עזרה...didi18

שלשום הציעו לי נישואים אני נורא רוצה בזה והבחור הוא ממש טוב וחמוד ב"ה..

הבעיה היא שאני כרגע בשנת שירות ההתלבטות היא האם לעזוב את הגן שכ"כ פורח שאני שם או לדחות את החתונה לסוף שנה(7 חודשים)

אשמח לעצות..

לדעתי להתחתן עדיף מכל הבחינותעדיאל
כמעט.. תתחתני תלדי ותתפחי גן משלך
להתחתן עכשיו הוא בעוד שבעה חודשים? ואת עוד תוהה?סבא גפטו
ממתי מישהו אמור להחליט בשבילך? זה שהציע לך? - 'המיועד'? אבא שלך? חברי הפורום? - תחליטי את.
רק תזכרי שלהוציא אותך, יש נשמות כרגע שלא טוב להן שכל חודשיים יקבלו מורה/גננת/סייעת חדשה... .
אם הוא רוצה אותך אז הוא יצטרך להתאפק מספר חודשים. ושיתחיל להבין שגם כשנשואים - מתאפקים.
אני יודעת..didi18
גם זה צד משמעויש בעיה בגלל השמירת נגיעה וזה קשה לנו נורא
אומרים שהקשה בלחם הוא הכי טעיםסבא גפטו
אבל בעצם, למה לספר לך סיפורים? אמרו לי פעם שכל מה ש"אומרים" זה בולשיט. לא אמרו את זה לגבי כתיבה.

אז אני כותב לך; הקשה בלחם הוא הכי טעים. וצריך להשקיע באכילתו אנרגיה - מעט יותר מהאנרגיה שצריך להשקיע בבפנוכו של כיכר-הלחם.

לא אכתוב לך הרצאות ואקשר אותך למאמרים של רבנים אודות שמירת נגיעה. אני בטוח שבזה את מבינה לא פחות ממני. מעבר לכך שכשזה didi18, זה לא נוגע ל'סבא גפטו'.

אכתוב לך שלדעתי טוב יהיה אם תשארי בגן בתפקיד שאת ממלאת. ייטב לילדים וייטב לך. ולכי תדעי, אולי כך סיבבו את זה - מן השמיים, אולי השהות שם תשתלם לך.

תחכי.
ויש לבחור שכל - הוא יחכה לך.
שישקיע בעתיד שלו בינתיים. כמו שאת משקיע בהווה בשביל העתיד המשותף שלכם.
למה יש כאן דילמה ??סמדוש

בס"ד

 

תשלבי בין השניים לא?

אפשר להתחתן ולעשות שירות זה לא סותר בכלל.

בכל מקרה שמתחתנים זה לא סוף העולם ממשיכים לחיות את החיים.

בהצלחה ומזל טוב.

 

את יכולה להתחתן ולהמשיך בשירות עד סוף השנה.סוד היצירהאחרונה
אל תדחידודי25
כל מי שאמר לי שהיה אצלו הרבה זמן בין האירוסין לנישואין, טוען שהוא מצטער על זה.

הגן יסתדר בלעדייך.
חוץ מזה, אם את רוצה לחכות עד סוף השנה - מה עם כל ההכנות לחתונה? נראה לך שיהיה לך ראש לכל הדברים האחרים בגן? אני בספק.
אולי שאלת רב?יהודית פוגל
מה רב יעזור במקרה הזה?דודי25
למה רב עדיף על כל אדם עם היגיון, או כל אדם עם מעט הבנה בנושא?

דוקא אם כבר, הייתי סומך יותר על עצתה של מישהי כמוך שמתעסקת בתחום, מאשר עצתו של רב. זה לא הלכה
בד"כ לרבנים ישיש יותר ממעט הבנה בנושא.רחלקה

מה גם שיש כאן צדדים הלכתיים (דחיית חתונה- זה הלכתי, לעזוב את הגן?- גם זה הלכתי.)

 

ותמיד אפשר לבחור רב שיש לו אינטילגנציה ריגשית גבוהה.

זה וזה לא הלכתידודי25
לפי דברייך כל דבר בעולם הוא הלכתי.

רבנים אולי מבינים בהרבה דברים, אבל בתחומים שאינם קשורים ישירות לתורה, הם לא שונים מכל אחד אחר.
בדיוק בגלל זה, אפילו בגמרא כשאומר רב דעה מסוימת, שאיננה קשורה ישירות לתורה, לא בהכרח נקבל אותה, אלא אותו רב יצטרך לבסס את דבריו. הגמרא תשאל "מנין לו הדבר הזה?" ולא תקבל את זה רק בגלל שכך הוא אמר. דברים לא מבוססים לא מתקבלים סתם כך (כלשון הגמרא על מקרים דומים:  אם אמרה לי יהושע בן נון בעצמו, לא הייתי מקבל ממנו)

עד כדי כך הדבר, שגמרות המדברות על מאכלים בריאים והנהגות בריאות נדחו ע"י הרמב"ם שפשוט חשב אחרת, כיון שהדברים שהוצגו בגמרא כלל לא הלכתיים. והרמב"ם בהבנתו הרפואית חשב אחרת (אני לא ממציא, כך כותב בנו של הרמב"ם)
זה כן הלכתי.רחלקה

דחיית חתונה- ברור שזה הלכתי!! מה, לך זה לא ברור?? |מתפלא|

רב אמור להיות חכם ומבין, אחרת הוא מועל בתפקידו כרב!

 

הוא שאמרתי- צריך לבחור רב עם אינטלגנציה רגשית גבוהה.

למה זה הלכתי?דודי25
מה אכפת להלכה אם היא מתחתנת עוד שלושה חודשים או עוד שבעה חודשים?
ודאי שצריך לשמוע דעת תורה.פרת משה רבינו

ולו רק כיוון שיהודי אמור לחיות בשאיפה שכל חייו יתנהלו עפ"י התורה, ולאור העובדה שלאחרים יש קצת יותר ניסיון [קרי: רבנים ונשותיהם], הגיוני מאוד לשאול אותם.

דבר נוסף, didi אמרה שחלק מהבעיה זה קושי בשמירת נגיעה. אם ח"ו יגיעו לנפילה, אתה חושב שזה לא יצער את רבש"ע?!

לענ"ד, אין כאן אמירה מוחלטת, וודאי שבסופו של דבר ההחלטה היא שלכם כזוג.

אני מכירה מניסיון בנות שהתחתנו במקביל לש"ל - אחת בש"ל ביישוב שהם גרים בו, אחת עזבה לחלוטין את הש"ל, אחת גרה בדירת שירות כי בעלה סיים שרות צבאי קרבי - ואני מכירה גם מישהי שכבר לפני יותר משנה היה להם ברור שהם יתחתנו בעז"ה, אבל רק לקראת סוף השירות שלה, ובעז"ה הם יתחתנו השנה.

המון ב"הצלחה בכל מה שתחליטו לעשות!

דעת תורה זה מושג שדורש בירורדודי25
קודם כל, ודאי תסכימי שלא בכל נושא בעולם, יש נפקא מינה תורנית.
אם המשטרה תיגש להתיעץ עם רב כמה סכום הקנס שצריך לחייב את מי שחנה בחנייה אסורה, האם זה 100 שקלים או 120, לרב לא ממש יהיה אכפת.  "מה אתם רוצים ממני?" הוא יאמר, ובצדק.

אז אחרי שברור שיש נושאים ושאלות שלא קשורות בכלל לרבנים, צריך לבדוק אלו שאלות כן שייכות ואלו לא שייכות.

העניין הוא שבשאלות שאינן הלכתיות, אלא נוגעות ב'איך ראוי להתייחס לנושא כזה וכזה' או 'איך ראוי לנהוג במקרה כזה וכזה', אפשר למצוא סימוכין מרבנים ובעצם מהתורה, לכל מה שתרצי להגיד.
זה לא קשה במיוחד לדעת מראש מה תהיה תגובה של רב שאת מכירה, לשאלה בתחום מוסרי. את פשוט מכירה את הרב, ויודעת מה הוא יגיד לך עוד לפני ששאלת אותו.
לא רק זה - בגלל שזה כך, אנשים לפעמים נמנעים מללכת לשאול רבנים, שיגידו להם תשובות שהם לא רוצים לשמוע, ולכן הם הולכים לרבנים אחרים, או לא הולכים בכלל. (הם לא נוהגים נגד ההלכה, כי הדברים האלה הם הכלל לא הלכה)

כיון שהדיעות כ"כ רבות ומגוונות, בעצם אפשר למצוא לכל דיעה - רב שסובר את הדיעה הזו. אז ממילא, גם אם נגיד שיש דבר כזה דעת תורה, זה כבר מושג ריק מתוכן...
הרב הזה חושב שדעת תורה היא א' ורב אחר חושב שדעת תורה היא ב'. אז מה היא באמת בעת התורה? לא בטוח בכלל שיש לה דיעה בנושא, אבל הרבנים מכניסים אותה לדיון, ומנמקים את קביעתם ממנה, כי הם מאמינים שזו באמת כוונתה, וכי הם רוצים לבסס את דעתם.
אבל, זה בכלל לא אומר שלתורה יש דיעה בכל דבר. (כמו למשל, האם לדחות או להקדים חתונה)

לכל היותר אפשר לומר שטוב להתייעץ עם רבנים כי הם מנהיגי ציבור, ולכן נתקלו בהרבה דברים, ויש להם ניסיון רב. זו טענה לגיטימית. אבל זו אומר שני דברים:  א. לא חייבים להתייעץ דווקא עם רבנים, אלא אפשר להתייעץ עם כל אחד, ועדיף מישהו עם ניסיון שגם מכיר אותך.   ב. גם אם מתייעצים עם רבנים, לא חייבים לקבל מה שהם אומרים בנושאים האלה.
התנגדות!פרת משה רבינו

אני ממש לא מסכימה עם הקביעה ש"לא לכל נושא בעולם יש נפקא מינה תורנית".

נכון, בדוגמה שהבאת במציאות של היום זה לא ריאלי, אבל אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהתורה מראה לנו את הדרך בכל החיים, ובמציאות [בעז"ה בקרוב] של חיי תורה זה בכלל לא נראה תלוש שקביעת הקנס מראש תיעשה ע"י חישוב הלכתי של העונש שההלכה קובעת על סוג העבירה.

ודאי שיכול להיות מועיל להיועץ במישהו אחר, שמכיר ויש לו ניסיון, אבל זה לא סותר. בסופו של דבר מה שקובע הוא התורה.

וכאן הנקודה היחידה שאני מסכימה איתך: יש הרבה רבנים בעלי הרבה דעות שונות, ובמציאות של היום אפשר לראות דברים שכתב רב מסוים ומיד לדעת מה הוא יאמר במצב אחר, ואז לא לשאול אותו אם זה לא מה שאני מצפה לו. אבל אני חושבת שמה שמשותף לכולם הוא המחשבה שזאת ההבנה שלהם את התורה. וידוע לנו שיש שבעים פנים, ואף סברה שאינה עפ"י האמת ביסודה, מרגע שנאמרה נחשבת כתורה [וע"ע תנורו של עכנאי].

וכאן בדיוק נכנסת נקודת "עשה לך רב".

אדם לא יכול ללכת לרב נוח כל חייו. אם הוא מחליט שהוא הולך לפי רב מסוים בדבר כלשהו, הוא לא יכול להחליט שבדבר אחר שהרב זה מחמיר הוא ילך וישאל רב אחר.

לתורה יש אמירה בכל דבר, השאלה היא רק אם אתה רוצה להסתכל דרך ראיה של תורה, או ללכת עפ"י הנוחות / ההרגל. ותהיה שכבר כתבתי בתגובה הקודמת - התורה אסרה נגיעה. אז למה שלא תהיה לה אמירה במצב כזה, שיכול להוביל לעבירה???

שוב:

אני יוצאת מנקודת הנחה שהתורה היא זו שקובעת על כל החיים שלנו, כולל הפרטים הכי קטנים ושוליים, וזה חלק מגדלות התורה. הראיה של יהודי צריכה להיות ראיה של תורה. זה בדיוק ההבדל בין לשים את עצמך במרכז לבין לשים את רבש"ע במרכז.

לכן, אני ממש מתנגדת לנקודה האחרונה שהעלית. מרגע שהחלטת לשאול רב, ושהוא יהיה הרב שלך, צריך לקבל את דבריו, בכל נושא.

הפעם הגבתי באמת באריכותדודי25
אוקיי, יש לי הרבה מה לומר, ולא הכול קשור לנושא אחד:

נקודה ראשונה שהיא לא עקרונית, אבל בכל זאת...
אם יתקיים עולם שבו על כל שטות ניגשים לרב שיפסוק איך צריך לנהוג, (מה שבעינייך הוא בוודאי אידיאלי) העולם לדעתי ייחרב, ולא יצליח להתקיים בצורה מתוקנת.
למעשה מה שיקרה הוא שמנהיגי הציבור יהיו בעצם תלמידי החכמים, שהרי אף אחד לא יכול לעשות שום שטות, בלי להתייעץ ולשאול קודם את הרבנים, כך שלמעשה הרבנים יהיו ראשי הציבור.
אלא שהרבנים עסוקים בתורתם ובלימודם, ואין להם פנאי לנהל את כל השטויות הקטנות. בשביל זה יש אנשים שאינם רבנים, שזהו תפקידם - לתקן ולסדר את הדברים הפשוטים שכלל לא אמורים להיות שייכים לרבנים.
(פסחים קיב) "שבעה  דברים צווה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים וכו'"  והסביר שם רש"י שתלמידי החכמים טרודים בלימודם ולא בצרכי הציבור.

עכשיו לעיקר:
בקשר להאם לתורה יש משהו לומר על כל דבר בחיים, פעם חשבתי כמוך, שהתורה כתורת חיים שייכת לכל פרט ופרט בחיים, ותמיד יש לה מה לומר. היום אני חושב לחלוטין לא כך. אני עד כדי כך קיצוני במחשבה, שאני מעלה ספקות בעצם המונח "דעת תורה" שספק אם דבר כזה קיים, או שזו המצאה בעלמא.
אני מאד קיצוני בדיעה הזו, ואנסה להסביר עד כמה שאני מסוגל דרך הכתב - כולנו גדלנו על תורות שלמות של השקפה תורנית בנושאים שונים. למשל, בציבור דתי לאומי גדלו על השקפת עולמו של הרב קוק (או לפחות איך שמציגים אותה) ולכן מאמינים בכל מיני יסודות כמו השילוש של תורה/עם/ארץ, או כמו קדושת המדינה, או כמו שורש הנשמה הטהורה הקיימת בכל יהודי באשר הוא יהודי.
לעומת זאת, יש תורות אחרות, שלא מאמינות בכל הדברים האלו, ואף הן שייכות ליהדות.
הן תורת הציבור הדתי לאומי והן תורת ציבורים אחרים מקורם לכאורה מאותה תורה שקיבלנו מסיני, ודברי חז"ל. ולמרות שהרב קוק יגיד דבר אחד, והרב זוננפלד יגיד בדיוק ההיפך, שניהם רבנים אדירים שסוברים את מה שהם סוברים ע"פ התורה.
אלא מה? הם אומרים בדיוק הפוך זה מזה, בדברים שהם מאד יסודיים לכאורה. וזה כבר מעלה קושיות. הרי מדובר פה באמונה הבסיסית של הציבור שלנו. ממש שורשי הציבור, אז ברור שהדברים אמורים להיות חד משמעיים ונכונים מהתורה, והנה אנו רואים שבא רב גדול אחר, שבאמת ובתמים מסיק מהתורה אחרת.

העניין הוא שרבנים החולקים זה על זה, חולקים בוודאי מתוך אמונתם האמיתית שדעתם היא הדיעה הנכונה בה יש לקיים את התורה, אלא שדעתם ללא ספק הושפעה ממבנה אישיותם, מהחינוך אותו הם עצמם קיבלו, ומהחברה בה גדלו. ברור שהשקפת עולמו של הרמב"ם הייתה שונה לחלוטין לו גדל בארצות אשכנז הסגורים בפני חוכמות חיצוניות, וברור שהשקפת האשכנזים באותו דור הייתה שונה לו גדלו בספרד. אי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביב.
באים הרבנים, ובצדק גמור, מכילים בתוך הבנתם את התורה, את השקפת עולמם. אבל האם זה בהכרח מה שהתורה אומרת? לא.
זה לא אומר שהרבנים טועים. חס וחלילה. אבל זה אומר שלמעשה הדיעה לא נובעת מהתורה, אלא היא דיעה של השקפת עולם, וע"פ אותה השקפת עולם, רואים אחרת את התורה, ומסבירים אותה אחרת.

כלומר, יש נקודת מוצא לכל אדם שניגש ללמוד את התורה. את התורה לא לומדים מגיל 0, אלא לאחר שכבר הוטבעו באדם תפיסות מסוימות (עצמיות, חברתיות, מדיניות..) וכאשר מגיע האדם עם אותן תפיסות ללמוד תורה, ברור שהוא יראה את התורה דרך המשקפיים שיש לו עכשיו בעקבות אותן תפיסות. זה לא יכול להיות אחרת. הקסם שבתורה הוא שכל אחד, גם מי שמגיע מהבית עם תפיסות שונות לחלוטין משלי, ימצא בתורה את מבוקשו, ויראה כי התורה מותאמת למה שהוא מאמין בו מבחינה עקרונית (כמובן, בראיית העולם הכללית, לאו דווקא בכל פרטי המצוות).
אולי זו המשמעות האמיתית של "שבעים פנים לתורה" - כל אחד שמגיע להתבונן בתורה, ועושה זאת מתוך השקפת עולמו, ימצא בתורה מקום שהשקפת עולמו מסתדרת. [מכאן "70" פנים דווקא. שבעים הוא מספר המציין את אומות העולם - כלומר, כמספר ההשקפות וסוגי המנטליות השונים שתמצא בעולם, כך תוכל להבין את התורה.]
אבל בסופו של דבר, כל זה אומר שאין דבר כזה "דעתה של התורה" בעניין כזה או אחר שהוא לא תורני מובהק - כי ברור שכל אחד רואה את התורה ע"פ משקפיו. דווקא תורה שאינה כופה דיעה נחרצת וחד משמעית, היא התורה שיכולה להתאים ל 70 פנים שונות.

בסופו של דבר, הראיה הכי חזקה לכך ש"דרכה של התורה" זה בעצם מושג ריק מתוכן לעניין זה, היא שאם באמת כל אחד שנתקל בתורה, לומד ממנה את דרכה האמיתית, כפי שנדמה לו, ומיישם את דרך התורה, היינו מצפים שהרבה מאד אנשים שנולדו במשפחה דתית לאומית, יחליטו שע"פ הבנתם בתורה, דרכה של התורה היא דווקא שונה ממה שגדלו עליו. וכמו-כן המוני חרדים יחליטו שדרכם של הציונים היא בעצם הנכונה.
אבל בפועל מיעוט שבמיעוט מהציבור הדתי לאומי כופר ב"עיקרי האמונה" של הציבור הזה. לא בגלל שכך הוא תופס את התורה כתורה, אלא שזו היא תפיסת עולם מושרשת מהבית ומהסביבה, ובאופן טבעי, כך יראה האדם את התורה, כשיחליט להביט אליה.
בדיוק כמו שחרדי מהבית שגדל על תפיסת עולם מסוימת ומנטליות מסוימת -  ימצא דרך משקפיו את אותה מנטליות בתורה.
מבחינתו, אם את תגידי שהתורה אומרת כפי מה שאת חושבת, הוא יגיד שאת הולכת נגד "דעת תורה" והוא באמת יאמין בזה, כי כך הוא רואה את התורה.

בסופו של דבר (לי לפחות) זה ברור - הצורה בה מסתכלים על התורה, נובעת ישירות מהשקפת עולם אישית שעוד קדמה לתורה, ולא ניתן לנתק זה מזה. ממילא, כל הנגזרות על דברים קטנים כגדולים, שאינם הלכתיים מובהקים - אלה הן נגזרות שלא נובעות באמת מהתורה, אלא נובעות מהשקפת העולם שלנו, אלא שאנחנו מרגישים שהן נובעות מהתורה, כי אנחנו רואים את התורה תמיד דרך העיניים שלנו.
האם אי אפשר לשלב?נוכחת
מה הסיבה בעצם שאת צריכה לעזוב את הגן?
יש לא מעט אנשים שמתחתנים ובמקביל לומדים/עובדים/משרתים בצבא..

מזל טוב! הרבה אושר ושמחה!
מצטרף לשאלה של נוכחתתנו חיוך

בס"ד בר"ה

ואם אי אפשר לשלב אז להתחתן עדיף לדעתי מהרבה סיבות בכל מקרה מה שלא תעשי ה' יצליח דרכך!!!! זכות רבינו הקדוש יהיה לך טוב בחיים!!!! נ נח נחמ נחמן מאומן!!! ודודי 24 בקשר למה שאמרת עדיף לא לזלזל ברבנים הם יודעים דברים שאנחנו לא יודעים אשריך נשמה!!!!!

מסכים עם נוכחת.אלעד
למה לא להתחתן ולהשאר בגן? אפשר "לרקוד על 2 החתונות.."
^^ "להתחתן ולהשאר בגן"ruthi

זה בערך מה שאני עושה, לא?

רותי=ילדה קטנה.

ממש ממש ממש רצוי לא לדחותאם הבנים12
אין אדם שאין לו תחליף הגן יסתדר טוב מאוד גם בלעדייך. (כמו שהוא הסתדר עד עכשיו וכמו שהוא יסתדר אחרי שתעזבי)
לעומת זאת לא בטוח שאת ובן זוגך תצליחו 'לשרוד' את כל משך התקופה הארוכה (אם תחליטו לדחות) הן מבחינת נגיעה וכו' והן מבחינת הרגש.
מקווה שעזרתי רוב אושר והמון מזל טוב
גם אני הדל מסכים לנ"ל (יעני תתחתני shuki
מניסיון...אנונימי (פותח)

עדיף לא לדחות את החתונה כל כך הרבה חודשים, גם אני הייתי בשירות בדיוק כמוך והתארסנו בחודש שבט, והתחתנו בתמוז כלומר 7 חודשים, זה היה המון המון זמן, זו היתה התקופה הכי מורכבת וטעונה בחיינו.

לדעתי הכי מציאותי זה להתחתן בתקופה של 1.5 - 3 חודשים, כך יש גם זמן להתארגן וגם מבחינה נפשית, הקושי של איסור נגיעה עדיין זמן סביר יחסית בשביל להתמודד.

דבר נוסף, בכל זמן שתחליטו להתחתן חשוב, חשוב, חשוב, לא להפסיק את השירות באמצע, את יכולה להמשיך באותו גן או לעבור למקום חדש גם במהלך השנה, אבל חשוב ביותר לסיים את השנה עד הסוף.

בהצלחה בכל מה שתחליטו, ובעזרתו תמצאו את הזמן הנכון שיתאים לכם. (הכל מכוון מלמעלה).

הרב של המשפחה שליעמית-טליה
תמיד מזכיר לנו בכלל ולהורים שלי בפרט

שהחסד מתחיל בבית.

כן זה נורא חשוב לעשות שנת שירות,לתרום מעצמנו למדינה ולעם ישרואל.
אבל,נקלעת למצב שאולי תתרמי לאחר ותפגמי בך,בקרובים שלך.

וזה לא שווה כלום.

אם את מרגישה מוכנה נפשית,מנטלית,פיזית,כלכלית לקבל על עצמך את הפרויקט לכל החיים הזה,לכי על זה.תתחתני.

ששיקול של שירות וכדומה לא יעצור.

הודית הציעה שאלת רב,שזה רעיון ממש טוב.
לא רק מבחינה הלכתית,הוא גם יעזור לך להסתכל על הדברים בצורה הנכונה שלהם.
אני מעדיפה להתייעץ עם רבנית,אם תרצי טלפון של הרבנית אליהו או הרבנית אתרוג שעוסקות בזה המון,אשמח לעזור.
ש"ל זה לא רק  חסדמאמע צאדיקה
סליחה שאני אומרת... אבל זה גם קשור לקידום האישי- המקצועי של בת.
זה דבר שממש לא כדאי לוותר עליו!
אין שום סיבה לא להמשיך בשירות גם כשאת נשואה- מקסימום תעברי למקום אחר. (אני מכירה כמה בנות שעשו את זה... אפילו קומונרית אחת...)
זה דווקא טוב- סוג של עבורה קבועה ומסודרת על תחילת החיים...

עוד נק'- את צעירה.
את מוכנה לזה? חשבת על להיות בעלת הבית כ"כ מוקדם?


לא! אל תדחו.. התקופה הזו קשה גם ככה...-צורמיש-

מה הבעיה להמשיך בגן אחרי החתונה?

 

אם הכל מבחינתכם ומבחינת המשפחה וההורים בסדר אל תדחו..

לא כדאי ולא מומלץ..

 

בהצלחה

^^^^^^^^^מה שהיא אמרה^^^^^^^חובשת

כפרות איך היה אתמול? (אחרי שהלכתם)

אווווף אני כבר געגעת...

בדיוק כתבתי ביומן.... (22.1)....

 

יפה שליייייייייייייייייייייי |לב| בריבוע..-צורמיש-

טוב כבר הספקנו לדבר אלף פעמים אז את כבר יודעת

 

אוהבתותך מלנתה!

לא חשבת על זה קודם?גון דו

סליחה על הביקורת,ואני באמת לא אבא או אמא שלך או משהו,

אבל מראש לא מתחילים לצאת כשיש כל כך הרבה זמן עד שתוכלי(לבחירתך שאני לא מתערב בה)

להתחתן בפועל.

לעניות דעתיאפוש

בס"ד

אני חושבת שתחכו...אם קשה לו שיזהר, תפגשו רק במקומות ציבוריים, תקבעו שאתם נפגשים אחת ל...אחותי הכירה את בעלה בחופש בין שמינית לשירות והתחתנה איתו אחרי שנתיים של שרות (אחת בחו"ל)! אז נראלי שלחכות 7 חודשים זה לא אסון...אני מבינה את הקושי  שבלשמור באמת! אבל תחשבי על זה שהזמן עףף...חוצמ'זה שזה יתן לך לבוא הרבה יותר מסופקת לחתונה -תחשבי על זה שכל כך הרבה פעמים את תגידי לעצמך "אוףף יכולתי לתרום עוד 7 חודשים.." אל תשכחי ששנת שירות זה זמן להתפתחות נטו שלך! תוך כדי תרומה גדולה לעמ"י....את בכלל יודעת מה את לגמרי מרגישה? את מרגישה צורך לגעת בו? ממתי אתם מכירים?  

אחותי סיפרה לי על חברה שלה שהכירה את הבחור בשמינית ביטלה את שנת השירות והתחתנה איתו ואחרי שנה וחצי (לא עלינו) היא התגרשה עם ילד.. או זוג שאני מכירה שאמרו לי שכל כך חבל שהיא לא עשתה את שנת השירות הזאת כי היא הייתה יכולה להתפתח הרבה יותר!! תחשבי על זה!

שיהיה לך בכל זאת ב"הצלחה גדולה! ושהקב"ה יאיר את עינייך!

מהצוציקית של הפורום ;)

נ"ב-אפוש

בס"ד

מצד שני יש לי אחותי שהתארסה שלושה חודשים אחרי שהיא החלה לצאת ...אז באמת בידי שמיים העניינים האלה..

שיהיה (שוב ) בהצלחה רבה!

אפרת

ממש לא מסכימה איתך!שמי

להתחתן משמעותו לתרום לעם ישראל ואין לזה שום תחליף! ההרגשה של החמצה ש"יכולתי לתרום עוד ... חודשים" מתגמדת לעומת ההבנה הזו שחתונה היא התרומה הכי גדולה לעם ישראל. כי זה מה שעם ישראל צריך היום! (בנוסף לעוד מיליון דברים) אך זה הבסיס!

לגבי הגירושים שסיפרת זה לא קשור בכלל למתי ואיך מתחתנים.

אפשר "להשלים" התפתחויות אישיות גם אחרי החתונה מנסיון!!! צריך להיות מודעים לעניין ולהתייחס אליו!

חתונה אף פעם לא דוחים!!! זה רק עושה בעיות.

ניסיון לריבוי שידוכים. מספר 52356מוקי_2020

בכל אולם אירועים,

יהיה  מכשיר צילום כזה בפינה (כמו הזה של הפספורט), 2 תאים נפרדים. ורוד ברבי וכחול סופרמן (בנות ובנים בהתאמה).


כל בחורה ובחור שבאים לאירוע (חתונה, ברית, בר מצווה וכו')

מעוניינים בשידוך, יכנסו ויצטלמו (אין שם כסא, וזה מצלם 2 תמונות. א. פנים+לבוש ב. פנים בלבד.


רק מי שהצטלם, יקבל גישה -דרך המערכת (אפלקציה וכו') - לכל מי שיצטלם באותו ערב.


שלב א' :

יום למחרת, למשך 4 שעות, מ 20:00 ועד חצות, כל מי שהצטלם, יוכל לבקש פרטים נוספים ממי שנמצא ברשימה.

אם תהיה הצלבה ובחור ובחורה בחרו לשתף פרטים,

הם מקבלים, פרטים ראשוניים מהצד השני : גיל, ישוב (?), עיסוק (?), דרגת שמירה (איך שקוראים לזה מי תורני, דתי לייט, דתי קשוח וכו').


שלב ב' :

אחרי יומיים. למשך 4 שעות, מ 20:00 עד חצות.

במידה והפרטים מצאו חן בעיני המקבל, הוא או היא ישלחו "סקרן ומעוניין. ווצאפ ?"

אם יש הצלבה, שניהם מקבלים את הווצאפ. ומכאן הם לבד בעסק.


שלב השאלות

שאלה : תהיה מלחמה עם איראן ?

תשובה : מה זה קשור ?


שאלה : על הדרך..

תשובה : זה תלוי במי שלומד תורה וחושב שהוא צריך להשאר בישיבה ולא להתגייס.


שאלה : מה הוא צריך לעשות ?

תשובה : זה הזמן לתפילות חזקות מאוד מסביב לשעון כדי, שבעזרת השם, המשטר האיראני יפול ללא מעורבות של ישראל במלחמה או בטילים עלינו.


שאלה : ו..נניח שהתפילות של לומדי התורה יתקבלו ?

תשובה : אם המשטר האיראני יפול מדובר בשינוי טקטוני, שיוריד המון לחץ על גיוס של לומדי תורה או חבריהם.


שאלה : תודה

תשובה : בכיף ושבוע טוב.

רעיון מעולהאדם פרו+

גם כדי להוריד לבן אדם מהראש את החשש

שמא הוא הפסיד היכרות (במהלך האירוע)

 

וככה הוא יהיה מרוכז בריקודים ובשמחה

כידוע ששום שידוך פוטנציאלי לא נאבד

 

לא שהלכתי עד היום וחיפשתי שידוך

בחתונות ולא שאני חושב שככה הרבה עושים..

תציע את זה לכרישים, אולי תקבל מימון לסטארטאפadvfbאחרונה
כקריעת ים סוף - שיר לפרשהגלויה

שלום לכם חברי פורום יקרים!

קפצתי מהפורום אחר 

פעם הייתי פה 

בתור גרושה צעירה בלי ילדים...

ברוך ה' 

נבקע לי הים

היום אני נשואה באושר 

ואמא לשני ילדים מתוקים.

מצרפת שיר שכתבתי השבוע לפני 9 שנים

זו היתה שנה מזעזת באופן אישי

אבל... ביום האחרון שלה נפגשתי עם בעלי!!

ב"ה התארסנו במוצאי ט"וֹ בשט כעבור שנה... 

 

אפשר להעביר הלאה את השיר, 

ואם מישהי (בנות בלבד) רוצה עוד שירים, מוזמנת לפרטי.

מצדיעה לכם!

 

וואוזיויק
שימחת
תודה לך!גלויה
מהמםהפיאחרונה
אירוע לפו"פ לציבור הדתי. האם בחור דתי יעשה צעד?ראומה1

אם כן מתי במהלך האירוע?

מעבר להחלפת מבטים הדדיים ובהייה ממושכת בה..

כשהיא לבד יגש? כשהיא עם חברות יגש?

איך בחור דתי אחד.לגיטימי?

יש מי שייגש.

יש מי שלא ייגש.

יש מישהו שייגש רק כשהיא לבד.

יש מישהו שייגש כשהיא עם חברות ויבקש לדבר איתם בנפרד.

בקיצור, הכל פתוח, לא ניתן לדעת..

איך זה שבחור דתי אחדצדיק יסוד עלום

ייגש?

איך הוא ייגש?

למען ה'

בחור דתי אחד

אני לא הייתי מעז

ובעצם...

הליכה לאירוע כזה זה כבר צעד מעורר כבוד בעינייזיויק
והלכתי אליו שלשום חחחראומה1
ו...?זיויק
מה התובנה?
יש כמה..ראומה1

1. החלפת מבטים הדדית לא תורמת אם אין התקדמות להיכרות.

2. יש הרבה ביישנות, צריך מתווכים בתוך האירועים האלה שיסייעו.

3. לא להציק למי שלא בעניין שלך בהנחה וכבר פנית. אמרה לא.. הסבה מבט לצד השני ... תבין שהיא לא מעוניינת בך. נקודה.

4. עדיף שלא להגיע בחבורות כי אז נדבקים אל המוכר ופחות משתלבים..


זהו בנתיים

אתגר לא קלזיויק

יש מי שמצליח להתגבר על זה?

איך?

ונשמע שזה באמת לא פלטפורמה שמתאימה לכולם.

יש ויש לא מתאים לכולם מנגדראומה1
גם הבנתי שלא להתסמך על האתרים והאפליקציות ויותר על מפגש אנושי וחי.
מענייןזיויקאחרונה
לא לבהותהפי

או לגשת או לא

זה מביא לי עצבים 

הבהייה מאותת להם שאת בקטע שלהם זה קטע חיזורי מסתברראומה1
אם הם לא נגשיםהפי

מבחינתי זה לא רלוונטי

למה שאני אצא עם מישהו שאפילו לפנות אלי לא מסוגל? 

 

אם הוא מתבייש שישלח צד ג זה גם בסדר

אבל אם כלום אין עניין סתם לבהות 

זה סתם מתסכל

על זה התרעומת שלי בדיוק. בהית תפנה חחראומה1
האחזות במערכת יחסים *טריגר בריאות נפש*advfb

 

מעורר מחשבות ביחס להפרעה נפשית, זוגיות, משפחה, חלומות. ממליץ לראות למי נשמע לו מעניין.

עצם האחזות הגדולה שלו בזוגיות הקיימת זה פשוט מפליא. קשה לתפוס את זה.

 

סיפור כואב ממשזיויק
טוב בשעה מאוחרת צפיתי עד הסוףאריק מהדרום
למרות שאני חייב לקום מוקדם מחר.


אני כמתמודד עם הפרעת מצבי רוח לא אהבתי את הראיון כי כביכול הוא מציג שנישואיו עם אשתו המתמודדת פירקה אותו ואת משפחתו.


זה לא המצב שלי וחשוב היה אולי לציין את זה בראיון שיש מתמודדים, גם עם הפרעות מצבי רוח שכן מקימים משפחות ומביאים ילדים וחיים לצד המחלה.


במיוחד שהבאת את זה דווקא בפורום לנ"ו, המודעות היא דבר מאוד חשוב כשלעצמו וחשוב לדבר על זה אבל חשוב גם שלא לגרום נזק ולהפוך את כלל אוכלוסיית המתמודדים בהפרעות מצבי רוח לפסולי חיתון.

מסכימה עם על מילהיעל מהדרום

לק"י


(לא ראיתי את הכתבה, אבל קראתי כתבה איתו. כואב מאוד, אבל לא ברור לי למה החלטת להביא את זה פה....

אני מקווה שכולם יודעים שלהנשא למישהו עם התמודדות רצינית זה עניין שמצריך בירור. אבל לקחת את זה ישר למחשבות של חיים קשים זה גם לא נכון. בטח כשמדובר על סיפור של לפני הרבה שנים, והיום יש יותר מודעות ויותר דרכים לטפל).

את ואריק צודקים בהערה שלכםברוקולי

אני חושבת שדווקא הוא הביא את זה להתבוננות על היאחזות בקושי למרות הכל 

 

 

יכול להיות שזו היתה כוונתויעל מהדרום
לק"י


אבל בעיני זה מרתיע יותר ממועיל.

לא כל כך הבנתיadvfb

ממה זה אמור להרתיע?

מאנשים שמתמודדים עם הפרעה נפשית כלשהי?

היה ברור לי שמסופר על מישהי שבקצה של הסקאלה של התמודדות נפשית. לא חשבתי לרגע על הכללה ביחס לכל המתמודדים. אני גם לא רואה שכתבתי ביחס מכליל כלשהו.

 

האמת שלא הבנתי למה העלית את זהיעל מהדרום

לק"י

 

ונראה לי שפספסתי את מה שכתבת או שלא קראתי לעומק.

מהצד שלו, לא מהצד שלהadvfb

הוא נאחז בקשר בצורה טוטאלית וזה מזכיר לי את העוצמות של קשר זוגי ועד כמה הוא חזק ומשמעותי.

זה פותח לי את הראש ביחס לזה...

בתור רווק לפעמים יוצא לחשוב על קשר כעניין פונקציונלי, כאמצעי למשהו אחר.

עצם הרעיון שקשר הוא עניין תכליתי שעומד בפני עצמו הוא לא עניין מובן מאליו בשביל רווק.

ואפשר להוציא מזה עוד דברים ביחס לפלא הזה שנקרא קשר זוגי.

קטונתי מלהביע עמדה ביחס לרגישות הענייןadvfb

נשמע הגיוני מה שאתה אומר.

 

הבאתי את זה בפורום לנ"ו כי הדגש שלי לא היה ביחס אליה, אלא ביחס אליו.

הוא מתאר האחזות בקשר בצורה טוטאלי וזה הזכיר תחושות שקיימים בי ואני מזהה בזולת, במינונים שונים לגמרי כמובן.

מפליא אותי עד כמה קשר זוגי יכול להיות חזק ועד כמה בנאדם אוחז בו. זה לא נתפס.

 

בנוגע לפירוק המשפחה, נראה שלפני שהיא "פירקה" את המשפחה היא "התפרקה" בעצמה

זה כמומותקקק
שמישהו יספר שאישתו נכה פיזית במאה אחוז והוא מתמסר וסועד אותה עד שבסוף נתן לה גט ואז יגידו לו שחשוב לציין שיש נכים (עם נכות קלה) שכן מקימים משפחות


למה צריך לציין את זה? זה לא ברור שנכות מאה אחוז ונכות 10 אחוז זה לא בר השוואה?

נורא פשוטאריק מהדרום
הפרעת מצבי רוח היא מחלה שקופה, אנשים אומרים את זה כקולקטיב לרמות שונות, רמה התפקוד שלי אינם מדידים במספרים והם משתנים כל הזמן.


כלפי הרב בני וורצמן עצמו אין לי טענה בכלל, הוא נחשף והוא מגלה אחריות על הפצת המודעות לכך.


יש לי בעיה כשמעלים את הנושא בפורום הזה, לא היה ברור לי למה, וזה עלול לפגוע באנשים דיכואניים כאן או מאני דיפרסיים או סכיזו אפקטים ומה שהוא מתאר זה דבר שמלכתחילה היית נכנסת לקשר נישואין איתו ברמת התפקוד הזו?


עזבי שזה התפרץ אצלה אחרי הנישואין, כשאת שומעת את התיאור של התפקוד הזה, היית מתחתנת עם מישהו שאומר לך שיש לו דיכאון? אולי זו מלנכוליה בלי אחוזי נכות בכלל? סתם לוקח ציפרלקס פעם ביום לא מעבר, לא ילחיץ אותך לצאת איתו אחרי התיאור.


וזה לא שכולם מבינים שהתמודדות נפש משתנה מאדם לאדם, רוב האנשים לא בעולם הזה בכלל ואני חושב שלהעלות תיאור כזה לפורום לנ"ו  זה לא בסדר, זה הופך הרבה מאוד אנשים כאן לפסולי חיתון.

לא הבנתי, למה לא לדבר על זה בפורום?advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 1:13

עבר עריכה על ידי advfb בתאריך י"ב בשבט תשפ"ו 0:56

אני מבין שנושא רגיש אז לדבר אותו בצורה מותאמת ורגישה.

אבל מה ההגיון לא לדבר בכלל?

אדרבה, כאשר מדברים בצורה מותאמת ורגישה אנשים זה מנרמל את התופעה. כאשר נמנעים לדבר על משהו הוא נשאר טאבו.

 

ממש אין הכוונה להכליל את כל סוגי התמודדויות השונים.

ממש גם אין הכוונה להזהיר אנשים להכנס לזוגיות בגלל ההתמודדות או רמת תפקוד מסויימת.

בכלל, לא היתה שום אמירה פרקטית ביחס לכניסה למערכת יחסים עם מישהו שמאובחן בהבחנה כזו או אחרת.

עצם ההתמודדות של הרב בני היתה נשמעת לי מרתקת, גם בלי השלכה או אמירה כלשהי.

 

למה זה בפורום לנ"ו?

כי זה מדבר על קשר זוגי. מכאן שכל אחד יפתח תראש שלו לאיזה מסר לצאת עם זה.

ההנחת היסוד הכל כך ברורה אצלי, היתה ועודנה, שכל אחד יכול ללמוד משהו מהסיפור הזה כי זה סיפור מעורר השראה.

האמת שמסכיםארץ השוקולד

אוסיף שלדעתי היתרון הגדול בפורום הוא היכולת לדון באופן אנונימי ובתקווה מכבד אודות דברים שהיינו חוששים לשאול באופן ידוע.

מאחר ואינני יודע להסביר בצורה טובה יותראריק מהדרום
ממה שהסברתי עד עכשיו את נקודת המבט שלי אינני יודע מה תועיל החזרה על הדברים.


לא אהבתי את הקישור לעניין בפורום לנ"ו כי בעיניי זה גורם נזק והתיאורים בקישור יהפכו אנשים עם דיכאונות לפסולי חיתון.


אתה אומר קכל אחד יפתח את הראש שחו וכו' אבח רוב האנשים אינם בעולם הזה של מחלות הנפש ולהביא תיאור של אשה לא מתפקדת ושחוסר התפקוד שלה פירק את בעלה ומשפחתה ואחרי הרבה שנים גם התגרשו בסוף זה לא סיפור הצלחה ומה שאני הייתי מסיק מהסיפור לו הייתי רווק צעיר מהסרטון הזה זה שאוי ואבוי לי אם אשא אשה עם דיכאונות.

הסברת מעולה והבנתי מעולהadvfbאחרונה

זאת החוויה סובייקטיבית שלך ביחס לראיון ואני מקבל את זה לגמרי.

בודאי שהחוויה שלי לא עולה על החוויה שלך, אבל גם החוויה שלך לא שווה יותר מהחוויה שלי ביחס לראיון.

לא חושב שנכון להכליל את החוויה שלי או את החוויה שלך על כלל האנשים או משתמשי הפורום.

 

לגופם של דברים - מסתבר לי שמי שיש לו דעות קדומות על התמודדויות נפשיות יהיה לו את החששות שהזכרת עם הראיון הזה או בלעדיו.

הוא כתב גם ספר מעולה! כדאי לקרואברוקולי
תודה!advfb
עצה שידוכיםתודהלכם

שבוע טוב לכולם.

אני בוחר להתייעץ כאן, בתקווה למצוא תשובה ועזרה.

אני בחור בן 23 (צעיר יחסית אני יודע) ובאמת דיי מתקשה בעולם השידוכים, לא חסר לי משהו, אני נראה טוב יחסית, וגם בשאר הקריטריונים אני בסך הכל עונה על הדרישות.

הבעיה היא למצוא מישהי שמתאימה.

אני בעל תשובה כבר שלוש וחצי שנים, בא ממשפחה דתית, ההשקפה שלי קרובה להשקפה חרדית אבל אני לא ממש מוגדר, אני לומד ימים ולילות, היתה עכשיו תקופה שגם עבדתי במשך ארבע שעות כל יום, אני נותן שיעורי תורה פעם בשבוע לחברה בגילי, וגם כותב חידושי תורה ובדרך להוציא ספר בעזרת ה', עם באמת חידושים מתוקים.

משפחה נפלאה, ובאמת בסך הכל לא חסר כלום, הבעיה היא ההסתכלות של בחורות ואני מבין אותם.

אני מצד אחד לא נמצא בישיבה( זה באמת לא מתאים למי שאני) יש לי רב, ומה שקשור לתורה באמת שאני לא נופל מהמון בחורי ישיבה, אבל ברגע שאני ניגש לשידוכים אך אחת לא רוצה להסתכל עלי, גם בעל תשובה, וגם בלי עבר של ישיבה, לא נראה מזמין...

אני רוצה להקים בית של תורה,בית של קירוב לבבות, ומצד שני הרבה מהבחורות שכן נמצאות בעולם השידוכים לא בראש שלי בכלל.

אני לא רוצה לשנות את מי שאני בשביל למצוא זיווג, זה לא אני, וגם בסופו של דבר הקב"ה מזווג זיווגים אנחנו פשוט צריכים לעשות את השתדלות.

אבל אני באמת שואל מה לעשות? איך לנסות? ניסיתי דרך שדכנים, או שאין הצעות או שהם לא בראש שלי, אני שלוש שנים בעולם השידוכים היו מעט פגישות, ומתוכם היו אולי שתים שזה באמת היה בכיוון של מה שאני מחפש, אבל בסוף לא התאים, או להן, או לי... נסיתי שבע ברכות לא ממש מצליח שם, שליש גן עדן ממה שראיתי לא מתאים גם כן. ואני נשאר באוויר ובאמת שואל מה לעשות? איפה לנסות?

אני לא מחפש שלמות, מחפש בעלת תשובה או מישהי מבית חרדי, שרוצה להקים בית מתוך רצון אמיתי לעשות נחת רוח להקב"ה, מישהי שרואה קודם כל את הקב"ה.

חשבתי לפנות לרבנית ממדרשה עם הפרטים שלי, אבל לא נראה לי מתאים, ובדרך כלל במדרשות יש שדכנית שהקשר עם איזה ישיבה במקביל...

אני לא מחפש הגדרות בדיוק כמו שאני לא הכי מוגדר, פשוט מחפש מישהי עובדת ה' באמת, שמכוונת לבית בסגנון חרדי. מאוד אשמח לעצות בנושא, ותודה רבה לעוזרים.

אתה מודע לעובדהפצל"פ

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

לא מודע... לא מכיר את הערוץ הזה יותר מדיתודהלכם
לירות לכל הכיווניםadvfb

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

כן צודק, זה מה שאני מנסה עד עכשיו חחחתודהלכם
היה חשוב לי להגידadvfb

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אנסה תודהתודהלכם
סע לחו"ל תמצא מלא.בנות רבות עלי
הנה משהו:דרייב

עוד קבוצות של סגנון תורנידרייב

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

 

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜


 

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.


 

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

תודה רבה אח, מחמם את הלב לראות אנשים שאכפתתודהלכם
להם ואוהבים לעזור
בשמחה😃דרייב
ישSeven

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

שלחתי בפרטי תודה 🙏תודהלכם
..שפלות רוח
אני לא יודע אם זה תמיד היה ככה או שרק ממש בתקופה האחרונה יש התעוררות לזה, של אני לא שם ולא שם אבל מחפש אמת, מכיר המון כאלו, וזאת אחת הסיבות שאני לא בעד שדכנים כי להם יש תבנית הם רוצים הגדרה-מה אתה? ואין לי הגדרה(ואגב לא רק לי ולך, מכיר הרבה בלי הגדרה וגם לא מחפשים כזו) יש לי פשוט רצון למשהו אמיתי שיעשה נחת רוח להשם, וזה נראה לי משהו שמתעורר בזמן האחרון אצל הרבה חברה, ואולי זה גם חלק מתהליך הגאולה אין לדעת.
אמת וזה מכל המגזריםתודהלכם
בהצלחה!לגיטימי?

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

אני גם לא חרדי...תודהלכם
פשוט יש דברים ההשקפה שאני יותר בכיוון חרדי, למשל אני לא הולך שחור לבן וכו' זה יותר בהקשר לחינוך ולבית שאני רוצה להקים
מה שניסיתי להגידלגיטימי?

אתה "מהגר תרבותי". 

השפה שלך, ההגדרות שלך - זה משונה ממה שאני רגילה.

ומאיך שאתה מתאר את עצמך כאן - כנראה שלא הייתי מבררת אפילו, למרות שבפועל יש מצב שאנחנו כן קרובים בדעתוינו לגבי חינוך וערכי הבית וכו'.

אתה צריך לשים לב איך אתה מציג את עצמך, ואיך אני קוראת את זה..

זו הגדרה מעניינת. אהבתי.משה
אולי במיזם של אתר הידברותזיויק
קח לך עוד קצת זמןמשהאחרונה

לדעתי אתה לא באמת חרדי. כלומר, אולי חזרת בתשובה דרכם. אבל אתה לא. סביר להניח שגם היית בצבא שזה נקודה לשלילה (לצערנו) אצל נשים חרדיות צעירות.

 

הייתי במקומך שוקל לקחת כמה ימים בישיבה חרד"לית או מקום דומה (אפילו לעבוד שם, לאו דווקא ללמוד) כדי לראות אם זה הכיוון שלך. לא בשביל ללמוד שם, פשוט כדי לראות אם האופי הזה של חיים ומגזר מתאים לך. אם כן זה יפשט לך את ההליכים.

 

יכול להיות שתגלה שאתה עדיין רוצה להיות חרדי בסוף. זה בסדר. אבל לדעתי שווה לך לבדוק חלופות סרוגות ולגלות אם הלב שלך שם.

היי, אני בת 22 יוצאת עם בחור בגילימחפשת עצה...

בקשר יחסית רציני..


בתחילת הקשר (תקופה של חודש+) הרגשתי חיבור חזק, משיכה, עניין.. אבל לאחרונה מרגישה ש'ירד' לי ממנו ולא מצליחה להבין איך זה קרה ומתי.

הוא מצידו מתכונן כבר להציע..

מצד אחד אני מבינה שיש כאן קשר עם הרבה פוטנציאל,

אבל מצד שני מרגישה שלא נכון להמשיך ככה, אבל גם לא רוצה לשקף לו את המצב שלי כי אני בעצמי לא יודעת מה הסיבה שאני נרתעת פתאום

אני אשמח לעצות, או אם למישהו קרה דבר דומה..


תודה מראש..

ממליץ להתייעץ בהקדם עם מאמנת לחתונה.היום הוא היום
יש לך פה משהו חשוב ביד אבל מצד שני יש פה בירור משמעותי וחשוב לא לצער אותו וגם לא להחליט סתם ללכת על זה. בהצלחה
תודהמחפשת עצה...
אם מכירין המלצות למאמנות כאלו אשמח
כמה זמן שאתם בזוגיות?נייקיי
בקשר קצת יותר מחודשייםמחפשת עצה...
חודשיים זה לא הרבה, אבל גם לא קצת. איפה שהוא באמצענייקיי

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.


ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.


בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?


מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

לא כ"כ מסכימהשלומית.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

בטח תודה!מחפשת עצה...

לגבי הצעה אסביר לו שצריכה עוד קצת זמן

השאלה היא מה אני עושה עם עצמי בזמן הזה..

ותודה, אני מאזור הצפון 

תודה רבה!מחפשת עצה...
פגעת בדיוק בנקודות צריכה לשבת לענות על השאלות האלו בכנות.. 
מצטרפת להמלצות - לנסות לבררלגיטימי?

האם הרתיעה היא ספציפית ממנו, מהקשר הזה,

או משהו כללי יותר.

זה בהחלט משהו שיכול לקרות.

ואגב

 אני לא בטוחה שנכון לא לשקף לו את זה. אם זה מה שאת מרגישה, את כנראה מבטאת את זה בצורה לא מודעת. לדעתי, קשר אמור להיות מקום של פתיחות, של כנות - שבו מרגישים בנוח להגיד - אני מרגישה שיש הרבה פוטנציאל בקשר שלנו, אבל פתאום אני מוצאת את עצמי בחששות, שאני לא יודעת בדיוק מה הם ואיך להתמודד איתם, ושזה שלב שאת צריכה לעבור לפני שאת מוכנה לעשות את הצעד הבא.

הוא לא חייב לתת לך פתרון, אבל עצם השיתוף יוצר איזשהו אינטימיות.

 

לגבי המלצות - את צריכה למצוא מישהי שמתאימה לך. 

נכון מאוד, תודה!מחפשת עצה...
מצטרףפצל"פ

קודם כל לשקף לו את זה

שאת שמחה בקשר שלכם ואת רוצה להמשיך טוב לך איתו

אבל את מרגישה שאת לא בקצב שלו ושאת לא יודעת למה

ואת צריכה עוד זמן לעבור תהליך/בירור עם עצמך


 

הרבה פעמים עצם זה שאת לא מפחדת מלומר לו את זה זה כבר פותח משהו בנפש ואת אולי תביני יותר מה קרה


 

ואם לא אז באמת שווה פגישה עם מישהו חכם בתחום או איש מקצוע

לנסות להבין אותך ומה חסום לך או חסר לך


 

המון בהצלחה

תודה!מחפשת עצה...

יש סיכוי שאני מפחדת לפתוח איתו את זה דווקא בגלל שזה יקרב ביננו.

צריכה כאן בירור רציני עם עצמי..

מעניין ממשפצל"פאחרונה
מה בעצם מפחיד אותך בזה שזה יקרב ביניכם?
לגיטימי ממשזיויק

פשוט לומר שצריכה עוד זמן.

בהצלחה!

זה מה שעולה ממה שאמרו כאןמחפשת עצה...
תודה לך, ותודה לכולכם!
לי קרה משהו דומה 3 פעמיםהאופטימי

ובכל מקרה ומקרה זה הוביל למסקנה אחרת.


 

הרבה פעמים כשמגיעים לשלב ההחלטות אחד מבני הזוג (או שניהם) יוצר משבר בתת-מודע, והתוצאות של המשבר מובילות להכרעה לכאן או לכאן.


 

 

בפעם הראשונה, ארוסתי דאז יצרה משבר שלאחריו יצאנו להפסקה בקשר ונפרדנו.


 

בפעם השניה, התכוונתי להציע נישואין וכשהיא הבינה את זה היא יצרה משבר שהוביל כל אחד מאיתנו לכיוון ההפוך.

שלאחריו היא התחרטה על המשבר ומאד רצתה להתחתן ואני נכנסתי למומנטום שלילי ביחס לקשר שהוביל בסוף לפרידה.


 

בפעם השלישית (אשתי כיום), חשבתי שהיא יוצרת משבר ובדיעבד התברר שאני זה שיצרתי משבר מדומיין, אבל זה עזר לאשתי להוריד את החסמים האחרונים שהיו לה, ובסוף אותו היום הגענו להכרעה חיובית.


 

 

אז ההמלצה שלי היא לעצור ולחשוב עם עצמך מה גורם לך להרגיש כך, ואפשר גם להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך טוב ושאת סומכת על דעתם.

עצם השיתוףadvfb

הוא יכול לעזור לבנות עוד קומה בקשר.

דווקא שיוצאים מהפוצימוצי הכיפי של הקשר ואומרים דברים טיפה פחות נעימים אז זה באמת קשה, אבל לטווח טיפה יותר ארוך - זה בדיוק מה יכול לבנות את הקשר.

 

 

מעניין..דרייב

את יודעת להצביע על נקודת זמן בה התשוקה ירדה?


ייתכן שזה פחד מהעמקת הקשר כמו שכתבו פה, וייתכן שהיה מאורע ספיציפי שהשפיע. אולי התנהגות מסויימת מצידו? 'וידוי' שלו שהוריד לך וכו'. משהו ששיתפת והרגשת שהוא לא מבין אותך?

או שזה דווקא בגלל דריכה במקום וחוסר העמקה רגשית שאת מצפה לה והיא לא מגיעה, ואת מרגישה קשר תקוע מבחינתך למרות שמצידו זה לא מפריע להתקדם...

אני סתם זורק פה השערות.

תנסי לנתח בעצמך מה ומתי השתנה. כך או כך זה יקדם אותך. אפשר ללמוד מזה המון על עצמינו ועל הדינמיקה עם האחר. 

עישון בזוגיותחגית 222

שלום 

אני בחורה דתיה תורנית בת 22, נפגשתי עם בחור מקסים דתי בן 24  והתפתחה בינינו אהבה וחברות מדהימה . כולל מחשבות כעל חתונה . 

אחרי כחודש הבנתי שהבחור מעשן גראס אחת לשבוע .

 

מה דעתכם ? כדאי להמשיך את הקשר הזה ? 

אני לא בונה על כך שהוא מסוגל להפסיק עם העישון .

תודה לעונים .

תלוי אם זה בפיקוח רפואי או לאintuscrepidam

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.


ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

שאלה מורכבתפתית שלג

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

לא כתבת מה דעתך האישית בענייןהאופטימי

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.


 

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.


 

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.


 

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..


 

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ברור שלפסולבא בימים

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

מסכים עם הטענה, אבל יותר אנשים מתים מהשמנת יתרintuscrepidam
האם היית אומר את זה גם על זה?
לדעתי לפסולבתאל1

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

..שפלות רוח

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

זה צריך להיות החלטה שלך.לגיטימי?

אם את שואלת כאן שאלה רפואית, מה ההשפעות של העישון עליו ועל סביבתו - זה לא המקום הנכון.

אם את שואלת איך זה משפיע על הזוגיות - זה כבר תלוי בך.

כמו שכל דבר אצלו יכול להשפיע -

איך הוא נראה, מה הוא עשה\עושה בחייו, מה התוכניות שלו לעתיד וכו' וכו' -

יכול להיות שאלה דברים טובים ומקסימים בעינייך, אבל בעיני זה ממש לא מה שאני מחפשת.

[ורק רוצה להעיר לעניין האהבה: האם זה האדם הראשון שכלפיו את מרגישה כך? איך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלך?]

^^ברוקוליאחרונה
איזה סוג שדכנית עדיףאביעד מילוא

אחת שהיא מחפשת לך בחורה שתואמת 1 ל1 למה שאתה מחפש  או אחת שגם אם זה לא תואם לכל מה שכתבתם אבל בגדול יש את אותה רוח  ולפחות כמה מכנים משותפים היא תציע את זה?

האחרונהadvfb
^מסכימה. אם אתה יוצא לדייטיםלגיטימי?

אתה כנראה בוגר מספיק כדי להבין שאנשים לא תמיד נכנסים לתבניות, ותוכל להפעיל את שיקול הדעת שלך כדי להחליט האם החריגה מההגדרות שלך זה משהו שאתה מוכן לנסות או לא, לפי הנתונים הספציפיים. אם השדכן נדבק אך ורק להגדרות היבשות, מה אנחנו מרוויחים מזה שיש בן אדם שעומד מאחורי זה?

צודקתאביעד מילואאחרונה

פשוט  אני מרגיש שהשדכנית שפניתי לה מחפשת משהו שאחד לאחד תואם את מה שאמרתי וזו שיטת עבודה שאני לא בהכרח חושב שבאמת היא הכי נכונה והיא גם לא מזמנת הצעות רבות

 

why not both?פצל"פ

לא מכיר שיש בלעדיות אצל שדכנים...

אבל בהנחה שצריך לבחור אז

לרוב באמת עדיף השניה, כי שידוכים מוצלחים הם לא תמיד (או אפילו לרוב לא) זוג שמתאימים בול, אלא זוג שפשוט יש התאמה וטוב להם ביחד

אבל יש פעמים שאתה בלי יותר מידי כוח ללצאת לדייטים, ואתה מעדיף רק לקבל הצעות שהם ממש מתאימות ומדוייקות, כי אז יש כביכול יותר סיכוי שהקשר יצליח לחתונה וגם אם לא לפחות הוא יהיה טוב ופחות דורש...

לא יודע אבל אם הייתי אומר התאמה דווקא מבחינת רשימה או פרטים שכתבת, אלא יש פשוט שדכנים כאלה שיש להם חוש חזק והם מצליחים לקלוט טוב אנשים ולקלוע להצעות שממש מתאימות להם

אולי יעניין אותך