לפי השנתון הוא אמור לעלות או להישאר?

אם צריך להישאר (כלומר אם נולד אחרי ה- 1 בינואר) ואת רוצה להקפיץ אותו - הייתי חושבת פעמיים.

רשמית - את צריכה אבחון של פסיכולוג התפתחותי או חינוכי (אני לא סגורה על החינוכי, אולי קליני?) - פרטי כמובן. זה מה שאמרו לנו, עשינו את כל הפרוצדורה, הילדה הייתה בשלה לחלוטין לגן (עכשו רוצים להקפיץ אותה לא') וגילינו בדיעבד שבמחלקת חינוך אפילו לא פתחו את האבחון. סתם שלחו אותנו ומרחו אותנו.

אז הייתי בודקת מראש מה המדיניות במקום שבו את גרה. עם מחלקת חינוך. אני יודעת שיש מקומות שבהם עדיין ילדי חורף כאלו יכולים להיות או פה או פה. לרוב זה יותר קשוח. 

שנתוני רישום

רישום תלמידים יעשה עפ"י השנתונים שנקבעו ע"י משרד החינוך. תלמידי שנתון 2014  אינם זכאים לרישום! לא ניתן לבצע רישום גם אם מדובר בפער של יום אחד! רישום לא יעשה במהלך שנת הלימודים לתלמידים שאינם זכאים לרישום.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות משרד החינוך מאפשר בחינת  בקשות חריגות לרישום תלמידי שנתון 2014 בתנאים הבאים:

• אושר הליך שיבוץ חריגי גיל (מדי שנה מתקיים דיון ומתקבלת החלטה באם לאפשר שיבוץ חריגי גיל בכפוף לאילוצים).
• יוגשו לבדיקה בקשות לשיבוץ תלמידים שתאריך הלידה שלהם עד 15.1.2014. לא יאושרו תלמידים קטנים יותר.
• הורים יתחייבו בתשלום שכר לימוד כ-900 ₪ לחודש ללא צהרון (עדכון תשלום יימסר בעת השיבוץ).
• בקשות יוגשו עד תאריך 30.5.2016, בקשות שיוגשו מאוחר יותר לא ידונו.
• ההורים יתבקשו למלא מסמכים והתחייבות לתשלום. כמו כן, יתבקשו למלא הצהרה בנוגע להתפתחות הילד (גמילה מטיטולים/ מוצץ/ בקבוק וכדומה).
• שיבוץ יעשה על בסיס מקום פנוי, בגן בו משובצות שתי סייעות, ילד חריג גיל יחיד בכיתת גן והמלצת הוועדה.  

ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן חובה (גילאי 5): 1 בינואר 2011 עד 31 בדצמבר 2011
ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן טרום חובה (גילאי 4): 1 בינואר 2012 עד 31 בדצמבר 2012
 ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן טרום טרום חובה(גילאי 3): 1 בינואר 2013 עד 31 בדצמבר 2013​

תבררי במקום שאת גרה מה הנהלים כי יכול להיות שזה משתנה מעיר לעיר.

אני הבנתי ממנהל בחינוך החרדי שנהלי הרישום שם יותר קלים, זאת אומרת גם שם את צריכה את כל האישורים המקצועיים וכו' אבל ברגע שיש לך הוא מקבל אותך לגן בהחלטה שלו וזה פחות בכל הוועדות והכללים הנוקשים שהעתקתי למעלה .  לכן אם יש לכם אופציה כזאת באזור שווה לברר גם  "במוכר שאינו רשמי". כמובן שהכל תלוי גם בעומס של  הרישום לגן ועד כמה המנהל בא לקראתכם ורוצה אתכם אצלו.

בגן של ביתי יש ילדה שעלתה מהמעון חודשיים לפני גיל שלוש. עוד לא גמולה סופית, עוד ישנה צהריים בגן שהוא עד 14:00.

והיא פשוט התינוקת של הגן.

הילדים מתייחסים אליה כמו בייבי ולא כמו חברה.

מציקים לה מאהבה חונקת.

וב11:00 היא נרדמת בפינה.

וגם הגננות לא עוזרות מידי לגמילה.

וזה ממש עצבן אותן בתחילת שנה כל הקטע וחבל להתחיל ברגל שמאל. לעשות רק אם הילד מוכן לחלוטין מבחינה שכלית, גופנית ומנטלית.

יש גם מקרים אחרים, יכול להיות שמדובר על ילדה מפותחת וחכמה במיוחד, שקטנה ביום יומים מהתאריך שקובע לעלות לגן... מה ההבדל בינה לבין ילד אחר שגדול בשבוע אבל מבחינה התפתחותית יותר קטן? 

בכל מקרה מה שחשוב זה לשקול בצורה ישרה ועניינית את טובתו של הילד, בין אם להעלות ובין אם להשאיר עוד שנה. הבעיה שהרבה פעמיים להורים יש נגיעה בדבר, ומזה צריך להיזהר... 

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....