* מתי אתם חוגגים את יום השואה? עשרה בטבת או ביום השואה כ"ז ניסן?
* יש בשבילכם שוני בין יום השואה\ יום הזיכרון לחיילים\ יום העצמאות?
פרט, הסבר ונמק!!!
* מתי אתם חוגגים את יום השואה? עשרה בטבת או ביום השואה כ"ז ניסן?
* יש בשבילכם שוני בין יום השואה\ יום הזיכרון לחיילים\ יום העצמאות?
פרט, הסבר ונמק!!!
אבל חוץ מזה יש שוני כי כול דבר מסמל משהוא אחר חורבן/זיכרון/תקומה
ובקשר למתי בשניהם אבל יותר מורגש בניסן כי זה במיוחד ולא חלק ממשהו כמו בטבת
ואסור להתאבל בחודש ניסן ע"פ הלכה
#רקאומר
התכוונתי יותר בקטע של מדינת ישראל... אתם מציינים (לא חוגגים..
) בכ"ז ניסן? או מתי שהרבנות קבעה?
ואלה שנגד דברים של המדינה יש בשבלכם שוני בין זה לזה?!
הבנתם? (אנלא טובה בלנסח...) אבל תודה לכולם...![]()
בעשרה בטבת,זה יום קדיש כללי שלא יודעים כל אחד מתי הוא נפטר אז מקדישים אותו
לאלה שלא יודעים על התאריך שלהם.
ובכ''ז ניסן,זה היום בו מי שארגן את השואה(לא רוצה להזכיר את שמו,אמן ישרפו הוא וכל הדור שלו אמן סלע שלא
יזכר מהם יזכר)הרג את עצמו והשואה הסתיימה.
ואי קשה לי לדבר על זה..זה מקום נורא רגיש אצלי
המרד היה בין י"ד בניסן לי"א באייר.
ביום הזיכרון משתדל ללמוד קצת לעילוי נשמת
יום העצמאות מאן דחר שמיה
יום השואה בעשרה בטבת
דווקא כן
הוא כתב דחר במקום דכר. אז תיקנתי, זה לא אומר שאני מסכים...
חשבתי שאתה מצטרף אליו ועל הדרך מתקן אותו, בכל זאת הניק שלך...
ויש שוני, לכל יום משמעות אחרת.
*ולא חוגגים, מציינים.
א. תכל'ס בעשרה בטבת, אבל כדי לא לצאת מהכלל אני מציין גם בכ"ז בניסן, אבל צריך להשתדל לא להתאבל.
ב. ובטח שיש שוני. קודם כל יום העצמאות שונה משניהם, ויום השואה שונה מיום הזיכרון, כי בשואה אנשים נרצחו בגלל שנאת הגויים, אנטישמיות, נוראות הגלות.. ואילו ביום הזיכרון אנחנו מזכירים אנשים שנפלו על הגנת העם והארץ ועל קידוש ה'. אנשים שנהרגו כדי ששאר היהודים יחיו טוב.
וחוץ מזה, מה הלחץ?? פסח יותר קרוב... תשאלי אולי מה ההבדל בין יום העצמאות לפסח
ברור שיש שוני, ונראלי גם בגלל שאני ממשפחה שכולה, אבל גם בלי קשר ברור שהמשמעות של שלושתם היא שונה ויום העצמאות הוא בכלל יום שמחה.
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.