וגם שם, למרות שאין הפרדה רשמית, כשאת שם בשבת, משתדלים לשים אותך רק עם שומרות שבת...

לכן, בלידה שילדתי בשבת, הייתי מראש רק עם יהודיות ואיתן נשארתי.

בלידה שילדתי בחמישי, הייתי החדר עם ערביה מוסלמית וערביה נוצריה. הנוצריה היתה ממש חמודה, דברנו, והיא עזרה לבעלי להחזיק את התינוק (זו היתה לידה ראשונה שלי...) ושמעתי את הסיפור שלה, דווקא היה לי נחמד לפגוש משהי כזו בצורה לא רשמית.

את שתי הלידות האחרות ילדתי בירושלים והייתי בחדר עם חרדיות, ובכל המחלקה רק עם יהודיות, יש בזה משהו יותר נחמד, והאוירה בשבת יותר שבתית (בכל הלידות הייתי בשבת בבית חולים, אני אוהבת סופ"ש..) אבל אני חושבת שיש גם משהו מוסיף בלפגוש אנשים אחרים ותרבויות אחרות, אני נהנית מזה... (יאשמאלנית שכמוני.. סתם...)

שמו אותי בלידה האחרונה שהייתה ממש מזמן, עם 2 ערביות בחדר ביום האחרון ובגלל זה בכלל לא הייתי בחדר.

פשוט חיכיתי שבעלי יבוא, חצי יום בחדר הנקה.

הם נוראיים, באים עם כל החמולה עושים רעש ובלאגן. וחוץ מזה אין מה לעשות הם האוייב. אני לא מכירה אותם, איך אפשר לדעת שלא אחד מהם ישלוף סכין פתאום?

אבל הדבר המפחיד יותר זה אחים וסניטרים ערבים. יש להם גישה בלתי מוגבלת, וכבר היו סיפורים על כאלה שאחרי העבודה הלכו לזרוק אבנים ולהתפרע. ושלא נדבר על העובדים שמתחילים עם אחיות ובנות שירות יהודיות שזו בעיה קשה בבתי החולים בירושלים.

היה לי ניתוח גרידה לפני כמה זמן וממש לפני ההרדמה אני קולטת שאני לבד עם סניטרים ואח ערבים בחדר ניתוח, הרגשתי נורא, בסוף נכנס המרדים עולה מרוסיה, קצת נרגעתי אבל לא ממש. איך הם מעמידים חולים במצב כזה?

שהמדינה מעודדת אותם ללמוד את המקצועות האלה ועושה "אפליה מתקנת" - מתחשבת בזה שהם ערבים ומנמיכה את רף תנאי הקבלה.

ואז יהודים צריכים לנדוד לחו"ל כדי לרכוש את המקצוע...

יש שם ערבים בהחלט!

מבינה מאד את הפחד .

אבל האחזות בפחד יכולה לטשטש את המשמעות האמיתית.

לא ערבים הורגים אותנו ,זה רק החטא.

ללדת ילדים זה רצון ה'.

אנו בנים אהובים וה' אוהב אותנו והוא דואג לנו ושומר עלינו ויכול להציל אותנו מכל דבר.

 אם נאמין בזה ננשוך עלינו את חסדו.

ואני גם מסכימה עם זה שהם מעצבנים ודוחים ומרעישים.

שיפסיקו לבלבל את השכל נגד הפרדות, הם שוברים כל חוק.

ולא בטוחה שהיולדת שלהם נח לה.. 

בכלל לא שואלים לדעתה אם להביא את כל חמולתם או לא..

שלא יסקלו אותי אז לא אומר את דעתי שיותר מוחצת מזו..

אבל לא ניתן להכריח אנשים להיות אלו עם אלו..כל כך חשוב להכיר תרבויות?!

אני מעדיפה להשקיע בלהכיר את המגוון הרחב של אחינו בני ישראל

ולכן האידאולוגיה היא לא מה שחשוב כאן, אלא תחושת היולדת.

ונראה לי שגם לערביות וגם ליהודיות הרבה יותר נעים להיות בחדר עם יולדת כמוהן.

הספיק לי להיות בפגייה עם ערבים-מחבלים. זוועה.

אבל כזו אני, לא שונאת ערבים, גם לא מפחדת מהנורמלים שבהם. 

אני לא "מתה" עליהם, אבל גם בשנה האחרונה, כשהיינו ברובע הנוצרי בסיור בסוכות, וחילקנו שוקולד לילדים, ראיתי ילד ערבי שהסתכל עלינו - אז ברור שחילקתי לו. ילד הוא ילד, ויולדת היא יולדת. לא כולם מחבלים ולא כולם שונאים. 

ויש משהו במפגש הלא אמצעי הזה, דווקא במקרים שהם משותפים לכל נשות העולם, כמו לידה, שיכול לשבור לא מעט סטיגמות. נגיד הנוצריה שהייתי איתה, התחתנה עם מוסלמי, וספרה לי על ההבדלים ביניהם ועל השוק התרבותי אליו היא נכנסה. גם הכריחו אותה לעשות קשירת חצוצרות אחרי קיסרי רביעי וזה היה לה מאוד קשה, היו דברים מעניינים במפגש איתה. 

זה נכון שבבתי החולים בירושלים זה יותר מסובך, כי הסיכוי שתפגשי יולדת ערבייה לא סמפטית, ששונאת אותך באופן מובנה, הוא יותר גבוה, אבל אם נמשיך בהפרדה הזו בכל מקום, השנאה רק תתגבר ותתגבר. ובמדינה הזו חיים גם ערבים. ואני בטוחה שההפרדה המובנית הזו גורמת לרבות מהן לתחושת אפלייה, שאין מה לעשות, היא קיימת במדינה שלנו כלפי הערבים, גם הישראלים, כולם יכולים להודות בזה, גם אם אין לנו פתרונות להציע, כי יש לנו קשיים לבטוח בהם.

ועבדו איתי בעבודה שני ערבים, אחד מוסלמי ואחד נוצרי. לא עבדתי צמוד איתם, אבל בהחלט אמרתי שלום וגם נעזרתי בהם או הם נעזרו בי כשצריך, וגם למנקים הערבים אצלנו אני תמיד משתדלת להתייחס בכבוד, להגיד שלום ולא להסתכל עליהם כשקופים. זה נכון שלא אשאיר חפצים יקרי ערך לידם, יש יותר חשד, אבל לא ברמה שאני רואה אותם ומסתכלת עליהם ישר כאויבים.

לא אהבתי את הראיון אם אשתו של בצלאל בלשון המעטה. והיא הייתה צריכה להבין שאם היא מדברת עם רפי רשף זה יהיה תקשורתי. הוא גם לא צריך להתלונן על כך שמערבים את אישתו - הרי הוא עירב אותה קודם, והיה צריך להתייעץ איתה לפני שמצייץ בשמה.

מצד שני, אני גם לא מתנחלת. אומנם גרתי בהתנחלות כמה שנים טובות, אבל לא חויתי טראומות שגורמות לי להסתכל על כל הערבים כאויבים. 

זהו, עד כאן, אולי אני צריכה לעבור לפורום חדשות ואקטואליה וששם יסקלו אותי...

משום מה יש לי הרגשה כזאת שבציבור הדתי יש יותר שנאה וניכור לגויים לא רק לערבים כאילו ברור שאם הם גויים אפשר להגיד עליהם דברים נוראיים (נתקלתי בזה גם פה בפורום) לעומת זאת בציבור החילוני זה ממש לא מקובל ומתייחסים בכבוד לכולם בלי הבדלי גזע (גם חילוניים ימניים) מעניין אם זאת תופעה שנוצרת בגלל כל האיסורים וההרחקות מהגויים שהתורה דורשת מאיתנו. כי אם כן אז זה מרגיש לי שהמטרה של המצוות האלו מתפספסת

חוץ מלאחים הדוסים שלהם..

ובקשר לחילוניים ימניים- לא מסכימה איתך. ממה שאני מכירה זה לא המצב. גם לא מסכימה עם הגישה של ניכור לגויים- המציאות היא שרוב הגויים הם נגדנו ולכן אין שום סיבה להתרפסות מולם. מי שאיתנו אנחנו אוהבים ומכבדים, עם כי שומרים על עצמנו ולא מתערבבים.

חילונית לא שמעתי מעולם ביטויים כמו ששמעתי מפי דתיים. לא חושבת שלכבד כל אדם (כל עוד הוא אישית לא פגע בך או הביעה דעות נגדך) זה נקרה להתרפס.

וגרה במקום חילוני. אולי זה תלוי איזור.

אני גם בעד לכבד כל אדם שמכבד אותי אבל אני לא יודעת אם אפשר להגיד את זה כלפי האוכלוסיה הערבית (לפחות באזור ירושלים) ולכן יותר משאכבד אותם אחשוש מהם (אני לא יודעת איך את יכולה להתעלם ממה שקורה ברחובות). ולכן לכבד אותם בעיני זה התרפסות מוחלטת.

ושוב סטיגמות...

ושוב, אם הייתי עוברת טראומה באופן אישי, כמו הכותבת מעלי, הגיוני שהיה משפיע. אני גם לא אומרת שאין חששות. אבל להגיד שגם להם טובה ההפרדה הזו? תשאלו אותן. לפחות לערביות הישראליות שכן מנסות להשתלב בחברה הישראלית, ויש כאלה לא מעט, בעיקר בערים מעורבות, תחושת האפליה הזו וזה שמחליטים בשבילך עם מי תהיי בחדר כי יש עליך תוית ערבייה, יכול להיות מאוד פוגעני.

לא שיש לי פתרונות, אבל מבינה את הצד שלהם (ותמיד אני  שמחה שלא נולדתי ערבייה, כמובן שבאופן כללי שנולדתי יהודיה, אבל להיות ערביה, כמעט בכל מקום בעולם, וגם בישראל מהרבה סיבות, זה ממש לא סמפטי...)

את יודעת שיש כל כך הרבה איסורים על קרבה לגויים.

ערביה לא אומר שום דבר רע ואני אכבד אותה כאדם. מכאן ועד לדאוג ולאפשר להם קרבה ושוויון.. זה היפך ההלכה והתורה! מה זה אפליה?!זה הארץ שלנו והתורה היא זאת ש"הפלתה" אותם. סומכת על הקב"ה שהוא יודע מה הוא מצווה

אוהבים את האחים הדוסים שלהם....

וזה לא מעניין אותי אם ההפרדה טובה להם או לא, החיים עומדים מעל הכל גם אם יש חשש שערבייה טובה תיפגע מזה כל עוד זה המצב ברחוב.

שמרוב שנותנים להם להשתלב, יש לצערינו הרבה מבנות עמ"י בציבור החילוני שמשתלבות סופית ומתחתנות עם ערבים. ערבים שנראים מאוד מאוד נחמדים, בול מה שאת מתארת. ומה קורה אח"כ את יודעת?

הם נשארים נחמדים ומעניקים ומפנקים כמו שהם היו לפני או שהם הופכים לחיות אדם, כולאים את הנשים שלהם ומתעללים בהם?

מציעה לך לקרוא את הספר "שבויות" של אורה חצרוני שמספר על כמה מקרים כאלה (ביניהם על אחד מהנחמדים האלה שהתחתן עם יהודיה (התעלל בה כמובן), וזה לא מנע ממנו לצאת לחגיגות כשהיה מחבל מתאבד מהכפר שלהם בהתלהבות רבה), ואולי גם ללכת לשמוע על מקרים ועל כמות המקרים האלה במקומות שמטפלים בהם (לא זוכרת את שם הארגון, יש ארגון מאוד מוכר לזה), אולי זה ישנה את הגישה שלך.

אולי יש ערבים טובים, מה שבטוח שלא כל מי שנראה כזה הוא באמת כזה....

ועוד מקרה אם את צריכה עוד חיזוק בנושא:

מחבלת שנסתה לדקור חיילים ובערך שבוע לפני אירחה בכבוד רב יהודי (חילוני כמובן) בכפר הערבי שלה,

אני בטוחה שהיא היתה נראת לו מאוד נחמדה, ושהנה ההוכחה שלא כל הערבים הם רעים,

אז הנה ההוכחה שאולי לא כולם אבל כמעט כולם ואתה לא יכול לדעת...

טאגב, גם הערבים שחלק פה עובדות איתם והם מאוד נחמדים - לכי תדעי אם אין איזה בחורה יהודיה שעוברת התעללות מאותם ערבים "נחמדים", כי ככה בדיוק הם נראים כלפי חוץ...!

1) התוצאות של מה שקורה כש"נותנים להם להשתלב"

2) הדעה שלי לגבי "ערבים טובים ונחמדים..."

אף אחד לא היה נזעק ונרעש..

ובטח שלא היו מקימים ועדת חקירה עם על מנהלי הבתי חולים כמו עכשיו...

לא תמיד כמובן, אבל לעיתים קרובות יש אטימות בענין הזה.

כשהיינו מאושפזים עם תינוקת בשבת בשניידר לפני כמה שנים היתה משפחה דתייה שביקשה לעבור חדר לפני שבת כדי לא להיות בשבת עם משפחה ערביה. ובשם ההומניות והשוויון הצוות לא הסכים בשום פנים ואופן ונהיה שם בלגן רציני.

מותר וצריך לכבד כל אדם באשר הוא.

לא צריך לתת להם לגיטימציה לגור בארצינו (מכיוון שיש  הלכות מאוד ברורות מהו גר תושב)

וזה לא סותר את העובדה שכיולדת לא הייתי רוצה להיות איתם.

העצוב מאוד לדעתי זה העובדה שאצל הלא דתיים קל יותר לכבד גויים מאשר חרדים.

שיש מצוות מאוד מסוימות לגבי גויים למשל לא לתת להם לגור בארץ שיש להם סיבות מאוד חשובות אבל התוצאה היא שדתיים מפתחים שנאה כלפי הגויים. 

בוודאי שיש הרבה דברים שאין לקבל מהחילוניים למשל יחס לדתיים ולדת ממש לא באתי לפאר חילוניים רק רציתי להראות שבנקודה הספציפית הזאת יש לי הרגשה שהדת היא זאת שיוצאת יחס כזה מנוכר לגויים.

אלא מתוך קבלת עול שזו התורה שאלוקים נתןלנו והיא הומנית ומכבדת יותר מכל ססמא קיימת.

כשמתחילים להכניס לתורה ולמצוות כל מיני מקובלויות ו'לא נעים' וכו' מתקבלת תורה 'מנוכרת' (מילה שלילית) לגויים.

יש תורה, היא הורתה בדיוק איך להתייחס לגויים, וזה היחס האידיאלי שמגיע להם לפי בורא העולם כולו.

שזה להיפרד מהם ולא ליצור התבוללות מפה ועד לשנוא אותם יש מרחק גדול. להפך אנחנו אמורים להיות אור לגויים ולהעלות את העולם כולו איתנו לא לאחל לכול הגויים מוות.

ב. אני חושבת שבמצב הנוכחי שבו הם 'משולבים' בתוכינו הדרך היחידה להוציא אותם היא לשנוא אותם.

ג. מדרישת הפרדה אחרי לידה לבין לאחל מוות הפער עצום.

אין לי שום בעיה שיחיו (ויתרה מכך, כתוב שכשיבוא משיח כל הגויים יהיו עבדים לעם ישראל.. אז יש מצב שאני מעדיפה שיחיו) אבל מכאן ועד לאפשר להם גישה לבנות ישראל ולחיים של הרבה מאחינו הדרך ארוכה.

אם הם היו רחוקים ושונאים אותנו (הלכה פסוקה שעשיו שונא ליעקב) לא היה לנו בעיה.. כשהם מצויים בכל פינה ושונאים אותנו.. יש גזירה שווה

פשוט זאת הרגשה כללית שלי שהרגשתי מדתיים.

לראש הממשלה ולשר הביטחון שילמדו קצת אמת פשוטה...

בנו. גם דעתך לא לתת להם טיפול רפואי היא נכונה להלכה .שולחן ערוך יורה דעה סימן רס"ח.  מותר לטפל בהם תמורת תשלום או משום איבה .

בעיקרון אני גם חושבת שצריך להתנהג בכבוד ואני גם חושבת שזה המפתח לכך שנוכל לחיות כאן יחד.

אבל

אי אפשר להתעלם מזה שיש הבדלי תרבויות. וזה בכלל לא קשור לגזענות.

התרבות הערבית חמה יותר- לטוב ולרע.

וזה אומר שבדר"כ כשאישה תלד כל החמולה תבוא לבקר בבית חולים. והשיחה לא תישאר בדציבלים נמוכים. 

ואני חוזרת ואומרת שזה לא קשור לגזענות- זאת התרבות. וכמובן שיש בה גם דברים טובים

אבל שניה אחרי שאני יולדת, זה לא מתאים לי..

האמת? יצא לי כבר כמה וכמה פעמים לפגוש את התרבות הזאת בפארקים, בקמפינג שיצא והתמקמו לידינו.. וגם שם זה לא התאים לי השיחות הקולניות והחמולה

על אחת כמה וכמה כשאני אחרי לידה וצריכה את השקט של לפני הסערה (החזרה הביתה..)

אני לא רוצה בכלל להתייחס לעניין החשש שיש עם הערבים.

דבר אחד מאוד פשוט וברור, אישה שלא רוצה שהחדר שלה יראה כמו תחנה מרכזית עםמליון אנשים צריכה לקבל מענה לכך, בתי החולים צריכים לאפשר לכל אישה חדר עם שבו מגבילים כניסה של בני משפחה. לחדר לא נכנסים יותר משלושה אנשים בזמן נתון. (בעל וזוג הורים). לדעתי זה דבר מאוד לגיטימי שאישה רוצה לנוח אחרי הלידה ומי שרוצה להביא שלושים מבקרים שיעשה את זה בחדר שאין הגבלת אורחים או בספות בכניסה למחלקות.

ומסכימה בהחלט. הבעיה היא שיש גם בתי חולים שאין במחלקה מקום חיצוני לשבת, ואת זה צריך לשנות ולשנות את כל הנהלים.

הייתי בלילה הראשון בחדר עם 2 ערביות שלא הפסיקו לדבר ביניהן בקול או לדבר בטלפון. לא הצלחתי לישון בכלל

באותו זמן היה עומס במחלקה, אבל למחרת התפנה מקום בחדר אחר (עם רוסיה נוצרית) והאחיות מיד העבירו אותי לשם. 

הם גם הגיעו עם כל החמולה ולקחו את הכסאות למבקרים מכל החדרים האחרים, וכשלא הרשו להם הם צעקו וקיללו...

עם יהודיות. אחת!

אז למה דווקא אנחנו הגזענים?

(במחשבה שנייה, עם כל הרעש והחאפלות שלהם, אולי באמת יש ערביות כאלה )

ואם זה לא ברור - אני בעד ההפרדה. עוד סיבה ללמה ילדתי איפה שילדתי.

חברה שלי ילדה ילד בהיר, תכול עניים ויפיפה. האחות התבלבלה והביאה את ילדה ליולדת בדווית. היולדת עמדה להניק אותו. לאחר מכן מסרה את התינוק הבדואי לחברתי. חברתי עלתה על הטעות במהירות וממש לפני שהיולדת הבדואית הניקה אותו היא לקחה אותו מידיה. נשאלת השאלה למה היולדת לא דיווחה על הטעות? אני חושבת שהתשובה מצמררת.

באותו בית חולים לא חסרים מקרים שנגנבים פלאפונים וארנקים ע"י המבקרים הרבים.

אחותי היתה מאושפזת עם תינוק. היא היתה מותשת מהלידה. אני הגעתי לבית חולים להיות עם אחותי והתינוק כדי

כי אחותי היתה מודאגת מכך שתרדם ויגנבו לה את התינוק. יש לציין שאחותי עובדת סוציאלית באיזור . היא מכירה את אוכלוסיית הבדואים והיא ממש לא ימנית. אז גם אם זה הזוי שיגנבו ילד, אמא אחרי לידה לא צריכה לדאוג ולהיות בפחד ואימה מהנורא מכל.

אני רוצה לראות מה יגידו יפי הנפש אם מחלקות היולדות שלהם יהיו מוצפים בנשים ערביות ופמליות של משפחותיהם (זה לא בעיה שאחד מהם יהיה מחבל ויקח את סכין האוכל של היולדת.).

מה הבעיה, זה לא מעליב אותן או משהו....

שהן יהיו עם חברות שלהן ואני אהיה עם בנות יהודיות

להיפך, צריך להדגיש את הפערים בין ישראל לעמים,

"אם היהודי לא עושה קידוש - הגוי עושה הבדלה"-

עצוב לראות את זה במוחש, איך הערבים עושים את ההבדלה בגלל שאנחנו לא מספיק דואגים לה אלא מנסים "לגשר על הפערים"

יצאתי לכמה דקות וחזרתי והפלאפון נעלם, באותו זמן המנקה היתה בחדר (לא יהודיה..) אולי זה לא היא, אלא שכנתי החסידית אמא ל- 10. אולי?

היא ראתה אותה על האצבע שלה ודרשה חזרה. (המנקה המציאה שהיא מצאה את זה בשירותים או משהו...)

 סליחה על ההשוואה (אולי זה ישמע גזעני אבל זה ממש לא נובע מזה)

אבל הלידה האחרונה הייתי בחדר של שלוש כשאני באמצע. בצד אחד היתה ערביה ובצד השניה חרדיה.

שתיהן היו עם כל המשפחה כל הזמן ואני הייתי לבד.

המשפחה של החרדיה לא חסכה בביקורים וברעש לא פחות משל הערביה.

אני בעד הפרדה בין רעש לשקט. מי שרוצה שקט יהיו לה חדרים שקטים ומי שכל החמולה באה תהיה בחדרים רועשים.

וכן, אצל חרדיות זה לא פחות מערביות לפעמים.

אני כבר אחרי 4 לידות בבתי חולים שונים ושמתי לב ממש לעניין, אצל דתיות לאומיות וחילוניות יש הרבה פחות ביקורים ורעש מאשר אצל ערביות וחרדיות.

וגם הרבה יותר התחשבות אם מבקשים מהם שקט, ויותר הצמדות לשעות הביקור.

צריך להחליט על שעות ביקור סבירות ושיהיה מקומות לשבת עם המבקרים לא בחדר, אבל בתוך המחלקה כדי שיהיה אפשר להיות עם התינוק. 

משהו כמו חדר מבקרים.

ובסוף לצערי התבדתי שלא.

אז נכון, את גזענית, ולא רק כלפי ערבים אלא כלפי כל מי שלא חושב כמוך (אני "מתה" על המושג "ערב רב")

והלוואי שיבוא המשיח היום ויפתור בן רגע את כל בעיותינו, אבל בינתיים, אנחנו צריכים לחשוב מה לעשות ואיך לנהוג ולא לחכות שהוא יפתור את כל בעיותינו (נכון, לגרש מכאן מליון וחצי ערבים ישראלים זה מאוד הגיוני. גם לא לתת להם זכויות בסיסיות זה הגיוני ואנושי)

נכון, אנחנו כועסים על הערבים, פוחדים מהם, לא בוטחים בהם, וסטטיסטית יש בזה משהו נכון.

מצד שני, והצד הזה חשוב. אנחנו השולטים במדינה. אנחנו כבר לא עם נרדף ומסכן, אלא אנחנו השולטים, אנחנו במצב הרבה יותר טוב מהם, מכל הבחינות. ובתור שלטון, אנחנו צריכים לדאוג לכל האזרחים כאן שיקבלו זכויות בסיסיות. זאת אומרת, זכות להשכלה, לפרנסה בכבוד, זכויות סוציאליות בסיסיות כמו רפואה. וגם לחנך אותם לדרך אחרת.

והפחד הזה, והחינוך לשנאה, לא מובילים לשום מקום. אני לא חושבת שצריך לחנך לשנאה כדי שלא יהיו נישואי תערובת. אני כן חושבת שצריך לחזק את הזהות היהודית שלנו, את תפקידנו בעולם, כאור לגויים, כתיקון עולם. מי שזהותו היהודית חזקה, לא חושב להתחתן עם גוי מכל סוג שהוא.

ונכון, יש הלכות בסיסיות כמו לא לאכול פת עכום, אבל אין הלכה לא להיות איתם באותו חדר, או לא לדבר איתם, או לא לנהוג בהם בדרך ארץ.

ונכון, שכל נטיה למרד ולטרור צריך למגר ביד נוקשה. ובמיוחד את כל אלה הפחדנים שבמקום לעשות טרור בעצמם, שולחים נערים ונערות משולהבים שבאים לדקור "על קידוש אללה". ילדה בת 14 שדוקרת, היא קורבן לא פחות לדעתי, של כל המציאות אליה חונכה, אין לה מספיק דעת וישרות כדי לחשוב בעצמה. של עצם זה שהם מחונכים שיש אפשרות להם למדינה כאן וחושבים שהטרור משתלם ושהם מוסרים את נפשם על משהו שיש לו סיכוי. גם כל עבירה על החוק צריך למגר ביד נוקשה, לא לפחד להכנס לכפרים ולהשליט שלטון חוק ולא לפחד לומר להם שיותר משלושה אנשים לא מבקרים יחד בחדר, אם יחליטו להוציא חוק כזה מבורך...

אבל אנחנו חייבים להראות להם את הצד השני. אני חושבת שמחובתנו לחנך את עצמנו, לא לשנאה. שמי שרוצה להתקרב ולהשתלב במדינה, ולקבל עליו את חוקיה, שידע שיש לו מקום. שידע שבנו אין שנאה מובנת לכל ערבי באשר הוא ערבי. תוך הבחנה ברורה בין גויים ליהודים, זה לא סותר. שהם יבינו שבאמת הכי משתלם להם, מכל הבחינות, להפסיק את הרצון למדינה עצמאית, כי אם יתחילו לקבל על עצמם את החוקים שלנו, החיים שלהם יהיו טובים פי כמה וכמה.

וכאן אני מזכירה שוב עובד שעבד בחברה איתי, הגיע מכפר בגליל. שמעתי מחברה (אולי היא מזהה אותי כאן..) שבתור נער, הוא נעצר על פעילות טרור. הוא גדל, למד, עשה דוקטורט. עבד בחברה שהבעלים שלה הוא דתי לאומי וציוני נלהב. היום, מה שבעיקר מעניין אותו - זה להתפתח מבחינה מקצועית וכמובן שלדאוג כלכלית לאשתו וילדיו. הוא התבגר וגילה את האפשרויות שמדינת ישראל מאפשרת לו. ואם הוא רוצה הוא יכול עם הידע שלו להכין פצצות ולפעול למען הטרור, אבל הוא ממש לא שם... לשם אנחנו צריכים לשאוף (ואני גם בעד לעודד אותם לתרום לחברה בשירות לאומי, ובכלל, לתרום ולא רק לקחת) 

וזה לא סותר את זה שאני שוללת כל זכות לאומית שלהם  על חבלי הארץ שלנו.

וצריכים לשלוט יותר בחוכמה, ביד חזקה איפה שצריך, ולתת אפשרויות איפה שצריך, צריך ללמוד לשלוט כמו שצריך .

ותאמיני לי שהם לא מקבלים יותר ממך, תסתכלי במה עובדות הנשים אצלן, איזה אפשריות תעסוקה יש להן? ומה, אין אצלן נשים מוכשרות? (גם הגברים, אבל אצל הנשים יותר בולט). את חושבת שהן נהנות ומבחירה עובדות בתור מנקות?

ואני גם לא הייתי רוצה את כל החמולה ליד המיטה שלי, אבל לזה יכולים להיות פתרונות אחרים.

וגם אפשר להעתר לבקשות היולדות אם זה רצונן, כמו בקשות אחרות אם אפשר, אבל להגדיר דברים כאלה בצורה גורפת - אי אפשר לטעון שזו לא אפליה. צריך להיות כנים.

ולא כולם מנקות, אני עובדת בהייטק בחברה מאוד מוכרת ולצערי יש פה כמה כמה ערביות... עם רעלות...

ולפני שאכפת לך מהם אז את מוזמנת לדאוג לתעסוקה ריווחית לאחיותייך היהודיות קודם...

לא את אישית.. אלא השלטון היהודי פה במדינה. הממשלה... לפני שדואגים לאחרים צריך לדאוג לעצמינו ולקרובים אלינו...

חבל שהמוסר שלנו לפעמים פשוט עוקר מהמח את האמת הפשוטה!

סליחה שזה יצא לי קצת נוקב.. הנושא הזה יותר מידי מסעיר...

ממה שהם מעוללין לאחינו היהודים.

אם חלילה וחס אח שלך היה נפגע בפיגוע היית עדיין מדברת ככה?

אז תדעי, שאחים שלך נפגעים מהערבים הנחמדים האלה כמעט כל יום לצערנו, גם מכאלה שנראים  מאוד מאוד נחמדים ועובדים עם יהודים (בתגובה אחרת לי בשרשור הזה נתתי דוגמא לזה)...

ואם כבר אז כן -  אם היה אפשר הייתי מאוד בעד לסלק את כולם מפה, יש להם מספיק מדינות מוסלמיות לחיות בהם את חייהם. למה הם לא הולכים לשם? כי שמה הם לא יקבלו את התנאים הטובים שיש להם בארץ...

אז הם לא יכירו טובה אלא יבצעו פיגועים, מובן?

וזה עם שקיבל את ה"ברכה" "על חרבך תחיה",

אז אין מידי מה לפנטז על חיי שלום ורעות,

עוד לא התנערתם מהאשליה הזאת אחרי כמעט 70 שנות סבל מהם במדינת ישראל????

והנה משהו שקיבלתי על זה, הוא קצת מוגזם, הדגש הוא על הקצת... וזה מה שעצוב.:

ממסקנות הביניים של תחקיר צה״ל:

1.החלה חלוקת אקדחי מים לחיילים הקרביים.
2.המים יהיו בין 20 ל-30 מעלות למניעת הצטננות המחבלים.
3.כל יריית מים תלווה בחובש צמוד עם מגבת.
4.החיילים יתודרכו במשחק ותנועה מול מצלמות.
" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" />" data-goomoji="1f602" goomoji="1f602" src="https://mail.google.com/mail/e/1f602" /> 

הוראות בטיחויות חדשות לאזרח ולחיל בישראל לשנת 2016

חייל ואזרח יקר, אם בא אליך ערבי עם סכין זה עדין לא אומר שהוא בא על מנת להרוג, תן לו צ'אנס, אל תראה פנים של פחד כי הוא עלול להעלב ממך.
אם אתה רואה שהוא מתקרב אליך במהירות בתנועות חדות עם הסכין לעבריך, תבקש ממנו יפה להוריד את הסכין
אם זה לא עזר והוא כבר תקע בך את הסכין בבטן אל תצעק זה עלול להבהיל אותו ולגרום לו לעשות מעשה לא רצוני
אם הוא בא לדקור אותך בשנית, תפנה לאחד מסניפי המשטרה הקרובים אליך
אם אינך יכול להתפנות לאחד מסניפנו או להתקשר ואתה ממש גוסס ועומד למות ויש ברשותך נשק כל שהוא תכוון את האקדח לכיוון התושב הערבי ותבקש ממנו יפה להשליך את כלי החיתוך לארץ
אם הוא לא מקשיב ומתקרב אליך במטרה ליטול ממך את האקדח תיתן 5 יריות באויר במרחק סביר שודאי לא יפגע או יבהיל אותו
אם בכל זאת הוא מתקרב ואתה ברגעיך הספורים ואין כל ברירה והוא עלול לקחת ממך את הנשק תירה יריה חלקה לכף רגלו השמאלית 
במידה והצלחת למנוע ממנו להתקרב אליך אסור לך לירות שוב ואתה חייב להזמין לו סיוע רפואי
הסיוע הרפואי מתחייב ראשית כל לטפל בתושב הערבי ואם ישאר זמן יטפלו גם בך
התושב הערבי יקבל חדר מפואר באחד מבתי הסוהר המפוארים בישראל ויצא תוך כמה שנים בודדות בעיסקת חילופים עם 3 תוארים במחשבים כדי שיוכל אחר כך לעזור לחבריו בשטחים לפרוץ למערכות צה"ל ולעזור לאחיו עם זעם הכיבוש.
אתה בנתיים תשתקם באחד מבתי החולים וכולנו נשכח ממך חוץ ממשפחתך הכאובה, וכמובן אל תבנה על פיצועים אחרי הכל פצע את התושב המועדף על הממשלה בכף רגלו ופגעת בביטחון האזרח הכבוש והמסכן שבסה"כ רצה להגן על ארצו מפני אנשים כמוך שבאו לכאן נגד רצונו!

בתקוה להבנה
משרד הביטחון

זה שאנחנו העם השולט לא קובע מה אנחנו צריכים לדאוג בשבילם. יש תורה! יש דבר ה', הלכה שמורה לנו איך לנהוג! ולא כל מיני חוקים הומניים שרק יוצרים צרות.

הגיעה לבית חולים שלהם (לא סורוקה) יולדת בדואית "מתקדמת" מאיזור באר שבע, בשיחה איתה היא נשאלה למה בעצם היא הגיעה אליהם ולא לבית חולים הקרוב שלה, התשובה היתה שיש שם יותר מידי בדואים.

יש להם הרגלים שונים ואולי חוסר הרגלים. רעש, ביקורים של ילדים וכל אחד שרוצה בכל שעה שהיא

שזה תלוי מי את. אני אישית מעדיפה שיהיה שקט כי אני צריכה את הפרטיות והשקט והעיכול עם הצוציקון החדש(בכלל אני לא משתגעת על הרבה מאוד מבקרים מחוץ למשפחה קרובה), אז אם השותפה בחדר היא סבירה פחות משנה לי שהיא ערביה. באותו מטבע, אני מעדיפה מישהי שומרת שבת כי זה פשוט הרבה יותר מתאים ונוח לי להיות עם מישהי שלא תדבר בטלפון או תראה טלויזיה בשבת. 

באופן עקרוני אני לחלוטין מבינה את הפחדים ואת הצורך בהפרדה, ומצד שני אדם הוא אדם ויולדת היא יולדת. אני ירושלמית, ואחד הדברים הכי מוזרים בעיני הוא בדואליות בקיום שלנו: מצד אחד פוחדים ושונאים, ומצד שני חיים לגמרי ביוחד- נפגשים בסופר, עובדים ביחד ועוד ועוד, וברמה הבינאישית זה יכול להיות נהדר. עבדתי במקום עם הרבה מאוד ערבים והיה ערב גיבוש של העבודה, והלכנו לבאולינג. שיחקנו והיה נהדר וכיף ואז הסתבר שהם למדו לשחק כ"כ טוב מזריקת אבנים. אומר לך את זה אדם שאותך אישית הוא מאוד מחבב, ולא ברור לי מה הרגע המבחין שעושה אותו מאדם בעל דעות לרוצח. מצד שני, אפשר להגיד בדיוק אותו דבר על כל דבר שונה, למשל מגדר. אני מעדיפה להיות עם יולדת ערביה בחדר לבד מאשר גבר שאני לא מכירה. למה? כי יש בשפע גברים שתוקפים נשים, כי אני בעמדת נחיתות וכי זה מפחיד אותי אם אני לא מכירה אותו ואני מברכת על דיני ייחוד כי זה נותן לי תחושה של ביטחון, כמה שזה יכול להיות מעצבן. ויש בשפע מקרים של רופאים ואחיות שמנצלים את המעמד והכוח שלהם.  לכל אחת יודעת מה רמת הפחדים/נוחות/הנורמליות שהיא יכולה להתמודד איתו ולפי זה צריך ללכת. 

אני גם לחלוטין מודעת לבעיתיות בצוות הערבי, כי באמת מי אומר שהם לא יקומו עליך פתאום, אבל בלידה שלי היתה רופאה ערביה מ-ד-ה-י-מ-ה, לעומת רופא יהודי והמילדות והאחיות היהודיות שהיו נוראיות והתעללו בי נפשית ופיזית. הרופאה האוייבת הצילה אותי מידי בני העם שלי. אם הייתי יכולה ללידה הבאה הייתי לוקחת רק אותה, מבחינתי בלי אחות, מילדת או מישהו אחר בחדר. למה? כי היא התייחסה אלי בכבוד, בחמלה וטיפלה בי. עד כדי כך שקניתי לה מתנה כשעזבתי את בית החולים. זה היה ברמה כזאת שהיא באה באידל פיטר, החג הכי מקודש למוסלמים כשהיתה בחופש לבדוק אם אני בסדר. 

אני באמת חושבת שזה נהיה משהו נורא אישי כמו כל דבר אחר ומדיניות של הפרדה שקטה או הפרדה על פי בקשה היא לגיטימית וטובה כי צריך להתחשב ביולדת. יש כאלה שיהנו מחאפלה (מכל עם) ויש כאלה שלא יאהבו את זה. יש כאלה שיפחדו ויש כאלה שזה לא יפריע להן. לסיכום- אישי לגמרי.

בו הרבה ערביות (למשל בבאר שבע יש מלא ערבים וגם בצפת ידוע לי הרבה(אבל שם (צפת) יש יותר דרוזים)

או אשקלון עם אריתראים וכו'.

דבר שני ברור שאני נגד מכמה סיבות:

- העוינות שלי להם וכן להיפך.

- היגיינה, סניטריה.

- פחד מדברים מפחידים העלולים לקרות בגללם.

- ומכל הסיבות שבעולם הרבה יותר כיף לשהות בין יהודיות כמוני!!

ולא עם גויים ועוד איומים כאלה ימ"ש

לגבי רופא אח ערבי אני ממש מפחדת מה את יודעת אם הוא לא בכוונה מכאיב משנה רמות של מינון ח"ו

או כל דבר אחר שלא מעלים על הדעת... ימ"ש. כמו שלא מעסיקים עובדים ערבים במקומות עבודה אחר כך גם כאן ואני לא רוצה לכתוב מה המחשבות הפרועות שלי מדמינות מה יהיה יום אחד.... ח"ו

צריך אם אפשר לבקש להחליף אח או רופא- ערביים או להתיעץ עם עוד חוות דעת (למשל במשמרת הבאה!!)כדי לדעת אם לא קרה כאן אסון!!

בלידה האחרונה היתה לי מיילדת ערביה מקסימה. שהקב"ה יתן לה רק טוב. הצילה לי את הלידה וגם את חווית הלידה.

הלידה קצת הסתבכה לי, והרופא (היהודי) התנהג מגעיל בלשון המעטה

למזלי בנוסף לאחות הערביה והורפא היהודי היה גם רופא בכיר ערבי. והוא היה מקסים גם

עד כדי כך שבאיזשהו שלב היהודי נכנס לחדר והתחלתי לצעוק על בעלי שאני רוצה את הערבי

אני מאמינה שרוב הערבים הם בסדר. 

נכון שיש אחוז קטן שרוצה לרצוח ולהרוג- ובאחוז הזה צריך לטפל בכל הכח

אבל אי אפשר להכליל בצורה כ"כ גסה

בעלי המקצוע הערבים ממה שיצא לי להרגיש הם מקצועיים מאוד. והרבה פעמים ניחנים בלב טוב ורחב.

בנוגע לחדר היולדות- לדעתי השיקולים הם באמת מתוך שיקולי מנטליות.

ואני לא אתפלא אם גם נוטים יותר לשים בנות דתיות עם דתיות וחילוניות עם חילוניות. אז גם זאת אפליה? 

פשוט יותר נוח. והזמן של שניה אחרי הלידה לא נראה לי אידיאלי ללהתחיל לגשר בין תרבויות..

זה ממש לעבור על "לא תחונם"

• האם מותר לחולה לשבח טיפול שקיבל מרופא או אחות או בית חולים של נכרים - בספר נשמת אברהם[9] הביא מדברי הגרש"ז אויערבך והגרא"י ולדינברג [בשו"ת ציץ אליעזר] שהתירו, יעו"ש בנימוקיהם.

• לשבח חכמת הנכרי [בתחום המדע והרפואה] - בשו"ת תשובות והנהגות [7] כתב שלא מצינו במפורש איסור לשבח נכרי בחכמתו, וכפי שמצינו שהרמב"ם שיבח את אריסטו בחכמתו. ולכן כתב שאין כל איסור "לשבח מנהיגי המדינה על חכמתם" [וסיים: "אמנם למעשה נאה ויאה לאחר שמשבח עכו"ם שהוא חכם גדול להוסיף "לא כגדולים שלנו"].

מסכימה?

ואם אתה רוצה אני יכולה להמשיך להתכתב איתך על זה בפרטי.

הייתי עושה את זה אבל אין לי מושג מי אתה.

עם ערביה זכותה לקבל זאת. הם לא ידידנו משכבר הימים הם אויבנו, ומי שלא אז זה מן הסתם בסביבה שחיים בה ביחד ובשלום ערבים ויהודים ואין בעיה. בנוסף יולדת מבקשת שקט וזקוקה למנוחה ובציבור הערבי באים בעשרות וחוגגים, אולי זה הזמן ללמד אותם הלכות מנוחה והתחשבות ביולדות שלהם ואז זה עוד נקודת זכות.

ושוב ערבים הם אויבנו כעת ולא נעים לישון עם אויב באותו החדר וזכות כל חולה להרגיש בטוח ולא מאויים. במיוחד היום שהם רוצחים בכל פינה. שיישאו בתוצאות ונמאס לי לשמוע את התייפיפות השמאל כמה זה לא רגשי והומני, ריבונו של עולם עד כמה להתרפס???

חופשי בעיר או כפר ערבי.

עובדה שעל דברים שיהודי יישב בכלא לערבי לא יעשו כלום.

ובכלל אני לא מבינה למה גברים שמאלנים צריכים לקבוע עם מי להיות בחדר אחרי לידה. שיילדו בעצמם ואז יהיו בחדר עם משפחה ערבית יומיים.

אני מכירה כמה נשים שהיו עם ערביות בחדר אחרי לידה. והכל היה בסדר... עד שהיגיעה משפחה לביקור.

ובכללי יש לי מכרה שיצאה במשך שלוש שנים עם הרבה ערבים. אז כולם היו או עם תיק פלילי או היו קשורים לטרור או מישהו ממשפחה שלהם או מחברים היו כאלה.

יש לי קרובי משפחה שעבדו במטבחים בבתי מלון ובמאפיות ובמפעלים עם ערבים. אז רובם לא אוהבים יהודים ומשתדלים גם לירוק באוכל שהם מגישים. ואין להם שום בעיה להגיד שהם שונאים יהודים אם עובד יהודי מעצבן אותם.

אם אני אראה ערבי במצוקה אני כמובן אזמין לו עזרה אבל בכללי אין לי שום רגש חיובי כלפיהם.

הלידה השניה שלי היתה בניתוח, והייתי מאוד מאוד כאובה, בלשון המעטה.  בעלי קיבל רשות מיוחדת מהאחות להישאר ולעזור לי עם משהו, למרות ששעת הביקור הסתיימה.  השומר, הערבי( ! ! ! ), שחלק מתפקידו הוגדר כעובר בין החדרים ומוודא שאין אורחים שנשארו, אמר לבעלי ללכת.

בעלי פנה לאחות והאחות אמרה לשומר שבעלי יעזוב עוד מעט, ושהיא הרשתה לו להישאר, ולכן הוא יישאר.

והשומר עזב את המחלקה.

כשבעלי, וחמי, שהיה איתו, יצאו משערי בית החולים, השומר חיכה להם עם סכין ביד.  כבודו של השומר הערבי נרמס מהעובדה שאשה (האחות) אמרה לו מה לעשות, והוא היה חייב לעשות כמצוותה.

ב"ה שהערבי לא דקר אלא רק איים ("עשה פוזות").  מבית החולים בעלי וחמי ניגשו למגרש הרובסים והגישו תלונה במשטרה.  תוך זמן קצר המשטרה באה ועצרה את השומר, ומאז, ב"משגב לדך" שמרו רק שומרים יהודים.

אגב, בעלי לא סיפר לי את הסיפור, את הגרסה הראשונה, שבגלל בעלי המשטרה באה ועצרה את השומר, שמעתי למחרת מאחת האחיות...

והסיפור הזה קרה לפני יותר מעשרים וחמש שנים.

רק אם בתי החולים יפסידו בכסף בגלל זה (מדובר בעשרות אלפים על כל יולדת) אז הם יהיו קשובים לרצונות של היולדות.

כל בית חולים מנסה למשוך אליו יולדות, והם יבינו שזה לא משתלם.

עושים לנו טובה שמוכנים שיהיה לנו נעים ושקט אחרי לידה...

לא יודעת על המולה תקשורתית,

אבל כעקרון, את חושבת שזה אפשרי מעשית? גם אם כולנו יחד נרצה את זה ונחתום על כך מיליון פטיציות?..

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.