כוונת חז"ל.

תיארת מקרים שבהם אדם עשה מעשה (סגולות עם מקור מאוחר מאוד-אם בכלל יש לזה מקור- לא מצוות של ממש) ומיד מה שהוא רצה קורה בדיוק ברגע הנכון, מקסימום עם טיפה שינוי. ממש כספומט ברור שלוחצים על כפתור, ומיד הקב"ה עובד אצלך ונותן לך תוצאה ברורה.

מעבר לכך שזה ממש לא מציאותי, זה גם לא נכון מבחינה רעיונית.

וגם כן חולקת על כך שזוגיות זו איזו סגולה רוחנית שנופלת על מי שצדיק, ולא קשר אנושי שדורש עבודה והשתדלות מעשית, שיש לו ערך רוחני בשמיים. יש המון אנשים לא צדיקים בלי מידות ובלי כלום שנשואים. זה הכל שאלה האם מצאת מישהו שמוכן לקחת אותך ואתה מוכן לקחת אותו. כמובן שמידות טובות וכו מעלות את הסיכוי ומשפרות את איכות הקשר. אבל בתכלס, שני טיפוסים בעייתים בכל הבחינות, כל הם מחליטים שמתאים להם ביחד, יכולים לקיים חיי נשואים ארוכים יציבים. אין לזה קשר לסגולות.

אני לא מבין איך הסקת את שהסקת מתוך דבריי, אך נניח לכך.

כאמור, אני רחוק מלחבב סגולות, וחושב שגם לקיים מצוות של ממש מתוך גישה של 'כספומט' כפי שתיארת, זה בעייתי מאד, וסגולות לא שונות מזה.

בעיניי, סגולות לגיטימיות הן כאלה שעומדות ב3 תנאים, (הגיוני שיש עוד תנאים שטרם חשבתי עליהם):

• שהן נכנסות תחת קטגוריה רחבה של 'מעשים טובים', כגון עניינים שיש בהם חיבוב מצווה או כיו"ב.

• שהאדם יעשה זאת שלא מתוך מחשבה בעייתית שיש באפשרותו 'להפעיל' את הקב"ה בסגולה שהוא עושה.

• שהעיסוק בסגולה או באכזבה כשהיא לא פועלת כפי הרצוי לא גורם לזלזול או פקפוק ביסודות האמונה, ולא מביאים את האדם להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.

אני חושב שקיימת גישה לפיה הסגולות פועלות לפי חוקי טבע רוחניים, ולכן גם שימוש בסגולות בתור דבר מנותק לחלוטין מעבודת ה' הוא דבר לגיטימי, כי זו כמו השתדלות טבעית, פשוט במישור המטא-פיזי. ייתכן שיש גם מחכמי ישראל שנקטו כך, אינני בטוח. בין כך ובין כך - אני מסתייג מאד מגישה זו. וסבור שיש בכך חשש 'דרכי האמורי'.

ראשית, התורה מבטיחה עושר, אושר וביטחון לעם ישראל כולו בתור קולקטיב, בתמורה לקיום מצוות קולקטיבי. השכר האישי שמור לעולם הבא. מאז ומעולם לא היו חסרים צדיקים שרע להם, ולא רק צדיקים.

שנית, אנחנו חיים בתקופה של היעדר הנבואה ושל העלם והסתר. אמפירית, זוג של הומואים הייטקיסטים אוכלי שרצים יהיה עשיר ומאושר הרבה מאברך משי, אשתו הגננת ושבעת ילדיו.

ככה יש רוחניקים, א-רוחניקים, ואנטי-רוחניקים. התגובה הפבלובית נגד כל אמירה רוחנית היא לא א-רוחניקית אלא אנטי-רוחניקית. נוקשות שאינה רציונלית אלא רציונליסטית. שלילה מראש מבלי לבדוק או לאפשר בדיקה.

לפני עלייתם של מדעי המוח זילזלו בכל מיני טכניקות מנטליות כפסיכוחוגיה בגרוש או פסאודו-מדע, והיום "פסיכולוגיה חיובית" למשל מתגלה כדבר מאוד ממשי, למרות שבשמיעה ראשונה זה נשמע כמו הבלים ניו-אייג'יים.

אתה מתגנדר במשפט "מתאם אינו סיבתיות" אבל אתה מתכוון לומר "אין שום סיכוי בעולם שיצליחו לגלות בכלל איזו סיבתיות". אמר בליבו ולא הוציא בשפתיו.

שואף לאפס, לא מחזקים אף אחד, רק גורמים לאנשים לפקפק בסיפורים אמתיים ופחות גרנדיוזיים על השגחת ה'.

