אם היא יושבת, אפשר לנדנד אותה בנדנדת תינוקות בגינה. קצת להגליש במגלשה.

-אצבע לאצבע נחבר

-יש לי יש לי שתי ידיים מוחאות כפיים

תחפשי באינטרנט בטוח יש ביוטיוב או משהו

חוץ מאיפה אמא?הנה אמא.

גם את זה היא מכירה 

וכשאני עושה משחקי אצבעות היא מביאה אותם כבר..

אולי לעודד אותה קצת לזחילה, לשים לה צעצועים קצת רחוק ממנה שתגיע אליהם, וכמו שאמרו מעליי- לטייל בעגלה...

אני לוקחת אותה לגינה וזה עוזר היא שמחה אבל אני מתפדחת

כי היא קטנה ולא יודעת לעשות כלום בגינה

אז אני מסתכלת על האנשים והם עלי בחזרה ואין מה לדבר.

הם בטח צוחקים עלי שאני מוציאה אותה בכזה גיל 

אני חדשה באיזור אז אין לי חברות חוץ משכנה אחת ..

זה גם בשבילי וגם בשבילם. זה כל כך מפתח, מרגיע, מטעין באנרגיות.

אם לא נוח לשבת בגינה אפשר פשוט ללכת לטיול קצר עם העגלה.

אנחנו עושים ככה (למדתי את זה ממנהלת פעוטון יצירתית וחכמה): כל יום סיבוב קבוע. הולכים לאט, ואני מפנה את תשומת לב התינוק לדברים מעניינים - עץ עם עלים ופרחים - אם יש ספסל אז מתיישבים תחת העץ ומתבוננים, אם עוברת ברחוב משאית מעניינת, אולי טרקטור, חתול, כלב. אני משוחחת עם התינוקות על מה שרואים.

ופעם או פעמיים בשבוע יוצאים למקום אחר, פחות מוכר - לשפת הים למשל או לפינת חי.

התינוק לומד המון גם מהחוויה הקבועה וגם מהחוויה הלא שיגרתית.

ואין לך מה להתפדח בגינה. את לא חייבת לשבת שם הרבה זמן. מספיק לעבור שם בסוף המסלול שאתן עושות וטיפה לנדנד אותה בנדנדה לתינוקות או להגליש אותה במגלשה הקטנה.

אני דווקא רואה המון אמהות צעירות או סבתות שפורסות לקטנטנים שמיכה על משטח השעם בגינה ושמות להם כמה משחקים. תענוג לשחק באוויר הטוב.

ומה שנחמד זה שההתבוננות והחוויה והאויר הטוב עושים לקטנים תאבון ןמעייפים - הם אוכלים טוב ואח"כ ישנים יפה.

אולי אני אתגבר בזכותכם.

ומצביעה לה על דברים, הנה עץ, הנה אוטובוס, הרעש הזה זה ציפור, יש פה המון עורבים וחתולים כי לא סוגרים את הזבל,הנה סיר, הנה תמונה של בית המקדש שאנחנו עוד מעט נבנה...... אז היא לא מבינה, מזה משנה? והכי הכי טוב- את באמת יכולה לדבר אל עצמך וכולם חושבים שאת מדברת אליה. שלא לדבר על המשנה החינוכית והפוליטית שאת יכולה להרביץ בה! האוזן שמתה לשמוע רק אותך כל הזמן וזה מה שעושה אותה מאושרת

יש שיר שחברה לימדה אותי:

שלושה דגים הלכו לטייל בים,

שלושה דגים הלכו לטייל בים

שלושה דגים הלכו לטייל בים אחד צלל לים

שני דגים

שני  דגים הלכו לטייל בים

שני  דגים הלכו לטייל בים

שני  דגים הלכו לטייל בים

אחד צלל לים

דג אחד

דג אחד הלך לטייל בים

דג אחד הלך לטייל בים

דג אחד הלך לטייל בים 

ישר לתוך הפה!

בבית הראשון 3 אצעות שוחות

בבית השני 2, בבית השלישי 1 כשבפה מכניסים לפה ואומרים אמ!. הבת שלי מתגלגלת מצחוק כשהיא שומעת את השיר.

גם על הקיר הולך לו עכביש קטן (the incy wincy spider למי שמכיר)

תצביעי לה על הדברים ותשאלי אותה אם היא רואה דברים, גם בבית אם את רואה שהיא מסתכלת על משהו: את מסתכלת על המובייל? יש בו הרבה צבעים יפים ותצביעי לה על הצבעים. לקשקש לה, אי אפשר לדעת מה היא מפנימה (וגם זה נורא חמוד לראות אותה בוהה בך בתמהון).

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות