אבל חוץ מזה יש שוני כי כול דבר מסמל משהוא אחר חורבן/זיכרון/תקומה

ובקשר למתי בשניהם אבל יותר מורגש בניסן כי זה במיוחד ולא חלק ממשהו כמו בטבת

ואסור להתאבל בחודש ניסן ע"פ הלכה

#רקאומר

התכוונתי יותר בקטע של מדינת ישראל... אתם מציינים (לא חוגגים..) בכ"ז ניסן? או מתי שהרבנות קבעה?

ואלה שנגד דברים של המדינה יש בשבלכם שוני בין זה לזה?!

הבנתם? (אנלא טובה בלנסח...) אבל תודה לכולם...

בעשרה בטבת,זה יום קדיש כללי שלא יודעים כל אחד מתי הוא נפטר אז מקדישים אותו 

לאלה שלא יודעים על התאריך שלהם.

ובכ''ז ניסן,זה היום בו מי שארגן את השואה(לא רוצה להזכיר את שמו,אמן ישרפו הוא וכל הדור שלו אמן סלע שלא

יזכר מהם יזכר)הרג את עצמו והשואה הסתיימה.

ואי קשה לי לדבר על זה..זה מקום נורא רגיש אצלי

המרד היה בין  י"ד בניסן לי"א באייר. 

ביום הזיכרון משתדל ללמוד קצת לעילוי נשמת

יום העצמאות מאן דחר שמיה

יום השואה בעשרה בטבת 

דווקא כן

הוא כתב דחר במקום דכר. אז תיקנתי, זה לא אומר שאני מסכים...

חשבתי שאתה מצטרף אליו ועל הדרך מתקן אותו, בכל זאת הניק שלך...

ויש שוני, לכל יום משמעות אחרת.

*ולא חוגגים, מציינים.

א. תכל'ס בעשרה בטבת, אבל כדי לא לצאת מהכלל אני מציין גם בכ"ז בניסן, אבל צריך להשתדל לא להתאבל.

ב. ובטח שיש שוני. קודם כל יום העצמאות שונה משניהם, ויום השואה שונה מיום הזיכרון, כי בשואה אנשים נרצחו בגלל שנאת הגויים, אנטישמיות, נוראות הגלות.. ואילו ביום הזיכרון אנחנו מזכירים אנשים שנפלו על הגנת העם והארץ ועל קידוש ה'. אנשים שנהרגו כדי ששאר היהודים יחיו טוב. 

וחוץ מזה, מה הלחץ?? פסח יותר קרוב... תשאלי אולי מה ההבדל בין יום העצמאות לפסח

ברור שיש שוני, ונראלי גם בגלל שאני ממשפחה שכולה, אבל גם בלי קשר ברור שהמשמעות של שלושתם היא שונה ויום העצמאות הוא בכלל יום שמחה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....