לפני שבוע חבר קרוב שלי התארס, הבחור הכי מבוגר בישיבה כמעט. שאלתי אותו במה הוא תולה שפתאום השידוך הצליח?

הוא אמר שארוסתו הלכה 40 יום לכותל. ביום ה-41 הם נפגשו, ובפגישה השביעית הם סגרו.

אנחנו יהודים מאמינים. כפי המצוות והעברות - כך יהיה לנו טוב או רע בחיים (גם אם יש דיליי בעונש או בשכר). מי שלא מאמין בזה, חסר לו יסוד עצום בעבודת ה'. זה העיקר ה-11 ביג' עיקרים.

כנראה אתם חושבים שמועיל לשידוך זה להתקשר לעוד שדכנים ואתרים ולשפר מיומנות תקשרות. "כוחי ועוצם ידי". לא. לשידוך צריך זכויות רוחניות. ההשתדלות זה לצאת ידי חובה.

וכן, יש מצוות מסויימות שמועילות לשפע כזה או אחר ספציפי. והצדיקים מגלים זאת.

ואם זה מחליש - זו הסתכלות לא נכונה, אנחנו לא מכריחים את ה' לתת לנו כמו כספומט. צריך לבוא בענווה ולתת את המתנה הזו לה', ואם יהיה טוב בעיניו, הוא יתן לנו את מבוקשנו. ואם לא, העבודה הרוחנית שלנו תישאר לזכותנו לנצח בכל מקרה. "האומר סלע זו תהא לצדקה בשביל שיחיה בני, הרי זה צדיק גמור". (פסחים)

ומה שאמרו במסכת אבות [א ג] "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", דהיינו, באופן שהוא מתחרט על הצדקה שעשה, אם לא יקבל את השכר שהוא מצפה לו. אבל אם הוא מתכוין רק שהצדקה תועיל לו, ואם לא תועיל, גם לא יתחרט על הצדקה, הרי זה צדיק גמור. (תוספות)

מאיפה הבאת את זה? מה הקשר?

וכי יש לנו איזו שהיא הבטחה לקשר ישיר כזה?

או שהכותב מעולם לא למד אף מקור תורני שעוסק בשאלות 'צדיק ורע לו, רשע וטוב לו', שהתנ"ך, דברי חז"ל, הראושנים, והאחרונים כל כך גדושים בהם.

לא אומר שלא מאמינים ב'תועלת עבודה רוחנית לזוגיות' כלשונך. (ולמען האמת, לא רק לזוגיות, אלא לכל עניין).

חייבת לשתף. שלפני כמה שנים קראנו 3 חברות 40 יום שיר השירים על חברה, לאו דווקא אחרי חצות, כל אחת מתי שהסתדר לה, וביום ה40 היא התארסה והיינו בהלם...

ועוד דבר לפני 3 שנים החלטתי לסיים 40 יום תהילים ופרק פד כל יום למציאת דירה וביום ה40 חתמנו אצל העורך דין.. בחסדי ה'

אם X אנשים במשך Y ימים יקראו טקסט כלשהו, בין אם מדובר במזמורי תהילים, בשיר השירים או בטורים של יאיר יעקבי, למישהו מהם יקרה משהו חיובי.

זה לא סותר את זה שמי שחווה 'על בשרו', צירוף מקרים משמעותי שבעקבותיו לתחושתו קיבל את בקשתו, או לחילופין נענש, עשוי מאד לזכות לתובנות בעניין השגחה פרטית. בוודאי כשאדם גם ככה מאמין בהשגחה פרטית, והחוייה רק ממחישה לו את אותה האמונה. ומחזקת אותה בליבו, ולא רק בשכלו.

אני למשל חוויתי נסים מטורפים כשהכרתי את אשתי. ה אם אני מודע לכך שאפשר להסביר את הדברים בכל מיני אופים ולצנן בכך את ההתרגשות - בהחלט כן.

האם אני בכל זאת מתחזקת אצלי בלב תודעת האמונה בכל פעם שאני חושב על הסיפור שלי? גם כן. אין סתירה.

כמו שהידיעה שקיימת היתכנות סטטיסטית להיפגע מברק (לא פגיעה ישירה) ולשרוד עם פציעות קלות בלבד לא תאפיל על התפעלותו של השורד (המאמין) מה'נס' שקרה לו.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

א. אם מרגישה שיש לי השפעה עליו - אני אנסה לשכנע.

ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו

ג. כן

ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי

ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי

לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן

כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

השמטתי מכאן את ההרחבה בעיון, כי עולות לי מחשבות לפרסם את זה במקום אחר.

אם יעניין מישהו/י, תשלחו בקשה באישי ואשתף בשמחה.

השורה התחתונה-

אם אני לומדת ממכלול הסיפור שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב