בעקבות השרשור (אני לא מצליח לשים קישור) "שאלה שעלתה לנו בישיבה" והדיון שהיה לי שם האם סמארטפון זה "בית בושת" או לא.
לא יכולתי שלא להיזכר איך בכיתה ז' כשהמחנך קרא לנו את השו"ע והזוהר על שז"ל איך זה שבר אותי.
ואיך בכיתה ט פתחתי ספר של המואר"ש ומאז לא למדתי דברים שלו מרוב הפחדות שהיו שם.
הגזמות לא עושים טוב לשום דבר.
חברה של ההורים שלי עובדת כפסיכאטרית במגזר החרדי.
היא אמרה לנו שאם היא תכתוב ספר היא תקרא לו בציטוט אמיתי ממטופלת שלה נערה חרדית "ד"ר ******* איך אני מספרת לאמא שלי שאני על סמים שוכבת עם חבר שלי ולא לובשת גרביים" כי מבחינתה כל שלושת הדברים האלה חמורים באותה מידה. זה מה שהגזמות לא ראויות גורמות.
זה לא טוב לשום דבר. אז תרגיעו.

