שמחה זה מילוי פנימי , זה נובע מאושר פנימי, ולכן ברגע שקשה אז מתבוננים בתוכי, מה טוב בי , מה עשיתי טוב מה חשבתי טוב, איזה החלטת טובה ומועילה החלטתי, ואיזה נקודות חוזקה נגזרות מכל מה ש"החלטתי/ חשבתי/ עשיתי " ומחזירים לנו את השלווה והביטחון העצמי שלנו. 

לפעמים מה שאני צריכה כדי לשמוח ולהרגע זה שקט נפשי.זה אומר להיות לבד לשמוע שירים..

נראה שלרוב אני מנסה לחזק את עצמי. ואם זה לא הולך אז אני מנגן/שומע שירים. במצבים נוראים אני מטייל, לומד משהו (אם אני בישיבה).

הספרים שאני אוהב ללמוד, הם ספרים של הרב אבינר (מכל הסוגים), וגם כל מיני יותר ישנים (חובת התלמידים, נתיבות הישיבה וכו').

נתינה!!

כותבים. שופכים דם בין הדפים.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....