לפי השנתון הוא אמור לעלות או להישאר?

אם צריך להישאר (כלומר אם נולד אחרי ה- 1 בינואר) ואת רוצה להקפיץ אותו - הייתי חושבת פעמיים.

רשמית - את צריכה אבחון של פסיכולוג התפתחותי או חינוכי (אני לא סגורה על החינוכי, אולי קליני?) - פרטי כמובן. זה מה שאמרו לנו, עשינו את כל הפרוצדורה, הילדה הייתה בשלה לחלוטין לגן (עכשו רוצים להקפיץ אותה לא') וגילינו בדיעבד שבמחלקת חינוך אפילו לא פתחו את האבחון. סתם שלחו אותנו ומרחו אותנו.

אז הייתי בודקת מראש מה המדיניות במקום שבו את גרה. עם מחלקת חינוך. אני יודעת שיש מקומות שבהם עדיין ילדי חורף כאלו יכולים להיות או פה או פה. לרוב זה יותר קשוח. 

שנתוני רישום

רישום תלמידים יעשה עפ"י השנתונים שנקבעו ע"י משרד החינוך. תלמידי שנתון 2014  אינם זכאים לרישום! לא ניתן לבצע רישום גם אם מדובר בפער של יום אחד! רישום לא יעשה במהלך שנת הלימודים לתלמידים שאינם זכאים לרישום.

יחד עם זאת, בשנתיים האחרונות משרד החינוך מאפשר בחינת  בקשות חריגות לרישום תלמידי שנתון 2014 בתנאים הבאים:

• אושר הליך שיבוץ חריגי גיל (מדי שנה מתקיים דיון ומתקבלת החלטה באם לאפשר שיבוץ חריגי גיל בכפוף לאילוצים).
• יוגשו לבדיקה בקשות לשיבוץ תלמידים שתאריך הלידה שלהם עד 15.1.2014. לא יאושרו תלמידים קטנים יותר.
• הורים יתחייבו בתשלום שכר לימוד כ-900 ₪ לחודש ללא צהרון (עדכון תשלום יימסר בעת השיבוץ).
• בקשות יוגשו עד תאריך 30.5.2016, בקשות שיוגשו מאוחר יותר לא ידונו.
• ההורים יתבקשו למלא מסמכים והתחייבות לתשלום. כמו כן, יתבקשו למלא הצהרה בנוגע להתפתחות הילד (גמילה מטיטולים/ מוצץ/ בקבוק וכדומה).
• שיבוץ יעשה על בסיס מקום פנוי, בגן בו משובצות שתי סייעות, ילד חריג גיל יחיד בכיתת גן והמלצת הוועדה.  

ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן חובה (גילאי 5): 1 בינואר 2011 עד 31 בדצמבר 2011
ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן טרום חובה (גילאי 4): 1 בינואר 2012 עד 31 בדצמבר 2012
 ילידי השנתון המיועדים לרישום לגן טרום טרום חובה(גילאי 3): 1 בינואר 2013 עד 31 בדצמבר 2013​

תבררי במקום שאת גרה מה הנהלים כי יכול להיות שזה משתנה מעיר לעיר.

אני הבנתי ממנהל בחינוך החרדי שנהלי הרישום שם יותר קלים, זאת אומרת גם שם את צריכה את כל האישורים המקצועיים וכו' אבל ברגע שיש לך הוא מקבל אותך לגן בהחלטה שלו וזה פחות בכל הוועדות והכללים הנוקשים שהעתקתי למעלה .  לכן אם יש לכם אופציה כזאת באזור שווה לברר גם  "במוכר שאינו רשמי". כמובן שהכל תלוי גם בעומס של  הרישום לגן ועד כמה המנהל בא לקראתכם ורוצה אתכם אצלו.

בגן של ביתי יש ילדה שעלתה מהמעון חודשיים לפני גיל שלוש. עוד לא גמולה סופית, עוד ישנה צהריים בגן שהוא עד 14:00.

והיא פשוט התינוקת של הגן.

הילדים מתייחסים אליה כמו בייבי ולא כמו חברה.

מציקים לה מאהבה חונקת.

וב11:00 היא נרדמת בפינה.

וגם הגננות לא עוזרות מידי לגמילה.

וזה ממש עצבן אותן בתחילת שנה כל הקטע וחבל להתחיל ברגל שמאל. לעשות רק אם הילד מוכן לחלוטין מבחינה שכלית, גופנית ומנטלית.

יש גם מקרים אחרים, יכול להיות שמדובר על ילדה מפותחת וחכמה במיוחד, שקטנה ביום יומים מהתאריך שקובע לעלות לגן... מה ההבדל בינה לבין ילד אחר שגדול בשבוע אבל מבחינה התפתחותית יותר קטן? 

בכל מקרה מה שחשוב זה לשקול בצורה ישרה ועניינית את טובתו של הילד, בין אם להעלות ובין אם להשאיר עוד שנה. הבעיה שהרבה פעמיים להורים יש נגיעה בדבר, ומזה צריך להיזהר... 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...