שלשום הציעו לי נישואים אני נורא רוצה בזה והבחור הוא ממש טוב וחמוד ב"ה..
הבעיה היא שאני כרגע בשנת שירות ההתלבטות היא האם לעזוב את הגן שכ"כ פורח שאני שם או לדחות את החתונה לסוף שנה(7 חודשים)
אשמח לעצות..
פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
עזרה...didi18
לדעתי להתחתן עדיף מכל הבחינותעדיאל
כמעט.. תתחתני תלדי ותתפחי גן משלך
להתחתן עכשיו הוא בעוד שבעה חודשים? ואת עוד תוהה?סבא גפטו
ממתי מישהו אמור להחליט בשבילך? זה שהציע לך? - 'המיועד'? אבא שלך? חברי הפורום? - תחליטי את.
רק תזכרי שלהוציא אותך, יש נשמות כרגע שלא טוב להן שכל חודשיים יקבלו מורה/גננת/סייעת חדשה... .
אם הוא רוצה אותך אז הוא יצטרך להתאפק מספר חודשים. ושיתחיל להבין שגם כשנשואים - מתאפקים.
אני יודעת..didi18
גם זה צד משמעויש בעיה בגלל השמירת נגיעה וזה קשה לנו נורא
אומרים שהקשה בלחם הוא הכי טעיםסבא גפטו
אבל בעצם, למה לספר לך סיפורים? אמרו לי פעם שכל מה ש"אומרים" זה בולשיט. לא אמרו את זה לגבי כתיבה.
אז אני כותב לך; הקשה בלחם הוא הכי טעים. וצריך להשקיע באכילתו אנרגיה - מעט יותר מהאנרגיה שצריך להשקיע בבפנוכו של כיכר-הלחם.
לא אכתוב לך הרצאות ואקשר אותך למאמרים של רבנים אודות שמירת נגיעה. אני בטוח שבזה את מבינה לא פחות ממני. מעבר לכך שכשזה didi18, זה לא נוגע ל'סבא גפטו'.
אכתוב לך שלדעתי טוב יהיה אם תשארי בגן בתפקיד שאת ממלאת. ייטב לילדים וייטב לך. ולכי תדעי, אולי כך סיבבו את זה - מן השמיים, אולי השהות שם תשתלם לך.
תחכי.
ויש לבחור שכל - הוא יחכה לך.
שישקיע בעתיד שלו בינתיים. כמו שאת משקיע בהווה בשביל העתיד המשותף שלכם.
למה יש כאן דילמה ??סמדוש
בס"ד
תשלבי בין השניים לא?
אפשר להתחתן ולעשות שירות זה לא סותר בכלל.
בכל מקרה שמתחתנים זה לא סוף העולם ממשיכים לחיות את החיים.
בהצלחה ומזל טוב.
את יכולה להתחתן ולהמשיך בשירות עד סוף השנה.סוד היצירהאחרונה
אל תדחידודי25
כל מי שאמר לי שהיה אצלו הרבה זמן בין האירוסין לנישואין, טוען שהוא מצטער על זה.
הגן יסתדר בלעדייך.
חוץ מזה, אם את רוצה לחכות עד סוף השנה - מה עם כל ההכנות לחתונה? נראה לך שיהיה לך ראש לכל הדברים האחרים בגן? אני בספק.
הגן יסתדר בלעדייך.
חוץ מזה, אם את רוצה לחכות עד סוף השנה - מה עם כל ההכנות לחתונה? נראה לך שיהיה לך ראש לכל הדברים האחרים בגן? אני בספק.
אולי שאלת רב?יהודית פוגל
מה רב יעזור במקרה הזה?דודי25
למה רב עדיף על כל אדם עם היגיון, או כל אדם עם מעט הבנה בנושא?
דוקא אם כבר, הייתי סומך יותר על עצתה של מישהי כמוך שמתעסקת בתחום, מאשר עצתו של רב. זה לא הלכה
דוקא אם כבר, הייתי סומך יותר על עצתה של מישהי כמוך שמתעסקת בתחום, מאשר עצתו של רב. זה לא הלכה
בד"כ לרבנים ישיש יותר ממעט הבנה בנושא.רחלקה
מה גם שיש כאן צדדים הלכתיים (דחיית חתונה- זה הלכתי, לעזוב את הגן?- גם זה הלכתי.)
ותמיד אפשר לבחור רב שיש לו אינטילגנציה ריגשית גבוהה.
זה וזה לא הלכתידודי25
לפי דברייך כל דבר בעולם הוא הלכתי.
רבנים אולי מבינים בהרבה דברים, אבל בתחומים שאינם קשורים ישירות לתורה, הם לא שונים מכל אחד אחר.
בדיוק בגלל זה, אפילו בגמרא כשאומר רב דעה מסוימת, שאיננה קשורה ישירות לתורה, לא בהכרח נקבל אותה, אלא אותו רב יצטרך לבסס את דבריו. הגמרא תשאל "מנין לו הדבר הזה?" ולא תקבל את זה רק בגלל שכך הוא אמר. דברים לא מבוססים לא מתקבלים סתם כך (כלשון הגמרא על מקרים דומים: אם אמרה לי יהושע בן נון בעצמו, לא הייתי מקבל ממנו)
עד כדי כך הדבר, שגמרות המדברות על מאכלים בריאים והנהגות בריאות נדחו ע"י הרמב"ם שפשוט חשב אחרת, כיון שהדברים שהוצגו בגמרא כלל לא הלכתיים. והרמב"ם בהבנתו הרפואית חשב אחרת (אני לא ממציא, כך כותב בנו של הרמב"ם)
רבנים אולי מבינים בהרבה דברים, אבל בתחומים שאינם קשורים ישירות לתורה, הם לא שונים מכל אחד אחר.
