ברור שצחקת כי אין באמת קשר ישיר שכן התעשייה הזאת מיועדת בעיקר לייצוא ובכלל השימוש בו אסור בארץ ללא מרשם בניגוד להרבה מדינות אחרות.

אבל בכל זאת:

אין ספק שרמת האושר הגבוהה פה לא נובעת מנתוני רווחה ואיכות חיים אובייקטיביים גבוהים, להיפך - העוני פה גבוהה, יוקר המחייה מכביד כמעט על כולם והמצב הביטחוני גם לא מוסיף רוגע ואושר.

אז מסתבר שיש משהו בדבריך והציבור בארץ כנראה פשוט מסומם ממשהו כך שהוא מרגיש בהיי אפילו שהוא שוכב בשלולית של בוץ וקיא כשגופו מלא שברים ומכות סגלגלות.

השאלה היא מה הוא אותו הסם המופלא? לדעתי הוא אידיאולוגיה, רוחניות וערבות הדדית, שלמרות שיש הרבה מקום לשיפור גם בתחומים האלה - נמצאות פה ברמות גבוהות לאין שיעור ממקומות אחרים, גם אם נוחים יותר בעולם.

אלא אם כן אתה מתכוון לקשקוש של ביטוח לאומי לפיו מי שמרוויח מתחת לרבע מהחציון הוא עני גם אם יש לו אוכל, אוטו וסמארטפון.

אין עוני אמיתי כמעט במדינת ישראל. יש קנאה בעשירים ובזה צריך לטפל חינוכית יחד עם הורדת יוקר המחיה כדי שעניים יחסיים יחיו טוב יותר.

(ובעיקר צריך לנפץ את המונופולים על ידי יבוא מתחרה)

של אנשים עניים שלא יכולים לפרנס את עצמם (ביטוח לאומי זה בעיה קשה שמעודדת רמאים, מה שמכונה מלכודת רווחה).

יש בהלכה הגדרה של עוני וצריך לעמוד בה. זה שאנשים נהיו עשירים זה לא אומר שיש סיבה שאחרים יוגדרו עניים.

"הלוואות" זה בעיה קשה. לפי ההלכה אסור ללוות בריבית בשביל צריכה ומה שקורה היום לא קשור להלכה בשום צורה. גם ריבית הוצל"פ למי של"ע הסתבך זה דבר בעייתי מבחינה הלכתית.

מי שאין לו כסף לתחבורה או לתרופות - צריך לבדוק למה. אם הוא שקוע בחובות אז צריך להתמודד עם זה בצורה מקצועית, ואם הוא לא עובד (אפילו אברך) - בעיה שלו. שילך לעבוד.

מהצד השני צריך לתקוף את יוקר המחיה דרך יבוא בזול ושבירת המונופולים והרגולציה הישראלית שתאפשר לעניים לחיות טוב יותר (ירידת שכ"ד, ירידת עלויות האוכל וכו').

אתה מתייחס לפתרון, אני כתבתי על המצב העכשווי.

נכון שבלקיחת הלוואות יש בעיה הלכתית והיא גם מעמיקה את היקף החובות האישיים (וכנ"ל במישור הלאומי) כמו שכתבה @+mp8, אבל כל זה נכון אחרי שהבנאדם כבר נכנס למצב של מצוקה והוא נצרך להלוואה [נכון שתרבות הצריכה גורמת להרבה אנשים לפרוץ את הגבולות הכלכליים שלהם ולהתדרדר לחובות וגירעונות אבל סוף-כל-סוף המצוקה קיימת]. היקף לקיחת ההלוואות מעידה על המצב הכללי במשק.

אתה צודק שזה שהמצב האישי של חלק גדול מהציבור שאין להם יכולת כלכלית והמצב הלאומי של יוקר המחיה מצריכים שינוי וטיפול יסודי - זה רק אומר שהמצב העכשווי הוא של דוחק כלכלי בעיקר ברמת המיקרו.

לגבי הצד ההלכתי כבר התייחסתי (אני תמהה שההגדרה של "מי שיש לו מזון שתי סעודות" עוד רלוונטית בעיניך). זה שיש עשירים שמרוויחים פי 100 ויותר מהאחרים לא אמור להשפיע על מדד העוני אבל רמת החיים הבסיסית המודרנית כן אמורה לבוא בחשבון (תחבורה, הנעלה, חשמל, תרופות, תכשירי ניקוי, תקשורת בסיסית ועוד הרבה דברים שלא היו קיימים פעם).

שורה תחתונה - דוחק כלכלי קיים כאן ברמות גבוהות (נתעלם כרגע מההגדרה של המוסג 'עוני') ובכל זאת רמת האושר גבוהה.

רמת החיים פה זינקה בשנים האחרונות בצורה שלא נתפסת לפעמים גם בדברים שירד המחיר שלהם (למשל: ירידת מחירי התשתית הסלולרית לא לוותה בחיסכון גדול יותר אלא בשדרוג מהיר יותר של מכשירים).

קשה מאוד להגדיר עניים במדינה הזו. יש הרבה בעיות אחרות כאובות שניתנות לטיפול אבל לא בטוח שעוני אמיתי זה אחת מהן.

תסתובב קצת בשכונות מצוקה ולא נראה לי שתחזור על המשפט הזה.

לגבי השאר - רמת החיים עולה תמיד, השאלה למי. הפערים החברתיים גדלו והרבה משקי בית ירדו ברמת החיים שלהם ובטח במצב הכלכלי (לגבי מחירי הסלולר - בוודאי שהמחיר ירד, פעם היו משלמים מאות שקלים על חשבון הסלולר. חוץ מזה שהתקדמות הטכנולוגיה זה לא הנושא אלא האפשרות הכלכלית להינות ממנה ומשאר המוצרים והשירותים הקיימים).

לגבי העוני - דשנו בנושא ונראה לי שעיקר המחלוקת היא בהגדרה. אבל עם המציאות שרוב משקי הבית לא גומרים את החודש אי אפשר להתווכח, לזה התכוונתי בהודעה הראשונה.

תסתכל על המכוניות בחניה ותגיד לי אם יש מצוקה אמיתית לרוב המוחלט שגר שם, או לא.

ניחוש: לרובם יהיה רכב חדש יותר מזה שנסעתי בו בשלוש השנים האחרונות.

מהיכרות קרובה עם כמה שכונות כאלה (ואחת צמודה למקום מגורי) - בקושי יש שם רכבים ואלו שכן הם באמת סתם פחי זבל ממונעים. 

משה - תאם איתי בהזדמנות סיור מחוץ לבועה (יעשה לך טוב, תרגיש עשיר פתאום). 

תעלה לכאן ונראה...

לא על העניים.

ויש מקרים ממש מסמרי שיער על מגורים בבתים שלא ראויים למגורי אדם ותת תזונה של ילדים.

הדיבור שלך הוא מאוד נעים כי הוא מוריד מאיתנו את כל האחריות לדאוג לחלשים.

רוב המסכנים שאת מדברת עליהם זקוקים בעיקר למנהל חשבונות, הרבה לפני שהם זקוקים לתרומות כספיות.

דוגמא למשל שהטריפה אותי: זקנים שמגיעים לשוק מחנה-יהודה ללקט שאריות בסוף היום.

לכאורה עוני קשה.

מעשית - בהנחה שהם לא צריכים לעבוד, צריך פשוט למצוא להם מקום עם שכירות זולה, ולמכור את הבית שלהם במרכז ירושלים במליון וחצי עד שני מליון שקל.

הסכום הזה יספיק להם למחיה באיכות סבירה עד סוף חייהם ואולי אפילו לבית אבות בינוני.

יש הרבה דוגמאות כאלה.

אגב הקו הזה לא מתמחר את עליוות המחיה בעולם החרדי (והערבי) שזולות משמעותית מאלו שמקובלות בעולם החילוני.

אותה במבה עולה פחות בכפר כנא ובבני ברק מאשר ברמת גן או בחיפה, ויש לה שם חיקויים זולים עוד יותר.

תנסה להכיר קצת משפחות במצוקה ותראה שזה לא כמו שאתה מתאר.

כמובן שיש הרבה אנשים שיכולים לצאת מהמצוקה, וגם כאלה רמאים, אבל יש גם הרבה שאין מה לעשות.

לפחות לא במצב הקיים.

תמיד יהיו אביונים בארץ, ומעבר לנסיונות החשובים לעזור להם ולתת להם חכה, יש לנו אחריות כחברה לדאוג לפרנסתם, כצדקה ולא רק כהלוואה.

זה עולם אחר לגמרי.

אורות ישראל ו, ז

ארץ אשר עיני ה' אלוקיף בה מראשית שנה עד אחרית שנה

מי שמפנים את זה מאושר..

מצד שני צריכת דברים שממכרים ומדכאים פועלים בדיוק ההפך

בשביל זה הצבענו לעלה ירוק

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '