"למה הילד בכה?" היא שאלה.
"היה לו חלום רע", הוא אמר. "הוא אמר שדמויות שחורות מפחידות עם ידיים ארוכות יצאו מהארון וניסו לחנוק אותו".
"ואיך הרגעת אותו?" שאלה.
"הדלקתי את האור והראיתי לו שאין בארון שום דבר מפחיד", הוא אמר. "רק בגדים".

"אני הולכת מתוך שינה, דוקטור", היא אמרה. "כל לילה אני מתעוררת ומוצאת את עצמי עומדת במסדרון המוביל לחדר הילדים. כל לילה קרוב יותר לחדר".
"אין סיבה לדאגה", אמר הרופא. "זו תופעה נפוצה. הרבה אנשים הולכים מתוך שינה".
"לא עם סכין ביד" אמרה.

הדמויות המבעיתות התקדמו לעברו. הוא עצם את עיניו, אחז בחוזקה בטבעת וקרא: "אני רוצה שכל השדים והמפלצות ייעלמו!"
שקט השתרר. 
הוא פקח את עיניו בזהירות.
החדר היה ריק.
הוא נשם לרווחה.
ואז שמע קול מן האוויר: "נו, זה גרם לך להרגיש טוב יותר?"

בס"ד

את ממש טובה בזה!

זה משה רט מתוך הדף בפייסוש שקרוי בעיברית סיפורי אימה קצרצרים

בס"ד

היא שליחה ממש טובה

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.