בדיוק בגלל זה, אפילו בגמרא כשאומר רב דעה מסוימת, שאיננה קשורה ישירות לתורה, לא בהכרח נקבל אותה, אלא אותו רב יצטרך לבסס את דבריו. הגמרא תשאל "מנין לו הדבר הזה?" ולא תקבל את זה רק בגלל שכך הוא אמר. דברים לא מבוססים לא מתקבלים סתם כך (כלשון הגמרא על מקרים דומים: אם אמרה לי יהושע בן נון בעצמו, לא הייתי מקבל ממנו)
עד כדי כך הדבר, שגמרות המדברות על מאכלים בריאים והנהגות בריאות נדחו ע"י הרמב"ם שפשוט חשב אחרת, כיון שהדברים שהוצגו בגמרא כלל לא הלכתיים. והרמב"ם בהבנתו הרפואית חשב אחרת (אני לא ממציא, כך כותב בנו של הרמב"ם)
זה כן הלכתי.רחלקה
דחיית חתונה- ברור שזה הלכתי!! מה, לך זה לא ברור?? |מתפלא|
רב אמור להיות חכם ומבין, אחרת הוא מועל בתפקידו כרב!
הוא שאמרתי- צריך לבחור רב עם אינטלגנציה רגשית גבוהה.
למה זה הלכתי?דודי25
מה אכפת להלכה אם היא מתחתנת עוד שלושה חודשים או עוד שבעה חודשים?
ודאי שצריך לשמוע דעת תורה.פרת משה רבינו
ולו רק כיוון שיהודי אמור לחיות בשאיפה שכל חייו יתנהלו עפ"י התורה, ולאור העובדה שלאחרים יש קצת יותר ניסיון [קרי: רבנים ונשותיהם], הגיוני מאוד לשאול אותם.
דבר נוסף, didi אמרה שחלק מהבעיה זה קושי בשמירת נגיעה. אם ח"ו יגיעו לנפילה, אתה חושב שזה לא יצער את רבש"ע?!
לענ"ד, אין כאן אמירה מוחלטת, וודאי שבסופו של דבר ההחלטה היא שלכם כזוג.
אני מכירה מניסיון בנות שהתחתנו במקביל לש"ל - אחת בש"ל ביישוב שהם גרים בו, אחת עזבה לחלוטין את הש"ל, אחת גרה בדירת שירות כי בעלה סיים שרות צבאי קרבי - ואני מכירה גם מישהי שכבר לפני יותר משנה היה להם ברור שהם יתחתנו בעז"ה, אבל רק לקראת סוף השירות שלה, ובעז"ה הם יתחתנו השנה.
המון ב"הצלחה בכל מה שתחליטו לעשות!
דעת תורה זה מושג שדורש בירורדודי25
קודם כל, ודאי תסכימי שלא בכל נושא בעולם, יש נפקא מינה תורנית.
אם המשטרה תיגש להתיעץ עם רב כמה סכום הקנס שצריך לחייב את מי שחנה בחנייה אסורה, האם זה 100 שקלים או 120, לרב לא ממש יהיה אכפת. "מה אתם רוצים ממני?" הוא יאמר, ובצדק.
אז אחרי שברור שיש נושאים ושאלות שלא קשורות בכלל לרבנים, צריך לבדוק אלו שאלות כן שייכות ואלו לא שייכות.
העניין הוא שבשאלות שאינן הלכתיות, אלא נוגעות ב'איך ראוי להתייחס לנושא כזה וכזה' או 'איך ראוי לנהוג במקרה כזה וכזה', אפשר למצוא סימוכין מרבנים ובעצם מהתורה, לכל מה שתרצי להגיד.
זה לא קשה במיוחד לדעת מראש מה תהיה תגובה של רב שאת מכירה, לשאלה בתחום מוסרי. את פשוט מכירה את הרב, ויודעת מה הוא יגיד לך עוד לפני ששאלת אותו.
לא רק זה - בגלל שזה כך, אנשים לפעמים נמנעים מללכת לשאול רבנים, שיגידו להם תשובות שהם לא רוצים לשמוע, ולכן הם הולכים לרבנים אחרים, או לא הולכים בכלל. (הם לא נוהגים נגד ההלכה, כי הדברים האלה הם הכלל לא הלכה)
כיון שהדיעות כ"כ רבות ומגוונות, בעצם אפשר למצוא לכל דיעה - רב שסובר את הדיעה הזו. אז ממילא, גם אם נגיד שיש דבר כזה דעת תורה, זה כבר מושג ריק מתוכן...
הרב הזה חושב שדעת תורה היא א' ורב אחר חושב שדעת תורה היא ב'. אז מה היא באמת בעת התורה? לא בטוח בכלל שיש לה דיעה בנושא, אבל הרבנים מכניסים אותה לדיון, ומנמקים את קביעתם ממנה, כי הם מאמינים שזו באמת כוונתה, וכי הם רוצים לבסס את דעתם.
אבל, זה בכלל לא אומר שלתורה יש דיעה בכל דבר. (כמו למשל, האם לדחות או להקדים חתונה)
לכל היותר אפשר לומר שטוב להתייעץ עם רבנים כי הם מנהיגי ציבור, ולכן נתקלו בהרבה דברים, ויש להם ניסיון רב. זו טענה לגיטימית. אבל זו אומר שני דברים: א. לא חייבים להתייעץ דווקא עם רבנים, אלא אפשר להתייעץ עם כל אחד, ועדיף מישהו עם ניסיון שגם מכיר אותך. ב. גם אם מתייעצים עם רבנים, לא חייבים לקבל מה שהם אומרים בנושאים האלה.
אם המשטרה תיגש להתיעץ עם רב כמה סכום הקנס שצריך לחייב את מי שחנה בחנייה אסורה, האם זה 100 שקלים או 120, לרב לא ממש יהיה אכפת. "מה אתם רוצים ממני?" הוא יאמר, ובצדק.
אז אחרי שברור שיש נושאים ושאלות שלא קשורות בכלל לרבנים, צריך לבדוק אלו שאלות כן שייכות ואלו לא שייכות.
העניין הוא שבשאלות שאינן הלכתיות, אלא נוגעות ב'איך ראוי להתייחס לנושא כזה וכזה' או 'איך ראוי לנהוג במקרה כזה וכזה', אפשר למצוא סימוכין מרבנים ובעצם מהתורה, לכל מה שתרצי להגיד.
זה לא קשה במיוחד לדעת מראש מה תהיה תגובה של רב שאת מכירה, לשאלה בתחום מוסרי. את פשוט מכירה את הרב, ויודעת מה הוא יגיד לך עוד לפני ששאלת אותו.
לא רק זה - בגלל שזה כך, אנשים לפעמים נמנעים מללכת לשאול רבנים, שיגידו להם תשובות שהם לא רוצים לשמוע, ולכן הם הולכים לרבנים אחרים, או לא הולכים בכלל. (הם לא נוהגים נגד ההלכה, כי הדברים האלה הם הכלל לא הלכה)
כיון שהדיעות כ"כ רבות ומגוונות, בעצם אפשר למצוא לכל דיעה - רב שסובר את הדיעה הזו. אז ממילא, גם אם נגיד שיש דבר כזה דעת תורה, זה כבר מושג ריק מתוכן...
הרב הזה חושב שדעת תורה היא א' ורב אחר חושב שדעת תורה היא ב'. אז מה היא באמת בעת התורה? לא בטוח בכלל שיש לה דיעה בנושא, אבל הרבנים מכניסים אותה לדיון, ומנמקים את קביעתם ממנה, כי הם מאמינים שזו באמת כוונתה, וכי הם רוצים לבסס את דעתם.
אבל, זה בכלל לא אומר שלתורה יש דיעה בכל דבר. (כמו למשל, האם לדחות או להקדים חתונה)
לכל היותר אפשר לומר שטוב להתייעץ עם רבנים כי הם מנהיגי ציבור, ולכן נתקלו בהרבה דברים, ויש להם ניסיון רב. זו טענה לגיטימית. אבל זו אומר שני דברים: א. לא חייבים להתייעץ דווקא עם רבנים, אלא אפשר להתייעץ עם כל אחד, ועדיף מישהו עם ניסיון שגם מכיר אותך. ב. גם אם מתייעצים עם רבנים, לא חייבים לקבל מה שהם אומרים בנושאים האלה.
התנגדות!פרת משה רבינו
אני ממש לא מסכימה עם הקביעה ש"לא לכל נושא בעולם יש נפקא מינה תורנית".
נכון, בדוגמה שהבאת במציאות של היום זה לא ריאלי, אבל אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שהתורה מראה לנו את הדרך בכל החיים, ובמציאות [בעז"ה בקרוב] של חיי תורה זה בכלל לא נראה תלוש שקביעת הקנס מראש תיעשה ע"י חישוב הלכתי של העונש שההלכה קובעת על סוג העבירה.
ודאי שיכול להיות מועיל להיועץ במישהו אחר, שמכיר ויש לו ניסיון, אבל זה לא סותר. בסופו של דבר מה שקובע הוא התורה.
וכאן הנקודה היחידה שאני מסכימה איתך: יש הרבה רבנים בעלי הרבה דעות שונות, ובמציאות של היום אפשר לראות דברים שכתב רב מסוים ומיד לדעת מה הוא יאמר במצב אחר, ואז לא לשאול אותו אם זה לא מה שאני מצפה לו. אבל אני חושבת שמה שמשותף לכולם הוא המחשבה שזאת ההבנה שלהם את התורה. וידוע לנו שיש שבעים פנים, ואף סברה שאינה עפ"י האמת ביסודה, מרגע שנאמרה נחשבת כתורה [וע"ע תנורו של עכנאי].
וכאן בדיוק נכנסת נקודת "עשה לך רב".
אדם לא יכול ללכת לרב נוח כל חייו. אם הוא מחליט שהוא הולך לפי רב מסוים בדבר כלשהו, הוא לא יכול להחליט שבדבר אחר שהרב זה מחמיר הוא ילך וישאל רב אחר.
לתורה יש אמירה בכל דבר, השאלה היא רק אם אתה רוצה להסתכל דרך ראיה של תורה, או ללכת עפ"י הנוחות / ההרגל. ותהיה שכבר כתבתי בתגובה הקודמת - התורה אסרה נגיעה. אז למה שלא תהיה לה אמירה במצב כזה, שיכול להוביל לעבירה???
שוב:
אני יוצאת מנקודת הנחה שהתורה היא זו שקובעת על כל החיים שלנו, כולל הפרטים הכי קטנים ושוליים, וזה חלק מגדלות התורה. הראיה של יהודי צריכה להיות ראיה של תורה. זה בדיוק ההבדל בין לשים את עצמך במרכז לבין לשים את רבש"ע במרכז.
לכן, אני ממש מתנגדת לנקודה האחרונה שהעלית. מרגע שהחלטת לשאול רב, ושהוא יהיה הרב שלך, צריך לקבל את דבריו, בכל נושא.
הפעם הגבתי באמת באריכותדודי25
אוקיי, יש לי הרבה מה לומר, ולא הכול קשור לנושא אחד:
נקודה ראשונה שהיא לא עקרונית, אבל בכל זאת...
אם יתקיים עולם שבו על כל שטות ניגשים לרב שיפסוק איך צריך לנהוג, (מה שבעינייך הוא בוודאי אידיאלי) העולם לדעתי ייחרב, ולא יצליח להתקיים בצורה מתוקנת.
למעשה מה שיקרה הוא שמנהיגי הציבור יהיו בעצם תלמידי החכמים, שהרי אף אחד לא יכול לעשות שום שטות, בלי להתייעץ ולשאול קודם את הרבנים, כך שלמעשה הרבנים יהיו ראשי הציבור.
אלא שהרבנים עסוקים בתורתם ובלימודם, ואין להם פנאי לנהל את כל השטויות הקטנות. בשביל זה יש אנשים שאינם רבנים, שזהו תפקידם - לתקן ולסדר את הדברים הפשוטים שכלל לא אמורים להיות שייכים לרבנים.
(פסחים קיב) "שבעה דברים צווה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים וכו'" והסביר שם רש"י שתלמידי החכמים טרודים בלימודם ולא בצרכי הציבור.
עכשיו לעיקר:
בקשר להאם לתורה יש משהו לומר על כל דבר בחיים, פעם חשבתי כמוך, שהתורה כתורת חיים שייכת לכל פרט ופרט בחיים, ותמיד יש לה מה לומר. היום אני חושב לחלוטין לא כך. אני עד כדי כך קיצוני במחשבה, שאני מעלה ספקות בעצם המונח "דעת תורה" שספק אם דבר כזה קיים, או שזו המצאה בעלמא.
אני מאד קיצוני בדיעה הזו, ואנסה להסביר עד כמה שאני מסוגל דרך הכתב - כולנו גדלנו על תורות שלמות של השקפה תורנית בנושאים שונים. למשל, בציבור דתי לאומי גדלו על השקפת עולמו של הרב קוק (או לפחות איך שמציגים אותה) ולכן מאמינים בכל מיני יסודות כמו השילוש של תורה/עם/ארץ, או כמו קדושת המדינה, או כמו שורש הנשמה הטהורה הקיימת בכל יהודי באשר הוא יהודי.
לעומת זאת, יש תורות אחרות, שלא מאמינות בכל הדברים האלו, ואף הן שייכות ליהדות.
הן תורת הציבור הדתי לאומי והן תורת ציבורים אחרים מקורם לכאורה מאותה תורה שקיבלנו מסיני, ודברי חז"ל. ולמרות שהרב קוק יגיד דבר אחד, והרב זוננפלד יגיד בדיוק ההיפך, שניהם רבנים אדירים שסוברים את מה שהם סוברים ע"פ התורה.
אלא מה? הם אומרים בדיוק הפוך זה מזה, בדברים שהם מאד יסודיים לכאורה. וזה כבר מעלה קושיות. הרי מדובר פה באמונה הבסיסית של הציבור שלנו. ממש שורשי הציבור, אז ברור שהדברים אמורים להיות חד משמעיים ונכונים מהתורה, והנה אנו רואים שבא רב גדול אחר, שבאמת ובתמים מסיק מהתורה אחרת.
העניין הוא שרבנים החולקים זה על זה, חולקים בוודאי מתוך אמונתם האמיתית שדעתם היא הדיעה הנכונה בה יש לקיים את התורה, אלא שדעתם ללא ספק הושפעה ממבנה אישיותם, מהחינוך אותו הם עצמם קיבלו, ומהחברה בה גדלו. ברור שהשקפת עולמו של הרמב"ם הייתה שונה לחלוטין לו גדל בארצות אשכנז הסגורים בפני חוכמות חיצוניות, וברור שהשקפת האשכנזים באותו דור הייתה שונה לו גדלו בספרד. אי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביב.
באים הרבנים, ובצדק גמור, מכילים בתוך הבנתם את התורה, את השקפת עולמם. אבל האם זה בהכרח מה שהתורה אומרת? לא.
זה לא אומר שהרבנים טועים. חס וחלילה. אבל זה אומר שלמעשה הדיעה לא נובעת מהתורה, אלא היא דיעה של השקפת עולם, וע"פ אותה השקפת עולם, רואים אחרת את התורה, ומסבירים אותה אחרת.
כלומר, יש נקודת מוצא לכל אדם שניגש ללמוד את התורה. את התורה לא לומדים מגיל 0, אלא לאחר שכבר הוטבעו באדם תפיסות מסוימות (עצמיות, חברתיות, מדיניות..) וכאשר מגיע האדם עם אותן תפיסות ללמוד תורה, ברור שהוא יראה את התורה דרך המשקפיים שיש לו עכשיו בעקבות אותן תפיסות. זה לא יכול להיות אחרת. הקסם שבתורה הוא שכל אחד, גם מי שמגיע מהבית עם תפיסות שונות לחלוטין משלי, ימצא בתורה את מבוקשו, ויראה כי התורה מותאמת למה שהוא מאמין בו מבחינה עקרונית (כמובן, בראיית העולם הכללית, לאו דווקא בכל פרטי המצוות).
אולי זו המשמעות האמיתית של "שבעים פנים לתורה" - כל אחד שמגיע להתבונן בתורה, ועושה זאת מתוך השקפת עולמו, ימצא בתורה מקום שהשקפת עולמו מסתדרת. [מכאן "70" פנים דווקא. שבעים הוא מספר המציין את אומות העולם - כלומר, כמספר ההשקפות וסוגי המנטליות השונים שתמצא בעולם, כך תוכל להבין את התורה.]
אבל בסופו של דבר, כל זה אומר שאין דבר כזה "דעתה של התורה" בעניין כזה או אחר שהוא לא תורני מובהק - כי ברור שכל אחד רואה את התורה ע"פ משקפיו. דווקא תורה שאינה כופה דיעה נחרצת וחד משמעית, היא התורה שיכולה להתאים ל 70 פנים שונות.
בסופו של דבר, הראיה הכי חזקה לכך ש"דרכה של התורה" זה בעצם מושג ריק מתוכן לעניין זה, היא שאם באמת כל אחד שנתקל בתורה, לומד ממנה את דרכה האמיתית, כפי שנדמה לו, ומיישם את דרך התורה, היינו מצפים שהרבה מאד אנשים שנולדו במשפחה דתית לאומית, יחליטו שע"פ הבנתם בתורה, דרכה של התורה היא דווקא שונה ממה שגדלו עליו. וכמו-כן המוני חרדים יחליטו שדרכם של הציונים היא בעצם הנכונה.
אבל בפועל מיעוט שבמיעוט מהציבור הדתי לאומי כופר ב"עיקרי האמונה" של הציבור הזה. לא בגלל שכך הוא תופס את התורה כתורה, אלא שזו היא תפיסת עולם מושרשת מהבית ומהסביבה, ובאופן טבעי, כך יראה האדם את התורה, כשיחליט להביט אליה.
בדיוק כמו שחרדי מהבית שגדל על תפיסת עולם מסוימת ומנטליות מסוימת - ימצא דרך משקפיו את אותה מנטליות בתורה.
מבחינתו, אם את תגידי שהתורה אומרת כפי מה שאת חושבת, הוא יגיד שאת הולכת נגד "דעת תורה" והוא באמת יאמין בזה, כי כך הוא רואה את התורה.
בסופו של דבר (לי לפחות) זה ברור - הצורה בה מסתכלים על התורה, נובעת ישירות מהשקפת עולם אישית שעוד קדמה לתורה, ולא ניתן לנתק זה מזה. ממילא, כל הנגזרות על דברים קטנים כגדולים, שאינם הלכתיים מובהקים - אלה הן נגזרות שלא נובעות באמת מהתורה, אלא נובעות מהשקפת העולם שלנו, אלא שאנחנו מרגישים שהן נובעות מהתורה, כי אנחנו רואים את התורה תמיד דרך העיניים שלנו.
נקודה ראשונה שהיא לא עקרונית, אבל בכל זאת...
אם יתקיים עולם שבו על כל שטות ניגשים לרב שיפסוק איך צריך לנהוג, (מה שבעינייך הוא בוודאי אידיאלי) העולם לדעתי ייחרב, ולא יצליח להתקיים בצורה מתוקנת.
למעשה מה שיקרה הוא שמנהיגי הציבור יהיו בעצם תלמידי החכמים, שהרי אף אחד לא יכול לעשות שום שטות, בלי להתייעץ ולשאול קודם את הרבנים, כך שלמעשה הרבנים יהיו ראשי הציבור.
אלא שהרבנים עסוקים בתורתם ובלימודם, ואין להם פנאי לנהל את כל השטויות הקטנות. בשביל זה יש אנשים שאינם רבנים, שזהו תפקידם - לתקן ולסדר את הדברים הפשוטים שכלל לא אמורים להיות שייכים לרבנים.
(פסחים קיב) "שבעה דברים צווה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים וכו'" והסביר שם רש"י שתלמידי החכמים טרודים בלימודם ולא בצרכי הציבור.
עכשיו לעיקר:
בקשר להאם לתורה יש משהו לומר על כל דבר בחיים, פעם חשבתי כמוך, שהתורה כתורת חיים שייכת לכל פרט ופרט בחיים, ותמיד יש לה מה לומר. היום אני חושב לחלוטין לא כך. אני עד כדי כך קיצוני במחשבה, שאני מעלה ספקות בעצם המונח "דעת תורה" שספק אם דבר כזה קיים, או שזו המצאה בעלמא.
אני מאד קיצוני בדיעה הזו, ואנסה להסביר עד כמה שאני מסוגל דרך הכתב - כולנו גדלנו על תורות שלמות של השקפה תורנית בנושאים שונים. למשל, בציבור דתי לאומי גדלו על השקפת עולמו של הרב קוק (או לפחות איך שמציגים אותה) ולכן מאמינים בכל מיני יסודות כמו השילוש של תורה/עם/ארץ, או כמו קדושת המדינה, או כמו שורש הנשמה הטהורה הקיימת בכל יהודי באשר הוא יהודי.
לעומת זאת, יש תורות אחרות, שלא מאמינות בכל הדברים האלו, ואף הן שייכות ליהדות.
הן תורת הציבור הדתי לאומי והן תורת ציבורים אחרים מקורם לכאורה מאותה תורה שקיבלנו מסיני, ודברי חז"ל. ולמרות שהרב קוק יגיד דבר אחד, והרב זוננפלד יגיד בדיוק ההיפך, שניהם רבנים אדירים שסוברים את מה שהם סוברים ע"פ התורה.
אלא מה? הם אומרים בדיוק הפוך זה מזה, בדברים שהם מאד יסודיים לכאורה. וזה כבר מעלה קושיות. הרי מדובר פה באמונה הבסיסית של הציבור שלנו. ממש שורשי הציבור, אז ברור שהדברים אמורים להיות חד משמעיים ונכונים מהתורה, והנה אנו רואים שבא רב גדול אחר, שבאמת ובתמים מסיק מהתורה אחרת.
העניין הוא שרבנים החולקים זה על זה, חולקים בוודאי מתוך אמונתם האמיתית שדעתם היא הדיעה הנכונה בה יש לקיים את התורה, אלא שדעתם ללא ספק הושפעה ממבנה אישיותם, מהחינוך אותו הם עצמם קיבלו, ומהחברה בה גדלו. ברור שהשקפת עולמו של הרמב"ם הייתה שונה לחלוטין לו גדל בארצות אשכנז הסגורים בפני חוכמות חיצוניות, וברור שהשקפת האשכנזים באותו דור הייתה שונה לו גדלו בספרד. אי אפשר להתעלם ממה שקורה מסביב.
באים הרבנים, ובצדק גמור, מכילים בתוך הבנתם את התורה, את השקפת עולמם. אבל האם זה בהכרח מה שהתורה אומרת? לא.
זה לא אומר שהרבנים טועים. חס וחלילה. אבל זה אומר שלמעשה הדיעה לא נובעת מהתורה, אלא היא דיעה של השקפת עולם, וע"פ אותה השקפת עולם, רואים אחרת את התורה, ומסבירים אותה אחרת.
כלומר, יש נקודת מוצא לכל אדם שניגש ללמוד את התורה. את התורה לא לומדים מגיל 0, אלא לאחר שכבר הוטבעו באדם תפיסות מסוימות (עצמיות, חברתיות, מדיניות..) וכאשר מגיע האדם עם אותן תפיסות ללמוד תורה, ברור שהוא יראה את התורה דרך המשקפיים שיש לו עכשיו בעקבות אותן תפיסות. זה לא יכול להיות אחרת. הקסם שבתורה הוא שכל אחד, גם מי שמגיע מהבית עם תפיסות שונות לחלוטין משלי, ימצא בתורה את מבוקשו, ויראה כי התורה מותאמת למה שהוא מאמין בו מבחינה עקרונית (כמובן, בראיית העולם הכללית, לאו דווקא בכל פרטי המצוות).
אולי זו המשמעות האמיתית של "שבעים פנים לתורה" - כל אחד שמגיע להתבונן בתורה, ועושה זאת מתוך השקפת עולמו, ימצא בתורה מקום שהשקפת עולמו מסתדרת. [מכאן "70" פנים דווקא. שבעים הוא מספר המציין את אומות העולם - כלומר, כמספר ההשקפות וסוגי המנטליות השונים שתמצא בעולם, כך תוכל להבין את התורה.]
אבל בסופו של דבר, כל זה אומר שאין דבר כזה "דעתה של התורה" בעניין כזה או אחר שהוא לא תורני מובהק - כי ברור שכל אחד רואה את התורה ע"פ משקפיו. דווקא תורה שאינה כופה דיעה נחרצת וחד משמעית, היא התורה שיכולה להתאים ל 70 פנים שונות.
בסופו של דבר, הראיה הכי חזקה לכך ש"דרכה של התורה" זה בעצם מושג ריק מתוכן לעניין זה, היא שאם באמת כל אחד שנתקל בתורה, לומד ממנה את דרכה האמיתית, כפי שנדמה לו, ומיישם את דרך התורה, היינו מצפים שהרבה מאד אנשים שנולדו במשפחה דתית לאומית, יחליטו שע"פ הבנתם בתורה, דרכה של התורה היא דווקא שונה ממה שגדלו עליו. וכמו-כן המוני חרדים יחליטו שדרכם של הציונים היא בעצם הנכונה.
אבל בפועל מיעוט שבמיעוט מהציבור הדתי לאומי כופר ב"עיקרי האמונה" של הציבור הזה. לא בגלל שכך הוא תופס את התורה כתורה, אלא שזו היא תפיסת עולם מושרשת מהבית ומהסביבה, ובאופן טבעי, כך יראה האדם את התורה, כשיחליט להביט אליה.
בדיוק כמו שחרדי מהבית שגדל על תפיסת עולם מסוימת ומנטליות מסוימת - ימצא דרך משקפיו את אותה מנטליות בתורה.
מבחינתו, אם את תגידי שהתורה אומרת כפי מה שאת חושבת, הוא יגיד שאת הולכת נגד "דעת תורה" והוא באמת יאמין בזה, כי כך הוא רואה את התורה.
בסופו של דבר (לי לפחות) זה ברור - הצורה בה מסתכלים על התורה, נובעת ישירות מהשקפת עולם אישית שעוד קדמה לתורה, ולא ניתן לנתק זה מזה. ממילא, כל הנגזרות על דברים קטנים כגדולים, שאינם הלכתיים מובהקים - אלה הן נגזרות שלא נובעות באמת מהתורה, אלא נובעות מהשקפת העולם שלנו, אלא שאנחנו מרגישים שהן נובעות מהתורה, כי אנחנו רואים את התורה תמיד דרך העיניים שלנו.
האם אי אפשר לשלב?נוכחת
מה הסיבה בעצם שאת צריכה לעזוב את הגן?
יש לא מעט אנשים שמתחתנים ובמקביל לומדים/עובדים/משרתים בצבא..
מזל טוב! הרבה אושר ושמחה!
יש לא מעט אנשים שמתחתנים ובמקביל לומדים/עובדים/משרתים בצבא..
מזל טוב! הרבה אושר ושמחה!
מצטרף לשאלה של נוכחתתנו חיוך
בס"ד בר"ה
ואם אי אפשר לשלב אז להתחתן עדיף לדעתי מהרבה סיבות בכל מקרה מה שלא תעשי ה' יצליח דרכך!!!! זכות רבינו הקדוש יהיה לך טוב בחיים!!!! נ נח נחמ נחמן מאומן!!! ודודי 24 בקשר למה שאמרת עדיף לא לזלזל ברבנים הם יודעים דברים שאנחנו לא יודעים אשריך נשמה!!!!!
מסכים עם נוכחת.אלעד
למה לא להתחתן ולהשאר בגן? אפשר "לרקוד על 2 החתונות.."
^^ "להתחתן ולהשאר בגן"ruthi
זה בערך מה שאני עושה, לא?
רותי=ילדה קטנה.
ממש ממש ממש רצוי לא לדחותאם הבנים12
אין אדם שאין לו תחליף הגן יסתדר טוב מאוד גם בלעדייך. (כמו שהוא הסתדר עד עכשיו וכמו שהוא יסתדר אחרי שתעזבי)
לעומת זאת לא בטוח שאת ובן זוגך תצליחו 'לשרוד' את כל משך התקופה הארוכה (אם תחליטו לדחות) הן מבחינת נגיעה וכו' והן מבחינת הרגש.
מקווה שעזרתי רוב אושר והמון מזל טוב
לעומת זאת לא בטוח שאת ובן זוגך תצליחו 'לשרוד' את כל משך התקופה הארוכה (אם תחליטו לדחות) הן מבחינת נגיעה וכו' והן מבחינת הרגש.
מקווה שעזרתי רוב אושר והמון מזל טוב
גם אני הדל מסכים לנ"ל (יעני תתחתני 
shuki
מניסיון...אנונימי (פותח)
עדיף לא לדחות את החתונה כל כך הרבה חודשים, גם אני הייתי בשירות בדיוק כמוך והתארסנו בחודש שבט, והתחתנו בתמוז כלומר 7 חודשים, זה היה המון המון זמן, זו היתה התקופה הכי מורכבת וטעונה בחיינו.
לדעתי הכי מציאותי זה להתחתן בתקופה של 1.5 - 3 חודשים, כך יש גם זמן להתארגן וגם מבחינה נפשית, הקושי של איסור נגיעה עדיין זמן סביר יחסית בשביל להתמודד.
דבר נוסף, בכל זמן שתחליטו להתחתן חשוב, חשוב, חשוב, לא להפסיק את השירות באמצע, את יכולה להמשיך באותו גן או לעבור למקום חדש גם במהלך השנה, אבל חשוב ביותר לסיים את השנה עד הסוף.
בהצלחה בכל מה שתחליטו, ובעזרתו תמצאו את הזמן הנכון שיתאים לכם. (הכל מכוון מלמעלה).
הרב של המשפחה שליעמית-טליה
תמיד מזכיר לנו בכלל ולהורים שלי בפרט
שהחסד מתחיל בבית.
כן זה נורא חשוב לעשות שנת שירות,לתרום מעצמנו למדינה ולעם ישרואל.
אבל,נקלעת למצב שאולי תתרמי לאחר ותפגמי בך,בקרובים שלך.
וזה לא שווה כלום.
אם את מרגישה מוכנה נפשית,מנטלית,פיזית,כלכלית לקבל על עצמך את הפרויקט לכל החיים הזה,לכי על זה.תתחתני.
ששיקול של שירות וכדומה לא יעצור.
הודית הציעה שאלת רב,שזה רעיון ממש טוב.
לא רק מבחינה הלכתית,הוא גם יעזור לך להסתכל על הדברים בצורה הנכונה שלהם.
אני מעדיפה להתייעץ עם רבנית,אם תרצי טלפון של הרבנית אליהו או הרבנית אתרוג שעוסקות בזה המון,אשמח לעזור.
שהחסד מתחיל בבית.
כן זה נורא חשוב לעשות שנת שירות,לתרום מעצמנו למדינה ולעם ישרואל.
אבל,נקלעת למצב שאולי תתרמי לאחר ותפגמי בך,בקרובים שלך.
וזה לא שווה כלום.
אם את מרגישה מוכנה נפשית,מנטלית,פיזית,כלכלית לקבל על עצמך את הפרויקט לכל החיים הזה,לכי על זה.תתחתני.
ששיקול של שירות וכדומה לא יעצור.
הודית הציעה שאלת רב,שזה רעיון ממש טוב.
לא רק מבחינה הלכתית,הוא גם יעזור לך להסתכל על הדברים בצורה הנכונה שלהם.
אני מעדיפה להתייעץ עם רבנית,אם תרצי טלפון של הרבנית אליהו או הרבנית אתרוג שעוסקות בזה המון,אשמח לעזור.
ש"ל זה לא רק חסדמאמע צאדיקה
סליחה שאני אומרת... אבל זה גם קשור לקידום האישי- המקצועי של בת.
זה דבר שממש לא כדאי לוותר עליו!
אין שום סיבה לא להמשיך בשירות גם כשאת נשואה- מקסימום תעברי למקום אחר. (אני מכירה כמה בנות שעשו את זה... אפילו קומונרית אחת...)
זה דווקא טוב- סוג של עבורה קבועה ומסודרת על תחילת החיים...
עוד נק'- את צעירה.
את מוכנה לזה? חשבת על להיות בעלת הבית כ"כ מוקדם?
זה דבר שממש לא כדאי לוותר עליו!
אין שום סיבה לא להמשיך בשירות גם כשאת נשואה- מקסימום תעברי למקום אחר. (אני מכירה כמה בנות שעשו את זה... אפילו קומונרית אחת...)
זה דווקא טוב- סוג של עבורה קבועה ומסודרת על תחילת החיים...
עוד נק'- את צעירה.
את מוכנה לזה? חשבת על להיות בעלת הבית כ"כ מוקדם?
לא! אל תדחו.. התקופה הזו קשה גם ככה...-צורמיש-
מה הבעיה להמשיך בגן אחרי החתונה?
אם הכל מבחינתכם ומבחינת המשפחה וההורים בסדר אל תדחו..
לא כדאי ולא מומלץ..
בהצלחה
^^^^^^^^^מה שהיא אמרה^^^^^^^חובשת
כפרות איך היה אתמול? (אחרי שהלכתם)
אווווף אני כבר געגעת...
בדיוק כתבתי ביומן.... (22.1)....
יפה שליייייייייייייייייייייי |לב| בריבוע..-צורמיש-
טוב כבר הספקנו לדבר אלף פעמים אז את כבר יודעת
אוהבתותך מלנתה!
לא חשבת על זה קודם?גון דו
סליחה על הביקורת,ואני באמת לא אבא או אמא שלך או משהו,
אבל מראש לא מתחילים לצאת כשיש כל כך הרבה זמן עד שתוכלי(לבחירתך שאני לא מתערב בה)
להתחתן בפועל.
לעניות דעתיאפוש
בס"ד
אני חושבת שתחכו...אם קשה לו שיזהר, תפגשו רק במקומות ציבוריים, תקבעו שאתם נפגשים אחת ל...אחותי הכירה את בעלה בחופש בין שמינית לשירות והתחתנה איתו אחרי שנתיים של שרות (אחת בחו"ל)! אז נראלי שלחכות 7 חודשים זה לא אסון...אני מבינה את הקושי שבלשמור באמת! אבל תחשבי על זה שהזמן עףף...חוצמ'זה שזה יתן לך לבוא הרבה יותר מסופקת לחתונה -תחשבי על זה שכל כך הרבה פעמים את תגידי לעצמך "אוףף יכולתי לתרום עוד 7 חודשים.." אל תשכחי ששנת שירות זה זמן להתפתחות נטו שלך! תוך כדי תרומה גדולה לעמ"י....את בכלל יודעת מה את לגמרי מרגישה? את מרגישה צורך לגעת בו? ממתי אתם מכירים?
אחותי סיפרה לי על חברה שלה שהכירה את הבחור בשמינית ביטלה את שנת השירות והתחתנה איתו ואחרי שנה וחצי (לא עלינו) היא התגרשה עם ילד.. או זוג שאני מכירה שאמרו לי שכל כך חבל שהיא לא עשתה את שנת השירות הזאת כי היא הייתה יכולה להתפתח הרבה יותר!! תחשבי על זה!
שיהיה לך בכל זאת ב"הצלחה גדולה! ושהקב"ה יאיר את עינייך!
מהצוציקית של הפורום ;)
נ"ב-אפוש
בס"ד
מצד שני יש לי אחותי שהתארסה שלושה חודשים אחרי שהיא החלה לצאת ...אז באמת בידי שמיים העניינים האלה..
שיהיה (שוב ) בהצלחה רבה!
אפרת
ממש לא מסכימה איתך!שמי
להתחתן משמעותו לתרום לעם ישראל ואין לזה שום תחליף! ההרגשה של החמצה ש"יכולתי לתרום עוד ... חודשים" מתגמדת לעומת ההבנה הזו שחתונה היא התרומה הכי גדולה לעם ישראל. כי זה מה שעם ישראל צריך היום! (בנוסף לעוד מיליון דברים) אך זה הבסיס!
לגבי הגירושים שסיפרת זה לא קשור בכלל למתי ואיך מתחתנים.
אפשר "להשלים" התפתחויות אישיות גם אחרי החתונה מנסיון!!! צריך להיות מודעים לעניין ולהתייחס אליו!
חתונה אף פעם לא דוחים!!! זה רק עושה בעיות.
מה דעתכן על מישהו שמתחיל בקינוח?זכרושיצאנולרקוד
וזה הצחיק אותי ממש😂
סביר להניח שהפערים בהשקפה הדתית היו צפים די בהתחלהפ.א.
גם אם לא היה נופל בסינון הראשוני הזה, די מהר היו מתגלים פערים בינהם בדברים אחרים
אולי מתחכם מידי בתור הכנה לדייטנקדימון
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
יש סיפור על הרב אליהואחד איש
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
חח למה לא?Lavenderאחרונה
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
אתם רוצים לפרגן?advfb
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
אתה אחד הניקים האהובים עליי בפורומיםקעלעברימבאר
הניק האהוב עליי...חתול זמני
הוא @חתול זמני.
אני מעריך שגם אתה תהיה הניק האהוב עליי בבוא הזמן,קעלעברימבאר
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
אני מזמין אותך לַפּרוֹם.חתול זמני
התרקוד איתי?חתול זמני
וודאי. בוא לשטו"ל. אני לא רוצה לשגע כאן את הניקיםקעלעברימבאר
עם שטויות
למה שטויות?חתול זמני
לא שטויות. שטויות שאני ממלמל. ניקיםקעלעברימבאראחרונה
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
מה הכוונה בו במי, על מי מדובר?הפי
באדם שאת רוצה לפרגן לוadvfb
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
למה בעצם?ריבוזום
מה עומד מאחורי ההצעה?
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
למה עדיף להמנע?advfb
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
כחתול זמני,חתול זמני
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
אסבירריבוזום
לגבי ילדים, יש מחקרים בנושא. לדוגמא: נתנו לכמה ילדים לצייר ציור, לחלק החמיאו שהציור מקסים ושהם "ממש ציירים", ולחלק החמיאו על דברים ספציפיים בציור: "אני רואה שהשתמשת בהרבה צבעים. עבדת ממש קשה על הציור הזה!". משהו בסגנון. אחר כך הציעו לילדים לנסות משימת ציור מסובכת יותר. הילדים שהחמיאו להם המחמאה מהסוג הראשון נטו יותר להימנע, לעומת הילדים מסגנון המחמאה השניה שיותר קידמו בברכה אתגר חדש.
המשךריבוזום
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
אני רוצה לפרגן למישהו עם צרכים מיוחדיםהפי
למה? לא יודעת מלא אור אהבה חמלה רק להיות לידו זה עוזר לי להיות טובה יותר ולראות מה חשוב באמת בחיים
הוא כמובן לא קשור לכאן
יש הרבה, זה בעיהאני:)))))
קורס קצינים בשנה הראשונהמסיבת ישרים
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
אם קבעתם תאריך - לוקחים בחשבון שיהיה קשה בחודשיםפ.א.
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
לא כל כך מסכימה. אבל לא כדאי להיכנס לויכוח.נחלת
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
הוא ציין שהתכנון לצאת לקורס 3 חודשים אחרי החתונהפ.א.אחרונה
כל שאת החוויות הראשונות של החודשים הראשונים של תחילת הנישואים, הם יעברו בנעימים.
נראלי זמן טוב לספרמבולבלת מאדדדד
ב"ה התארסתי לא מזמן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
מזל טובאריק מהדרום
מזל טוב!! שיהיה לכם הרבה טוב ביחד!!יעל מהדרום
דיי באמת(;?הפי
חח אין עליך
מזל טוב!חושבת בקופסא
מזל טוב!אנונימי 14
וואו מזל טובבברקאני
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
מבולבלתתתת!!!! מזזזלללל טווובבב!!!🤩🥰❤הרמוניה
מרגש ממשארץ השוקולד
מזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
תודה רבה לכולם!🤗מבולבלת מאדדדד
מזל טוב!חדשכאן
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
איזה יופי, בשעה טובה!! הרבה נחת ושמחה!נפש חיה.
כיף לשמוע, מזל טוב!advfb
מזל טוב! איזה יופי ב"הוהוא ישמיענו
ברוך השם!נחלת
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
וואו יקרה! מזל טוב ענקי 🥳❤️נגמרו לי השמותאחרונה
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
תמונות/מראה חיצוניאנונימי 14
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
נראה ליהרמוניה
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
פשוט תציעadvfb
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
האמת עברתי משהו דומהשבור לרסיסיםאחרונה
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים